1

הנאשמת, שהינה בת 27 שנים, הורשעה על פי הודאתה בעבירות של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לשוטר ואיומים.

כעולה מכתב האישום, ביום 10.6.16 בחדר המיון של בית החולים בילינסון, במהלך ויכוח עם אחות בית החולים על משך ההמתנה בתור, תקפה הנאשמת את האחות בכך ששפכה עליה כוס משקה קר. שוטרים הוזעקו למקום ופגשו בנאשמת שצעקה והשתוללה. כשניגשה האחות לשוטרים, אמרה לה הנאשמת כי תגיע למקום עוד השבוע ותקרע אותה במכות. השוטרים הודיעו לנאשמת כי היא מעוכבת והכניסו אותה לניידת, ומשמיאנה להירגע - הודיעו לה כי היא עצורה ואזקו את ידיה. בהמשך לכך, האזיקים נפלו מידי הנאשמת והיא פתחה את דלת הניידת והשליכה אותם החוצה.

הנאשמת, שביקשה לייצג את עצמה ונטלה אחריות על העבירות, הופנתה לקבלת תסקיר שירות המבחן.

מהתסקיר עולה כי הנאשמת רווקה ועובדת כפקידת קבלה בחברת היי טק. סיימה 12 שנות לימוד ומשלימה בגרויות בימים אלה. לאחר לימודיה התיכוניים התנדבה לשירות לאומי אותו ביצעה במשך שנה. מאז עובדת בתפקידים מנהלתיים שונים בחברות היי טק.

2

הוריה של הנאשמת ילידי אתיופיה. האב עובד בנקיון והאם גננת. מתארת יחסים תקינים וחמים בין בני המשפחה, בה היא הבת הבכורה ולה 4 אחים צעירים.

לנאשמת אין עבר פלילי ולא פתוחים נגדה תיקים נוספים.

הנאשמת מסרה כי הרקע לביצוע העבירות היה הגעתה עם אחותה שחשה ברע ונזקקה לטיפול רפואי. תארה תסכול ולחץ גובר עקב אי קבלת אחותה לטיפול, מסיבות ביורוקרטיות שהנאשמת ניסתה להסדירן מול קופת החולים, כאשר לתחושתה הסובייקטיבית היה בכך זלזול מצד המתלוננת במצבה הרפואי של אחותה. הנאשמת ביטאה חרטה וצער על התנהגותה ועל הפגיעה במתלוננת.

הנאשמת שללה דפוסים אלימים בהתנהגותה והביעה בטחון כי הפיקה מהאירוע את הלקח הנדרש. מסרה כי במהלך עבודתה היא נתקלת לעתים בסיטואציות קונפליקטואליות עם גורמים פנים וחוץ ארגוניים, והיא פותרת אותן באופן שירותי ובדרכי נועם.

שירות המבחן התרשם מציעה נורמטיבית ופקחית אשר התפתחה באופן תקין ומנהלת אורח חיים פרודוקטיבי. להתרשמות שירות המבחן, התנהגותה החריגה של הנאשמת באירוע נבעה מקושי בוויסות רגשי במצב בו חוותה תסכול ומתח מתמשך באשר למצבה של אחותה הצעירה וחוותה את יחס המתלוננת כמזלזל. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת, כאחות הבכורה, נטלה על עצמה מגיל צעיר אחריות על בני משפחתה, והדבר העצים את הלחץ הנפשי בו פעלה.

שיראות המבחן התרשם כי הנאשמת אינה בעלת דפוסי חשיבה הנותנים לגיטימציה לאלימות וכי הביעה חרטה אמיתית וכנה והפיקה לקחים מהאירוע. כן עלה מהתסקיר כי ההליך המשטרתי והמשפטי היווה זעזוע בחייה ויצר הרתעה מפני הישנות תגובות אלימות.

הנאשמת הביעה נכונות לשאת בעונש חינוכי של של"צ.

לפיכך המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשמת של"צ ללא הרשעה, כדי לתת ביטוי לחומרת התנהגותה וזאת בצד תרומה לחברה וחיזוק הצדדים הנורמטיביים והתרומיים באישיותה של הנאשמת. גובשה עבור הנאשמת תכנית של"צ בהיקף 80 שעות ביחידה העירונית להתנדבות בפ"ת בתפקיד סידור וארגון "הבית החברתי".

לעניין ההרשעה, ציין שירות המבחן כי יש חשיבות בחיזוק כוחותיה של הנאשמת ללא פגיעה בדימויה כאדם נורמטיבי שומר חוק, ולנוכח ההערכה כי הסיכון להישנות עבירות הינו נמוך, מומלץ לסיים את ההליך ללא הרשעה, לצד צו של"צ כמתואר.

3

ב"כ המאשימה טענה כי לא הוצגה פגיעה קונקרטית כתוצאה מההרשעה, וכי קיים אינטרס ציבורי בהרשעת הנאשמת. כן נטען, כי מתחם הענישה בגין העבירות נע בין מאסר בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל, ולנוכח העבר הנקי, נטילת האחריות והתסקיר החיובי, מבוקש להטיל על הנאשמת מאסר לריצוי בעבודות שירות, מע"ת, קנס ופיצוי.

הנאשמת הביעה חרטה, מסרה כי הפיקה לקחים ואינה מצדיקה בשום פנים ואופן את התנהגותה. לעניין ההרשעה, מסרה כי אם תורשע תפוטר מעבודתה, כי העדר רישום פלילי היה תנאי להעסקתה מלכתחילה.

