1

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירה של התפרצות לבית עסק. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 4.6.15 בשעה 11:20 התפרץ הנאשם לדוכן "פיס" ברחוב אברהם אבינו, בכך שדחף את החלון אשר היה מעט פתוח והכניס דרכו את ידו, וזאת בכוונה לבצע גניבה. לא היתה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש, וכל צד היה חופשי בטיעוניו.

בא-כוח המאשימה בטיעוניו לעונש ביקש ללמד שמדובר בנאשם שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה לבטחון הציבור ורכושו, דבר הנלמד מהאופן האימפולסיבי שבו פעל, שעה שהבחין בהזדמנות שנקרתה בדרכו. מסקנה זו מתחזקת, וזאת בשים לב לכך שבמסגרת התיק שבכותרת הנאשם שוחרר ל"מעצר בית", ואגב כך, תוך הפרת תנאי שחרורו, שב וחטא בעבירות רכוש ונגזרו עליו עשרה וחצי חודשים בפועל. בגין תיק זה עתר בא-כוח המאשימה למתחם עונש הנע בין 6 ל-12 חודשים מאסר בפועל. בגדרי המתחם ביקש לתת משקל לעברו הפלילי המכביד הכולל 23 הרשעות קודמות במגוון עבירות, וזאת לצד עונשים צופי פני עתיד, פיצוי וקנס.

2

באת-כוח הנאשם, מנגד, סבורה כי מדובר במעשים המצויים במדרג הנמוך ביותר של עבירות בכגון דא. המדובר באירוע ללא כל תכנון מוקדם, ובהחלטה רגעית שבה נכנע הנאשם לפיתוי שניצב בפניו. הנאשם המתין ליציאה של המוכרת במקום, ועל-כן אין לדבר על חשש להיתקלות בקרבן. הנאשם ביצע את המיוחס לו לאחר שנטל כדורי "קלונקס" שהשפיעו על שיקול דעתו. בשל כל אלה, מתחם העונש אליבא דידה נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות. בגדרי המתחם ביקשה לתת משקל להודאתו כבר בחקירתו המשטרתית, הודאה שבלעדיה לא ניתן היה להגיש נגדו כתב אישום. כך גם ציינה את הודאתו בבית המשפט ונטילת האחריות. לנאשם נסיבות חיים שאינן פשוטות, בכללן היותו סובל ממחלת הסכיזופרניה והיותו מוכר כנכה המתקיים מקצבת ביטוח לאומי. הוריו של הנאשם התגרשו בגיל צעיר, אחותו נדרסה בגיל 17 לנגד עיניו. הנאשם כיום מנסה להפחית את תלותו בתחליפי סם ומצמצם את צריכת מתדון. בגין כל אלה, ניתן להסתפק בימי מאסר מצומצמים ולהשית קנס סמלי בלבד.

הנאשם מצידו ציין כי פעל תחת השפעת כדורי ה"קלונקס", והפנה לכך שהושת עליו עונש מאסר מכביד בתיקו האחרון, ועל-כן אין למצו עימו בזו העת את הדין.

דיון והכרעה

במעשיו האמורים לעיל פגע הנאשם בערך המוגן של בטחונו וקניינו של אדם. כך גם יש בעקיפין במעשים אלו כדי לפגוע בסדר הציבורי ובתחושת הביטחון אותו חש האזרח, בין אם בביתו ובין אם במקום עבודתו.

בדומה לעבירות רבות בקודקס הפלילי, ניתן למצוא פסיקה עניפה ומגוּונת, החל מעונשי של"צ ועוד לעונשי מאסר בני מספר חודשים ויותר. בין היתר ר' רע"פ 9043/14, עפ"ג 8965-12-14 (מחוזי מרכז), ת"פ 7697-02-11, ת"פ 40542-03-10.

