1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - קרינה אלכסנדרובסי - מתמחה

הנאשם בהיוועדות חזותית

ב"כ הנאשם - עו"ד פורר

 

רקע

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בניגוד לסעיפים 6 ו- 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים נוסח חדש תשל"ג 1973 ובעבירה של נטילת חשמל במרמה בניגוד לסעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 30.5.19 שכר הנאשם דירה והכשירה כמקום לגידול סמים בכמות מסחרית. במשך חודשים גידל הנאשם שתילים רבים של קנביס. ביום 18.8.20 בחיפוש שנערך בדירה נמצאו במקום 96 שתילי קנביס בשלבי גידול שונים, כ- 22.43 ק"ג שתילים בהליך גידול, וכ- 11.62 ק"ג קנביס תלוי ליבוש, ללא היתר כדין. בנוסף, נמצא סם מסוכן מסוג MDMA במשקל של 0.9385 גרם. לצורך גידול הסם יצר הנאשם חיבור פיראטי של חשמל לדירה, באופן לא חוקי ומסוכן, וצרך חשמל במרמה, סך הנזק שנגרם לחברת החשמל נאמד על

51,065 ₪.

 

הסדר הטיעון

2

2.      ביום 3.12.20 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, יורשע ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר, עוד הוסכם כי המאשימה תעתור להטלת ענישה בדמות 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס משמעותי, כמו כן תעתור לחילוט הרכוש שנתפס, בעוד ההגנה תהיה חופשיה בטיעוניה, אך לא תוכל לעתור לביטול ההרשעה, והכל כמפורט בהודעה על ההסדר אשר הוגשה לבית המשפט.

תסקיר שירות המבחן

3.      בתסקיר מיום 24.1.21 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 29, רווק ללא ילדים, בוגר 10 שנות לימוד, לא שירת בצבא בשל מעורבות פלילית. עובד באופן מזדמן בעבודות בניין, גדל במצוקה כלכלית, החל מגיל צעיר לצרוך אלכוהול וסמים, הגביר השימוש בסמים לאור טרגדיות משפחתיות שחווה. לדבריו החל לגדל ולייצר את הסם בעצמו, לשימושו העצמי, זאת על רקע התמכרותו לסם. הביע רצון להשתלב בטיפול בתחום ההתמכרויות. שירות המבחן התרשם כי הרקע לשימוש בסמים נבע מקשיים רגשיים. הנאשם סירב להשתלב במסגרת קהילה טיפולית סגורה שהיא להערכת שירות המבחן הטיפול המתאים לנאשם. משכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה על ענישה שיקומית בעניינו של הנאשם.

טיעוני הצדדים

4.      ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירות, לערכים החברתיים שנפגעו, לשיטתו מתחם העונש ההולם נע בין 20-30 חודשי מאסר, לדבריו גם לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, לא חל שינוי בעמדת הנאשם ולא בסיכון שהוא מהווה לחברה. ב"כ המאשימה הגיש את הרשעותיו הקודמות של הנאשם ועתר להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ברף הבינוני של המתחם וענישה נלווית.

 

5.      ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות ביצוע העבירה, לכך שאין עסקינן בגידול בתנאי מעבדה, אלא גידול ללא אמצעים מיוחדים, בדירה ששכר, אך הדירה משמשת אותו למגורים. לדבריו, אין ליתן משקל לאמצעים המפורטים ברשימת הרכוש המבוקש לחילוט, כי אינם חלק מעובדות כתב האישום. ויש להניח לטובת הנאשם כי מדובר בגידול שלא באמצעים מתוחכמים. לדבריו משקל הסם שנתפס גדול באופן משמעותי מהמשקל של החומר הפעיל שבסם. לשיטתו מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשים. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה רלוונטית. לדבריו "מנשבות רוחות" חדשות בבית המשפט העליון, תוך שהפנה לבש"פ 8640/20. ב"כ הנאשם ציין כי, הנאשם נעדר עבר פלילי בתחום הסמים ומרצה עתה את מאסרו הראשון. עוד הפנה לכך שהנאשם לקח אחריות, הביע חרטה, הפנים את חומרת העבירה, הפיק את הלקחים הנדרשים וכיום משולב בקבוצה טיפולית בין כותלי הכלא. ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. ב"כ הנאשם עתר למאסר ברף הנמוך, ללא ענישה נלווית בדמות קנס או פסילת רישיון הנהיגה.

