1

כתב האישום המתוקן

הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי באישון לילה בתאריך 24.9.2018 בבית כנסת בירושלים, הגיע הנאשם לבית הכנסת בו שהה המתלונן, יחד עם קבוצת מתפללים. בתגובה להגעת הקבוצה, אמר המתלונן לחברי הקבוצה: "אני לא מפחד מכם". בתגובה תפס הנאשם את המתלונן בבגדיו ואמר: "בוא איתי החוצה". המתלונן סירב ובתגובה היכהו הנאשם פעמיים באגרופים למצחו ולאפו. הדבר גרם לחתך באזור הרקה השמאלית ולהמטומה באפו של המתלונן.

מהלך הדיון

הנאשם היה עצור בתיק זה מספר ימים ולאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא. בהמשך בשל הפרת תנאים ופתיחת תיקים בתחום התעבורה, שב ונעצר, אך לאחר מכן שוחרר בתנאים.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הוסכם, כי הנאשם יישלח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות, ולאחר קבלת התסקיר, יטענו הצדדים לעונש, כאשר במקרה שיוגש תסקיר חיובי, התחייבה המדינה לטעון לעונש שלא יעלה על 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

2

תסקירי שירות המבחן

שירות המבחן הגיש שני תסקירים בעניינו של הנאשם. מהתסקירים עולה, כי הנאשם כיום כבן 22, נשוי ואב לתינוק כבן 85 חודשים. הנאשם עובד כיום בחברת שליחויות כשהוא מתנייד באופניים חשמליים, מאחר והוא נמצא בשלילת רישיון בעקבות תיקי תעבורה בגינם נדון למאסר בעבודות שירות. לנאשם אין עבר פלילי, מלבד עברו התעבורתי עליו עמדתי לעיל.

הנאשם גדל בנסיבות לא פשוטות, כשמשפחתו הגרעינית ואף הוא במהלך שנות נעוריו, וגם במהלך האירוע בגינו הואשם, השתייכו לקהילת "שובו בנים" של מר ברלנד. הנאשם עמד על הכאוטיות שבה חי כילד וכנער, שהביאה אותו לעבור בין מסגרות לימודים, לחוש תחושות של ניכור בחיי המשפחה, ולהיגרר אחרי חבריו מאותה קהילה. בהקשר זה ייאמר, כי הנאשם קיבל אחריות למעשים והביע חרטה ונכונות לערוך הליך גישור פוגע-נפגע עם המתלונן, דבר שטרם צלח, בשל נסיבות שאינן קשורות בנאשם. הנאשם סיפר, כי ביצע את המעשים כדי להרשים את חבריו. כאמור, הביע עליהם חרטה וצער. במהלך תקופת המשפט, בה נתון היה הנאשם בצו פיקוח מעצרים, השתלב במכינה קדם צבאית, אותה עזב על רקע הבדלים באורחות החיים ורמת שמירת מצוות הדת ועל רקע העובדה שלא התגייס לצה"ל. הנאשם השתתף באופן פעיל בקבוצות טיפוליות. שירות המבחן התרשם מבחור צעיר שטרם סיים לגבש את אישיותו. לצד התנהגותו האימפולסיבית סבר שירות המבחן כי קיימים סיכויים ניכרים לשיקומו של הנאשם וכי הסיכון הנשקף ממנו להישנות עבירות מעין אלו נמוך. לנאשם שאיפות נורמטיביות והוא נישא והפך לאב במהלך השנתיים האחרונות. על כן המליץ שירות המבחן על ענישה חינוכית מרתיעה ולא מדרדרת, בדמות 180 שעות של"ץ במסגרת "חסדי יוסף", וכן הטלת צו מבחן שיאפשר הבטחת קיומו של הליך הגפ"ן. השירות סבר כי הטלת מאסר ולו בעבודות שירות, ידרדר את הנאשם ויסיט אותו מן המסלול בו נמצא, שבו הוא מתמיד בעבודה, פורע את חובותיו ומגלה אחריות אישית ומשפחתית.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות במינהל קהילתי גילה, בחוות דעתו מיולי 2020.

3

ראיות וטיעונים לעונש

במסגרת ראיות לעונש שמעתי את המתלונן, שסיפר על שאירע לו באירוע שתואר לעיל. הנאשם סיפר על הנזק שנגרם לו, פיזית ונפשית, ועל הפחד שבו הוא מצוי מאז האירוע. הוא אף סיפר על הטראומה שנגרמה למשפחתו, זוגתו ובתו הפעוטה. הצעתי למתלונן למצות תהליך של גישור פוגע-נפגע, אך המתלונן הסתייג מכך בשל חששו מפני הנאשם. כמו-כן הוגשה תמונה של החבלה.

ב"כ המאשימה עמדה על נסיבות ביצוע העבירה החמורות ועל הנזקים שנגרמו למתלונן. המאשימה הגבילה עצמה ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות נוכח הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ונוכח התסקירים החיוביים. כן עתרה המאשימה להטלת עונשים נוספים.

ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו של הנאשם וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם העונש הההולם

עקרון ההלימה - מתחם הענישה נותן בכורה לעקרון ההלימה, שהוא נגזרת של הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה הנוהגת.

הערכים המוגנים - עבירות אלימות פוגעות בשלום גופו ונפשו של האדם, ובבסיס כבודו והאוטונומיה שלו. הנאשם פגע במידה בינונית בערכים אלו על-פי נסיבות ביצוע העבירה. ברע"פ 3681/19 שבתאי נ' מ"י (מיום 13.6.2019) (עניין שבתאי) נאמר כי עבירות בריונות המבוצעות במרחב הציבורי ראויות לכל גינוי ולרוב אינן מצדיקות ביטול הרשעה, שכן יש לשקף את סלידת החברה מביצוע עבירות אלה (בסעיף 16).

