ת"פ 48028/07/15 – מדינת ישראל נגד בני עובדיה
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 48028-07-15 מדינת ישראל נ' עובדיה ת"פ 63675-12-15 מדינת ישראל נ' עובדיה |
|
1
בפני |
כבוד השופטת חנה מרים לומפ |
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד |
|
|
בני עובדיה
|
|
|
|
הנאשם |
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע על פי
הודאתו בעקבות הסדר טיעון בעבירות של איומים, תקיפה סתם והטרדה בהתאם לסעיפים
2. בישיבת יום
20.03.16, ביקש הנאשם לאחד את הדיון בתיק זה עם ת"פ 63675-12-15 לאחר שבישיבת
יום 15.03.16 הודה בעובדות כתב האישום והורשע בעבירות לפי סעיף
2
3. מעובדות כתב האישום בת"פ 48028-07-15 עולה, כי ביום 30.11.13 בעקבות סירובה של המתלוננת להיפגש עם הנאשם, הגיע הנאשם למועדון בו שהתה המתלוננת, תפס הנאשם בידה, קילל אותה ואמר לקרובת משפחתה "אני אוריד לך כאפה, תסתמי את הפה שלך", המשיך לקלל את המתלוננת ולכן עזבה את המקום. בהמשך, שלח הנאשם הודעות לטלפון הנייד של המתלוננת ואמר לה שאם היא לא תענה לו היא תשלם על כך ביוקר וכי הדבר לא יעבור בשתיקה. לאחר שהיא סירבה לפגוש אותו, המשיך לשלוח לה הודעות מטרידות הן באותו היום והן ביום שלמחרת, 18 הודעות הרצופות בקללות ואיומים תוך רצון לפגוש את המתלוננת עוד באותו היום. בהמשך לאותו היום, הגיע הנאשם לתחנת המשטרה שם עובדת המתלוננת כשוטרת וכתב לה חמש הודעות נוספות הכוללות איומים, בכך שיעשה לה בלגאן וישפיל אותה במקום עבודתה אם לא תרד אליו. משלא נענתה לו המתלוננת, נכנס הנאשם לתחנת המשטרה, ביקש משוטרות במקום להיפגש עם המתלוננת עד אשר עוכב לחקירה.
תסקיר שירות המבחן
4. בעקבות הסדר הטיעון בתיק זה, התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם בן 33, חי בזוגיות ואב לילדה ועובד כמנהל סדרנים בחברת "סנו". אביו ריצה בעבר עונשי מאסר בשל עבירות אלימות ואמו נפטרה. כשהיה בן שש, הוריו התגרשו, הוא עבר להתגורר עם אמו, ובגיל 8 היא עזבה את הבית והוא עבר להתגורר עם אביו ודודתו. מאז שאביו מרצה עונש מאסר לפני כארבע שנים, הנאשם בודד בעולם, זאת עקב מאסרו של אביו ופטירתה של אמו. הנאשם מסר לקצינת המבחן שעד שעבר להתגורר בירושלים, עבד בעבודות מזדמנות, חש חוסר יציבות בחייו, הוא הסתבך בחובות ונהג להמר ולבצע עבירות הונאה וזיוף. כשנכנס למערכת הזוגית, נולדה לו בתו התינוקת שנפטרה בהמשך, דבר שהוביל למשבר משמעותי עבורו. היום הוא מתמקד במשפחתו הגרעינית כאיש משפחה ואב מסור.
3
5. אשר לביצוע העבירה, הנאשם מסר כי מדובר בקשר רומנטי שנמשך כחודשיים. הוא הגיב כפי שהגיב בעקבות אישה אחרת שעזבה אותו לטובת קשר עם גבר אחר, מתוך דחף רגעי ללא הפעלת שיקול דעת. הוא חש חרטה מהמעשה, הבין את חומרת המעשה, אך נתן פרשנות ממעיטה להתנהגותו והתקשה להתייחס למניעים שבבסיס העבירה. הנאשם מסר כי הוא אינו בקשר עם המתלוננת, הקים משפחה חדשה ואף ניסיונות של שירות המבחן ליצור עימה קשר עלו בתוהו.
