1

לפניי בקשה לביטול כתב האישום מכוח טענת הגנה מן הצדק, וטענת פגם או פסול בכתב האישום.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה בזמן פסילה, חבלה במזיד ברכב, אי ציות לאות של שוטר במדים, נהיגה ברכב ללא ביטוח, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 21/5/20 בשעה 1:00 בכפר קאסם נהג הנאשם מכיכר השעון לכיוון מערב. בנסיבות אלו נסעו השוטרים ברכב משטרתי במסגרת מילוי תפקידם כדין. באותן הנסיבות נהג הנאשם ברכב במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, ביצע פניית פרסה מבלי לתת זכות קדימה, וגרם לרכבים שהגיעו ממול לעצור ולסטות לצדדי הכביש.

בשלב זה דלקו השוטרים בנסיעה בניידת בעקבות הרכב וכרזו לו לעצור, אך הנאשם לא נשמע להוראתם, והמשיך בנסיעה מהירה לכיוון כיכר השעון. בהמשך פנה הנאשם ימינה לכיוון דרום, כאשר הוא עוקף רכבים מימין, הגיע לכיכר אלברכה, עלה על אי תנועה שנמצא מטרים ספורים לפני הכיכר, המשיך בנסיעה בנתיב הנגדי של הכיכר, ופנה שמאלה לכיוון מזרח.

2

לאחר כ-200 מ' לערך פגע הנאשם ברכב חונה, יצא מהרכב, וברח לבית הסמוך למקום. משהשוטר נכנס לבית, הבחין בנאשם כשהוא מתחבא מאחורי מקרר בצורה שפופה.

לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם סומן מראשית החקירה כמי שנהג ברכב, והדברים התנהלו במגמתיות ברורה לאורך כל הדרך. נטען כי גם כאשר מחומר הראיות עלה כי מדובר באדם אחר, אשר שמו ושם משפחתו ידועים, המשיכו לסמן את הנאשם כמטרה. לטענתו, גרסת התביעה נשענת על טענה של שוטר, שבעבר עצר את הנאשם במקרה אחר, והחליט שהוא ראה את הנאשם נוהג ברכב. ב"כ הנאשם טוען לאכיפה בררנית עקב העובדה כי כבר בתחילת החקירה עלה שמו של חשוד נוסף, שלא נעצר ולא נחקר בתיק, זאת למרות שמחומר הראיות ניתן ללמוד, שהנאשם הכחיש מיד שהוא נהג ברכב, ואף מסר את פרטי אותו נהג.

בנוסף לאמור, הרי שלעניין טענת הפגם או פסול בכתב האישום, ב"כ הנאשם טוען כי כתב האישום שזור בהאשמות שאין להן תמיכה בחומר הראיות.

מהבקשה עולה כי ב"כ הנאשם מעלה טענות ראייתיות בדבר התנהלות החקירה, לרבות מחדלים בחקירה, אשר לטענתו הובילו להתנהלות פגומה כלפי הנאשם, ולנקיטת המאשימה באכיפה בררנית בכך שהמאשימה לא בדקה את טענת הנאשם לפיה האדם אחר, אשר הנאשם מסר לשוטרים את פרטיו, הוא זה שנהג ברכב.

ככלל, הביקורת השיפוטית על החלטת רשויות התביעה בדבר העמדה לדין היא ביקורת שיפוטית מצומצמת, ובית המשפט יתערב בשיקול דעתה של התביעה רק במקרים בהם מדובר במשגה מהותי או עיוות מהותי היורדים לשורשו של עניין (בג"צ 7195/08 אבו רחמה נ' תא"ל אביחי מנדלבליט הפרקליט הצבאי הראשי, ע"פ (מחוזי ת"א) 42054-08-13 מדינת ישראל נ' קסטיאל). בית המשפט אינו הופך ל"תובע על" ובמסגרת הביקורת השיפוטית אינו מחליף את שיקול דעתה של התביעה בשיקול הדעת שלו (ע"פ (מחוזי ת"א) 15757-04-11 מדינת ישראל נ' גרוינוולד).

המאשימה פרטה בתגובתה את הבסיס הראייתי להעמדת הנאשם לדין, ומנימוקי המאשימה עולה לכאורה כי אין מדובר בהחלטה שרירותית או בהחלטה הנגועה בשיקולים זרים. כאמור, הטענות שנטענו הן טענות ראייתיות, אותן לא ניתן לבחון בשלב מקדמי זה, בטרם נשמעו הראיות בתיק. רק לאחר שמיעת הראיות, בית המשפט יוכל להתרשם האם נפל פגם כזה או אחר בחקירת הנאשם ובהעמדתו לדין, ובמידה ואכן כך, יחליט האם יש לכך השפעה על תוצאת הבירור הראייתי, או מביא לקיום הגנה מהצדק, לרבות אכיפה בררנית.

לפיכך, לכל הפחות בשלב זה, טענת ההגנה מן הצדק, לרבות הטענה לאכיפה הבררנית, נדחית.

3

באשר לטענה שהוכתרה כטענה לפגם או פסול בכתב האישום, הרי על פי תוכנה היא שכתב האישום שזור בהאשמות שאין להן תמיכה בחומר הראיות. דא עקא, שטענה של פגם או פסול בכתב האישום אינה עוסקת בהתאמה בין האמור בכתב האישום לבין חומר הראיות, ונושא ההתאמה בין כתב האישום לראיות הינו בלב שמיעת הראיות, ולחלוטין חורג מכל טיעון מקדמי. משכך, אין להידרש לטענה האמורה, לא מבחינת הכותרת שלה, ולא מבחינת עיתויה.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית על כל חלקיה.

התיק נקבע להקראה ליום 3/3/21 שעה 12:00.

ב"כ הנאשם יודיע לנאשם על מועד הדיון והדבר ישמש תחליף הזמנה לדין.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"א, 04 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.