1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אבישי רובינשטיין

הנאשם - הובא - וב"כ עו"ד ליעד ידין

 

 

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתבי אישום (לרבות אחד שצורף) בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952(2 עבירות); התפרצות למגורים לבצע עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") (2 עבירות); וגניבה לפי סעיף 384 לחוק.

 

על פי המפורט בכתב האישום שבכותרת- ביום 18.6.15 סמוך לשעה 11:20 התפרץ הנאשם לביתו של המתלונן בנווה ימין ונכנס לבית דרך הוויטרינה שבסלון.

המתלונן שישן אותה עת בבית, התעורר למשמע הרעשים, יצא מחדרו, ופגש בנאשם שנמלט בריצה מהמקום.

2

בנסיבות אלה שהה הנאשם שלא כחוק בישראל, ללא אישורי שהייה ו/או עבודה כדין.

 

על פי המפורט בכתב האישום המצורף, ת"פ 8359-12-15 (שלום כ"ס) - ביום 24.8.15 פרץ הנאשם לבית מתלונן נוסף במושב שדה חמד, גנב שני מחשבים ניידים, שתי טבעות נישואים, שני פנקסי צ'קים על שמה של אשתו של המתלונן ומספר תכשיטים.

בנסיבות אלה שהה הנאשם בישראל שלא כחוק ומבלי שיהיו בידיו אישורי שהייה ו/או עבודה כדין.

 

2.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום וכן יצרף ויודה בכתב אישום נוסף שתוקן -בת"פ 8359-12-15 (שלום כפר סבא), ויורשע בגינם.

לעניין העונש- טענו הצדדים באופן פתוח.

 

3.         בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי הנאשם יליד 1992, הודה והורשע בשתי עבירות התפרצות למגורים כדי לבצע עבירה, שתי עבירות שהייה בלתי חוקית בישראל ועבירת גניבה.

 

חרף גילו הצעיר יחסית הספיק לצבור לחובתו 4 הרשעות קודמות בעבירות שב"ח במס' פעמים, מס' פעמים בגין הפרעה לשוטר והחזקת סמים לצריכה עצמית והפרת שטח צבאי סגור.

בנוסף, לחובתו תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בעבירת השב"ח למשך 4 חודשים שהוטל עליו ביום 17.6.15 במסגרת ת"פ 12355-06-14.

 

מעברו וממעשיו נראה כי אין מורא הדין על הנאשם, ששב ונכנס לתחומי המדינה בניגוד לחוק, ואף מוסיף חטא על פשע ומעז להתפרץ לביתם של מתלוננים ולגנוב רכושם, כל זאת בסמיכות זמנים של כחודשיים ימים בין התפרצות אחת לשנייה.

 

הפסיקה דנה בפגיעה הנגרמת לתחושת הביטחון האישי ובקניינם של אזרחים החוזרים לביתם ומגלים שמבצרם נפרץ, פרטיותם נרמסה ורכושם נלקח, קל וחומר כאשר באירוע הראשון -נתקל המתלונן בנאשם בביתו. רק בנס זה הסתיים כפי שהסתיים כשהנאשם ברח מהמקום ולא התרחש ביניהם אירוע אלים.

 

הערכים שנפגעו- זכות המדינה לקבוע את הבאים בשעריה וכן זכות האדם לביטחון בביתו, וביטחון רכושו.

3

 

הנסיבות לחומרה בעניינו הינן בכך שמדובר בשוהה בלתי חוקי שפרץ לתחומי המדינה וביצע בה בסמיכות זמנים עבירות רכוש חמורות, שתי התפרצויות, וגנב רכוש בעל ערך רב, כספי וסנטימנטלי אשר לא הוחזר לבעלים, בנוסף לעברו הפלילי של הנאשם והמע"ת שמרחף מעל ראשו.

מפנה לפסיקה רלוונטית בת"פ 7063-08-11, ת"פ 3928/09 וע"פ 4710/09.