6. אשר להערכת הסיכון לעבריינות והסיכוי לשיקום, קצינת המבחן התרשמה מאדם שמגיל צעיר חווה חוסר יציבות, נעדר תמיכה משפחתית ומתקשה להכיל תחושות מצוקה על רקע אירועים טראומתיים בחייו, הנאשם מתקשה לבחון את התנהלותו באופן מעמיק. מנגד, הנאשם לקח אחריות לביצוע העבירה, הביע חרטה ושואף לקיים אורח חיים תקין לאחר הולדת בתו. קצינת המבחן לא המליצה על הליך טיפולי, והמליצה על הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות לתקופה קצרה ומאסר מותנה.
7. הנאשם נמצא ביום 03.02.16 מתאים על ידי הממונה על עבודות השירות לבצע עונש זה.
8. כאמור, ביום 15.03.16 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום בת"פ 3675-12-15, מהם עולה כי שבועיים עובר ליום 24.12.15, שוחח הנאשם עם חבריו לעבודה על רצונו למכור את בתו התינוקת תמורת סכום של 100,000. בעקבות כך, פנה אל הנאשם י' אשר מכיר אותו היכרות רחוקה, באמצעות מכר משותף, ואמר לו כי הוא מכיר זוג שרוצה לקנות את התינוקת וזאת על מנת שהנאשם לא ימכור אותה לאדם אחר שעלול לסכן אותה. מיד לאחר מכן, פנה י' למשטרה.
9. ביום 17.12.15, התקשר הנאשם אל י' וביקש לקיים עימו פגישה, והם קבעו להיפגש ליד ישיבת מרכז הרב בירושלים. בשעה 18:30 נפגשו הנאשם, י' וסוכן משטרתי בשם ניסים אשר שוחח עם הנאשם אודות הזוג המעוניין לקנות את התינוקת בתמורה ל-100,000 ₪. ניסים העביר לנאשם שהקונים הם זוג מקהילת הבוכרים הגרים בארה"ב, ולבקשת הסוכן, חתם הנאשם על מסמך בו נכתב "אני בן מזרחי עובדיה ת.ז .... מוכר את ילדתי לניסים קטנוב תמורת 100,000 ₪". ניסים והנאשם העבירו זה לזה מספרי טלפון על מנת לתאם את המשך העסקה והנאשם שלח לניסים תמונה של התינוקת באמצעות אפליקציית "וואטסאפ". הנאשם עשה כל זאת בכוונת מרמה על מנת לשכנע את ניסים ברצינות כוונותיו וכדי לקבל כסף מניסים במסגרת העסקה מבלי שימסור לידיו את התינוקת.
10. בהמשך לאותו ערב, בסמוך לשעה 21:45, בכוונה לקדם את תוכנית המרמה, פנה הנאשם אל ניסים והשניים נפגשו שוב באותו מקום. הנאשם ביקש מקדמה של 5,000 ₪ בכזב שימסור את הילדה ביום 22.12.15 לאחר שאשתו תיפרד מהילדה. בהמשך אותו ערב, התכתב ושלח תמונות נוספות לניסים בדבר העסקה בהודעות טקסט ו-וואטסאפ.
4
11. ביום 19.12.15 בשעות הערב, במסגרת תוכנית המרמה, שלח הנאשם לניסים הודעות טקסט ושאל האם העסקה סגורה, שכן ישנו זוג דרוזי מפסגת זאב אשר מוכנים לשלם סכום גבוה יותר עבור הילדה. ניסים אישר לנאשם כי העסקה תצא לפועל, והשניים קבעו להיפגש. במהלך הפגישה, שב הנאשם וביקש מניסים להעביר לו מקדמה בסך 5,000 ₪. ניסים סירב והציג לנאשם מזוודה שבתוכה 100,000 ₪ אך הנאשם סירב לקבלה ודרש את המקדמה.
