1

 

 

כללי

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעושק, עבירה לפי סעיף 431 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ובניסיון לקבל דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 רישא בצירוף סעיף 25 לחוק.

 

2.      בהסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם שהנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן. אשר לעונש לא הוצגה הסכמה ונקבע שהצדדים יטענו באופן חופשי.

 

כתב האישום המתוקן

3.      על פי עובדות החלק הכללי של כתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע במדויק, בין התאריכים 11.01.2019 ל- 13.01.2019, פרצו אחרים שזהותם אינה ידועה למחפר (להלן: "הבאגר") שבבעלותו של א.א (להלן: "המתלונן"), אשר חנה באתר בנייה ברחוב נחושתן בפארק ראם. האחרים פירקו ונטלו מתוך הבאגר שני מחשבים החיוניים להפעלתו ואשר שווים נאמד בסך 40,000 ₪ כדי לסחוט מהמתלונן דמי כופר עבור השבתם. לשם מימוש תכניתם רשמו האחרים על גבי חוברת שהייתה בבאגר מספר טלפון ליצירת קשר.

 

ביום 13.01.2019 בשעה 7:00 או בסמוך לכך, הגיע המתלונן לאתר הבנייה והבחין שהבאגר נפרץ ולא ניתן להפעילו. בצר לו התקשר למספר הטלפון שהושאר בבאגר. הנאשם ענה לשיחה ואמר למתלונן כי כדי לקבל בחזרה את המחשבים עליו לשלם 30,000 ₪. בשל מצוקתו, וכדי להשיב את הבאגר לפעילות בהקדם ולמנוע פגיעה ברכושו ובפרנסתו, ניהל המתלונן מספר שיחות עם הנאשם שבהן שוחחו על תשלום דמי הכופר בתמורה להשבת המחשבים.

 

2

לאחר פניית המתלונן לחברת שמירה הפועלת באתר הבנייה, הוחזרו המחשבים למתלונן במועד ובדרך שאינם ידועים במדויק וללא ידיעת הנאשם. כדי להתחקות אחר זהות הנאשם, אמר לו המתלונן בשיחה שהתקיימה ביניהם ביום 24.01.2019 שהוא אינו מעוניין בהחזרת המחשבים כיוון שמכר את הבאגר לאדם אחר ללא המחשבים. עוד אמר לנאשם כי יוכל לשוחח עם הקונה. בהמשך לכך, ביום 24.01.2019 התקשר המכונה 'אבי' לנאשם, אמר לו שקנה את הבאגר מהמתלונן, ושוחח עמו על המחשבים. הנאשם, במטרה לעשוק בדרך של דרישת דמי כופר עבור החזרת המחשבים, השיב לו שכדי לקבל את המחשבים עליו לשלם 28,000 ₪. לאחר מספר שיחות שהתקיימו בין 'אבי' לנאשם בנוגע לדמי הכופר, אמר לו 'אבי' כי אחיו 'דרור' פועל להשגת הסכום.

ביום 27.01.2019, במשרדי החקירות בירושלים, יצר שוטר מספר 264 קשר עם הנאשם באמצעות הטלפון והציג את עצמו כ-'דרור' אחיו של 'אבי'. בשיחה אמר לנאשם שהוא פועל להשגת סכום הכסף הנדרש. לאחר מספר שיחות תיאום, נקבע שביום 29.01.2019, באזור בית חגי, יעביר 'דרור' את הכסף לנאשם בתמורה להחזרת המחשבים כביכול, אף שאלה כבר הוחזרו למתלונן.

ביום 29.01.2019 בשעה 11:00 או בסמוך לכך הגיע 'דרור' לאזור בית חגי. באותה עת שהה הנאשם אף הוא באזור כשהוא נוהג ברכב מסוג יונדאי. הנאשם שוחח עם 'דרור' באמצעות הטלפון. במהלך השיחות דרש הנאשם מ-'דרור' שישאיר את הכסף ליד שלט המצוי בכניסה לבית חגי, אך 'דרור' סירב לכך בלי שיראה קודם לכן את המחשבים. הנאשם סירב לבקשתו של 'דרור'. במהלך השיחות ובשל סירובו של 'דרור', הציע לו הנאשם לשלוח אדם שיגיע למקום מפגש בשטחים כדי שניתן יהיה להראות לו את המחשבים ולקבל מידיו את הכסף, אך 'דרור' סירב להצעתו. בשלב זה, נסע 'דרור' מהמקום והנאשם נעצר בידי שוטרים באזור הכניסה לבית חגי.

