ת"פ 5196/07/20 – מדינת ישראל,משטרת ישראל,תביעות שלוחת רמלה נגד רמי ברזילי,איסמעיל שבתיני,עלי אבו שחאדה
|
|
ת"פ 5196-07-20 מדינת ישראל נ' ברזלי ואח'
|
1
בפני |
כבוד השופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי
|
|
מאשימה: |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמים: |
1.
רמי ברזילי 2. איסמעיל שבתיני 3. עלי אבו שחאדה
|
|
|
||
החלטה
|
בקשתו של נאשם 1 להורות על חשיפת
ראייה (ידיעה מודיעינית) המוגנת בתעודת חיסיון, שהוצאה בהתאם לסעיף
א. כתב-האישום:
נגד הנאשמים הוגש כתב-אישום
המייחס להם עבירות של גידול סם, לפי סעיפים
2
נטען, כי בתקופה הרלוונטית החזיק נאשם 1 בבית פרטי בעיר לוד, המחולק למספר דירות ודירות משנה, אשר מושכרות על-ידו לשוכרים שונים.
נטען שבתאריך 29.6.20 ועובר למועד זה, הקימו הנאשמים באחת הדירות שבבית הנ"ל מעבדה לגידול סמים מסוכנים ובה גידלו צמחי קנביס.
לפי הנטע, לצורך כך, אבזרו הנאשמים את המעבדה בציוד המפורט בעובדות.
בתאריך 29.6.20 הגיעו אל הבית הנ"ל שוטרים לבצע חיפוש לפי צו חיפוש. הנאשמים שהו במקום. נערך חיפוש ונתפסו שתילי סם מסוכן מסוג קנביס במשקל נטו של 13.26 ק"ג, ציוד לגידול סם וכן קנביס במשקל 0.74 ק"ג נטו ו - 1000.80 גרם נטו.
ב. הבקשה:
ב"כ נאשם 1 הגיש בקשה להורות על חשיפת שמו וזהותו של מוסר הידיעה המודיעינית שמספר 918 (סומנה יחד עם המסמך הנלווה לה במ/4) המוגנת בתעודת החיסיון, ושביחס אליה קיבל שכתוב/ניסוח מחדש (פראפראזה) מאת המאשימה.
ערכתי דיון במעמד הצדדים, ולאחר מכן דיון במעמד צד אחד בנוכחות נציגי המאשימה וקצין המודיעין הרלוונטי, אשר מסר לבקשתי נתונים והסברים נוספים ביחס לידיעה המודיעינית המדוברת ואפנה בעניין זה אל הפרוטוקול החסוי המצוי בכספת בית-המשפט יחד עם הידיעה המודיעינית המלאה והמסמך הנוסף שנלווה לה.
ג. דיון:
במעמד הדיון קיבלתי סקירה אודות הראיות הלכאוריות הקושרות את נאשם 1 לביצוע העבירות יחד עם מספר ראיות מייצגות.
בחנתי את הבקשה בהתאם להלכות בית-המשפט העליון וראו בעניין זה לאחרונה ע"פ 2403/20 מדינת ישראל נגד פלוני (9.11.20):
3
"תכליתו המרכזית של תיקון
מס' 17 ל
מתברר, כי המאשימה קושרת את נאשם 1 לביצוע המעשים המיוחסים לו, בעיקר מתוקף העובדה שהוא מחזיק בבית המדובר (לא מתגורר שם) שבו נתפסו מעבדת הסם והשתילים, ומשכיר אותו לנאשמים 1 ו - 2 ובנוסף, מאחר ובעת החיפוש הוא נכח בסלון הבית.
לא נמסר, כי קיימת ראייה פורנזית הקושרת את נאשם 1 אל הסמים עצמם או אל שתילי הקנאביס או אל ציוד המעבדה כגון טביעת אצבע, וכיו"ב.
ויודגש: לצורך הדיון בלבד, גם אילו מסד הראיות הלכאורי נגד נאשם 1 היה סמיך יותר, לא הייתי משנה את החלטתי זו, מן הנימוקים שיבואו.
עיון בפראפראזה, אשר הועברה לעיון נאשם 1, חלף המלל אשר נרשם בידיעה עצמה מלמד, כי מדובר בניסוח מחודש, אשר חוטא לתוכן המילולי המצוי בידיעה ושאם יועבר לעיון הנאשם 1, כלשונו, יש בו בהחלט חומר ראיות חיוני ורלוונטי להגנתו.
לשון הפראפרזה, אשר נמסרה לעיון נאשם 1 היא כדלקמן:
"איסמאיל שבתיני (נאשם 2 - מ.מ) ועלי אבו שחאדה (נאשם 3 - מ.מ) מגדלים הידרו בדירה שכורה ברחוב ההסתדרות בלוד אותה הם משכירים מבחור בשם רמי ברזילי (נאשם 1 - מ.מ)".