12. בתאריך 23.12.15, לאחר תיאום טלפוני, נפגשו הנאשם וניסים בסמוך לישיבת מרכז הרב ירושלים. הנאשם, במטרה להוציא לפועל את תוכנית המרמה, הביא את הילדה על מנת להוכיח לניסים את רצינות כוונותיו. הנאשם העביר את התינוקת לניסים ואמר "הנה, תכירי, זה האבא החדש שלך". ניסים, אשר סבר כי כוונת הנאשם היא למכור את התינוקת, העביר לידו 5,000 ₪.
13. במסגרת ת"פ 63675-12-15, הוגש נגד הנאשם אישום נוסף. ממנו עולה כי ביום 27.08.14 קנה הנאשם טופסי טוטו בסך של 15,902 ₪ מעסק השייך למר דקל גזריהן (להלן: המתלונן). הנאשם מסר למתלונן כי אין בידו סכום מזומן, וכי הוא ישלם על הטפסים מאוחר יותר, והשאיר את טופסי הטוטו במקום עד להסדרת התשלום. למחרת, לאחר שהמתלונן ביקש מהנאשם להעביר לו את הכסף, העביר הנאשם למתלונן צ'ק השייך לבת זוגתו על סכום של 20,902 ₪ וזו ביודעו כי אין כיסוי לצ'ק זה. הנאשם ביקש מהמתלונן לקבל עוד טפסי טוטו בסך 5,000 ₪ מעבר לטפסים אשר קנה. המתלונן אמר שיעשה כן רק לאחר שהצ'ק יפרע. המתלונן פנה לחנות להמרת כספים, שם נאמר לו כי לצ'ק אין כיסוי.
טיעוני הצדדים
14. הטיעונים לעונש נחלקו לנציג התביעות ולנציג הפרקליטות נוכח איחוד הדיונים וכן לטיעוני עו"ד ברהום ועו"ד טהורי, בהתאם.
5
15. אשר לת"פ 63675-12-15, טען ב"כ המאשימה כי מדובר במעשה מרמה שנעשה בו שימוש בתינוקת ככלי לקבלת הכספים, הסכום של 5,000 ₪ הועבר לפי הנאשם, ובמסגרת העסקה הנאשם העביר את התינוקת לידי הסוכן ואמר "תכירי את האבא החדש שלך". בנסיבות אלה, סבר ב"כ המאשימה כי מתחם העונש ההולם הוא בין 24-12 חודשי מאסר ומאסר על תנאי. אשר לאישום השני, ב"כ המאשימה טען למתחם שמתחיל מעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס ועד למספר חודשי מאסר. ב"כ המאשימה סבר, כי הנאשם נמצא ברף האמצעי של המתחם, שכן מחד יש לו עבר בעבירות דומות והוא אף ריצה מאסר של שלושה חודשים ולמרות זאת שב לסורו, ומאידך הנאשם לקח אחריות וחסך זמן שיפוטי. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על כל אישום עונש של מאסר ממש, לצבור את העונשים ולהטיל לגבי האישום השני פיצוי.
16. אשר לת"פ 48028-07-15, ב"כ המאשימה סבר כי תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם אינו חיובי, שכן לא הייתה המלצה טיפולית והנאשם, במקום להתמקד במשפחתו ובבתו כאמור בתסקיר, השתמש בבת כדי לבצע עבירת מרמה נוספת תוך כדי ניהול ההליכים שעה שהוא ממתין לגזר דינו. ב"כ המאשימה הדגיש את הערכים המוגנים, שהם שלמות גופה של המתלוננת ושלוות נפשה, כאשר הנאשם הגיע הן למקום הבילוי של המתלוננת, הן למקום עבודתה והטריד אותה, איים על חברתה ותקף אותה. ב"כ המאשימה סבר כי מתחם העונש ההולם בנסיבות אלה הוא בין 8-3 חודשי מאסר ולנוכח עברו של הנאשם, סבר כי יש להעמיד את העונש ברף הבינוני של המתחם ולהטיל עליו חמישה חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת.
