1

1.      בקשה מטעם הנאשם, לחשב את תקופת פסילתו מלקבל רישיון נהיגה.

2.      בקשה זו הוגשה בהתעלם מהחלטות קודמות שניתנו בתאריכים 6.2.2017, 1.6.2017 ו- 4.3.2018.

3.      בהחלטות הקודמות הובהר לנאשם, כי על פי ההלכה שנקבעה בפסק הדין בבש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.2014), הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה על פי גזר דין, נתונה לרשות הרישוי, וככל שלדעת הנאשם החלטתה שגויה, כי אז יש לבחון את החלטתה בעתירה מתאימה שיש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. בעקבות החלטה זו, אין מקום לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לחישוב תקופת הפסילה (וראו גם: בש"פ 1991/18 מרדכי אביטל נ' מדינת ישראל (14.3.2018); ע"פ 7323/19 אבו שריפה נ' מדינת ישראל (26.2.2020)).

4.      על כן, הנני דוחה את הבקשה.

5.      לפנים משורת הדין, הנני נמנע מלחייב את הנאשם בהוצאות לטובת אוצר המדינה. ואולם, פניות נוספות של הנאשם לבית משפט זה, בהתעלמות מהחלטות קודמות שניתנו, ומההלכה שנפסקה בעניין "ג'אבר", תחוייבנה בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

            ניתנה היום, ט"ו אלול תשפ"ב, 11 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.

2