ת"פ 49384/07/12 – מדינת ישראל נגד אבי יוסף
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
||
ת"פ 49384-07-12 מדינת ישראל נ' יוסף
|
|
21 ינואר 2016 |
1
לפני כב' השופט שמאי בקר |
|
ת"פ 49388-07-12 |
המאשימה |
מדינת ישראל
|
נגד
|
|
הנאשמים |
אבי יוסף
|
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד זמנסקי
ב"כ הנאשם עו"ד בקרמן
הנאשם בעצמו
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
נוכח הודאת הנאשם ולבקשתו - אני מורה על
צירוף התיק הנ"ל, ובהתאם אני מרשיעו בעבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, לפי ס'
המזכירות תסרוק כתב האישום המצורף לתיק האלקטרוני.
ניתנה והודעה היום י"א שבט תשע"ו, 21/01/2016 במעמד הנוכחים.
|
שמאי בקר , שופט |
2
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הודה והורשע בביצוע שתי גניבות של טלפונים חכמים.
לכאורה, כתב אישום "פעוט", אולם למען האמת לא כך הם פני הדברים, שכן הגניבות של הטלפונים בוצעו בשתי הזדמנויות שונות, בבתי חולים.
הפסיקה היום גורסת, ובצדק רב, שסמארטפון הוא מרכז חייו של אדם, במידה רבה, ובית המשפט יכול להעיד על כך בעצמו, שכן כל בוקר, מבוקר ועד ערב, הוא רואה לנגד עיניו את הסנגורים נעוצים עמוק בתוך הטלפונים הניידים שלהם, כאילו חייהם תלויים בכך, וקשה מאוד להוציאם משם.
במקרה זה, הנסיבות חמורות עוד יותר, שכן אותו מרכז חיים, הסמארטפון, נגנב ממי ששוכב בבית החולים, ואין צורך להרבות מילים, ולהסביר עד כמה הנסיבה היא קשה ומכוערת, פוגעת מי כמה וכמה במי שהטלפון הנייד שלו נעלם.
על כן, אומר כבר עתה, שבהחלט מקובלת עלי עתירתה של התביעה, בענין המתחם העונשי, לפיה מי שהוא עוסק למחייתו בגניבת טלפונים חכמים, ולו לשם השגת מנת סם הבאה - בהחלט מקומו מאחורי סורג ובריח, ולו מטעם זה - שאין זה דרכם של מסוממים לבצע עבודות שירות.
אולם, מקרה זה לא יבוא בגדר הענישה המתבקשת, וזאת מטעמי שיקום.
ששה תסקירים שונים, לא פחות ולא יותר, התקבלו בעניינו של אבי יוסף.
האיש הזה, הנאשם, שגדל תחת אב אלים ומסומם, שאת נפשו החזיק לבורא אגב ריצוי מאסר בפועל בגין סמים, ואמו נרצחה אגב שוד - לא ידע דבר וחצי דבר, זולת סם-רכוש-סם-רכוש, וחוזר חלילה וחוזר חלילה, כפי שמספר גיליון הרישום הפלילי שלו, שצר מלהכיל.
3
והנה, הנאשם הוא בן 45 היום, ולראשונה בחייו - ממש כך - הוא מגלה סימני "נורמליות". הנה, נשא אישה, שמלווה אותו לכל הדיונים, בארשת פנים נעימה, מכילה ואוהבת, תומכת בו ושמה לו גבולות, כך הוא אומר בעצמו, ואני מאמין לו, והנה גם הפך לאבא בגיל 41, ובתו - תהל - בת 4 שנים, והוא מוליך אותה אל הגן מדי בוקר, יום ביומו.
התמונה הזאת, שאני רואה לנגד עיני, את אבי יוסף, המסומם וגנב הפלאפונים, לוקח את בתו אל הגן, חורף וקיץ, סתיו ואביב, היא לא פחות ממרגשת.
אבי יוסף, השכיל לראשונה בחייו, להרים את הכפפות שבית המשפט וגורלו הטוב זימנו לו: שירות המבחן מצד אחד, ואשתו המצוינת, מצד שני. בעזרת השניים הגיע עד הלום, והגם שידע מעט עליות ומורדות, אם פעם אחת חטא בנטילת קריסטל, ואם פעם אחת בנטילת אופניים השייכים לעיריית תל אביב - הרי שהוא בכל זאת, ובאופן יחסי לאותו אבי יוסף שהכרנו עד גיל 41, מצליח להחזיק ראשו מעל המים.
הדבר בא לידי ביטוי לא רק בהחזקת קן משפחתי רגיל, בוודאי ביחס למה שיכול היה אבי יוסף הישן לעשות, קל וחומר - לנוכח וביחס למה שאביו האלים והנרקומן הצליח לעשות בימי חייו, ועל כן אני סבור שנוכח ההצלחה היוצאת מן הכלל של הנאשם, כמתואר בתסקירי שירות המבחן, במעין סדרה חשבונית עולה, מסקפטיות בהתחלה ועד להצלחה בסוף - יש לתת לו הזדמנות להמשיך ולשקם עצמו.