 

6.      הנאשם בדבריו האחרונים הביע חרטה, ציין שלמד את הלקח ולא ישוב על מעשיו וכי הוא החל להשתלב בקבוצת גמילה בין כותלי הכלא.

דיון

מתחם העונש ההולם

3

7.      הערך החברתי אשר נפגע בעבירת גידול הסמים הינו ההגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב הגידול והשימוש בסמים.

 

הערך החברתי שנפגע מהעבירה של נטילת חשמל במרמה, היא הגנה על הרכוש הציבורי, הגנה על תשתיות המיועדות לשימוש הציבור וההגנה על שוויון בין הצרכנים.

 

8.      באשר לחומרה שבביצוע עבירות סמים ולענישה המחמירה שיש להטיל בגינן, יפים דברי כב' השופט א' שהם בע"פ 3117/12 ארביב נ' מדינת ישראל (6.9.12):

 

"אכן, נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה".

 

ראו גם דברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה (4.7.12):

 

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים - כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה... למאבק בנגע הסמים יש שותפים רבים... אף בית המשפט נוטל חלק חשוב במאבק, באמצעות הטלת עונש מרתיע על מי שהורשע בעבירות סמים... צו השעה הוא להחמיר בענישה בעבירות סמים...".

 

בית המשפט העליון חוזר בעקביות על הצורך בענישה ממשית ומרתיעה. ראו למשל ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018). ראו גם מהעת האחרונה בע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' טל דרור ואח' (8.2.21):

"בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הסמים והדגיש כי יש צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים. רמת ענישה זו, כפי שמשתקפת במדיניות הענישה הנוהגת, אף יש בה כדי להביע מסר חד וברור כי ניסיונות להקמת מיזמים מן הסוג כבמקרה דנן, אינן בעלות תוחלת כלכלית"

9.      באשר לטיעוני ב"כ הנאשם כי בבית המשפט העליון "מנשבות רוחות" חדשות:

 

4

ב"כ הנאשם הפנה לבש"פ 8640/20 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.20). שם כב' הש' גרוסקופף קיבל את הערר והורה על מעצרו באיזוק אלקטרוני של מי שגידל 150 ק"ג קנביס, זאת הן משום שהסבירות שימשיך לגדל קנביס בכתובת מעצר הבית היא נמוכה והן משום שלדבריו:

 

"לא ניתן להתעלם מכך שהיחס החברתי והמשפטי לשימוש בקנאביס, ואף לייצורו, מצוי בתהליכי שינוי. האפשרות לבטל את ההפללה של השימוש בקנאביס מצויה מזה זמן על שולחן הממשלה והכנסת, ויש לה תמיכה ציבורית ופוליטית לא מבוטלת...חברות העוסקות בייצור קנאביס ברישיון ("קנאביס רפואי") מתרבות וצומחות, והיחס אליהן הוא כפעילות כלכלית לגיטימית ומבורכת במצב דברים זה, גם כאשר אנו יוצאים מנקודת מוצא לפיה גידול והפקה של קנאביס שלא ברישיון הן פעולות בלתי חוקיות, קשה להוסיף ולהתייחס אליהן כ"רעה חולה" מאותה דרגת חומרה כמו הכנה, יצור והפקה של סמים מסוכנים אחרים. "

 

10.  עם זאת חשוב לציין כי בית המשפט העליון, במסגרת ע"פ 6299/20 שחר חן נ' מדינת ישראל (4.2.21) בהרכב של שלושה שופטים מצא להבהיר את הדברים. ובשל חשיבותם אביאם במלואם:

 

