1

 

 

 

כתב אישום ורקע

 

1.         הנאשם הורשע, על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן מיום 21.6.20, המחזיק ארבעה אישומים, בתיק העיקרי בארבע עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, בארבע עבירות של חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413 ה לחוק, בשלוש עבירות של גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) לחוקובעבירהשל ניסיון גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) וסעיף 25 לחוק.

            כן הורשע הנאשם, על-פי הודאתו, בעבירה של הפרת הוראה חוקית שיוחסה לו במסגרת פא 479413/2020, בגין הפרת תנאי השחרור בתיק המ"ת המקביל לתיק העיקרי (להלן: "התיק המצורף").

 

2.         על-פי כתב האישום המתוקן, באישום הראשון, בתאריך 25.2.20, סמוך לשעה 11:40, התפרץ הנאשם לרכבו של מר תאופיק חסן, מסוג מרצדס, אשר חנה על-יד "מגדלי נצרת" בנצרת, בכך שהשליך אבן משתלבת לחלון השמשה הימנית של הרכב, בכוונה לגנוב רכוש מהרכב, אך שוטרים שהיו במקום הצליחו למנוע ממנו מלבצע את הגניבה.

 

            לפי המפורט באישום השני, בתאריך 24.2.20, סמוך לשעה 11:40, התפרץ הנאשם לרכבו של מר פארס זיאד, אשר חנה ליד "מגדלי נצרת", בכך שהשליך אבן משתלבת לחלון השמש הימנית של הרכב, אשר נשבר, ונטל מתוך הרכב טלפון נייד מסוג סמסונג, השייך למתלונן. את הרכוש הגנוב מכר הנאשם לאחר, וזאת במטרה לקבל בעבורו סמים.

 

2

 

            בהתאם לאישום השלישי, בתאריך 20.2.20, סמוך לשעה 11:40, התפרץ הנאשם לרכבו של מר תאיר סרחאן, אשר חנה ליד "מגדלי נצרת", בכך שהשליך אבן משתלבת לחלון השמשה הימנית של הרכב, ונטל ממנו טלפון נייד מסוג וואווי 9, השייך למתלונן. את הרכוש הגנוב מכר הנאשם לאחר, וזאת במטרה לקבל בעבורו סמים.

 

            לפי האישום הרביעי, בתאריך 31.1.20, סמוך לשעה 11:40, התפרץ הנאשם לרכבו של אחמד חמודה, אשר חנה ליד "מגדלי נצרת", בכך שהשליך אבן משתלבת לשמשה הימנית של הרכב, פגע בשמשה ובמסגרת הדלת, נטל מהרכב טלפון נייד מסוג "אייפון" השייך למתלונן, ומכרו לאחר, במטרה לקבל בעבורו סמים.

 

3.         בהתאם להסדר הטיעון שהציגו הצדדים ביום 21.6.20, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע בעבירות המיוחסות לו על-פי הודאתו, והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו, לאחריו יטענו הצדדים באופן חופשי.

            בהמשך, נוכח מעצרו מחדש של הנאשם, אשר שהה באותו זמן תחת תנאי שחרור מגבילים, עקב עומס רב המוטל על שירות המבחן בתקופה האחרונה ולבקשת ב"כ הנאשם, פטרתי את שירות המבחן מהגשת תסקיר בעניינו, בהחלטתי מיום 28.10.20.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

4.         ביום 19.11.20 טענו הצדדים לעונש בפניי. ב"כ הצדדים הגישו טיעוניהן בכתב, והשלימו אותם בעל-פה.

 

5.         טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע לכל אחד מן האישומים, בין 6 חודשי מאסר ובין 14 חודשי מאסר בפועל, ועתרה להטיל על הנאשם עונש חופף ומצטבר בגין כל אחד מן האישומים, לתקופה של 18 חודשי מאסר בפועל. ככל שיקבע מתחם עונש הולם אחיד טענה ב"כ המאשימה, כי הוא נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל, וביקש למקם את עונשו של הנאשם ברף הבינוני -עליון של המתחם לו טענה, בצירוף מאסר על-תנאי, קנס, פיצוי למתלוננים והתחייבות להימנע מעבירה.

