ת"פ 50890/04/18 – מדינת ישראל נגד ירוחם גהלי
בית משפט השלום ברחובות |
|
ת"פ 50890-04-18 מדינת ישראל נ' גהלי ת"פ 59388-02-18 |
|
1
בפני |
כבוד השופטת, סגנית הנשיאה אפרת פינק
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
ירוחם גהלי
|
|
|
|
הנאשם |
נוכחים:
התובעת עו"ד צלילי משיח
הנאשם עצמו
ב"כ הנאשם עו"ד ארז צברי
גזר דין |
מבוא
1. בהכרעת דין מיום 16.7.18 הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות שני כתבי אישום, שצורפו זה לזה.
2. בת"פ 59388-02-18 (להלן - "כתב האישום הראשון") הורשע הנאשם בשני אישומים:
- באישום
הראשון - בעבירה של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף
2
לפי האישום הראשון, בבוקר יום 21.2.18, יצא המתלונן מביתו ברחובות כשהוא מותיר את ביתו סגור ונעול. בשעות הבוקר המאוחרות, פרץ הנאשם לדירה בכך שנכנס למתחם, שבר את התריס של חדר השינה באמצעות מברג ונכנס לבית.
- באישום
השני - בעבירה של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף
לפי האישום השני, בבוקר יום 23.1.18, יצא המתלונן מביתו כשהוא מותיר את דלת הכניסה סגורה ונעולה. בהמשך פרץ הנאשם לבית בכך ששבר את סורג חדר השינה, פתח את החלון ונכנס לדירה. הנאשם נטל כסף מזומן בסכום שאינו ידוע.
3.
בת"פ 50890-04-18 (להלן
- "כתב האישום השני") - הורשע הנאשם בעבירה של התפרצות למקום
מגורים, לפי סעיף
לפי כתב האישום השני, בצהרי יום 23.4.18, עת שהה הנאשם ללא פיקוח ובניגוד לתנאי השחרור שנקבעו במ"ת 59403-02-18, לקח סולם והצמיד לקיר ביתה של המנוחה, טיפס עליו ונכנס לבית דרך חלון המטבח.
4. לפי הסדר הטיעון, נשלח הנאשם לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, ללא הסכמה עונשית, למעט הסכמה על פיצוי מוסכם למתלונן באישום השני בכתב האישום הראשון בסכום של 7,000 ₪ אשר ישולמו ב-12 תשלומים החל משנה לאחר גזר הדין.
תסקירי שירות מבחן
5. בעניינו של הנאשם נערכו מספר תסקירים והדיונים נדחו מפעם לפעם לשם שילובו של הנאשם בהליך גמילה מסמים.
3
6. בתסקירו מיום 28.8.18, ציין שירות המבחן, כי הנאשם בן 52, גרוש, אב לילדה וסב לשתי נכדות. הנאשם סיים 10 שנות לימוד וחבר בנערותו לחברה שולית. הנאשם גדל במשפחה שאופיינה באווירה של נוקשות ואלימות מצד אביו. אביו נפטר לפני 22 שנים ואמו נפטרה לפני 4 שנים. הנאשם לא גויס לצה"ל על רקע הסתבכותו בפלילים, ובהמשך עבד בתחום השיפוצים. הנאשם שימש כאפוטרופוס לנכדותיו במשך 3 שנים, לאחר שנכדותיו עברו לחזקתו בשל תפקוד הורי לקוי של בתו, אשר התמכרה לאלכוהול. עת שמר על נכדותיו, עשה הנאשם מאמצים להימנע משימוש בסמים והצליח בכך לפרקים. הנאשם תיאר משבר סביב החזרת נכדותיו לבתו ותחושת חוסר אונים. לחובת הנאשם 17 הרשעות ורישום ללא הרשעה בעבירות סמים, רכוש, אלימות והפרת הוראה חוקית. על הנאשם הוטלו כבר 13 תקופות מאסר בפועל והרשעתו האחרונה היא מחודש ספטמבר 2017. הנאשם החל לעשות שימוש בסמים מסוג חשיש בגיל 16 ובסמים מסוג הרואין בגיל 18. את העבירות מושא כתבי האישום ביצע על רקע התמכרותו והצורך לממן סמים. הנאשם עבר מספר ניסיונות גמילה בקהילות טיפוליות, ללא הצלחה. בשנת 2003 עבר גמילה מוצלחת והצליח לשמור על ניקיון מסמים שנים רבות. עם זאת, הנאשם חזר לצרוך סמים על רקע מצבה הבריאותי של אמו. הנאשם מסר כי במהלך השנה וחצי שקדמו למעצרו, עשה שימוש אינטנסיבי בסמים.