"נוכח ניסיונו של ב"כ המערער להיבנות מן האמור בבש"פ 8640/20 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.2020), ראינו לנכון להעיר הערה, ולהבהיר: פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, קובעת במפורש כי קנאביס הריהו "סם מסוכן" ... כך קבע המחוקק. קביעתו זו - היא הדין הנוהג והמחייב. "סחר בסמים הוא סחר בסמים", ותפיסה שלפיה סחר בסמים 'קלים' איננו סחר בסמים מסוכנים - משוללת יסוד; אין לה אחיזה לא בדין המצוי, לא בדין הראוי: "צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם" ... המערער הקים כזכור מעבדה לגידול והפקת סם מסוכן מסוג קנאביס בדירה ששכר בתל אביב, בה גידל והפיק כ-600 שתילים במשקל כולל של 90 ק"ג במשך כ-4 חודשים. המעבדה התפרסה על פני 5 חדרים וכללה מערכות חשמל, השקיה, חימום ואוורור, גופי תאורה, בלוני חמצן ואדניות. המערער יתן אפוא את הדין על מעשיו, כך גם כל מי שיהין לעשות כדבר הרע הזה. "

 

11.  בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אף הוא מנחה כי בעבירות על פקודת הסמים נדרשת ענישה משמעותית.

 

ראו למשל עפ"ג (באר שבע) 13696-01-20 אמסלם נ' מדינת ישראל (20.5.20):

 

5

"עבירת גידול סמים היא מהחמורות שבעבירות הסמים. ביצועה מחדיר לשוק הסמים כמות נוספת של סם שקודם לא היה בו ומגדיל את היצע הסמים. גידול סמים הוא החוליה הבסיסית, אליה נקשרות החוליות האחרות בשרשרת הסמים עד להגעת הסם אל המשתמש. בלעדיו אין.

 

בעבר, רוב הסמים הגיעו לישראל בדרך של יבוא מארצות אחרות, קרובות ורחוקות, וכמעט שלא גידלו סמים בארץ. בשנים האחרונות התופעה של גידול סמים בחממות במבנים שונים, הולכת ומתרחבת, עד הפיכתה לתחום עיסוק עברייני לעצמו, המושך אליו גם כאלה שאינם עבריינים מובהקים. האמצעים והידע זמינים לכל, הרווח הכספי הצפוי רב מאוד, וסיכויי החשיפה אינם גבוהים, ובהתאם לכך הפיתוי גדול.

 

במצב דברים זה נדרשת ענישה משמעותית, שתהלום את חומרת המעשה ואת טיב והיקף הפגיעות והנזקים הכרוכים בשימוש בסמים, ותהווה משקל נגד לפיתוי, בהרתעת מי שמהרהר באפשרות להשיג רווח כספי קל מגידול סמים מפני צעד נמהר זה, ששכרו עשוי לצאת בהפסדו.

ואמנם, מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הסמים החמורות, דוגמת גידול סמים וסחר בהם, הינה מאז ומתמיד של החמרה, ובשנים האחרונות הדבר קיבל דגש מובהק גם ביחס לסמים המכונים "קלים". והכלל הוא, שבעבירות אלה הבכורה ניתנת לאינטרס הציבורי ולעיקרון ההלימה בעוד האינטרס של הנאשם מקבל משקל משני. "

 

ראו גם עפ"ג (באר שבע) 20831-02-20 ישראילוב נ' מדינת ישראל (9.9.20):

 

"העבירה של גידול סם מסוכן, ממוקמת במקום גבוה בסולם החומרה של עבירות הסמים. שכן, הנזקים הישירים העיקריים הנגרמים מעבירות הסמים נובעים מהשימוש בסם, וכל פעולה המגדילה את זמינות הסם משפיעה על היקף השימוש בסם ומעצימה את הפגיעות הנגרמות מהשימוש.

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הסמים החמורות היא מאז ומתמיד של הטלת עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות. ובעניינים אלה, הבכורה ניתנת לאינטרס הציבורי, המתבטא בעיקר בשיקולי הגמול וההרתעה, בעוד האינטרס של הפרט מקבל משקל משני.

בשנים האחרונות התופעה של גידול סמים בדירות וב"חממות" למיניהן, התרחבה מאוד. הידע הדרוש להקמת חממה כזו זמין ברשת האינטרנט, הכלים והחומרים הנחוצים ניתנים לרכישה כדין, והרווח הכספי שניתן להפיק ממיזם כזה, רב מאוד.

הרושם העולה מהתיקים מסוג זה המגיעים לפתחנו הוא, שלא מעט מהנאשמים המעורבים במעשים מנהלים אורח חיים שאיננו עברייני, ורבים מהם רואים בגידול הסמים כהזדמנות להשגת רווח כספי משמעותי בקלות יחסית.