כמו שכבר אמרתי, לא הכל ורוד, ואל לנאשם לנוח על זרי הדפנה: הרי לא ממזמן פתח תיק כאשר מצא לרכוב דווקא על אופני העירייה, באופן שגרם לפתיחת תיק של נכס החשוד כגנוב כנגדו, ומשבר מסוים גרם לו לטול מעט קריסטל, ועל כן כאמור - אל לו להניח, בל יפלוט אנחת רווחה ויחשוב שהכל מאחוריו.
לא ולא: המאסר המותנה מוארך, הוא אורב לו מעבר לפינה, וצו המבחן משמש כמשקפת של בית המשפט, על מנת לראות ולהיווכח כי אין צורך בהפעלת אותו מאסר מותנה ישן משנת 2008, ותקוות הכל היא שעוד כשנתיים יוכל לגרוס סוף סוף את גזר הדין, והנה - אבי יוסף לוקח את בתו לכיתה א'.
פעם ראשונה שהנאשם מצליח לעבוד משך 3 שנים כמסגר, והרי לך ראיה נוספת, חותכת, למהפך שעבר.
4
התביעה סקפטית, ואני יכול להבין אותה, גם נוכח העליות והמורדות, גם נוכח התיק החדש, כאילו פעוט. יחד עם זאת, צריך לזכור כי השיקום של אבי יוסף נמדד ב"סרגל" חייו של אבי יוסף, וכל מקרה, כל איש, כל נאשם והישגיו - נמדדים לגופם, לנוכח נסיבות חייהם, בית גידולם, העבר הפלילי שלהם וכיוצא באלה עניינים.
ס' 40 ד' מוחל בזאת על אבי יוסף, אבי יוסף החדש, ואני תקווה שידע לקחת בשתי ידיים את ההזדמנות הניתנת לו, על מנת שיוכל להמשיך לעבוד, לגדל ילדה, או ילדים, ולהזדקן בנחת עם אשתו, שלה הוא חב חוב גדול.
סוף דבר אפוא, אני שם לכאורה בצד את האנטרס הציבורי, מקדם את זה האישי של אבי יוסף, ומאמץ את המלצת שירות המבחן. כתבתי "לכאורה", שכן במקרה זה באמת ובתמים שאם יהפוך יוסף לבן אדם, הרי שהחברה כולה תצא נשכרת.
רק בשולי דברים, הבאתי בכלל שיקולי את העובדה שהטלפונים בכתב האישום המקורי הוחזרו לבעליהם החולים, והנזק שנגרם - מועט הוא.
התביעה הביאה לנגד עיני את עפ"ג 51662-12-14 בענין ג'אבר, בן בליעל שבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעור המדינה בעניינו לאחר שגנב למעלה מתריסר טלפונים חכמים, וכל זאת במהלך מעצר הבית, תוך עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, ועוד כהנה וכהנה.
איני סבור שמעשיו של אבי יוסף (הישן) נאים יותר, אולי ההיפך הוא הנכון (הגניבה בוצעה בבית חולים) אולם אותו ג'אבר נבדל מאבי יוסף לא רק בכמות, ענין חשוב כשלעצמו, אלא גם בעובדה שעשה כן לא רק במעצר בית, אלא כאשר היו תלויים מעל ראשו שני מאסרים מותנים, לא פחות ולא יותר.
ובעיקר: אותו גאבר היה רק בפתח של הליכי שיקום, מה שאין כן בעניינו של אבי יוסף. הנאשם כאן מצוי עמוק בהליכי שיקום, והגם שהדרך עוד ארוכה ורבה - אין המדובר בתהליך ראשוני.
הגיעה העת להיפרד אפוא מאבי יוסף ואשתו שליוותה אותו לדיונים הרבים, ואני עושה כן, וגוזר את עונשו כדלקמן:
5
א. אני מאריך/מחדש את המאסר המותנה שנגזר על הנאשם בשנת 2008 במסגרת ת"פ 8111/07 מיום 6.12.08, למשך שנתיים מהיום.
למען הסר ספק, גם את העובדה שמדובר במאסר מותנה בן לא פחות משנת מאסר, לקחתי במסגרת שיקוליי, כך שלא ניתן היה אף לשלוח את הנאשם לבצע עבודות שירות. אני כותב את הדברים רק מעבר לצורך, שכן אני סבור כי הליך השיקום דנא, לראשונה בחייו של נרקומן לשעבר זה, ממילא היה מצדיק הארכה של כל מאסר מותנה.
ב. מאסר למשך 3 חודשים, אולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם תוך 36 חודשים מהיום יעבור עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב.
ג. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 1500 ₪ שלא לעבור עבירות רכוש משך 36 חוד' מהיום; יסרב לחתום - יאסר לשבוע ימים.
ד. צו מבחן לשנה. אני מזהיר את הנאשם כי אי ביצוע הצו יפגיש אותנו בשנית באולם בית המשפט, ואז בית המשפט יהא הרבה פחות רגשני, והעונש יהא חמור בהתאם, יתחיל משנת מאסר.
מוצג - להשמיד.
כל ההפקדות יוחזרו לנאשם (מ"ת 49388-07-12).
אני מאחל למשפחת יוסף הצלחה בהמשך הדרך, ומי יתן ולא נראה עוד את מר יוסף ברחוב ויצמן 1.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום י"א שבט תשע"ו, 21/01/2016 במעמד הנוכחים.
|
שמאי בקר , שופט |