שירות המבחן העריך, כי הנאשם מגלה מודעות למצבו ההתמכרותי ומצליח לגייס כוחותיו לפרקים על מנת לשפר את תפקודו. עוד העריך שירות המבחן, כי בסיטואציות מורכבות, נוהג הנאשם לשוב לדפוסיו הבעייתיים, לרבות צריכת סמים והתנהלות פורצת חוק. הנאשם לוקח אחריות על מעשיו והביע חרטה.
שירות המבחן הוסיף, כי הנאשם השתלב בפרויקט "תל"מ" לעצורים מכורים במעצרו. בתקופת הטיפול, הקפיד הנאשם על סדר יום, כולל למידה במסגרת חינוך וטיפול קבוצתי. הנאשם מתמיד בהשתתפותו ומוסר בדיקות שתן שנמצאו ללא שרידי סמים.
הנאשם ביטא מוטיבציה להליך טיפולי אינטנסיבי ארוך טווח במסגרת סגורה. מכאן, המליץ שירות המבחן על בחינת התאמת הנאשם לטיפול בקהילה.
7. בין ובין, עדכן שירות המבחן בתסקירו מיום 11.10.18, מיום 28.10.18 ומיום 29.1.19, כי הנאשם שולב בקהילה טיפולית "הדרך". הסתגלותו של הנאשם לתנאי הקהילה היתה מורכבת ועלו קשיים מצדו לקבל את הנהלים והחוקים של המסגרת. עם זאת, הנאשם ביטא רצון להישאר בקהילה ולהתקדם בתהליך הטיפולי.
8. בתסקיר משלים מיום 18.4.19 מסרו גורמי הטיפול, כי הנאשם מבטא רצון לעריכת שינוי משמעותי בחייו ולקחת חלק פעיל בטיפול, אך בפועל מתקשה להיענות לדרישות הטיפול והמסגרת תוך התנהגות שאינה מותאמת. מכאן נשקלה האפשרות להשעותו מהמסגרת הטיפולית. עם זאת, בסופו של דבר הוחלט להשאירו בקהילה תוך ניתוקו משאר חברי הקהילה וביצוע משימות טיפוליות שונות. בהמשך לכך, הוחזר לקבוצה הטיפולית והומלץ לאפשר לנאשם המשך התקדמותו בתהליך הטיפולי.
9. ביום 10.7.19 עדכן שירות המבחן, כי חלה התייצבות משמעותית במצבו ובתפקודו של הנאשם בקהילה. הנאשם החל לעבוד במזנון וממלא תפקידו באופן חיובי. העובדת סוציאלית מסרה, כי הנאשם מצליח להעמיק במניעים שהובילו אותו לצריכת סמים ולהשלכות על חייו. הנאשם מצוי בשלבים האחרונים של הטיפול בקהילה ועתיד לעבור להוסטל בכרמיאל במהלך חודש אוגוסט. עוד ציין שירות המבחן, כי הנאשם הופנה לבחינת התאמתו לבית משפט קהילתי. עם זאת, הואיל והנאשם ביקש לבנות את עתידו בצפון, לא ניתן היה להמליץ על העברתו לבית משפט קהילתי.