6

ההתמודדות עם התופעה המתוארת מחייבת להציב למעשים פליליים אלה מחיר עונשי מתאים, שיטביע במעורבים בהם חותם של קלון ויהיה בו כדי להוציא את שכר העבירה בהפסדה ולהרתיע.

המערער מתנהל בשגרת חייו כאזרח מהשורה, ללא מעורבות שולית, ונתוניו הכלליים חיוביים. אולם, כפי שציינו, נתון זה איננו מאוד חריג בנוף המקרים הדומים של גידול סמים, ומכל מקום אין בו כשלעצמו כדי להצדיק הקלה בעונש."

ראו גם עפ"ג (באר שבע) 12926-12-18 אבו כף נ' מדינת ישראל (9.1.2019); עפ"ג (באר שבע) 4074-05-19 אלעתאמין נ' מדינת ישראל (10.7.2019).

12.  מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירת גידול הסמים שביצע הנאשם, הינה ברף הגבוה, בשים לב לכמות הסם שגידל הנאשם: עשרות שתילים במשקל כולל של 34.04 ק"ג. מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירת נטילת החשמל אף היא משמעותית בשים לב להיקף הנזק הנאמד על 51,065 ₪.

 

13.  באשר לנסיבות ביצוע העבירות, לקחתי בחשבון שהעבירות בוצעו לאחר תכנון מוקדם, הנאשם שכר דירה לצורך גידול הסם, ביצע פעולות בדירה כדי להתאימה לגידול סמים בכמות מסחרית, התחבר בצורה פירטית ומסוכנת לארון החשמל, החזיק בדירה במשך למעלה משנה. אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם לפיה יש להניח לטובת הנאשם שגידול הסם לא נעשה תוך שימוש באמצעים או בציוד מתוחכם. כפי שפורט בכתב האישום, בעובדות בהן הודה הנאשם, הנאשם ביצע פעולות בדירה כדי להתאימה לגידול סמים בכמות מסחרית. דווקא רשימת הציוד המפורט בכתב האישום, בפרק הרכוש שמבוקש לחלט, מלמד על הצטיידות באמצעים לצורך הגידול - רשת ליבוש, בקבוקי דישון, משאבות מים, מדי חום אלקטרונים, מדי לחות, מזמרות ועוד. נתתי דעתי לכמות הסם שתפסה בדירה, 96 שתילים בשלבי גידול שונים כ- 22 ק"ג של שתילים בשלבי גידול ו- 11.62 ק"ג בשלבי יבוש. נתתי דעתי לפוטנציאל לגידול סם בכמות מסחרית ולנזק שיכול היה להיגרם לחברה בשים לב להיקף הסם שגידל הנאשם. נתתי דעתי לתקופה הממושכת שהנאשם החזיק בדירה - כשנה ורבע.

 

14.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של גידול קנבוס בהיקפים דומים, תוך נטילת חשמל במרמה, מלמדת כי העונשים נעים בין 8-24חודשי מאסר וענישה נלווית. ראו למשל:

 

·        רע"פ 7009/20 ישראילוב נ' מדינת ישראל (6.12.20). המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול סמים בהיקף של 22 ק"ג במעבדת מסתור, החזקת כלים להכנת סם והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה נע בין 13-25 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. המבקש נעדר עבר פלילי ונדון ל-13 חודשי מאסר בפועל, ערעורו של המבקש נדחה, בקשת רשות ערעור נדחתה.

 

·        רע"פ 6041/18 יוסי כהן נ' מדינת ישראל (22.10.18): המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול סמים בהיקף של 39.55 ק"ג ובעבירה של גניבת חשמל בסכום של 40,000 ₪. בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, המבקש נעדר עבר פלילי ונדון ל-20 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר מותנה וקנס בסך 8,000 ₪. ערעורו של המבקש נדחה, בית משפט המחוזי אישר את המתחם שנקבע על ידי בית משפט קמא וקבע כי הוא תואם את מדיניות הענישה שנקבעה בפסיקה לעבירות דנן. בקשת רשות ערעור נדחתה.