 

על פי ההסכמות בהסדר הטיעון, הורשע הנאשם בכך שבמעשיו ניצל את מצוקתו של הזולת לשם קבלת דבר שאינו מגיע לו כדין וכן ניסה לקבל דבר במרמה.

 

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

4.      כראיות לעונש מטעם התביעה הוגש פלט המעצרים של הנאשם שעל פיו היה הנאשם עצור בתיק זה למשך 38 יום.

 

3

5.      בא-כוח המאשימה, מר אמיר קרסנטיני, עתר להשית על הנאשם עונש בן 15 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן, ועונשים נלווים. אשר למתחם העונש ההולם, טען שזה נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בהתייחסו לעונש המתאים בתוך המתחם, טען שיש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם אך לא בתחתיתו. בטיעוניו הדגיש את הערכים המוגנים שנפגעו ובכללם ערך ההגנה על רצונו החופשי של אדם וערך ההגנה מפני ניצול לרעה של חולשה ומצוקה. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, טען שהנאשם פעל בצורה מתוחכמת והיה בעל תפקיד בשרשרת בת מספר עבריינים אשר חלקם לא נתפס בשל אי שיתוף פעולה מצדו, וחדל לדרוש את דמי הכופר רק בעקבות מעצרו ולא מיוזמתו. לתמיכה בטיעוניו הפנה לפסיקה.

 

6.      באת-כוח הנאשם, עו"ד סנא חיר, ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם ולגזור עליו מאסר על תנאי ופיצוי. בטיעוניה הדגישה שחלקו היחסי של הנאשם הסתכם ביצירת קשר עם המתלונן, בעוד שיתר המעורבים בפרשה לא נתפסו אף שחלקם גדול יותר. יוצא אפוא שהנאשם נותן את הדין לבדו על מעשיהם של כולם. ציינה שלמתלונן לא נגרם נזק ורכושו הושב לו. בהתייחסה למתחם העונש ההולם, טענה שבנסיבות שצוינו נע המתחם בין מאסר על תנאי ועד חודשיים מאסר בפועל. בהתייחסה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ציינה שהוא אב לשישה ילדים ומפרנס יחיד למשפחתו; חולה סכרת; אשתו חולה; ועברו נקי. כן ביקשה להעניק משקל להודאת הנאשם המבטאת קבלת אחריות ולהתחשב בנאשם בשל כך.

 

דברי הנאשם

7.      הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה. בדבריו לפניי הביע צער וחרטה על מעשיו. לדבריו, מעורבים אחרים "עבדו עליו" והוא היה קורבן למעשים שנעשו בעל כורחו. הנאשם ביקש את רחמי בית המשפט וסיפר שכיום הוא אינו עובד כיוון שלא הותר לו להיכנס לתחומי מדינת ישראל.

 

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם העונש ההולם

8.      כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו (להלן: "העיקרון המנחה").

 

בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

4

9.      הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם אלה: ערך ההגנה על קניינו של אדם; ערך מניעת ניצול מצוקתו של הזולת כדי לזכות ביתרון בלתי הוגן לשם קבלת דבר שאינו מגיע לעושק על פי דין; ערך ההגנה על חופש הרצון, חופש הפעולה, וחופש הבחירה של אדם ומניעת פגיעה בחופש זה אשר נובעת ממעשה המרמה ואשר הביאה למרמה יתרון או הישג.

 

מידת הפגיעה בערך המוגן גבוהה. הנאשם דרש דמי כופר מהמתלונן ובהמשך מחליפיו, עבור החזרת מחשבי רכב שנגנבו אשר הוציאו מכלל פעולה באגר שבבעלות המתלונן. המתלונן נקלע למצוקה בשל הפגיעה בפרנסתו ובשל אי יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו לאחרים. אופיים הסחטני של המעשים; הקושי בתפיסת העבריינים המחוללים תופעות פשיעה מסוג אלה, המניע הכלכלי שעמד בבסיס העבירות, גובה דמי הכופר שדרש הנאשם; היקף הנזק בפועל ובכוח שנגרם למתלונן; הפגיעה בשגרת עבודתו ובחופש פעולתו של המתלונן; אורך התקופה שבה מדובר; כמות השיחות; שיתוף הפעולה שבין הנאשם לאחרים אשר גנבו את המחשבים; והתחכום הכרוך בעבירות; מעמידים את המקרה בחזקת חומרה. מדובר אפוא בתופעה פוגענית ומכוערת שיש לנקוט בצעדים נמרצים ונחרצים כדי למגרה.