17. ב"כ הנאשם עו"ד ברהום טען באשר לת"פ 63675-12-15, כי מתחם העונש ההולם לו טען ב"כ המאשימה מנותק ממדיניות הענישה הנוהגת, מחמיר באופן ניכר ואינו נותן דגש לערכים המוגנים ולהיקף המרמה, שכן בית המשפט קבע בהחלטה שניתנה כי הערך המוגן הוא הגנה על חיסרון כיס של אנשים העלולים להתפתות לעסקאות מפוקפקות בעניין קניית ילדים. בסופו של יום, הערך המוגן נפגע בצורה מינימלית, שכן המרומה היה סוכן משטרתי, סכום המרמה הוא נמוך, המניע היה כלכלי, בעוד שלנאשם נגרם כתוצאה מהגשת כתב האישום נזק חמור לו, לתדמיתו ולמשפחתו. אשר לאישום השני, מדובר בעבירה שהיא במהותה משיכת צ'ק ללא כיסוי. לא נגרם כל נזק בפועל והגיש רשימה של גזרי דין להראות כי מתחם העונש ההולם מתחיל משל"צ ועד למספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ולא כפי שטענה המאשימה. ב"כ הנאשם סבר כי גם לנוכח איחוד התיקים, ניתן להסתפק בענישה של עבודות שירות. אשר לעונש המתאים, טען עו"ד ברהום כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט בתסקיר, את העובדה שהודה, חסך זמן שיפוטי משמעותי ועברו הפלילי ישן, וכן הנאשם שהה במעצר מיום 23.12.15 ועד 06.01.16 ומאז הוא נתון במעצר בית מלא. אשר לעבירה באישום השני, היא התרחשה לפני שנה וחצי. הנאשם הודה אף בה ולקח אחריות, וזאת כדי לחזור לחייו ולבת זוגתו ולילדה שנלקחה על ידי גורמי הרווחה, והוא רוצה להחזירה לרשותו. ב"כ הנאשם סבר כי העונש ההולם את שני האישומים צריך להיות בין מאסר על תנאי לבין מבחן ושל"צ ועד שישה חודשי עבודות שירות, וסבר כי העונש המתאים הוא מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.
6
18. ב"כ הנאשם עו"ד טהורי טענה באשר לת"פ 48028-07-15, והפנתה להסדר הטיעון לפיו תעתור המאשימה לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות אם התסקיר חיובי, ולדידה התסקיר בעניינו של הנאשם הוא חיובי שכן הוא לקח אחריות למעשיו, הביע חרטה עליהם. ב"כ הנאשם סברה, כי מתחם העונש ההולם אינו מתאים לנסיבות ביצוע העבירה, שכן מדובר באירוע נקודתי שנמשך על פני שעתיים, כאשר הנאשם רצה לדבר עם המתלוננת בעקבות התנהגות שהכעיסה אותו ולא הייתה לו כל כוונה לבצע עבירות נלוות. אירוע התקיפה הוא מינורי שכן מדובר בתפיסת יד בלבד. ב"כ הנאשם סברה כי מתחם העונש ההולם בעבירות מסוג זה מתחיל מעונש של מאסר מותנה ומאחר שמדובר באירוע שהתרחש לפני כשנתיים וחצי, ואין לנאשם הרשעות קודמות בתחום זה ומדובר באירוע חד פעמי, ביקשה ב"כ הנאשם להטיל עליו עונש ברף התחתון של המתחם.