 

7

·        רע"פ 6869/17 יבגני פילברג נ' מדינת ישראל (11.9.17): המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול והכנת סמים מסוכנים במשקל של 19 ק"ג והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה נע בין 12-36 חודשי מאסר ולאור שיקומו המשמעותי גזר על המבקש 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית, המבקש הוכרז כסוחר סמים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה, קבע כי מתחם הענישה שנקבע הוא סביר, אך שיקולי השיקום אינם מצדיקים סטיה כה ניכרת מהמתחם והחמיר את עונשו של המבקש ל-9 חודשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח. בקשת רשות הערעור נדחתה.

 

·        ע"פ (עליון) 2194/14 אליהו בן שמעון נ' מדינת ישראל (10.9.14): המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות שעניינן גידול סם מסוכן במשקל של 33.5 ק"ג, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן. בעברו הרשעה בתחום הסמים. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 חודשים ל - 30 חודשי מאסר וגזר על המערער 23 חודשי מאסר, הפעיל מאסר מותנה בן 8 חודשים שירוצה מחציתו בחופף ובסך הכל 27 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בית המשפט העליון קיבל את הערעור באופן חלקי ובשל הליך שיקום שעבר המערער, העמיד את עונש המאסר על 20 חודשים.

 

·        עפ"ג (מרכז) 1351-09-20 בן נס נ' מדינת ישראל (3.1.21) המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול 344 שתילי סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של 1.91 ק"ג, החזקת כלים להכנת סם והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית וגניבת חשמל בשווי של 20,592 ש"ח. המערער נעדר הרשעות קודמות. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-20 חודשי מאסר בפועלוהטיל על המערער 12 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים ולאור הליך טיפולי העמיד את המאסר על 8 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות.

 

·        עפ"ג (באר שבע) 13696-01-20 ישי אמסלם נ' מדינת ישראל (20.5.20): המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול 122 שתילי סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של 7 ק"ג, החזקת כלים להכנת סם והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 30 חודשי מאסר בפועלוהטיל על המערער 12 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי מתחם העונש שנקבע אינו חורג מהמקובל וכי תקופת המאסר בפועל שהוטלה על המערער אינה מחמירה אלא מקלה עימו.

 

·        עפ"ג (ב"ש) 12926-12-18 אבו כף נ' מדינת ישראל (9.1.2019):המערער הורשע במסגרת הסדר טיעוןבעבירות של גידול סם מסוכן במשקל של כ-30 ק"ג. המערער נעדר עבר פלילי. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, אך חרג לקולה מהמתחם וגזר על המערער 15 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי מתחם העונש שנקבע סביר, אינו מחמיר ונלקח בחשבון כל שהיה ניתן לקחת לזכותו של המערער.

 

·        עפ"ג (מרכז) 22444-01-17 קובי רובין נ' מדינת ישראל (20.6.17): המערער הורשע על פי הודאתו בגידול של 162 שתילי סם מסוכן במשקל של 22 ק"ג, החזקת כלים להכנת סם, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לעישון או להכנת סמים ונטילת חשמל בגניבה במשך 3 חודשים. המערער בעל עבר פלילי. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועלוהשית על המערער 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורו של המערער נדחה תוך שנקבע כי בעבירות סמים נדחקות הנסיבות האישיות אל מול משקלו הכבד של האינטרס הציבורי.

 

·        ת"פ (ראשל"צ) 23774-03-17 מדינת ישראל נ' מנג'ם (15.2.21). הנאשם הורשע על פי הודאתו בגידול של 124 שתילי סם שתילי סם מסוכן במשקל של 11.5 ק"ג, החזקת 1.9 ק"ג סם בתפזורת, גניבת חשמל בסכום של אלפי שקלים והפרת הוראה חוקית. הנאשם נעדר הרשעות קודמות אך בעל רישומים מבית משפט לנוער בעבירות רכוש ואלימות - ללא הרשעה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10-24 חודשי מאסר וענישה נלווית, וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר. ערעור שהגיש הנאשם תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי [עפ"ג (מרכז) ]22747-03-21].

 

·        ת"פ (ראשל"צ)9574-09-19 מדינת ישראל נ' לסרי (20.1.21). הנאשם הורשע על פי הודאתו בגידול של 121 שתילי סם שתילי סם מסוכן במשקל של 29.5 ק"ג, וגניבת חשמל בסכום של 16,468. הנאשם נעדר הרשעות קודמות בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 30 חודשי מאסר וענישה נלווית, וגזר על הנאשם 13 חודשי מאסר.

