ת"פ 54086/07/14 – מדינת ישראל נגד עמאר עאצי
בית משפט השלום בראשון לציון |
||
ת"פ 54086-07-14 מדינת ישראל נ' עאצי
|
|
09 פברואר 2016 |
1
|
ת"פ 54097-07-14 |
|
בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
עמאר עאצי
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד קרפל
הנאשם וב"כ עו"ד בן בן יהודה
גזר דין
הרקע.
כנגד הנאשם הוגש ביום 28.7.15 כתב אישום אשר במקורו ייחס לנאשם עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, קבלת דבר במרמה והפרעת שוטר במילוי תפקידו.
בדיון אשר התקיים ביום 15.6.15 הודיעו הצדדים כי הגיעו לידי הסדר טיעון. על פי הצהרתם יודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע והדיון ידחה לטיעונים לעונש.
כאן המקום לפרט העובדות בהן הודה הנאשם. הנאשם אשר הינו תושב האיזור, הודה כי עובר ליום 19.7.14 במועד שאינו ידוע למאשימה הצטייד בתעודת זהות ישראלית הנושאת את שמו של עמאר עאידי שמספרה *********. הנאשם התייצב בפני ג'וני צבניה מנהל ב"טמפל בר" בעיר ראשון לציון באמצעות התעודה על מנת להתקבל לעבודה ובהמשך עבד הנאשם במקום תקופה של שנה עד ליום 24.7.14. ביום 24.7.14 בשעה 21:38 התבקש הנאשם להזדהות על ידי השוטר ואדים סיירנוב ובתגובה מסר הנאשם כי אין ברשותו תעודת זהות והזדהה כעאמר עאידי, ת.ז. **********.
2
בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של כניסה
לישראל שלא כחוק - לפי סעיף
טיעוני הצדדים לעונש.
בטיעוניה לעונש הפנתה התביעה לגיליון הרישום
הפלילי של הנאשם, ממנו עולה כי נגד הנאשם עומדים ותלויים שני מאסרים על תנאי בני
הפעלה: האחד למשך 3 חודשים שלא יעבור עבירות על
בא כוח הנאשם ביקש בתחילת הדיון, להפנות הנאשם לשירות המבחן, אף על פי שמדובר בנאשם שאינו תושב המדינה אלא תושב "השטחים". לדבריו אין מניעה להפנות גם תושבי "השטחים" לשירות המבחן בטרם טיעונים לעונש. בהחלטה מנומקת דחיתי בקשתו זו של הנאשם. אציין כי אף אני סבור כי אין מניעה להפנות גם תושבי "שטחים" לשירות המבחן, אלא שבנסיבות המקרה ונסיבות הזמן והמקום לא מצאתי להיעתר לבקשה.
3
בא כוח הנאשם פרש לפני בית המשפט נתונים שיש בהם כדי לבסס לשיטתו נתוני שיקום ובכך לחרוג ממתחם העונש ההולם תוך הארכת המאסר המותנה החל על הנאשם. הנאשם, לפי טיעונים אלה, עומד לפני חתונה והקמת משפחה חדשה, כמו גם עומד לפני עסק חדש שהשקיע בו כספים וממילא מאסרו יוריד כל מאמציו הללו לטמיון. הנאשם הציג מסמכים לפיהם ביקש לקבל רישיון לעסק מהרשות המקומית "בית ע'ור אל תחתה מטעם "מדינת פלסטין" שכן ברצונו לפתוח מסעדה במקום. הגיש הסכם שכירות לאותו מקום אותו הוא מבקש לפתוח כמסעדה. כמו כן, הפנה תשומת הלב כי שהייתו בישראל כפי המפורט בכתב האישום הייתה אך ורק לשם עבודה ופרנסה. לפיכך ביקש הסניגור להורות על הארכת המאסרים המותנים. הסניגור אף הפנה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ועד היום, תוך שבזמן זה, השתנו אורחות חייו כאמור.
דיון והכרעה.
ראשית לכל, אני מקבל כי הנאשם שינה מאורחות חייו מאז ביצוע העבירה דהיינו לפני כשנה וחצי. אני מקבל כי הנאשם עומד לפני הקמת משפחה חדשה לאחר נישואין. אני גם מקבל כי הנאשם עומד לפני פתיחת עסק חדש - מסעדה בכפרו. אלא שהשאלה היא האם יש בכך כדי להורות על הארכת המאסרים המותנים החלים על הנאשם.