19. הנאשם, בדברו האחרון, מסר כי החליט להודות במיוחס לו בשל הקושי לשהות במעצר בית ובריחוק מהילדה, והוא פועל להשבתה. הנאשם לקח אחריות למעשיו ומסר כי האירוע בת"פ 48028-07-15 הוא חד פעמי ומאז אין לו כל קשר איתה ויש לו זוגיות חדשה. אשר לת"פ 63675-12-15, הנאשם מסר כי אביו השתחרר מהכלא והוא היה זקוק לכסף, הוא התכוון להשיבו והוא מתחרט על המעשה ומבקש לחזור לחיים נורמטיביים והוא אף מתעתד להתחתן עם בת זוגו.
20. מתחם העונש ההולם את ת.פ 48028-07-15
21. בהתאם לתיקון 113 לחוק, יש לקבוע תחילה, האם עסקינן באירוע אחד או במספר אירועים. הצדדים לא היו חלוקים בשאלה זו ומצאתי כי במקרה שלפני, אאמץ את גישתם של כב' השופטת ברק-ארז וכב' השופט פוגלמן בע"פ 4913/10 ג'אבר נ' מדינת ישראל (מיום 29.10.2014) (להלן: "ע"פ ג'אבר") -"מבחן הקשר ההדוק", לפיה ניתן לראות את העבירות בהן הורשע הנאשם במסגרת כתב האישום אירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד, היות שמדובר בעבירות שבוצעו כולן במשך יממה אחת כלפי המתלוננת ובת דודתה.
22. על פי סעיף 40ב' לחוק העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.
7
23. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע על ידי ביצוע העבירות הוא זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי, שלוות נפשו, פרטיותו ועל שלמות גופו. ערך זה הוא מהחשובים במארג הערכים החברתי.
24. בעת קביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, בכך שאין מדובר באירוע מתוכן, אלא באירוע חד פעמי נקודתי אשר התרחש בתוך זמן קצר, על רקע חוסר רצונה של המתלוננת בהמשך הקשר. הנאשם אכן הטריד, איים ותקף ואף הגיע למקום עבודתה של המתלוננת, אך כל המעשים התרחשו בתוך מספר שעות והנאשם לאחר מכן הפסיק מעשים אלה ולא יצר קשר בשנית עם המתלוננת.
25. עוד יש להתחשב בכך שמדובר בעבירה של תקיפה סתם, שכתוצאה ממנה לא נגרם נזק פיזי, עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של עד שנתיים מאסר שהיא במדרג חומרה נמוך של עבירות האלימות. כל העבירות בהן הורשע הנאשם הן מסוג עוון שאינן במדרג חומרה גבוה.
26. לפיכך אני סבורה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה בעוצמה גבוה , ועל כן בנסיבות אלה אני סבורה כי מתחם העונש ההולם הוא בין חודשיים מאסר שירוצו בעבודות שירות ועד לשנים עשר חודשי מאסר.
מתחם העונש ההולם את ת"פ 63675-12-15 האישום הראשון
512
27. במקרה דנן, בניגוד לעבירות המרמה הרגילות, שם הערכים החברתיים אשר נפגעים על ידי ביצוע העבירה, מעבר לפגיעה בזכות הקניין הם גם שמירה על חיי מסחר תקינים ושמירה על חופש הפעולה של המרומה, במקרה זה מאחר שמדובר בחוזה בלתי חוקי, הערך המוגן היחיד העומד בבסיס עבירה זו הוא הגנה על קניינו של אדם.
28. בעת קביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, בכך שמדובר באירוע מתוכנן, שבוצע בשלבים והנאשם יכול היה להפסיק את המעשה בכל שלב ושלב והנאשם השתמש בבתו התינוקת לצורך השלמת מעשה המרמה והגדיל לעשות כאשר הביאה למקום כריתת החוזה ומסר אותה לידי הסוכן. מנגד מדובר באירוע בודד, סכום המרמה אינו גבוה והמרומה היה שוטר סמוי.
