1

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות קשירת קשר לפשע, סיוע לסחר בסם מסוכן ואספקת סם מסוכן. שמיעת הטיעונים לעונש נדחתה לצורך קבלת תסקיר מבחן.

2

2.      לפני בקשה מטעם ההגנה לזמן לעדות מטעמה חמישה שוטרים ובהם גם קצין החקירות של תחנת ציון במסגרת פרשת העונש. לאחר שהוריתי לב"כ הנאשם לנמק את הבקשה, הודיע ב"כ הנאשם, כי עדותם של העדים נדרשת על מנת להוכיח את טענת ההגנה לפיה הנאשם נעצר, שהה במעצר במשך פרק זמן ממושך, ולאחר מכן שהה בתנאים מגבילים, הכל מתוך רצון של המשטרה לנקום בב"כ הנאשם. נטען כי המשטרה ביקשה לבוא חשבון עם ב"כ הנאשם בשל כך שעל פי סברתה, בית המשפט התלונן על טוען המעצרים בתיק מ"י 46830-08-18 בשל התנהלות של ב"כ הנאשם.

3.      לצורך החלטה בבקשה זו, עיינתי בתיק מ"י 46830-08-18, שעניינו בקשת מעצר של אדם אחר, שאינו הנאשם, ביחס לאירוע אחר, שהנאשם אינו קשור אליו כלל. אותו אדם יוצג גם כן על ידי עו"ד אדטו והדיון התקיים לפני. עיון בפרוטוקול מלמד, כי טוען המעצרים התייצב לדיון מבלי שקרא את התיק. באותו מועד ניתנו שתי החלטות- האחת מורה על הפסקת הדיון על מנת שהטוען ילמד את התיק תוך הבעת אי נחת מחוסר המקצועיות שבהתנהלותו של אותו טוען, והשנייה מתייחסת לצורה המרושלת שבה הוגשה בקשת המעצר לבית המשפט, ובסופה הוריתי על העברת ההחלטות לקצין החקירות של מרחב ציון במשטרת ישראל.

4.      לא מצאתי בדברים אלה כל רלבנטיות לעניינו של הנאשם. סברתו של ב"כ הנאשם כי התנהלות המשטרה כלפי הנאשם נעשתה מתוך רצון לנקום בסנגורו היא מרחיקת לכת ואינה מגובה אף בראשית ראייה.

5.      יתרה מכך, ההחלטות על הארכת מעצרו של הנאשם, ולאחר מכן, על שחרורו בתנאים מגבילים, הן החלטות שהתקבלו על ידי שופטי בית המשפט ולא על ידי המשטרה. מכאן שעמדתם הנקמנית של המשטרה או של מי מהמשרתים בה ביחס לעו"ד אדטו, אף אם קיימת (וכאמור, לא הובאה כל ראשית ראייה לכך שהיא קיימת), לא היה בה כדי לשנות את פני הדברים.

6.      לנוכח האמור לעיל, הבקשה להזמנת עדי ההגנה נדחית.

7.      המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ט, 11 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.