אפנה בעניין זה לסעיף
אני סבור שלמרות המסמכים שהציג הנאשם ולמרות הנסיבות שהוצגו, לא יהא זה נכון לחרוג מן הכלל. כפי שנקבע בהלכת אלהרוש, הרי שמתחם העונש ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק תחילתו במאסר מותנה. אלא שככל שלנאשם עבר פלילי רלבנטי וככל שהנאשם ביצע העבירה בצירוף עבירות נוספות ובמקרה שלנו, התחזות כאדם אחר תוך שימוש בתעודת זהות של אדם אחר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו אזי הרף הנמוך של מתחם העונש ההולם הינו מאסר לתקופה קצרה. במקרה שלפני, עבר הנאשם העבירות נשוא כתב האישום כשנה וארבעה חודשים לאחר שנדון לעונש מאסר בפועל למשך 4 חודשים. עובדה זו אומרת שבגזר הדין בו הוטלו על הנאשם המאסרים המותנים לא היה כדי להרתיעו, כפי שסביר היה להניח.
מתחם העונש כפי המפורט לעיל, באשר לעבירות של
כניסה לישראל שלא כדין, בצירוף עבירות נוספות יש בו כדי לגלם הערכים לפיהם נקבע
העונש ההולם על פי תיקון 113 ל
4
כל אלה, שוללים הליכה אחר החריג לכלל שנקבע בחוק באשר להפעלת מאסר על תנאי. באשר לעובדה כי בגזר דין אחד נגזרו על הנאשם שני מאסרים מותנים, המופעלים על ידי מסכת עבירות אחת, הרי שלא מצאתי להרבות מילים ואפנה לפסק הדין בע''פ 7077/06 רועי גלאם לפיו המאסרים המותנים יופעלו בחופף זה לזה.
בבואי לגזור דינו של הנאשם במקרה זה לקחתי בחשבון הודיית הנאשם תוך חסכון בזמן שיפוטי וממילא אני מקבל כי הנאשם הפנים חומרת מעשיו כמו גם הרתעתו בגין ההליכים. אני לוקח בחשבון לקולא הנסיבות האישיות שפרט בא כוח הנאשם כפי העולה בין היתר מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט במסגרת הטיעונים לעונש.
אלה העונשים שאני גוזר על הנאשם:
אני מורה על הפעלת המאסר המותנה לתקופה של 3 חודשים שהושת על הנאשם בתיק פלילי 23503-02-13 על פי גזר דין מיום 4.3.13.
אני מורה על הפעלת המאסר המותנה לתקופה של 4 חודשים שהושת על הנאשם בתיק פלילי 23503-02-13 על פי גזר דין מיום 4.3.13.
בגין העבירות בהן נדון הנאשם במשפט זה אני גוזר עליו עונש מאסר למשך חודשיים ימים.
עונשי המאסר הללו, דהיינו המאסרים המותנים המופעלים כמו גם עונש המאסר ירוצו בחופף ובמצטבר באופן שתקופת המאסר הכוללת במשפט זה הינה למשך 5 חודשים.
מתקופת המאסר כאמור תנוכה תקופת מאסרו מיום 25/7/2014 עד 28/7/2014.
חודשיים מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 18
חודשים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה על
5
5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה מן העבירות האחרות בהן הורשע הנאשם במשפט זה.
בנסיבותיו האישיות של הנאשם לרבות משום השתת עונש המאסר איני גוזר על הנאשם עונש כספי.
מוצגים ייעשה בהם כפי שיקול דעתו של הממונה על החקירה.
זכות ערעור תוך 45 ימים.
ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ו, 09/02/2016 במעמד הנוכחים.
|
אברהם הימן , סגן נשיאה |
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
אני נעתר לבקשת עיכוב ביצוע עונש המאסר.
אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל בלבד, דהיינו אך ורק רכיב עונשי זה. למען הסר ספק, יתר מרכיבי העונש, לרבות ובמיוחד עונשי המאסר המותנים בעינם עומדים ויחולו מהיום. כמו כן, מובהר ומודגש בזאת כי ככל שהנאשם יחל בריצוי עונש מאסר אזי תקופת התנאי תיפסק ותחודש לאחר שחרור הנאשם ממאסר.
על מנת להבטיח התייצבות הנאשם לריצוי עונש המאסר, אני מורה כי הערבויות לפיהן שוחרר הנאשם בגין תיק מ"ת 54097-07-14.
אני מורה על עיכוב יציאת הנאשם מן הארץ.
6
הנאשם יתייצב למאסרו בבית סוהר "הדרים" ביום 8/5/2016 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון".
על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.
ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ו, 09/02/2016 במעמד הנוכחים.
|
אברהם הימן , סגן נשיאה |
הוקלדעלידייפעתמינאי