בבחינת מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים, סבורני כי המדובר בעבירות המצויות במדרג הבינוני-נמוך של עבירות בכגון דא. המדובר במעשה שמבוצע על-ידי נאשם לבדו, שלא בתחכום, ללא שימוש בכלי פריצה. המדובר בהתפרצות לבית עסק, אשר כידוע מאובחנת לקולא אל מול התפרצות לדירת מגורים. גם בגדרי התפרצויות לבתי עסק יש לאבחן את טיב העסק אליו התפרץ הנאשם. אין דומה התפרצות לבנק, להתפרצות למפעל, ובענייננו - התפרצות לדוכן מפעל ה"פיס". גם אופן ביצוע העבירה מלמד על מעשים המצויים במדרג הנמוך, שכן הנאשם כאמור הסיט מעט את החלון שהיה פתוח והכניס את ידו, מבלי שגנב כל רכוש.

3

מנגד, ולחומרה, המדובר במעשים אשר בוצעו בעיבורו של רחוב בצהרי היום, דבר המלמד על תעוזה. כך גם יש בכך כדי להתיישב עם טיעון המאשימה בדבר קושי בריסון יצרים אל מול פיתויים שנקרים בדרכו של הנאשם. הנאשם מבצע את המעשים המיוחסים לו תחת השפעת כדורי "קלונקס". לא מצאתי שיש בכך כדי להוות נסיבה לקולא, לא כל שכן באופן משמעותי. הנאשם אינו יכול להסתתר מאחורי אותו שימוש בכדורים כהסבר או הצדקה למעשיו.

מכל המקובץ לעיל הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר ועד שמונה חודשים מאסר בפועל.

בקביעת עונשו של הנאשם בגדרי המתחם ולקולא תילקח בחשבון הודאתו, אשר ניתנה כבר בתחנת המשטרה. כך גם הודאה זו יש בה כדי ללמד על הבעת חרטה ונטילת אחריות. הנאשם אובחן בעבר כחולה סכיזופרניה, ויש בכך כדי ללמד שמאסרו ומעצרו אף קשים יותר מאשר על דרך הכלל.

מנגד ולחומרה, יש לתת משקל רב לעברו הפלילי המכביד הכולל 24 הרשעות קודמות החל מגיל נוער ועד ימינו אנו. הנאשם נכנס ויוצא את דלתות הכלא תדירות. למעשה, גם לאחר הסתבכותו בתיק הנוכחי שב והסתבך בעבירה נוספת מאוחרת, בגינה הוא מרצה כעת עונש מאסר.

בתיק זה לא התקבל תסקיר, ומשכך לא נפרשו מלוא הנתונים הצריכים לעניין, בדגש על השימוש שזה עושה בחומרים משני תודעה, דבר אשר נלמד הן מגליון הרשעותיו הקודמות, הן מטיעוניו לעונש והן מהרשעתו המאוחרת לתיק שבפניי, במסגרת ת"פ 50489-07-15. בשים לב לאמור לעיל, וחרף דבריו של הנאשם כי מנסה לצמצם את צריכת המתדון, סבורני כי אין בכך כדי להביא את בית המשפט לחרוג מטה ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום.

כך גם יש מקום לתת משקל לשיקולי הרתעת היחיד, וכן שיקולי הרתעת הרבים, נוכח נפוצות העבירה בה הורשע. לפנים משורת הדין, בשים לב למצבו הסוציו-אקונומי של הנאשם, אמנע מהשתת עיצום כספי, הגם שנכון וראוי היה לעשות כן.

מכל המקובץ לעיל הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        חמישה חודשים מאסר בפועל. עונש מאסר זה ירוצה כך שחודש אחד ממנו יהיה בחופף לעונש המאסר אותו מרצה כעת, וארבעה חודשים במצטבר;

ב.         חמישה חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון או פשע;

ג.         5,000 ₪ התחייבות למשך שנתיים מיום שחרורו שלא יעבור כל עבירת רכוש. לא תיחתם ההתחייבות תוך 14 יום יהיה על הנאשם לרצות עשרה ימי מאסר במצטבר לכל עונש אחר על מנת לכפות אותו לעשות כן.

4

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ט' באדר א' התשע"ו, 18 בפברואר 2016, בנוכחות הצדדים.