 

10.  לעניין מדיניות הענישה הנוהגת, פסקי הדין שנמצאו במאגרים עוסקים במקרים חמורים יותר מהמקרה שלפנינו או שונים ממנו. ברם יש בהם לתת מידע והקשר לעונש הראוי וניתן להסיק מהם מסקנות רלוונטיות לענייננו על דרך ההשוואה המושכלת.

 

רע"פ 1884/12 ג'ראח נגד מדינת ישראל (03.07.2012): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעושק, זיוף וקבלת דבר במרמה. הנאשם עסק בתיווך בין עובדים זרים למשפחות, והבטיח הבטחות שווא להנפקת אשרות עבודה תמורת תשלום. הנאשם נידון ל-7 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

 

ע"פ (מרכז) 18898-02-11 מוגרבי נגד מדינת ישראל (04.04.2011): בית המשפט המחוזי הקל ברכיב המאסר שנגזר על הנאשם והעמידו על חמש שנים, בעקבות השוואה שערך בין עונשו של הנאשם לעונשם של שותפיו לעבירות. יתר רכיבי גזר הדין נותרו ללא שינוי. הנאשם הורשע ב-12 עבירות של סחיטה באיומים בכך שבלמעלה מ-12 הזדמנויות התקשר לבעלי כלי רכב גנובים ודרש מהם תשלום כופר בתמורה להחזרת רכבם שלפי טענתו נמצא בחזקתו. הנאשם נדון בבית משפט השלום לשש שנות מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, וקנס בסך 100,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו. הנאשם נעדר עבר פלילי.

 

5

עפ"ג (מרכז) 10885-01-09 כהן נגד מדינת ישראל (15.06.2009): בית המשפט המחוזי הקל ברכיב המאסר שנגזר על הנאשם והעמידו על 47 חודשי מאסר בפועל בעקבות השוואה שערך בין עונשו של הנאשם לעונשו של שותפו לחלק מהעבירות. יתר רכיבי העונש נותרו על כנם. הנאשם הורשע ב-9 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, 4 עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, 5 עבירות של עושק, 2 עבירות של סחיטה באיומים, 3 עבירות של קבלת רכב גנוב או חלקי רכב גנובים, 3 עבירות של ניסיון לקבלת רכב שהושג בעבירה, 3 עבירות של שינוי זהות של רכב או חלק של רכב, ועבירה אחת של החזקת נכס חשוד כגנוב.

הנאשם הורשע בכך שקשר קשר עם אחרים לסחוט באיומים דמי 'כופר רכב' מבעלים של כלי רכב שנגנבו. ברוב המקרים קיבלו הקושרים כסף והתחלקו ביניהם. בשתי הזדמנויות קשר המערער קשר עם אחרים לזיוף מנוע רכב גנוב והרכבתו בישראל, בהזדמנות נוספת קשר קשר לזייף סימני זיהוי של רכב, ובהזדמנות אחרת קשר קשר לזיוף חשבונית מס המתעדת מכירה של רכב כדי לאפשר שהייתו של שב"ח בישראל בדרך מרמה.

בית משפט קמא גזר על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל והפעיל במצטבר 5 חודשי מאסר על תנאי, והכול לצד מאסר על תנאי, קנס בסך 50,000 ₪ , ופיצוי לנפגעי העבירות בסך 20,000 ש"ח. לנאשם הרשעות קודמות.

 

ת"פ (ראשל"צ) 3226/09 מדינת ישראל נגד מאדני (18.04.2010): הנאשם נדון ל-60 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 50,000 ₪, ופיצוי לנפגעי העבירות בסך 16,000 ש"ח. הנאשם הורשע בשמונה אישומים שעניינם עושק (שלוש עבירות), קבלת רכב גנוב (ארבע עבירות), וקשירת קשר לגניבת רכב. בחלק מן המקרים, לאחר גניבת כלי הרכב משטח מדינת ישראל, פנה הנאשם אל חלק מבעליהם בהצעה להחזיר את רכבם שנגנב בתמורה לדמי כופר בסכום כסף ניכר תוך ניצול מצוקתם ובמטרה לגרוף רווח כלכלי לכיסו. לנאשם עבר פלילי ובטחוני.