 

·        ת"פ (אשקלון) 62156-08-20 מדינת ישראל נ' יעקב ואח' (19.1.21). נאשם 1 הורשע על פי הודאתו בגידול 80 שתילי סם שתילי סם מסוכן במשקל כולל של 9 ק"ג, החזקת חצרים לגידול סמים, וגניבת חשמל בסכום של 12,786 ₪. נאשם 1 נעדר הרשעות קודמות. בית המשפט אימץ הסכמה עונשית שהציגו הצדדים וגזר על הנאשם 13 חודשי מאסר וענישה נלווית.

 

8

·        ת"פ (חדרה) 7379-07-19 מדינת ישראל נ' אלבורוס (1.12.20). הנאשם הורשע על פי הודאתו בגידול של 115 שתילי סם שתילי סם מסוכן במשקל של 16.5 ק"ג, החזקת כלים להכנת סם וגניבת חשמל בסכום של 6,449 ₪. הנאשם נעדר עבר פלילי. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר וענישה נלווית, וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

 

·        ת"פ (אשקלון) 4546-05-19 מדינת ישראל נ' סמדז'ה (10.9.20). הנאשם הורשע על פי הודאתו בגידול של 109 שתילי סם שתילי סם מסוכן במשקל של כ-65 ק"ג וגניבת חשמל בסכום של 29,648 ₪. הנאשם נעדר עבר פלילי. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12-24 חודשי מאסר וענישה נלווית, לקח בחשבון כי הנאשם היה עצור מעל 3 חודשים ותקופה ממושכת במעצר בית, ולאור נסיבותיו המיוחדות של הנאשם וההליך הטיפולי שעבר גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

 

·        ת"פ (אשקלון) 36496-09-19 מדינת ישראל נ' סדרינה (5.5.20). הנאשם הורשע על פי הודאתו בגידול שתילי סם שתילי סם מסוכן והחזקת שתילים מיובשים במשקל של 21.85 ק"ג וגניבת חשמל בסכום של 80,981 ₪. בית המשפט אימץ הסכמה עונשית שהציגו הצדדים וגזר על הנאשם 17 חודשי מאסר וענישה נלווית.

 

·        ת"פ (אשקלון) 36592-09-19 מדינת ישראל נ' מלול (21.4.20). הנאשם הורשע על פי הודאתו בגידול שתילי סם מסוכן והחזקת שתילים מיובשים במשקל של 28.45 ק"ג וגניבת ונזק לחברת חשמל בסכום של 32,417 ₪. בית המשפט אימץ הסכמה עונשית שהציגו הצדדים וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר, הפעיל 6 חודשי מאסר מותנה מתוכם חודשיים במצטבר והיתר בחופף, כך שסה"כ על הנאשם לרצות 14 חודשי מאסר וכן הטיל ענישה נלווית.

 

·        ת"פ (ראשל"צ) 66205-05-19 מדינת ישראל נ' עקיבא ואח' (23.9.19).הנאשם הורשע על פי הודאתו בגידול 65 שתילי סם מסוכן במשקל 9.5 ק"ג והחזקת שתילים מיובשים במשקל של 2.45 ק"ג וגניבת חשמל בסכום של 44,416 ₪. הנאשם נעדר הרשעות קודמות. בית המשפט אימץ הסכמה עונשית שהציגו הצדדים וגזר על הנאשם 12.5 חודשי מאסר וענישה נלווית.

 

·        ת"פ (באר שבע) 24089-06-18 מדינת ישראל נ' נאגח אבו כף (29.11.18): הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול 172 שתילי סם מסוכן במשקל של כ-30 ק"ג והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. לנאשם עבר פלילי בתחום הסמים. בית המשפט אימץ את ההסדר העונשי שהוצג לו וגזר על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

·        ת"פ (באר שבע) 31718-04-18 מדינת ישראל נ' עזיז אלרבאיעה (10.10.18): הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של גידול סם מסוכן במשקל של כ-35 ק"ג והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. לנאשם עבר פלילי בתחום הסמים. בית המשפט אימץ הסכמה עונשית שהציגו הצדדים וגזר על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל (תוך הפעלת מאסר מותנה בר הפעלה מתיק אחר - חודש מצטבר וחודשיים בחופף), קנס בסך 15,000 ש"ח ועונשים נוספים נלווים.