4
10. שירות המבחן הוסיף ועדכן את בית המשפט בדבר התקדמות ההליך הטיפולי, וזאת בתסקירים מיום 21.8.19 ומיום 3.10.19. לפי התסקירים, הנאשם סיים בהצלחה את השלב הטיפולי בקהילה ועבר להמשך טיפול בהוסטל בכרמיאל. הנאשם השתלב בהוסטל ללא קושי מיוחד, לוקח מקום פעיל בהתנהלות יומיומית של ההוסטל. הנאשם תיאר תחושה טובה, שייכות, גאווה וסיפוק מסיום הטיפול בקהילה. הנאשם מעוניין להמשיך ולהתגורר בצפון הארץ, להתחיל חיים חדשים ולהישאר בקרבת "מכורים נקיים" המהווים עבורו גורמי תמיכה. שירות המבחן הדגיש, כי במשך כשנה לא נמצאו סמים בבדיקות שתן שנערכו לנאשם וגם לא נפתחו לחובתו תיקים חדשים. מכאן, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף מצומצם ופיצוי למתלוננים.
טענות הצדדים לעונש
11. באת כוח התביעה טענה, שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על רכושו של הציבור וקניינו, הגנה על שלום הציבור ופרטיותו. לטענתה, מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום הראשון היא בינונית. הנאשם פרץ לביתם של המתלוננים, תוך גניבת כסף. עוד טענה, כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום השני היא גבוהה. הנאשם פרץ לביתה של המתלוננת תוך הפרת האמון שנתן בו בית המשפט בשחרורו בתנאים מגבילים.
12. מכאן טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כל אישום, בכתב האישום הראשון, נע בין מאסר לתקופה של 12 חודשים ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים. לטענתה, מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום השני, נע בין מאסר לתקופה של 15 חודשים ובין מאסר לתקופה של 30 חודשים.
13. עוד הוסיפה וטענה באת כוח התביעה, כי בקביעת העונש ההולם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו וחסך בזמן שיפוטי; לחובתו של הנאשם 18 הרשעות בעבירות גניבה, סמים, התפרצות והפרת הוראה חוקית, האחרונה שבהן מחודש ספטמבר 2017; הנאשם ביצע את העבירות 5 חודשים לאחר הרשעתו הקודמת ובעת שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה לתקופה של חודשיים; מהתסקירים עולה, כי הנאשם שוחרר לקהילה טיפולית, משקיע מאמצים רבים, סיים שלב ראשון ועבר להתגורר בהוסטל. כן עולה, כי הנאשם שולב בעבודה ולא נמצאו סמים בבדיקות שתן שנערכו לו; מאז ביצוע העבירות לא נפתחו לחובתו של הנאשם תיקים חדשים.
14. לאור הליך השיקום האינטנסיבי שעבר הנאשם, הסכימה באת כוח התביעה שיש מקום לחריגה ממתחם העונש. עם זאת, לטענתה, אין להיעתר להמלצת שירות המבחן להסתפק בהטלת צו מבחן, צו שירות לתועלת הציבור ופיצויים בלבד, משום שענישה זו מהווה חריגה בלתי מידתית מהמתחם.
15. מכאן עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים, מאסרים על תנאי, קנס ופיצויים בסכום של 7,000 ₪ למתלונן 2, עד תביעה 5 בכתב האישום השני.
5
16. בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי גם אם מתחם העונש ההולם בגין עבירת התפרצות, נע בין מאסר לתקופה של 12 חודשים ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים, יש לסטות מהמתחם משיקולי שיקום.
17. עוד טען, כי בקביעת העונש ההולם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם היה עצור כמעט 8 חודשים; לנאשם נסיבות חיים לא פשוטות והוא היה מכור לסמים משך שנים רבות; הנאשם עבר הליך שיקומי מוצלח לראשונה בחייו ובגיל 53 החריג לגמילה; כיום הנאשם מתגורר בצפון ועובד במסעדת פועלים בתפקיד עוזר טבח.
18. לטענתו, חריגה מהמתחם תשרת לא רק את שיקומו של הנאשם אלא גם את האינטרס הציבורי בכללותו. בהקשר זה ציין, כי בתי משפט חרגו ממתחמי ענישה אף במקרים חמורים יותר. עוד הדגיש, כי הטלת עונש של מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, תגדע את ההליך השיקומי.