 

נוכח האמור, יש להתייחס לכל כתב אישום בנפרד והמתחם הראוי לכל כתב אישום נע בין 15 חודשים ל- 30 חודשי מאסר בפועל לכל אירוע במצטבר.

מיקומו של הנאשם במתחם - הינו בשליש העליון לאור הנסיבות לחומרה.

בנוסף מתבקש בימ"ש להפעיל את המע"ת במצטבר, לצד רכיב של מע"ת, קנס ופיצוי למתלוננים.

הנאשם עצור מיום 26.8.15 עד היום.

 

לעומת זאת, טען ב"כ הנאשם לעונש כי הענישה היא אינדיבידואלית בהתאם לנסיבות המקרה וקביעת העונש בתוך מתחם הענישה.

הנאשם לקח אחריות בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר, ואת עוגמת הנפש הנוספת מהעדים שנמנע מהם הצורך בהעדתם.

מדובר בשני אירועים הנמצאים ברף התחתון של העבירות, כשמבחינת עבירות השב"ח לא התלוותה עבירה נלוות של הפרעה או התחזות או זיוף.

בתיק ההתפרצות המוקדם יותר לא נגרם שום נזק לדירה ולא נגנב ממנה דבר, כשהנאשם בחר באופן מודע לצאת מהבית ברגע שראה את המתלונן בו.

לגבי האירוע המאוחר, הנאשם נכנס ולקח רכוש, אך לא התפתח עימות ולא נגרם נזק לדירה, ומיד כשיצא ונתפס- נטל אחריות.

3 מתוך 4 הרשעותיו הקודמות הן ישנות, ההרשעה האחרונה היא מאוחרת בעבירת שב"ח, ללא עבירות רכוש בעברו.

בעבר היו לנאשם אישורי כניסה לישראל.

הנאשם הינו בן בכור במשפחה המונה 8 אחים ואחיות, כשהוא מפרנס יחיד. כל עול פרנסת המשפחה היה עליו מגיל צעיר.

 

המתחם לעבירת ההתפרצות והשב"ח נע מ- 5 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר, האירועים הם ברף נמוך בשליש התחתון של המתחם, כאשר מדובר במקרים כמעט זהים שאירעו בסמיכות, ולכן לפי סעיף 40יג' לחוק העונשין מדובר במסכת אירועים אחת.

4

בע"פ 5669/14 לופוליאנסקי -נקבע כי 7 עבירות שוחד במהלך 7 שנים הם מסכת אירועים אחת, בשל הדמיון ביניהם.

 

הנאשם נמצא במעצר כבר תקופה, לא בקשר עם המשפחה, לא זוכה לביקורים או מפגשים, חופשות, וקנטינה.

 

לעניין הרכיבים הכספיים- הרקע לעבירות הוא כלכלי, אך מדובר בתושב שטחים שלא עובד, כמעט לא מתפרנס, תומך במשפחה מאוד רחבה, שאין לו שום דרך לעמוד ברכיבים כלכליים, לכן מתבקש בימ"ש להימנע מהטלת רכיבים כספיים.

בת"פ 33788-11-14 (שלום ירושלים)- מדובר בעבירת התפרצות עם שני אירועי שב"ח, והוטלו 11 חודשי מאסר.

בת"פ 52390-05-14 (שלום רמלה)- התפרצויות בצוותא לפנימייה וגניבת רכוש מילדים חוסים ביהמ"ש קובע מתחם של 6 עד 24 חודשים.

בת"פ 4472-10-15 (שלום רמלה)- שני אירועי התפרצות בהפרש של חודש, באחד המקרים היה תכנון מוקדם במובן זה שאותו נאשם וידא שאין אף אחד בבית על מנת שיוכל להתפרץ, ביהמ"ש קובע מתחם של 5- 18 חודשים על שני תיקי התפרצות ושב"ח וקובע 16 חודשי מאסר בפועל.