3

נטען, כי מעשי הנאשם פגעו בערכים מוגנים של שלום הציבור וביטחונו, והגנה על קניינו של הפרט, לאחר שפרץ למספר כלי רכב וגנב מהם רכוש, במטרה לממן רכישת סמים. הנאשם ביצע את העבירות באופן בלעדי, ופעל בדפוס פעולה זהה בכל אחד מן המקרים, אשר כלל שימוש באבן משתלבת לשם שבירת שמשת הרכב, במטרה לגנוב את רכושם הפרטי של המתלוננים. באישום הראשון נמנע מן הנאשם מליטול רכוש, עקב נוכחות שוטרים במקום. נטען כי מדובר בצבר עבירות שאינו בגדר מעידה חד פעמית. עוד נטען כי עבירות הפריצה לרכב וגניבה מתוכו הפכו ל"מכת מדינה", עבירות קלות לביצוע וקשות לאכיפה, וראויות להתייחסות מחמירה מצד בתי המשפט.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נטען כי אינן מצדיקות סטייה ממתחם העונש ההולם לו טענה המאשימה. הנאשם אמנם ללא עבר פלילי, אולם שעה ששוחרר לחלופת מעצר, הפר את תנאי השחרור לאחר שהוריו דיווחו ביום 3.8.20 כי הנאשם יצא מהבית שלא במסגרת החלון שאושר לו, והמשמורנים לא ידעו על מקום הימצאו מיום 1.8.20. ביום 21.8.20, נתפס הנאשם בבית קפה בנצרת, לאחר שהתקבל במשטרה דיווח על גניבת טלפון נייד, ומיקום הטלפון אותר. הנאשם נעצר בשנית באותו מועד. נטען, כי הנאשם הפר באופן בוטה את החלטות בית המשפט באשר לתנאי שחרורו. המאשימה ביקשה מבית-המשפט להורות על חילוט הערבויות שהופקדו בתיק וכן את ההפקדה הכספית שביצע הנאשם.

 

6.         טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין חודשיים מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל, בתיק העיקרי, ובין צו מבחן ועד לשני חודשי עבודות שירות, בתיק המצורף. ב"כ הנאשם אישרה כי אין מתקיימים שיקולים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם, לחומרה או לקולה, וביקשה להסתפק בתקופת מעצרו, לצד ענישה מותנית וצופה פני עתיד. ב"כ הנאשם ביקשה מבית-המשפט לקבוע מתחם עונש הולם אחיד הכולל את ארבעת האישומים שבכתב האישום המתוקן, שכן ביניהם קשר ענייני ורציף ונסיבותיהם דומות. ב"כ הנאשם טענה כי אמנם מעשי הנאשם פגעו בערכים המוגנים של שמירה על רכושו של אדם וביטחונו, אולם מדובר בפגיעה מינימלית, לרכבים נגרם נזק קטן שכלל לא הוגשה לגביו אסמכתא, והרכוש שנגנב כלל שלושה טלפונים ניידים בלבד. נטען עוד, כי הפריצה לרכבים לא נעשתה בתחכום רב, בצוותא או בתכנון מוקדם מיוחד, ותוך הצטיידות באבן בלבד.