19. מכאן, עתר בא כוח הנאשם לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום ולהאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.
20. בדברו האחרון מסר הנאשם, כי ההליך הטיפולי הוא קשה ומורכב. הנאשם תיאר את העליות והמורדות שידע בחייו, לרבות התמכרותו לסמים והשימוש בסמים כמפלט לקשייו. לדבריו, הוא מתגורר כעת בצפון ולא מתכוון לחזור לאזור. עוד מסר, כי הטלת מאסר עליו, ולו בדרך של עבודות שירות, תפגע בטיפול ובתעסוקתו.
דיון והכרעה
קביעת מתחם הענישה
21. בהחלת מבחן הקשר ההדוק על נסיבות המקרה עולה, כי כל אחד מהאישומים הוא בגדר אירוע נפרד. אמנם, הנאשם ביצע את כל העבירות על רקע צריכת סמים. עם זאת, האישומים בוצעו במועדים נפרדים ובכל אחד מהאישומים נפגעו מתלוננים שונים. גם העבירות שונות ממקרה למקרה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); ע"פ 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל (13.9.15)).
22. לפיכך, כל אישום הוא בגדר אירוע ויש לקבוע מתחם עונש הולם בגינו.
23. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
6
24. כתוצאה מביצוען של עבירות ההתפרצות וגניבת הרכוש, שבהן הורשע הנאשם, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלום ובטחון הציבור וכן הגנה על קניינו של הפרט, פרטיותו ושלוות נפשו. בהתפרצות לביתו של אדם יש כדי לגרום לצד הנזק הכלכליים, גם צער, עוגמת נפש, פגיעה בביטחון האישי ובפרטיותם של המתגוררים בבית (ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.08); בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10)).
25. מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום הראשון היא בינונית. הנאשם התפרץ לבתי מגורים ללא תחכום ובאחד המקרים גנב כסף. מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום השני היא בינונית - גבוהה. הנאשם התפרץ לדירות מגורים עת נמצא בתנאים מגבילים, בניגוד להוראות בית המשפט ותוך הפרת האמון שנתן בו בית המשפט.
26. בית המשפט העליוןקבע, כי מתחם העונש ההולם עבירה אחת של התפרצות לבית וגניבה, נע בין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בעבודות שירות ובין מאסר לתקופה של 20 חודשים (ע"פ 370/14 סלפיתי נ' מדינת ישראל (25.8.14)).
27. אכן, בתי המשפט קובעים, לעתים, מתחמים מחמירים יותר באשר לעבירות של התפרצות. כל זאת, כאשר לצד ההתפרצות ישנן נסיבות מחמירות נוספות, כמו למשל גניבת רכוש רב ערך, ביצוע בצוותא, גרימת נזקים ממשיים, ביצוע העבירות בתחכום ותוך תכנון מראש (ראו, למשל: רע"פ 638/18 גולן נ' מדינת ישראל (1.5.18); רע"פ 659/13 אביכזר נ' מדינת ישראל (28.1.13); עפ"ג (מרכז) 30105-07-12 אפנסייב נ' מדינת ישראל (23.10.12); ע"פ (ת"א) 56652-11-12 פפלוב נ' מדינת ישראל (28.1.13); עפ"ג (ת"א) 7764-09-15 קזאז נ' מדינת ישראל (21.12.15); ת"פ (רמ') 9686-11-17 מדינת ישראל נ' פבלנקו (22.4.18)).
28. גם פסיקה הכוללת ענישה בחריגה מהמתחם משיקולי שיקום אין להכלילה במתחם (ראו למשל: ע"פ 2287/09 והבה נ' מדינת ישראל (25.1.10); ע"פ 8087/03 כהן נ' מדינת ישראל (1.2.06); ע"פ (ת"א) 70541/04 סימונוב נ' מדינת ישראל (11.7.05)).