 

ת"פ (רמלה) 2977/08 מדינת ישראל נגד אלחדד (18.12.2008): הנאשם נדון ל-30 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על תנאי, במסגרת הסדר טווח. הנאשם הורשע ב-7 אישומים שעניינם סחיטה באיומים ועושק. בכל אחד מן האישומים דובר על מקרה שבו נגנב רכב מבעליו. בהמשך לגניבה התקשר הנאשם אל הבעלים והציע לו "לרכוש" בחזרה את רכבו תמורת תשלום דמי כופר בסך של אלפי שקלים. בחלק מהמקרים הסכימו הבעלים לשלם 'כופר רכב', ואז הוחזר להם רכבם בתיווכו של הנאשם. בחלק אחר של המקרים סירבו הבעלים לשלם את 'כופר הרכב', ואז לא הוחזר להם רכבם. הנאשם הוא תושב רמאללה, ועבירות הסחיטה באיומים והעושק נעברו בנוגע להחזרת כלי רכב שנגנבו והועברו לשטחים. לנאשם עבר פלילי רלוונטי.

 

6

ת"פ (ראשל"צ) 1117/08 מדינת ישראל נגד עיסא (24.06.2008): הנאשם נדון במסגרת הסדר טיעון לעונש מוסכם בן 35 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על תנאי. הנאשם הורשע ב-7 אישומים של סחיטה באיומים ועושק, בכך שהתקשר לבעלי כלי רכב שנגנבו והציע להם להחזיר את כלי הרכב הנמצאים ברשותו תמורת תשלום דמי כופר. לנאשם עבר פלילי בעבירות רכוש.

 

11.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

                                א.        התכנון שקדם לעבירות; העבירות הן פרי תכנון מוקדם ושיתוף פעולה בין עבריינים במדרגים שונים של היררכיה, תחכום, וחלק יחסי. העבירות התמשכו על פני תקופה בת 16 יום ואין לראותן כמעידה ספונטנית או חד פעמית.

 

                                 ב.         חלקו היחסי של הנאשם בעבירות; מדובר בעבירות עושק ומרמה בעלות מאפיינים של סחיטה ומכאן חומרתן היחסית.

במעמד הצגת הסדר הטיעון, הוסכם שההגנה תטען שאת השיחה הראשונה המתוארת בכתב האישום קיים הנאשם לבקשת אחרים כיוון שהוא דובר עברית, ולאחר שיחה זו הוא פעל לבדו.

במהלך הטיעונים לעונש טענה ההגנה שחלקו של הנאשם בשרשרת העבירות מצומצם. עוד טענה שבשונה מאחרים שחלקם רב וחמור יותר והם אינם עומדים לדין, עומד הנאשם לדין ומשלם על מעשיו.

אף שהנאשם לא נטל חלק באירוע הפריצה והגניבה ולא הואשם בו, מעשיו מהווים חוליה בשרשרת עבריינית אשר מניעה את גלגלי העבירות הקשורות בכלי-רכב. חלקו של הנאשם בשלב שבו התבקש הכופר מהמתלונן ומחליפיו, כמו גם היוזמה הפעילה שגילה, הוא מרכזי, ועל כן הנאשם נושא באחריות העיקרית להתנהלות העבריינית הנוגעת לאותו שלב. מטעם זה נשמט הבסיס מתחת לניסיונו של הנאשם להטיל אשמה באחרים שאינם ידועים לרשויות האכיפה בין היתר משום שהנאשם לא חשף את זהותם.

אהיה מוכן להניח שהנאשם לא עמד בראש ההתארגנות שהובילה לעבירות ומעמדו בהיררכיה העבריינית הכוללת היה זוטר. אף על פי כן, חלקו כפי שהוא מתואר בכתב האישום, היה נחוץ וחיוני להצלחת ההתארגנות בכללותה שהרי דרישת הכופר היא שהופכת את גניבת חלקי כלי הרכב למשתלמת.

עובדות כתב האישום מציירות אפוא את הנאשם כגורם אקטיבי, יוזם, ומשמעותי בשלב הנוגע לניסיון סחיטת דמי הכופר.

 

7

                                  ג.         הנזק שנגרם מביצוע העבירות; על פי כתב האישום, בשלב מסוים הוחזרו המחשבים למתלונן במקום ובדרך שאינם ידועים. ניתן לשער בנקל את הצער, עוגמת הנפש והמצוקה שחש המתלונן עת גילה שקניינו נגנב ממנו, פרנסתו נפגעה, והוא נותר חסר אונים וחסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיו העסקיות. הנזק והקשיים שחווה המתלונן טבועים בעבירות. לפיכך מן הראוי הוא שבעבירות מסוג זה, ישווה בית המשפט לנגד עיניו את סבלם של המתלוננים אשר רכושם נגזל מהם ופרנסתם התקפחה, ומתוך מצוקתם הם נאלצים לשלם דמי כופר לעבריין, ויעדיף את סבלם על פני נסיבותיו האישיות וקשייו של הנאשם.