4

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, ציינה ב"כ הנאשם כי הנאשם ויתר על קבלת תסקיר לעניין העונש, בטרם הטיעונים לעונש, בהמשך לבקשת דחייה ממושכת שהוגשה על-ידי שירות המבחן ולמעצרו של הנאשם לתקופה ממושכת. נטען, כי הנאשם בן 32, ללא עבר פלילי, וזהו מעצרו הראשון. הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות והביע חרטה על מעשיו. הנאשם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח מיום 25.2.20 ועד ליום 18.3.20, אז שוחרר בתנאים למעצר בית בבית הוריו, ובעקבות הפרת תנאי השחרור נעצר בשנית ביום 21.8.20, ועד היום - כחמישה חודשים. יש להתחשב בכך שהטלת ענישה כספית תטיל את הנטל על הוריו של הנאשם, שכן טרם מעצרו עבד בעבודות מזדמנות בלבד. ובפרט, בתקופת מגפת הקורונה, יש קושי ממשי לבני המשפחה להתפרנס. אביו של הנאשם הצהיר לפרוטוקול בדיון בתיק המ"ת המקביל כי הוא עובד כ-3 שעות ביום בלבד, כמכונאי במוסך, כי אשתו לא עובד וכי מתגוררים בביתם 2 בנים שטרם התחתנו.

 

7.         דברי הנאשם

הנאשם הביע צער ומסר כי טעה.

 

דיון והכרעה

 

8.         מצאתי מקום להתייחס למכלול עבירות הרכוש המנויות בכתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, כאל אירוע אחד המחייב קביעת מתחם עונש הולם אחד. מדובר, בעבירות זהות, שבוצעו על פני תקופה של שבועות ספורים, בין 31.1.20 ל-25.2.20, באותו המקום, באופן זהה, על-ידי הנאשם לבדו. אף שזהות המתלוננים בכל אחד מן המקרים שונה, די במאפיינים הזהים האמורים כדי לבסס קשר ענייני הדוק בין מכלול המקרים, ואין מקום להפרדה מלאכותית ביניהם. אם כן, אקבע מתחם עונש הולם אחיד, שישקף את כלל העבירות המיוחסות לרבות העבירות כלפי שוטרים, זאת בהתאם למבחנים שנקבעו על-ידי בית-המשפט העליון בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14). לאירוע הנוסף, של הפרת הוראה חוקית, אקבע מתחם עונש הולם נפרד.

 

            מתחם העונש ההולם

 

9.         עבירות הרכוש הן עבירות חמורות שפוגעת בקניינו ורכושו של הפרט. בנוסף, עבירות הפריצה לרכב וגניבה מתוכו פוגעות בביטחון האישי של הפרט, וטומנת בחובה אפשרות להתפתחות אלימה עם בעלי הרכב או עוברי אורח תמימים. לתופעה רחבה זו, של פריצה לרכבים וגניבה מתוכם, השלכות כלכליות ניכרות, והעלויות הנובעות מהצטיידות ומיגון כלי רכב מושתות על כלל הציבור. לריבוי עבירות רכוש כמו כאן, השלכה רחבה על איכות החיים של כלל הציבור, שנפגעת בגין פשיעה חוזרת.

 

במקרה דנן, פרץ הנאשם לארבעה כלי רכב, כאשר מתוך שלושה מהם גנב את הטלפון הנייד, ובמקרה הרביעי, נתפס בשעת מעשה ומעשה הגניבה לא צלח. על המאפיינים הייחודיים של פגיעה בפרט ובציבור באמצעות גניבת הטלפון הנייד, עמד כב' השופט י. עמית, בע"פ 8627/14 נתן דביר נ' מדינת ישראל (14.7.15):

 

5

"גניבה ושוד של טלפון סלולרי אינם כגניבה ושוד של כסף או של חפץ אחר. הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם. דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם בהאידנא, באשר אצורים בתוכו רגעים וזכרונות משמעותיים מחייו של אדם, לצד מידע ופרטים חיוניים לתפקודו היומיומי - תמונות של עצמו ושל יקיריו, כתובות ומספרי טלפון של קרובים ומכרים, יומן, פתקי תזכורות ולוח שנה, ועוד. לא כל אדם מגבה את תוכן המכשיר 'בענן' ושחזור הפרטים לעיתים אינו אפשרי ולעיתים כרוך במשאבי זמן וממון.