29. מטבע הדברים, עת מדובר בעבירה של התפרצות תוך הפרת הוראה חוקית ופגיעה באמון שנתן בית המשפט בשחרור בתנאי מעצר, המתחם מחמיר יותר (ראו, למשל: רע"פ 2423/15 גולדנברג נ' מדינת ישראל (13.4.15)).
30. מכאן, כי מתחמי העונש ההולמים את העבירות הם כדלקמן: באישום הראשון והשני בכתב האישום הראשון - מתחם הנע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 20 חודשים, בגין כל אישום, לצד ענישה נלווית;בכתב האישום השני- מתחם הנע בין מאסר לתקופה של 8 חודשים ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים, לצד ענישה נלווית.
העונש ההולם בתוך המתחם
31. בקביעת העונש ההולם לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות:
7
לחובתו של הנאשם 16 הרשעות וגמר דין בעבירות אלימות, רכוש, סמים והפרת הוראה חוקית מהשנים 1988 - 2017 (עת/1); כן לחובתו מאסר על תנאי מת"פ 42418-10-13 לתקופה של חודשיים בגין כל עבירת רכוש (עת/2);
לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו, נטילת אחריות על מעשיו, הבעת צער וחרטה על מעשיו וחיסכון בשמיעת עדויות; הנאשם היה עצור משך כ-8 חודשים, שוחרר לקהילה ועבר הליך גמילה ממושך ומוצלח; במסגרת הליך השיקום, החל נאשם לעבוד כעוזר טבח במסעדה והוא משתכר למחייתו (ענ/1 - ענ/2); הנאשם הפקיד כספי פיצויים לאחד המתלוננים;
בעניינו של הנאשם הוגשו תסקירים רבים, מהם עולות נסיבות חייו המורכבות והקשות של הנאשם. הנאשם השתמש במשך שנים ארוכות בחומרים פסיכואקטיביים משני תודעה. בעברו, ניסיונות גמילה שלא צלחו. לאחר מעצר שנמשך כ-8 חודשים, שולב הנאשם בקהילה הטיפולית "הדרך" במסלול ארוך טווח. תחילה התגלו קשיים בהסתגלות למסגרת. אולם, בהמשך חלה התייצבות משמעותית במצבו ותפקודו בקהילה. הנאשם נרתם להליך הטיפולי ושיתף פעולה באופן מלא תוך סיום שלב א' ומעבר להוסטל בשלב ב'. במקביל השתלב הנאשם בעבודה במסעדה. גורמי הטיפול הדגישו, כי השתלבותו של הנאשם עברה ללא קושי מיוחד והוא לוקח חלק פעיל בהתנהלות היומיומית של ההוסטל. הנאשם תיאר את תחושותיו הטובות, לרבות שייכות, גאווה וסיפוק מסיום הטיפול בקהילה. הנאשם הביע רצון להמשיך את חייו בצפון הארץ, תוך התרחקות מסביבה בעייתית. שירות המבחן הדגיש, כי במשך כשנה לא נמצאו שרידי סם בבדיקות שתן שנערכו לנאשם ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים. מכאן, המליץ שירות המבחן להאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם ולהטיל עליו צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף מצומצם.
32. מחד גיסא, עומדות, אפוא, הנסיבות לזכותו של הנאשם, הודאתו, נסיבות חייו הלא פשוטות, הירתמותו להליך הטיפולי לאורך תקופה ואי צריכת סמים. לצד זאת, גם עומד מעצרו הממושך ושהייתו בקהילה משך תקופה בלתי מבוטלת. אין ספק, כי הנאשם נרתם לאורך תקופה ממושכת לטיפול ואף עמד בו בהצלחה מרובה. הנאשם היום עובד ומתפרנס למחייתו. הצלחה כזו ראויה לכל שבח. מאידך גיסא, לא ניתן להתעלם מהנסיבות העומדות לחובתו של הנאשם, ובעיקר עברו הפלילי המכביד והמאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.