מטבע הדברים איני יכול להביא את תוכן הידיעה המלאה לשם ההשוואה, שהרי הצגת התוכן עצמו יוביל לפגיעה בתעודת החיסיון. ואולם, אומר, כי תוכן הפראפרזה הנ"ל תואם רק את תחילת תוכן הידיעה - רק עד המילה "בלוד". מכאן ולהבא השמיטה הפראפראזה משפט חשוב ביותר להגנת הנאשם - והוא חשוב שבעתיים במיוחד משום שהוא נמסר מהאדם שצוין בדוח הנוסף, שצורף לידיעה ונוכח טיבה של הראייה.
4
הנה כי כן, משפט בן 13 מילים שכל כולו קריטי להגנת נאשם 1 הוסר מן הפאראפרזה ולא מצא בו ביטוי. דווקא הקטע שלכאורה מפליל נותר ואילו החסר (13 מילים), שהוא זה ששופך אור בעל נופך מזכה על נאשם 1 הושמט.
כל הקורא את אותו משפט חסר, מבין בהחלט שיש בו ראיות, שבכוחן לזכות את נאשם 1 מהמיוחס לו, במיוחד נוכח זהותו של מוסר הידיעה, טיבה של הראייה, והסביבה הראייתית לפי חזית המריבה, שנפרשה בפניי והדברים ברורים ופשוטים.
תשומת הלב לכך, שמוסר הידיעה הוא האדם שביחס לזהותו וטיב הראייה סימנתי במרקר כחול בדוח הנוסף שצורף לידיעה המדוברת ואשר הובא לעיוני.
אין ספק: צירוף שני הנתונים הללו (זהות המוסר והדברים שמסר) הופך את הידיעה המודיעינית להיות ראיה חיונית, רלוונטית, חשובה מאוד להגנת הנאשם 1.
למעשה, אם תיחשף זהותו של מוסר הידיעה קיימת סבירות גבוהה למדי, שב"כ היה מזמן את מוסר הידיעה כעד הגנה מטעמו, באופן שיקים פוטנציאל שיכול להוביל לזיכויו של נאשם 1: "קרי: "חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי" (פסק דין פלוני דלעיל). ודוק: "תוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה" אינה רק עדות של עדי המאשימה הנקובים בכתב-האישום, אלא גם עם פוטנציאלי מטעם הנאשם 1 עצמו.
אני בהחלט מבין את רצון המאשימה לנסח את הפראפראזה, כפי שניסחה כדי להגן על זהות מוסרה, אך אין לאפשר מצב דברים שבמסגרתו תעקר הפראפראזה נתונים מרכזיים העומדים לזכות נאשם 1 ושיכולים להועיל להגנתו.
מכל מקום, כל בר בי רב יאמר, כי אל לה לראיה שכזו להישאר מחוץ ל"משחק הראיות" הרלוונטי והחיוני במשפט עצמו.
אין חולק, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להגן על זהותם של מוסרי ידיעות מודיעיניות שהרי זהו ציפור נפשה של העבודה המודיעינית של משטרת ישראל, אך לא על חשבון הגנתו של נאשם 1, אשר נמנעת ממנו ראייה חיונית ורלוונטית.
5
ויודגש: משטרת ישראל פנתה לבית-המשפט לקבל צו חיפוש על שם נאשמים 2 ו - 3 (לא נגד נאשם 1) תוך שהיא מבססת את בקשתה על הידיעה המודיעינית הנ"ל ובית-המשפט אישר את צו החיפוש. כלומר, גם משטרת ישראל הבינה את הידיעה המודיעינית ככזו הקושרת את נאשמים 2 ו - 3 ואותם בלבד לחשד המתואר באישום.
על כן, מסקנתי היא שתוכן הידיעה וזהות מוסרה הם ראייה חיונית ורלוונטית ביותר להגנת הנאשם 1 ויש להורות על הסרת החיסיון הנוגע אליה.
ד. תוצאה:
לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה למאשימה לגלות את תוכנה המלא של הידיעה המודיעינית שמספרה 918, יחד עם זהות מוסרה.
יחד עם זאת, כדי לא לפגוע בעבודה של מערך המודיעיני של משטרת ישראל, להימנע מחשיפת מקורות מודיעיניים, ובד בבד לאפשר לראייה המדוברת להיכלל בתוך מערך הראיות הקבילות, שיוגשו במסגרת ניהול הליך ההוכחות, רשאית המאשימה לנקוט במהלך החלופי הבא:
מבלי לחשוף את זהות מוסר הידיעה - תוכן הידיעה ייחשף במלואו והוא יוגש כראייה קבילה, מוסכמת לתיק בית-המשפט במשפטו של נאשם 1 (אשר יופרד ממשפטם של נאשמים 2 ו - 3) כאילו מוסר הידיעה העיד במשפט ומסר את תוכנה לפרוטוקול הדיון, וזאת בלא שהמאשימה חולקת על תוכן זה, אלא מסכימה שכך העיד במשפט מוסר הידיעה כאילו העיד.
אני מאפשר למאשימה 10 ימים לגבש את עמדתה ולהודיע לבית-המשפט את החלטה.
לידיעת הצדדים.
ת.פ. 3.12.20.
ניתנה היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.