בין אם הדבר רצוי ובין אם לאו, לא ניתן להתכחש למעמד שתפס הסמארטפון בחיי חלקים נכבדים בציבור. כאמור, הסמארטפון משמש גם כמחשב, גם כמצלמה, גם כטלפון ועוד פונקציות רבות, בגינם נתפס המכשיר בעיני רבים ל'צינור' אל העולם שבחוץ, ואף לפלטפורמה באמצעותה אנשים מנהלים מערכות יחסים חברתיות. מכאן הקשר העמוק, לעיתים עד כדי תלות, בין בעל המכשיר לסמארטפון שלו. לא ייפלא כי מחקרים עדכניים מלמדים כי חלקים ניכרים באוכלוסייה סובלים מרמות משתנות של חרדה מאובדן המגע עם הטלפון הסלולארי, מהפחד שלא להיות זמין...

... גניבת טלפון סלולרי מהווה גם חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם. הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי, ולעיתים אף סודי, אשר מעצימים את החרדה מן הגניבה. מרבית המכשירים הסלולריים הנמכרים כיום, הינם 'מכשירים חכמים', שמהווים לרוב גם שער כניסה לשלל נכסיו הדיגיטליים של האדם... ההתקדמות הטכנולוגית מן העת האחרונה, אף הופכת את המכשיר הסלולארי לאמצעי תשלום המכונה 'ארנק דיגיטלי', אשר מחליף בהדרגה את כרטיסי האשראי הקשיחים. גם בהנחה שהגנב הישראלי הממוצע אינו מעוניין בתוכנו של המכשיר הסלולרי, די בידיעה כי הגניבה עלולה להביא גם לסחיטה או להפצת מידע ותוכן אישי ורגיש, כדי להעצים את החרדה ואת תחושת אבדן השליטה של קרבן הגניבה.

אמרנו דברים שאמרנו כדי להצביע על כך שאין לראות בגניה ובשוד של טלפון סלולרי עבירת רכוש 'רגילה', ומכאן מגמת ההחמרה בענישה בעבירות אלה."

 

העבירה של הפרת הוראה חוקית נועדה למנוע פגיעה בערכים מוגנים של שמירה על שלטון החוק, כיבוד החלטות שיפוטיות ושמירה על שלום הציבור וביטחונו.

 

             נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

 

6

10.        כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, מתאר ארבעה מקרים של פריצה לכלי רכב, אשר חנו כולם בחניון ציבורי שבמרכז מסחרי בעיר נצרת. בכל המקרים נקט הנאשם אופן פעולה דומה, בו שבר את שמשת הרכב באמצעות אבן משתלבת, וגנב מתוך הרכב טלפון נייד השייך לבעלי הרכב. באחד המקרים ניסיון הגניבה סוכל על ידי שוטרים שהיו במקום.

             העבירות בוצעו ללא חבירה לאחר, או הצטיידות מוקדמת באמצעי פריצה מיוחדים, ובלא תחכום או תכנון מוקפד, אולם כרוך בהם ממד של תכנון מוקדם מראש, תעוזה, וחזרתיות על מעשי העבירה בתוך פרק זמן קצר יחסית, של מספר שבועות.

             לכלי הרכב נגרם נזק, אשר בעיקרו מתמקד בשבירת שמשת הרכב, ובאחד המקרים גם בפגיעה במסגרת דלת הרכב. אמנם, באשר להיקף הנזקים לא הובאו נתונים, אולם מעת שצוינו בעובדות כתב האישום המתוקן והנאשם הודה בהן, יש לראות בו כמי שמודה בגרימת נזקים אלו, אף שהיקפם הכספי לא צוין. כן לשלושה מן המתלוננים נגרם נזק בגניבת הטלפון הסלולרי שלהם, אשר נמכר על ידי הנאשם לאחר, לשם מימון צריכת הסמים שלו, כך לפי כתב האישום המתוקן.

             ברי, כי אינהרנטית קיימים נזקים נוספים, של עוגמת נפש, פגיעה בתחושת הביטחון, ואי נוחות, שהנם נחלתו המצערת והמובנת מאליה של מי שנפל קורבן לפריצה וגניבה ברכבו.