4

נסיבות ביצוע העבירה - אין מדובר בעבירה מתוכננת, אלא בעבירת אלימות בריונית שהופעלה נגד מתפלל תמים בבית כנסת, שהתבטא כנגד הקבוצה אליה השתייך הנאשם. הנאשם ביקש "לעשות רושם" על חברי קבוצתו, ולכן פעל כפי שפעל, באלימות קשה שתוצאתה משמעותית, ויכוה הייתה להיות אף קשה יותר, כשמדובר בתקיפת אדם בפלג גופו העליון ובמיוחד בראשו. הנאשם פעל ממניע פסול, המשקף את נטייתו להיגרר ולרצות אחרים, והדבר אינו מפחית מאחריותו המלאה למעשים. הגם שהנאשם ביצע את העבירה בהיותו "בגיר צעיר", הדבר אינו מהווה נסיבה לקולא נוכח מכלול נסיבות ביצוע העבירה.

מדיניות הענישה הנוהגת - מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה זו מגוונת למדי. במקרים חמורים, בית המשפט אינו מהסס להטיל עונשי מאסר של ממש, ובמקרים הקלים יותר, ניתן להגיע גם לתוצאה של של"ץ. ברע"פ 7645/20 כהן נ' מ"י (מיום 18.12.2020) הואשם אדם בתקיפה חבלנית ובאיומים כלפי נהג אוטובוס, עליו איים באונס, דחף אותו חנק אותו ובעט בו, וגרם לו לחבלות בפניו. אושר מתחם ענישה שבין עבודות שירות ל-10 חודשי מאסר ובפועל הוטלה על הנאשם תקופת מאסר של 27 חודשי מאסר שכללה גם הפעלת מאסר מותנה. בעניין שבתאי שהוזכר לעיל, הואשם אדם בתקיפת חברו בחדר כושר באגרופים ובבעיטות תוך שגרם לו למכאוב. באותו מקרה אושר מתחם המתחיל בשל"ץ ועד חודשי מאסר ספורים, והתיק הסתיים בחודש מאסר בעבודות שירות. בת"פ 55443-06-18 מ"י נ' נבון (מיום 7.7.2019) בנסיבות דומות קבעתי מתחם שבין של"ץ ל-6 חודשי מאסר ודנתי נאשם לשל"ץ וענישה נלווית, ולא הוגש ערעור. כך גם בת"פ 42491-08-17 מ"י נ' גייסינסקי (מיום 15.7.2019). בת"פ 24100-02-18 מ"י נ' אבו ריאל (מיום 4.12.2019) קבעתי מתחם דומה וביטלתי את הרשעת הנאשם. ערעור שהגישה המדינה התקבל רק ביחס לשאלת ההרשעה, ולא הייתה התערבות במתחם הענישה או בעונש [ע"פ (י-ם) 37720-01-20 מ"י נ' אבו ריאל (מיום 8.7.2020)].

מתחם הענישה ההולם - לפיכך, מתחם הענישה יעמוד על מאסר מותנה ושל"ץ ועד 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. לכן ההסדר אליו הגיעו הצדדים הולם את הנסיבות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

5

הנאשם צעיר כבן 22, ללא עבר פלילי, שבמהלך תקופת משפטו נישא וכיום אב לתינוק. הנאשם עובד למחייתו ומפרנס את משפחתו בדוחק, וכן משלם את חובותיו. נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן מן הקלות, ובכל זאת, שמר על אורח חיים נורמטיבי. הנאשם קיבל אחריות מלאה למעשים והוא נכון לקיים תהליך של גישור ופיוס עם המתלונן. הוא השתלב בטיפול בשירות המבחן לאורך תקופת המשפט ושירות המבחן העריך כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו נמוכה. אני שותף להערכתו של שירות המבחן ולהמלצתו, וסבור, כי שליחת הנאשם למאסר ולו בעבודות שירות, בנסיבות העדינות של חייו התלויים על בלימה מבחינת האיזון בין מחויבויותיו השונות, עלולה להטות את הכף להפרת אותו איזון ולדרדור הנאשם שלא לצורך. אין הדבר מתיישב עם האינטרס הציבורי. לחומרא לקחתי בחשבון כי במהלך תקופת משפטו נפתחו לו תיקי התעבורה, אגב הפרת תנאי השחרור.

המיקום במתחם

נוכח כל האמור יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם.

גזירת הדין

נוכח האמור לעיל אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    300 שעות של"ץ שיבוצעו ב"חסדי יוסף" על פי התוכנית שהכין שירות המבחן ובפיקוחו. העבודות לא יחלו לפני 12.9.2021. הנאשם מוזהר כי אם לא יקיים את הצו כנדרש, ניתן יהיה לפתוח את שאלת העונש ולהטיל עליו כל עונש, לרבות מאסר;

ב.     5 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות פיזית לרבות איומים, ולמעט פגיעה ברכוש, וזאת במשך 3 שנים מהיום;

ג.      קנס בסך 500 ₪ או יומיים מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-2 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.9.2021 וב-1.10.2021. לא ישולם תשלום במועד, יועמד הקנס לפירעון מיידי;

ד.     פיצוי למתלונן, ע"ת 2, בסך 4,000 ₪. הפיצוי ישולם ב-8 תשלומים החל מיום 1.9.2021 ובכל ראשון לחודש רציף ועוקב. לא ישולם תשלום במועד, יועמד הפיצוי לפירעון מיידי.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשפ"א, 04 יולי 2021, במעמד הצדדים.