 

 

15.    לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות בנסיבות שלפני, בשים לב להיקפי גידול הסם, למשך התקופה, ולשווי גניבת החשמל נע בין 14-30 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

16.    בעניינו של הנאשם לא מצאתי הצדקה לחרוג לחומרה או לקולה ממתחם העונש ההולם גם לא משיקולי שיקום.

 

כאמור, הנאשם סירב להשתלב בקהילה טיפולית סגורה לצורך טיפול בהתמכרותו לסמים, ולאור עמדתו נמנע שירות המבחן מהמלצה על ענישה בעלת אופי שיקומי בעניינו. בנסיבות אלו, אין בפני שיקולי שיקום המצדיקים חריגה מהמתחם.

 

9

17.    בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, זקפתי לזכותו את העובדה שבחר להודות, ולקחת אחריות על מעשיו בהזדמנות ראשונה.

 

18.    זקפתי לחובתו של הנאשם את עברו הפלילי. לנאשם 3 הרשעות קודמות שלא בעבירות על פקודת הסמים. הנאשם לא ריצה בעבר עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, אלא מאסר בן 4 חודשים בדרך של עבודות שירות.

 

19.    לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו על ידי שירות המבחן ועל ידי ההגנה. את גילו, את נסיבות חייו, את הטראומות שעבר בחייו אשר הביאוהו, על פי דבריו, להעמקת השימוש בחומרים מסוכנים, ולהתנהלותו כמתוארת בתסקיר, (בשל צנעת הפרט לא אפרט מעבר לכך). לקחתי בחשבון כי הנאשם תומך באביו על רקע מחלת האב.

 

20.    לקחתי בחשבון את התרשמות שירות המבחן כי הנאשם הפנים את חומרת מעשיו, את הערכת שירות המבחן כי קיימת נזקקות טיפולית משמעותית, ועם זאת את העדר נכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי משמעותי.

 

21.    לקחתי בחשבון את גורמי הסיכון להישנות עבירות, כפי שפורטו על ידי שירות המבחן זאת על רקע שימוש בסמים, מעורבות בחברה שולית, העדר תמיכה ומצב נפשי מורכב.

 

22.    לאור עברו של הנאשם, גורמי הסיכון בעניינו ובהעדר הליך טיפולי משמעותי, לא מצאתי הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם.

 

לאור העדר הרשעות קודמות בתחום הסמים, ובשים לב ללקיחת האחריות המיידית והבעת החרטה, לא מצאתי הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם ברף הגבוה של המתחם.

 

עונשו של הנאשם:

23.    סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  17 חודשי מאסר בפועל שיחולו מיום מעצרו, ביום 18.8.20.

 

ב.   מאסר לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יעבור הנאשם עבירות מסוג פשע בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

 

ג.    מאסר לתקופה של חודש וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרור לבל יעבור הנאשם עבירות מסוג עוון בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

 

10

ד.   פסילה בפועל מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, מיום שחרורו ממאסר.

 

ה.  פסילת רישיון לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יעבור הנאשם עבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

 

ו.     קנס בסך 4,000 ₪. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.1.22

 

ז.    אני מורה על השמדת הסמים.

 

ח.  אני מורה על חילוט הסך של 600 ₪ לטובת אוצר המדינה (קרן הסמים) ועל חילוט/השמדת הרכוש שנתפס בדירתו, הכל על פי שיקול דעתו של רשם המוצגים. להלן הרכוש: רשת ליבוש, רמקול בלוטות', 3 בקבוקי דישון, משאבת מים קטנה, משאבת מים גדולה, 2 מדי חום אלקטרונים, 4 מדי לחות, משקל אלקטרוני, כבל חשמל, 6 מזמרות.

 

ט.  המוצגים יושמדו בחלוף תקופת הערעור.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

 

תשומת לב שב"ס לרצונו של הנאשם להשתלב בהליך טיפול במסגרת מאסרו.

 

ניתן היום, ג' ניסן תשפ"א , 16.3.21 במעמד הצדדים.