1

בפני בקשה לביטול כתב האישום. טענת ב"כ הנאשם היא, כי המאשימה לא הפעילה כהלכה את שיקול הדעת המנהלי שלה באי סיום התיק בהסדר מותנה לפי תיקון 66 לחסד"פ, לאחר הגשת כתב האישום.

במקרה דנן, נדברו הצדדים בדבר האפשרות להמרת כתב האישום, שהוגש בחודש יוני 2016, בהסדר מותנה, ולצורך כך הסכימה המאשימה למחוק את הוראת החיקוק של נסיון תקיפת עובד ציבור, כדי שהעבירה הנותרת - איומים - תעמוד בדרישות החוק לגבי סוגי העבירות עליהן חל ההסדר המותנה.

2

התיק הופנה למחלה להסדרים מותנים, אך האפשרות נדחתה, מאחר שתאריך ביצוע העבירה בהתאם לתיק החקירה (15.9.15) חורג מהתאריכים לגביהם ניתן להחיל את תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי (1.3.16 ואילך), וזאת בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3042, שכותרתה "נוהל והנחיות להפעלת סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 - הסדר מותנה" (להלן: ההנחיה).

סעיף ב' של ההנחיה קובע:

"ב. איסור לערוך הסדר מותנה שלא לפי החוק

החוק קובע במפורש כי תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה, שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות חוק הסדר מותנה או חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים (...)."

נספח ב' להנחיה, שכותרתו: "העבירות שלגביהן רשאית התביעה המשטרתית להחיל הסדר מותנה" קובע:

"תחולה - התביעה המשטרתית רשאית לערוך הסדרים מותנים בעבירות המנויות בפסקאות א עד ג לעיל, אשר בוצעו מיום כ"א באדר א' התשע"ו (1 במרס 2016) ואילך."

מאחר שהתביעה המשטרתית אינה מוסמכת, בהתאם להנחיה, להפעיל את שיקול דעתה לעריכת הסדר מותנה, על פי הנחיית היועמ"ש, אלא לגבי עבירות שבוצעו מיום 1.3.16 ואילך, וסמכותה לערכית הסדרים מותנים מוגבלת להוראות החוק, הרי שלא ניתן לפעול בניגוד להנחיית היועמ"ש, כל עוד היא שרירה וקיימת.

הדרך לתקיפת ההנחיה אינה בערכאה הדיונית אלא בעתירה לבג"צ.

לפיכך אני דוחה את הבקשה לביטול כתב האישום.

המזכירות תקבע את התיק למענה בפני כב' השופטת דניאלי.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ז, 19 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

3