29. לפיכך אני סבורה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה בעוצמה גבוה , ועל כן בנסיבות אלה אני סבורה כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר קצר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד ל-8 חודשי מאסר.
8
30. מתחם העונש ההולם את ת"פ 63675-12-15 האישום השני
31. הערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירה זו הם פגיעה בזכות הקניין, שמירה על חיי מסחר תקינים ושמירה על חופש הפעולה של המרומה.
32. בעת קביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, בכך שמדובר באירוע מתוכנן, שבוצע בשלבים והנאשם יכול היה להפסיק את המעשה בכל שלב ושלב וסכום המרמה הוא סכום משמעותי של 20,902 ₪. מנגד המרמה לא יצאה אל הפועל כך שלא נגרם נזק למתלונן.
33. לפיכך אני סבורה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה בעוצמה גבוהה , ועל כן בנסיבות אלה אני סבורה כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי שלצדו של"צ בהיקף נרחב וקנס ועד למספר חודשי מאסר.
העונש המתאים
34. בבואי לשקול את העונש המתאים לנאשם אשקול בין היתר את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה אשר מפורטות בסעיף 40יא.
א. "הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו והפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם" - הנאשם בן 33, נמצא בזוגיות ואב לילדה וטרם מעצרו עבד לפרנסת משפחתו.
ב. "נטילת אחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב" -הנאשם הביע חרטה על מעשיו, וביקש לחזור לחיק משפחתו.
ג. "חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה" - עבירות האלימות בוצעו בשנת 2013 ועבירת ניסיון קבלת דבר במרמה בשנת 2014, כך שחלף זמן משמעותי ממועד ביצוע העבירות.
ד. "עברו הפלילי של הנאשם או העדרו"- לנאשם הרשעה אחת בעבירות מרמה משנת 2004 שבגינן נדון לעונש של שלושה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות.
9
35. במכלול השיקולים שקלתי לחומרה את העובדה כי מדובר בעבירות שבוצעו שעה שהנאשם ממתין לגזר דינו בת.פ. 48028-07-15 ולמרות שכבר נדון בשל עבירות דומות. לקולא שקלתי את נסיבות חייו המורכבים של הנאשם ואת חלוף הזמן מאז ביצוע עבירת האלימות. את העובדה שהנאשם בחר להודות בעבירות המיוחסות לו ולחסוך זמן שיפוטי ועוגמת נפש מהמתלוננת. הנאשם אף הביע חרטה על מעשיו ורצה להשיב את כספי המרמה. עוד התחשבתי בכך שהנאשם שהה במעצר מיום 23.12.15 ועד 06.01.16 ומאז הוא נתון במעצר בית מלא.
36. אשר על כן החלטתי להטיל על הנאשם עונש כולל כדלהלן:
א. בגין האישום הראשון אני גוזרת על הנאשם חודשיים מאסר ובגין האישומים השני והשלישי אני מטילה על הנאשם 4 חודשי מאסר. הנאשם ירצה את העונשים במצטבר, כך שסך הכל ירצה הנאשם שישה חודשי מאסר. עונש זה ירוצה בעבודות שירות ב"כרמי העיר" החל מיום 6.7.16. הנאשם מוזהר כי אם לא ימלא אחר תנאי השירות הוא עלול לרצות מאסר ממש. מתקופה זו לא ינוכו ימי המעצר.
ב.
שישה
חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מהיום על עבירה לפי
סעיף
ג.
שלושה
חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מהיום על כל עבירת
אלימות או עבירה לפי
ד. קנס בסך 7,000 ₪ או חודשיים מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.5.15 ובכל האחד לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועדו או במלואו תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, כ"א אדר ב' תשע"ו, 31 מרץ 2016, במעמד ב"כ הנאשם והנאשם.