 

11.        נסיבות ביצוע עבירת הפרת ההוראה החוקית הובאו בטיעוני המאשימה לעונש ללא פירוט העובדות במסמך. מכל מקום, הנאשם הודה בעובדות להן טוענת המאשימה. הנאשם נעצר במסגרת התיק העיקרי ביום 25.2.20, ובהחלטת בית המשפט שוחרר ביום 18.3.20, למעצר בית בבית הוריו ובפיקוחם, תוך העמדת ערבויות, ערבות צד ג' והפקדה כספית. ביום 3.8.20 דיווחו הורי הנאשם למשטרה כי מיום 1.8.20 אינם יודעים היכן הנאשם נמצא, וכי יצא ממקום המעצר בלא אישור וליווי. הנאשם נתפס על-ידי שוטרים ביום 21.8.20, כך ששהה 21 ימים בהפרה של תנאי השחרור, ומדובר בתקופה ממושכת המצביעה על זלזול בוטה בהחלטת בית-המשפט אשר הורה על שחרורו, ובסימן שלילי למסוכנות עתידית.

             מעשים מעין אלה פוגעים בשלום הציבור, בביטחונו, בכיבוד החלטות שיפוטיות ובשלטון החוק.

 

13.        מדיניות הענישה הנוהגת

            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של פריצה וגניבה מרכב, מעלה ענישה במנעד רחב כפי שיפורט להלן, החל ממאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות על נאשמים נעדרי עבר פלילי ו/או כאלה שעברו או עוברים הליך שיקומי, ועד מאסרים ממושכים מאחורי סורג ובריח לנאשמים בעלי עבר פלילי.

 

14.       ב"כ המאשימה הפנתה לפסקי הדין הבאים:

 

7

א.        עפ"ג (ב"ש) 31602-02-19 אלגראבעה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.5.19) - המערערים הורשעו בעבירות של גניבת רכב, פריצה וגניבה מרכב, והוטלו עליהם עונשים של 15 ו-13 חודשי מאסר בפועל, בצירוף מאסרים מותנים, קנסות, פיצויים ופסילת רישיון. בפסק-הדין בערעור נקבע, כי אמנם מדובר בעונשים שאינם קלים, אולם לאור התכנון המוקדם, החבירה בצוותא, הפגיעה בשני כלי רכב סמיכות זמנים, הנזקים שנגרמו - בית-המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתערב בענישה, ודחה את הערעור.

            נסיבות מקרה זה שונות וחמורות מנסיבות עניינו.

 

ב.         עפ"ג (מרכז) 29574-02-13 מדינת ישראל נ' מאמון אלפקיר (24.2.13) - המשיב הורשע בעבירות של חבלה במזיד ברכב, ניסיון גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, פריצה לרכב וגניבה מתוכו, הפרת הוראת מעצר בית, החזקת כלי פריצה והפרת הוראה חוקית לפיה היה עליו במוסד לגמילה מסמים. לעבירות של גניבת רכב וניסיון גניבת רכב קבע בית-משפט השלום מתחם עונש הנע בין 4 ל-20 חודשי מאסר בפועל, והטיל על המשיב 14 חודשי מאסר ועונשים נלווים. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, משחרג עונש המאסר ממדיניות הענישה הראויה בכל הקשור לביצוע עבירות רכוש כלפי רכב, ולזלזול בהחלטות בית-המשפט, והעמיד את רכיב המאסר שעל המשיב לרצות על 24 חודשי מאסר.

 

ג.         ת"פ (פ"ת) 27509-08-13 מדינת ישראל נ' עאלדין חאמד (24.4.14) - הנאשם הורשע בעבירות של פריצה לרכב וגניבת רכב. הוטלו 16 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, קנס ופיצוי.

 

            יודגש כי גם נסיבות עניין זה, בו הנאשם הורשע בגניבת הרכב, חמורות מאשר נסיבות העניין דנן.