דיון

אין חולק על החומרה שבהפעלת אלימות, בין פיזית ובין מילולית, כלפי אנשי סגל רפואי בקשר עם מתן השירות לציבור, בבתי חולים ובמרפאות. מדובר בתופעה מכוערת ומסוכנת, אשר בתי המשפט נותנים ידם למלחמה בה ולהוקעתה. אנשי הסגל הרפואי נתונים בלחץ עבודה יומיומי וחשופים למצוקותיהם של החולים ובני המשפחה גם יחד, העלולים להמצא בלחצים נפשיים קשים. כך בפרט, לנוכח מצוקות אובייקטיביות של מערכת הבריאות הציבורית, המביאות למחסור במקומות אשפוז, עומס יתר על כח אדם ועוד.

לפיכך, יש להוקיע ולעקור מהשורש את התופעה של הפעלת לחץ על הסגל הרפואי באמצעות איומים, ועל הענישה המוטלת על עבריינים בתחום זה לשקף את הסלידה מעבירות כאלה, את הפגיעה בשירותי הבריאות של הציבור כולו כתוצאה מהן, ואת הצורך בהרתעת הרבים.

יחד עם זאת, מעיון בפסיקה שהוצגה, לא מצאתי כי מתחם הענישה בעבירות איומים ותקיפה ברף הנמוך כלפי עובדי הציבור או מי שנותן שירות לציבור, מתחיל במאסר בדרך של עבודות שירות, כטענת המאשימה, ונראה כי הפסיקה מתייחסת לעבירות האיומים והתקיפה ברף הנמוך כלפי עובדי הציבור, כעבירות שהמתחם בהן מתחיל במאסר על תנאי עם רכיבים נוספים ועד שנה מאסר בפועל.

במקרים לא מעטים החליט בית המשפט לסיים את ההליך ללא הרשעה.

בת"פ (שלום ב"ש) 1871/06 מד"י נ' מסבחה מוחמד הורשעה הנאשמת בעבירה של איומים ותקיפת עובד ציבור לאחר שאיימה על רופאה שבדקה את בנה וכן הכתה אותה בפניה ובעינה.

בית המשפט אמנם לא קיבל את עמדת שירות המבחן לעניין אי הרשעתה של הנאשמת, אך גזר עליה עונש של ששה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בלבד.

בת"פ (שלום קרית גת) 36430-08-11 מד"י נ' אריה אליהו איים הנאשם על רופא במרפאת קופת חולים. בית המשפט בגזר הדין הטיל עליו ענישה צופה פני עתיד לצד הארכת תנאי ורכיבים נוספים.

4

בת"פ (שלום נתניה) 22412-05-11 מד"י נ' ניסים בקיש הורשע הנאשם לאחר תיקון כתב האישום בעבירות של איומים, תקיפה, העלבת עובד ציבור ותקיפת רופא לאחר שאיים על אחות ורופא וכן הכה את הרופא והשליך מסמכים שהיו במקום. בית המשפט השית על הנאשם עונש מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לכל אחד מהמתלוננים.

בת"פ (שלום עכו) 18736-08-11 מד"י נ' פאיקין הודה הנאשם בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור בעבירות שנעברו כלפי רופא. באותו ענין התקבל תסקיר שירות המבחן שהמליץ על אי הרשעתו של הנאשם ובית המשפט קיבל ההמלצה ונמנע מהרשעתו תוך הטלת צו של"צ.

בת"פ (שלום רמלה) 2727-06-15 מד"י נ' מרדכי כהן הורשע הנאשם, נעדר עבר פלילי, בשתי עבירות איומים שהופנו כלפי מנהל בית ספר. בית המשפט השית עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.

במקרה דנן, חרף החומרה הגלומה בעצם נקיטת האלימות כלפי אחות בבית חולים בקשר עם הטיפול הרפואי, הפן הפיזי והמילולי של התקיפה והאיומים הינו ברף נמוך.

עולה מהתסקיר כי העבירה נעברה מתוך תחושת אחריות המוגברת שנטלה הנאשמת על כתפיה ביחס לאחותה הצעירה, לנוכח מצבה הרפואי וחוסר האונים שחשה עקב אי מתן הטיפול הרפואי.

כן עולה מהתסקיר, כי הנאשמת הינה בעלת אישיות נורמטיבית אשר מבינה את הפסול בהתנהגותה, הפיקה לקחים ומוכנה לכפר על המעשה בדרך שהוצעה על ידי שירות המבחן. הנאשמת הביעה חרטה ובושה על התנהגותה.

בשילוב הרף הנמוך של העבירות, נסיבותיהן כפי שתוארו, העבר הנקי והפקת הלקחים, יחד עם התסקיר החיובי, ולנוכח החשש כי הרשעה תמנע מהנאשמת להמשיך בעבודתה בחברת התקשורת ולהתקדם לתפקידים נוספים בעלי אחריות גדולה יותר, ובכך ייפגע שיקומה, אני רואה לנכון לבטל את ההרשעה ולהטיל על הנאשמת צו של"צ, בצד פיצוי למתלוננת.

אני מטילה על הנאשמת של"צ בהיקף של 100 שעות, ללא הרשעה.

השל"צ יבוצע במסגרת שגובשה על ידי שירות המבחן.

שירות המבחן ידווח לבית המשפט על ביצוע השל"צ.

אני מחייבת את הנאשמת לפצות את המתלוננת בסך של 1,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד יום 1.6.17.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

5

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ז, 09 מאי 2017, במעמד הצדדים.