1

בפניי בקשה להמרת עונש מאסר בפועל שהוטל בגין אי תשלום קנס, למאסר בעבודות שירות.

ביום 7.9.2021 נגזר דינו של המבקש בתיק זה והוטל עליו, בין היתר, "קנס בסך 22,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו".

ביום 29.11.2021 נחתם צו מאסר על בסיס בקשת המרכז לגביית קנסות, בשל אי תשלום הקנס על ידי המבקש.

ביום 14.12.2021 הוגשה בקשה מטעם המבקש לביטול צו המאסר שנחתם עקב אי תשלום הקנס.

דיון בבקשה התקיים ביום 21.02.2022, במעמד הצדדים ולאחר קבלת עמדת המרכז לגביית קנסות. לאחר הדיון, מצא בית המשפט לבטל את פקודת המאסר עד ליום 23.10.2022, ולהורות למבקש לשלם את יתרת הקנס, בסך 19,000 ₪, בארבעה תשלומים, כאשר עם סיום התשלומים יוכל לפנות בבקשה לביטול ריבית הפיגורים. בסוף ההחלטה נכתב כי "מובהר בזאת כי ככל שהנאשם לא יעמוד בתשלומים שהוטלו עליו, פקודת המאסר תכנס לתוקף ביום 23.10.2022".

2

ביום 12.09.2022 הגיש המרכז לגביית קנסות בקשה לביצוע פקודת המאסר בשים לב לכך שהמבקש ביצע תשלום אחד מתוך הארבעה, ולאחר מכן הפסיק לשלם את התשלומים כנדרש.

ביום 13.09.2022 ניתנה החלטה בבקשת המרכז לגביית קנסות שלפיה, בשים לב למועד הגשת הבקשה, לא נמצא כי יש לשנות מההחלטה שניתנה ביום 21.02.2022 ביחס למועד תחולת פקודת המאסר.

כעת, וכאמור, פונה המבקש בבקשה להורות על המרת המאסר שהוטל עליו תמורת הקנס במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, ולחילופין להורות על פריסה מחודשת של הקנס תוך ביטול ריביות פיגורים.

בקשה זו של המבקש, אשר כלל לא מתייחסת להשתלשלות העניינים שצוינה, יש לדחות על הסף.

מועד תחולת פקודת המאסר נקבע ליום 23.10.2022, והבקשה הוגשה היום, בחלוף מספר ימים כאשר פקודת המאסר הייתה אמורה להיות כבר מבוצעת.

בנוסף, בית המשפט כבר דן בבקשתו של המבקש בכל הנוגע לפקודת המאסר שניתנה עקב אי התשלום, וניתנה החלטה שדוחה את פקודת המאסר בכדי לאפשר לו לשלם את הקנס, והמשיב לא עשה כן. בית המשפט אף קבע בתגובה לבקשת המרכז לגביית קנסות שהמועד עומד בעינו. בנסיבות אלו, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטה זו.

בנסיבות אלו, הבקשה נדחית כאמור.

הודעה תימסר לצדדים.

ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"ג, 27 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.