 

15.       ב"כ הנאשם הפנתה לפסקי-הדין הבאים:

 

8

א.        ת"פ (ק"ש) 59427-06-18 מדינת ישראל נ' הייב (26.6.19, נאשם 2 בלבד) - פסק-דין של הח"מ - הנאשם הורשע, יחד עם אחר, בעבירות של פריצה לרכב, גניבה וקשירת קשר, לאחר שפרצו לשני כלי רכב שחנו בסמוך למקומות טיול, וגנבו מתוכם ארנקים, כרטיסי אשראי וטלפונים ניידים, וכן גרמו לנזק לכלי הרכב וניסו לעשות שימוש בכרטיסי האשראי הגנובים. עוד הורשע הנאשם בעבירת שיבוש מהלכי משפט. קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר לעבירות הרכוש, ובין מאסר על-תנאי למאסר קצר בפועל לעבירה של שיבוש מהלכי משפט. על הנאשם, לו שתי הרשעות קודמות, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, פיצוי וקנס.

 

ב.         ת"פ (ק"ש) 23506-07-16 תביעות צפת נ' הייב (25.9.17, נאשם 2 בלבד) - אף הוא פסק-דין של הח"מ - הנאשם הורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וחבלה במזיד ברכב. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על-תנאי לבין 10 חודשי מאסר בפועל, והוטלו 3 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי.

ג.         ת"פ (נצ') 66593-02-19 מדינת ישראל נ' גואל (15.7.19) - פסק-דין של הח"מ, הנאשם הורשע, על-פי הודאתו בעבירות של הפרת הוראה חוקית, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, החזקת סכין, החזקת כלי פריצה והתנהגות פרועה במקום ציבורי. הפרת התנאים יוחסה לאחר שהפר תנאי שחרור למעצר בית, ומבצע את עבירות הרכוש האמורות. קבעתי מתחם העונש הולם הנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, והטלתי על הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר על-תנאי וקנס.

 

ד.         ת"פ (רמ') 47200-02-15 מדינת ישראל נ' בהא סוואלחי (25.6.15), בעבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, גניבת כרטיסי חיוב, הונאה בכרטיסי חיוב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והפרת הוראה חוקית, במסגרת ארבעה אישומים ותיק מצורף, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, קנס ופיצוי.

 

ה.        ת"פ (רח') 1978-11-16 מדינת ישראל נ' יעקב בן חיים (20.2.19) - בעבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב והונאה בכרטיס חיוב, נקבע מתחם עונש הנע בין מאסר למשך מספר חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות, ובין 12 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים על-תנאי, קנס ופיצוי.

 

ו.         ת"פ (רמ') 51619-03-14 מדינת ישראל נ' מניווב מנטלוט (9.6.15), בעבירות של פריצה לרכב וגניבה נקבע מתחם עונש הולם הנע בין חודשיים עבודות שירות ועד לשנת מאסר, והוטלו חודשיים מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, פיצוי והפעלת התחייבות.

 

9

ז.         ת"פ (רמ') 6706-01-13 מדינת ישראל נ' לוסין מגארי- בעבירות של התפרצות לרכב וגניבה מרכב, נקבע מתחם עונש הולם הנע בין ארבעה חודשי עבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל. הוטלו 4 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, פיצוי וקנס כספי.

 

16.       ניתן לעיין בנוסף, בפסקי-הדין הבאים:

 

א.        רע"פ 5313/12 ראיף נ' מדינת ישראל (11.7.12) - בימ"ש השלום הרשיע את המבקש בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב, לאחר שפרץ לרכב, פתח את תא הכפפות ונמלט, והטיל עליו 3 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 1,000 ₪. המדינה ערערה על קולת העונש, ובית-המשפט המחוזי הטיל על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, ו-6 חודשי מאסר על-תנאי חלף התקופה שקבע בית-משפט השלום. בית-המשפט העליון דחה את הבקשה, בקבעו כי העונש מאוזן ואינו חורג מרף הענישה ההולם את המקרה.