פסיקת המאשימה עוסקת במקרי קיצון שאינם מתאימים למקרה שבפנינו, כאשר בת"פ 7063-08-11 הנאשם ניהל הוכחות, וצורף גם תיק נוסף של התפרצות מנתניה.

 

הנאשם הוסיף כי הוא מצטער, ולא יחזור על מעשיו.

 

4.         דיון ומסקנות

מעשיו של הנאשם הינם חמורים ומהווים פגיעה בערכים מוגנים שעניינם שמירה על קניינו של אדם ועל ביטחונו האישי, לצד הגנה על ריבונות המדינה ועל זכותה לפקח על הנכנסים ויוצאים בגבולותיה.

 

על חומרתן הרבה של עבירות הרכוש עמד בימ"ש העליון בע"פ 7453/08 מדינת ישראל נגד אורן אוזאנה (לא פורסם, 31.12.2008), וכפי שמובא בקביעתו של כב' הש' מלצר-

5

"לגישתי, כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים, רק כ"עבירות נגד הרכוש" (כפי שמקובל לקרוא לעבירות מסוג זה), הינה הגדרה מוטעית. זאת מאחר שפריצה לביתו של אדם, טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת הנפש הנגרמים לקרבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר. זאת ועוד הגדרת עבירות אלו כ"עבירות רכוש", נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה - לסובבים, באשר למהות העבירות שהתבצעו, הפוגעות במהות המתמצית באמירה: "ביתו של האדם - מבצרו". ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית - מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי-משפחתי השמור ביותר של האדם."

 

מנסיבות הקשורות בביצוע העבירות עולה כי ביום 18.6.15 התפרץ הנאשם לבית בנווה ימין שעה שהמתלונן נמצא בבית, ומשפגש בו- נמלט הנאשם מהמקום. כעבור חודשיים- חזר הנאשם והתפרץ לבית אחר במושב שדה חמד, ומשם גנב שני מחשבים ניידים, שתי טבעות נישואים, שני פנקסי צ'קים ומספר תכשיטים, כאשר בשני האירועים- שהה בישראל שלא כחוק.

 

בנסיבות אלה, פגע הנאשם בערכים המוגנים פגיעה ממשית, ברף הבינוני של מתחם הענישה, הואיל ומדובר בשני אירועים סמוכים, שבוצעו בהיותו שב"ח, ותוך גניבת רכוש בשווי רב -שלא הוחזר לבעליו.

 

הנאשם פעל לבדו (סעיף 40ט(א)(2) לחוק), תוך גרימת נזק כספי רב למתלונן באישום אחד, ובאישום האחר- עלול היה האירוע להסלים לכדי אירוע אלים, הואיל והמתלונן נכח בבית, שהיה מסתיים בפגיעות בגוף או חמור מכך (סעיפים 40ט(א)(3) ו-(4) לחוק).

 

מתחם הענישה בגין האירוע בת"פ 53593-08-15 נע בין 8-20 חודשי מאסר בפועל, ומתחם הענישה בגין האירוע בת"פ 8359-12-15 נע בין 12-36 חודשי מאסר בפועל, כאשר לא זו בלבד כי מדובר בשני אירועים הנפרדים זה מזה בנסיבותיהם, בזמן ובמקום, אלא אף האינטרס הציבורי מחייב התייחסות למעשיו כשני אירועים נפרדים, בהתאם לסעיף 40יג לחוק, באופן שימצא ביטויו בענישה הולמת וחמורה.

 

בנסיבות אלה, בהן הנאשם שב על מעשיו תוך חודשיים, בהיותו שב"ח, באופן המעיד כי אין מורא הדין עליו, ומבלי שהפנים את חומרת המעשים- אין מנוס מהפעלת המאסר המותנה בר ההפעלה בעניינו מת"פ 12355-06-14 (שלום ראשל"צ) באופן מצטבר לעונש בתיקים דנן.

