1

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שהחזיק סכין בעת שישב במושב האחורי של רכב, ביום 3.2.2020.

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות בעוד הסניגור ביקש להסתפק במאסר מותנה.

לנאשם אין עבר פלילי.

מתחם העונש ההולם

על בית המשפט לתת משקל בכורה לעקרון ההלימה בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם, בהינתן הערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם וכן מדיניות הענישה הנוהגת.

אשר לערכים המוגנים - עבירה של החזקת סכין היא עבירת פשע שהעונש הקבוע לצדה עד 5 שנות מאסר, בשל הפגיעה הפוטנציאלית בחיי אדם הטמונה בה. בענייננו מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה.

2

אשר לנסיבות ביצוע העבירה - אין מדובר בנסיבות מחמירות והנאשם אחראי למעשים. פוטנציאל הנזק ידוע, אך בפועל לא נגרם כל נזק.

אשר למדיניות הענישה הנוהגת - מדיניות הענישה מגוונת בהתאם לנסיבות המעשה והעושה. יחד עם זאת מפנה לרע"פ 4200/12 אבו זניד נ' מ"י (מיום 27.6.2012) קבע בית המשפט העליון שניתן לסיים תיקים של החזקת סכין גם ללא הרשעה תוך בחינת כל מקרה לגופו. ברע"פ 632/14 אדוניה נ' מ"י (מיום 31.7.2014) הורשע אדם בהחזקת סכין פרפרית ואושר עונש של מאסר מותנה ושל"ץ. ברע"פ 3446/10 עבד אלחלים נ' מ"י (מיום 6.4.2011) אושר סיום תיק ללא הרשעה והטלת של"ץ בשל תסקיר חיובי.

לכן, מתחם הענישה יתחיל ממאסר מותנה ויגיע עד 6 חודשי מאסר.

אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה - הנאשם צעיר עובד, ללא עבר פלילי כלשהו. קיבל אחריות בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט.

לכן יש למקמו בתחתית המתחם.

מאחר שלא עלתה כל סוגיה של פגיעה קונקרטית, לא היה מקום לבחון ביטול הרשעה.

לפיכך, מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    חודשיים מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירה בה הורשע (החזקת סכין או אגרופן) בתוך שנתיים מהיום.

ב.      קנס בסך 500 ₪ או יומיים מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-2 תשלומים שווים ב-1.3.2022 וב-1.4.2022.

ג.       התחייבות בסך 3,000 ₪ למשך שנתיים מהיום שלא יעבור הנאשם את העבירה בה הורשע.

מורה על השמדת הסכין.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט"ו אדר א' תשפ"ב, 16 פברואר 2022, במעמד הצדדים.