 

12.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשים נע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס, ופיצוי.

 

13.  במקרה זה, לא מצאתי שקיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

 

העונש המתאים

14.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולתת להן משקל, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

 

בהתאם לכך נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

א.    הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו; הנאשם בן 53, אב לשישה ילדים ולדבריו אינו עובד. ברי שעונש מאסר יפגע בו ובבני משפחתו הסמוכים על שולחנו הן בפן הכלכלי, הן בפן הנפשי, והן בפן המורלי. נוסף על כך יש לתת את הדעת לאפקט הקרימינוגני של המאסר, דהיינו חשיפת הנאשם לעבריינות בכלא עלולה לעודד נטייה לעבריינות ולהגדיל את הסיכוי שהנאשם יעבור עבירות עם שחרורו בשים לב לכך שהוא נעדר עבר פלילי. עם זאת גילו של הנאשם שבו אישיות האדם כבר מגובשת דיה, מקהה את החשש במידה ניכרת.

 

8

ב.     נטילת אחריות מצד הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה במיוחס לו ובכך חסך את הצורך בניהול המשפט על כל הקשיים הכרוכים בכך לרבות הקצאת זמן ומשאבים מצד כל המעורבים בהליך. בדבריו לפניי ניסה הנאשם למזער את חלקו וטען שאחרים רימו אותו והוא נפל קורבן למעשים שנעשו בעל כורחו, טענה תמוהה שאינה מתיישבת עם נסיבות ביצוע העבירות כפי שתוארו בכתב האישום. למרות זאת אתן משקל מסוים להודאת הנאשם ואניח לטובתו שהודאתו מגלמת קבלת אחריות.

 

ג.       מצבו הרפואי של הנאשם; מטיעוני ההגנה עלה שהנאשם חולה סכרת. למרות שלא הובאה כל ראייה לתמוך בכך, אעניק משקל מסוים לנתון זה בשקלול עונשו.

 

ד.     היעדר עבר פלילי; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו לו מעידה ראשונה בפלילים.

 

ה.    חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; העבירות נעברו בחודש ינואר שנת 2019. כתב האישום הוגש בהליך תכוף ביום 21.02.2019. מאז לא התייצב הנאשם ל-13 דיונים חלקם מסיבות מוצדקות, נדחו מספר דיונים חלקם מסיבות מוצדקות, ניתנו מספר צווי מעצר, התיק הותלה פעמיים, והוגשה מטעם המאשימה בקשה לחילוט ערבויות. מכאן שחלוף הזמן נגרם באשמתו של הנאשם ואין להתחשב בו בשל כך.

 

15.  משנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, קרי, לגזור עליו 10 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס, ופיצוי לנפגע העבירה.

 

16.  את סכום הפיצוי קבעתי על דרך האומדן בהתחשב בטיב העבירות ואופיין, בנזקיהן האינהרנטיים, ובקושי להיפרע מהנאשם במישור האזרחי בשל היותו תושב האזור.

 

סוף דבר

17.  לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן:

                                א.                                                                                                   מאסר בן 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.

הנאשם יחל לשאת את מאסרו החל מיום 14.11.2021.

הנאשם יתייצב בכלא ניצן שבמתחם כלא איילון ביום 14.11.2021 עד השעה 10:00 או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון והעתק מגזר הדין.

יש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון בשב"ס, טל': 08-9787377; 08-9787336.

9

 

                                 ב.         מאסר בן שישה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום את אחת העבירות שבהן הורשע, ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.

 

                                  ג.         קנס בסך 5,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 01.12.2021. לא ישולם הקנס במועדו ,יעמוד לפירעון מידי ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום המיועד ועד ליום התשלום המלא בפועל.

 

                                 ד.         פיצוי לנפגע העבירה המתלונן א"א בסך 10,000 ₪.

הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 01.12.2021. לא יופקד סך הפיצוי במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום המיועד ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המאשימה תעביר למזכירות בית המשפט את פרטי המתלונן בהקדם.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, י"ט חשוון תשפ"ב, 25 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.