אף באירוע בנווה ימין- בו לא נגנב דבר- אין הדבר טמון בחרטתו של הנאשם אלא בכך שהמתלונן הפתיעו בהיותו בבית.

 

6

מנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות עולה כי הנאשם צעיר כבן 23, שהודה במסגרת הסדר טיעון, לקח אחריות על מעשיו והביא חרטה בפני בימ"ש (סעיפים 40יא(4) ו-(6) לחוק).

עם זאת, בעברו הרשעות קודמות בגין עבירות שב"ח, עבירות נגד שוטרים ועבירות סמים, החל משנת 2009 ועד להרשעתו האחרונה בשנת 2014 (סעיף 40יא(11) לחוק), ריצה בגינן שני מאסרים קצרים בפועל, ואף את העבירות דנן (בשני התיקים) -ביצע בהיותו של מאסר מותנה תלוי ועומד בעניינו.

 

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי יש בנסיבותיו האישיות של הנאשם כדי להקל עמו.

 

אדרבא, מעיון בהרשעתו הקודמת בשנת 2014, בגין שב"ח מיום 17.6.14 בת"פ 12355-06-14 (שלום ראשל"צ), בו הושת עליו המע"ת בר הפעלה בתיק דנן, עולה כי בימ"ש עמד על היותו של הנאשם בבחינת "שור מועד" בכל הנוגע לעבירות שב"ח, דן אותו למאסר בפועל בשנית, ואף הקל עמו ונמנע מהטלת רכיב כספי בעניינו. וכך קבע כב' הש' הימן שם-

 

"... אל מול נסיבות לקולא אלה, עומד עברו הפלילי של הנאשם ובעבר זה עבר הנאשם מספר פעמים העבירה בה נדון כיום, יש לשים אל לב כי ביום 6/9/2011 נדון הנאשם למאסר בפועל למשך חודשיים ויום. כמו כן נדון למאסר על תנאי למשך ארבעה חודשים לתקופת תנאי של שנה וחצי. ככל שהעונש שהושת על הנאשם כאמור לעיל לא היה בו כדי להרתיעו הרי יש לגזור הדין זו הפעם בתקווה שגזר הדין ירתיעו. יחד עם זאת כאמור אל מול השיקולים לחומרה מצויים שיקולים לקולא...בנסיבותיו האישיות של הנאשם אינני משית על הנאשם סנקציה כספית."

(גזר דין עמ' 4 רישא)

 

עניינו הרואות- כי לא בחומרת המאסר הנוסף, לא באיום המאסר מותנה, ולא בהקלה שבהימנעות מהטלת קנס- היה כדי להרתיע את הנאשם מלשוב לסורו, פעמיים נוספות, ולהיכנס לישראל שלא כחוק, והפעם- תוך ביצוע עבירות רכוש נלוות.

 

לאור האמור, מצאתי כי יש להחמיר עם הנאשם בהתאם לסעיף 40ו לחוק בשל הצורך בהרתעתו האישית.

יתרה מכך, הנאשם לא עשה דבר עד כה על מנת לפצות מי מהמתלוננים על הנזק לו גרם, ואף לא השיב את הגזלה לבעליה (סעיף 40יא(5) לחוק).

 

5.         לפיכך, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.       32 חודשי מאסר בפועל.

7

ב.        יופעל מע"ת בן 4 חודשים מת"פ 12355-06-14 (שלום ראשל"צ) - במצטבר למאסר שהוטל, ובסך הכל ירצה הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 26.8.15.

ג.         מע"ת בן 12 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור על כל עבירת רכוש.

ד.        מע"ת בן 7 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור על עבירה מחוק הכניסה לישראל.

 

6.         זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

ניתן היום, ט"ו אדר א' תשע"ו, 24 פברואר 2016, במעמד הנוכחים.