 

ב.         רע"פ 9992/06 וקנין נ' מדינת ישראל (7.11.07) - המבקש הורשע במספר עבירות של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב, ו-3 עבירות הונאה בכרטיס חיוב, לאחר שהתפרץ לרכבים, גנב מהם חפצי ערך, ועשה שימוש בכרטיסי אשראי שגנב. בית-משפט השלום גזר עליו עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי, צו מבחן למשך שנתיים, והתחייבות. המדינה ערערה על קולת העונש לבית-המשפט המחוזי, אשר קבע כי העבירות הן בבחינת מכת מדינה, והמיר את עונש המאסר בעבודות שירות בעונש של 12 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

 

ג.         עפ"ג (חי') 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו-חאטום (27.8.14) - המערער הורשע בשתי עבירות של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב, ובעבירה של גניבה מרכב, ונגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי והתחייבות. המדינה ערערה על קולת העונש. בית-המשפט המחוזי ציין כי מדיניות הענישה הנוהגת נעה בין מספר חודשי מאסר לבין שנת מאסר, כאשר עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות מוטלים כאשר ישנן נסיבות מקלות ואופק שיקומי ואין בהם כדי לומר כי הרף התחתון של מתחם הענישה ההולם הוא עבודות שירות. עוד צוין כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות העניין נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, והוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל.

 

10

ד.         ת"פ (פ"ת) 49405-06-12 מדינת ישראל נ' אמירוב (12.12.12) - הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של התפרצות לרכב, גניבה מרכב ותקיפת שוטר. לנאשם עבר פלילי מכביד, ותלוי ועומד עונש מאסר מותנה נגדו בן 6 חודשים. בית-המשפט הטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, והפעיל המאסר על-תנאי, חלקו בחופף וחלקו במצטבר כך שסך הכל ירצה הנאשם 15 חודשי מאסר.

 

ה.        ת"פ (ראשל"צ) 28411-09-12 מדינת ישראל נ' מוניס (4.12.12) - הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב, ובעבירה של התנגדות למעצר. הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על-תנאי.

 

ו.         ת"פ (ק"ג) 490066-02-17 מדינת ישראל נ' אברהם לנקרי (5.2.19) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב, באירוע יחיד. בית-משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ובין 12 חודשי מאסר, והטיל על הנאשם מאסר למשך 45 ימים בעבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס פיצוי והתחייבות.

 

ז.         ת"פ (נצ') 4073-12-16 מדינת ישראל נ' סלים אבו נסרה (18.3.18) - הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו, בעבירות של פריצה לרכב בצוותא ובניסיון לגניבה מרכב בצוותא, באירוע יחיד. בית-משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר בפועל לבין 12 חודשי מאסר, בצירוף קנס. בית-המשפט גזר על הנאשם עונש של שבועיים מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי.

 

17.       לאור האמור לעיל, ובנסיבותיו של המקרה שפניי, הכולל מספר עבירות רכוש , אני קובעת כי מתחם העונש ההולם למכלול אירועי ההתפרצות וגניבה או ניסיון הגניבה המפורטים בכתב האישום המתוקן נע בין תשעה לבין 18 חודשי מאסר בפועל. לעבירת הפרת ההוראה החוקית אקבע מתחם הנע בין מאסר על-תנאי לבין מספר חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

 

14.       הנאשם, בן 32, הודה במעשים, נטל אחריות למעשיו וחסך זמן ציבורי.

אין לנאשם עבר פלילי.

הנאשם ויתר על הגשת תסקיר שירות המבחן בעניינו, נוכח מעצרו בשנית לאחר הפרת תנאי השחרור בתיק זה, והעומס הרב המוטל על שירות המבחן.

מפי ב"כ הנאשם הובא כי עובר למעצרו עבד הנאשם בעבודות מזדמנות, וכי משפחתו סובלת ממצב כלכלי קשה.

