1

בפניי בקשה נוספת לאפשר לנאשם להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות.

ביום 30.4.17 ניתנה הכרעת דין בעניינו של הנאשם, ובטרם טעונים לעונש בקש הסניגור לשלוח את הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן. טיעונים לעונש נדחו ליום 23.11.18.

ביום 23.11.17 היה הנאשם חולה (אף כי לא טרח להמציא אישור רפואי ועל כן הוצא לו צו הבאה), והדיון נדחה ליום 29.1.18.

ביום 29.1.18 טענו הצדדים לעונש, ולבקשתו נשלח הנאשם אל הממונה על עבודות שירות לבחינת התאמתו. הדיון נדחה ליום 18.6.18.

הנאשם לא התייצב בפני הממונה.

2

ביום 18.6.18 בקש הנאשם הזדמנות נוספת להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות, והזדמנות כאמור - ניתנה. הדיון נדחה ליום 15.10.18.

הנאשם לא התייצב בפני הממונה.

ביום 14.10.18 הוגשה בקשת דחייה ע"י סניגורו החדש של הנאשם.

הדיון נדחה ליום 23.10.18.

ביום 15.10.18 הוגשה בקשתו הנוכחית של הנאשם - לאפשר לו פעם נוספת לפנות אל הממונה על עבודות שירות.

מצאתי כי הנאשם עושה כל אשר לאל ידו על מנת לדחות את הקץ, ואני מספקת אם הפעם יסור אל הממונה על עבודות שירות.

לפיכך - ועל מנת להוכיח את רצינות כוונותיו - אני מורה לנאשם להפקיד הוצאות בסך 2,000 ₪ עד יום א' 21.10.18. אם יופקדו ההוצאות - יידחה מועד הדיון והוא יופנה פעם נוספת (ואחרונה בהחלט) אל הממונה על עבודות שירות. לא יופקדו, יראו בנאשם כמוותר על חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות, וגזר דין יינתן לצדדים ביום 23.10.18.

מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים ותעדכן אותי עם הפקדת ההוצאות.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ט, 16 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.