8
33. לא יכולה להיות מחלוקת, כי המלצת שירות המבחן היא בגדר חריגה משמעותית ממתחמי העונש ההולם, לא כל שכן בהצטבר המתחמים השונים יחדיו. חריגה מסוג זה אינה הולמת את מכלול הנסיבות, ובעיקר את עברו הפלילי של הנאשם שהוא עבר מכביד ומשמעותי. לפיכך, המלצת שירות המבחן אינה מידתית ולא ניתן להיעתר לה. בה בעת, יש מקום להקלה משמעותית בעונש שיוטל על הנאשם, תוך חריגה מהמתחמים, בשל התגייסותו המוצלחת להליך שיקומי. ערה אני לכך, שהטלת עונש של מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, עלולה לפגוע בתעסוקתו של הנאשם. זהו שיקול משמעותי שעל בית המשפט לקחת בחשבון. אולם, בסופו של דבר על בית המשפט לאזן בין מכלול השיקולים ולהטיל את העונש ההולם.
34. כאן
המקום לציין, כי בהינתן מספר מתחמי ענישה, אין מקום לסכימה אריתמטית של הענישה
שתוטל על הנאשם. סכימה כזו עלולה להוביל לעונשים חמורים ובלתי מידתיים (ראו:
ע"פ 4603/17 אדרי נ' מדינת ישראל, בפסקה 34 (6.7.19); ע"פ
1123/13 גברזגיי נ' מדינת ישראל, בפסקה 37 (15.1.14)). חלף זאת, יש
לקבוע עונש הולם, בהתחשב במספר העבירות, בתדירותן ובצורך לשמור על יחס הולם בין
חומרת המעשים ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש וחומרתו (סעיף
35. לפיכך, יש להטיל על הנאשם עונש החורג מהצטברותם של מתחמי העונש ההולם והוא כולל מאסר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, צו מבחן, מאסרים על תנאי ופיצויים. בשל מצבו הכלכלי של הנאשם, הפגיעה הצפויה בתעסוקתו כתוצאה מהעונש המוטל והליך השיקום המוצלח, תוטל על הנאשם תקופת מאסר קצרה יחסית בדרך של עבודות שירות. מטעמים אלו לא מצאתי מקום להטיל עליו גם קנס.
36. נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה לתקופה של חודשיים מת"פ 42418-10-13 (עת/2). בשל הטלת המאסר בדרך של עבודות שירות אין מקום להאריכו. עם זאת, לאור הודאתו של הנאשם ובעיקר בשל הליך השיקום הממושך שעבר, המאסר יופעל בחופף לעונש המאסר שיוטל בתיק זה.
37. לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 16.3.20 נמצא הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות במגבלות.
סוף דבר
38. לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר לתקופה של 4 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות, הנאשם יחל את עבודות השירות ביום 4.6.20. מובהר לנאשם כי כל חריגה מהוראות הממונה עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;
ב. יופעל מאסר על תנאי מת"פ 42418-10-13, לתקופה של חודשיים, בחופף, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים בדרך של עבודות שירות;
ג. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע;
ד. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון;
ה. צו מבחן למשך שנה.
9
רשמתי לפניי את נכונות הנאשם לבצע את צו המבחן. מובהר בזאת, כי כל חריגה מהוראות שירות המבחן עלולה להוביל לביטול גזר דינו וגזירת דינו מחדש;
ו. הנאשם ישלם למתלוננים פיצויים כדלקמן: עד תביעה 3 - יגאל לוי, בכתב האישום הראשון פיצויים בסכום של 500 ₪, את הפיצוי ישלם הנאשם עד ליום 1.7.20.
בהסכמת הצדדים, ישלם הנאשם לעד תביעה 5 בכתב האישום הראשון פיצויים בסכום של 7,000 ₪. הפיצויים ישולמו ב-12 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.5.21, והיתרה עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן. ככל שכבר הופקד כסף לטובת עד תביעה 5 ישמש על חשבון הפיצויים.
עותק גזר הדין יועבר לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.
ניתן היום, י"ב אייר תש"פ, 06 מאי 2020, במעמד הצדדים.