11

הנאשם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח, מתאריך 25.2.20 ועד לתאריך 18.3.20, אז שוחרר בתנאים למעצר בית בבית הוריו, עד שהפר את התנאים. הפרת תנאי השחרור בתיק זה הייתה ממושכת, ולאורך תקופה של 21 ימים חמק הנאשם ממעצר, עד שנתפס ביום 21.8.20, ומאז שוהה הוא במעצר מאחורי סורג ובריח.

לא הובאו בפניי נסיבות כלשהן שיש בהן להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

הנסיבות שנפרשו אף לא מצדיקות הצבת ענישה בקצהו הנמוך של המתחם. מעיון בכתב האישום עולה כי מדובר בעבריינות חוזרת שנעשית על רקע התמכרות לסמים, שבגינה פוגע הנאשם שוב ושוב ברכוש הזולת. למרבה הצער, הנאשם לא השכיל לנצל את הסתבכותו ואישומו לשם שילוב בהליך גמילה, ואין בפנינו כל אופק טיפולי, שיהא בו להוות תחזית אופטימית. הנאשם ביצע עבירות תוך כדי ניהולו של הליך זה, והפר תנאי שחרור, בנסיבות המצביעות על חשש להמשך עבריינות בעתיד.

 

15.       אגזור על הנאשם עונש כולל, המצוי באזור החלק התחתון של מתחמי העונש ההולמים אותם קבעתי, שישקף את עברו הנקי, הודאתו, נטילת האחריות, נסיבות ביצוע העבירות, היקפן, והיעדרו של אופק שיקומי.

 

16.       בהינתן הפרת התנאים מצאתי לקבל את עתירת המאשימה לחילוט הערבות וההפקדה הכספית של הנאשם שהופקדו במסגרת תנאי השחרור בתיק המעצר המקביל, ואולם, לאיזון ולמניעת פגיעה כלכלית נוספת במשפחה, אמנע מהפקעת ערבויות צד ג' שהוטלו על הורי הנאשם, כמשמורנים. לא מצאתי כי ניתן להימנע מהטלת פיצוי למתלוננים שמכמשיר הטלפון שלהם נגנב ולא הושב, ואולם פיצוי זה יהיה בגובה נמוך.

 

סוף דבר

 

17.       לאור האמור לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר מיום 25.2.20 ועד ליום 18.3.20, ומיום 21.8.20, ועד היום.

 

ב.         4 חודשי מאסר על-תנאי, הנאשם יישא עונש זה אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מהיום, כל עבירת רכוש מסוג פשע או עבירה של הפרת הוראה חוקית.

 

12

ג.         הנאשם יתחייב שלא לעבור את העבירות רכוש במשך 3 שנים מיום שחרורו, ואם יפר התחייבות זו יחויב בתשלום של 2,000 ₪.

 

ד.         הנאשם ישלם לארבעת המתלוננים, פיצוי בסך 800 ₪ לכל אחד מהם. סכומי הפיצוי ישולמו בתוך 90 יום מיום שחרורו ממאסר זה.

ב"כ המאשימה תגיש למזכירות בית-המשפט את פרטי המפוצה בהקדם, לצורך העברת סכומי הפיצוי.

 

18.       אני מורה על חילוט הפקדה כספית בסך 2,000 ₪ אותן הפקיד הנאשם במ"ת 4757-03-20. אני נמנעת מחילוט ערבויות שנחתמו בכתב, מתוך ההכרה בכך שהנטל יפול על משפחת הנאשם, אשר בסופו של דבר דיווחה על ההפרה.

 

ניתן היום, ז' טבת תשפ"א, 22 דצמבר 2020, במעמד הצדדים.

 

                                                           

 

 

הנאשם: אני מתחייב לא לעבור עבירות רכוש במשך 3 שנים מיום שחרורי מן המאסר, ואני מבין שאם אפר התחייבות זו אחויב בתשלום של 2,000 ₪.