1

1. לפניי בקשת הנאשמים להורות על מחיקת האישומים הנוגעים ל"עסקת 2006" ( חלק א' לאישום הראשון ) ולבידוי ראיות ( האישום השני ) מכתב האישום, וזאת לאור טענה בדבר קיומו של נזק ראייתי שגרמה המאשימה לנאשם ומטעמי הגנה מן הצדק, בהתאם לסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי.

2

2. לשיטת הנאשמים, ניהול ההליך הפלילי נגדם בשני האישומים שבנדון עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק ושל הגינות משפטית. בתמצית אציין, כי לגרסת הנאשמים, חומרים מהותיים שנתפסו בבית הנאשם 1 ביום 15.2.12 ע"י המשטרה אבדו ומשכך נגרם לנאשמים נזק ראייתי בלתי הפיך הפוגע בהגנתם. כבסיס לטענותיהם בהקשר זה, מפנים הנאשמים לטענות הנאשם במהלך חקירתו, כמו גם למספר קרגלי התפוסים שהופיע בדו"ח התפיסה המשטרתי לאחר החיפוש הנוגע לעניין.

3. המאשימה מתנגדת לבקשה. לגרסת המאשימה, לא אבד כל חומר חקירה מתיק החקירה, כאשר החוקר שטיפל בתיק הבהיר את עניין סימון המוצגים לאחר שהנושא הועלה מטעם ההגנה. עוד נטען, שאין כל קשר בין "חומר החקירה החסר" לבין האישומים אותם מבוקש למחוק, שכן עובדות האישום השני אינן קשורות כלל ועיקר למסמכים שנתפשו בבית הנאשם ביום 15.2.12 והן נוגעות לפעולות שביצע נאשם 1 לאחר החיפוש בביתו. הוסיפה המאשימה וגרסה, כי הנאשמים לא הצביעו על קשר בין רשימת המסמכים שפורטה בבקשה לבין נזק ראייתי כלשהו ויכולתם לנהל את הגנתם כדבעי.

4. טענות הנאשם בנוגע לקיומם של חומרי חקירה נוספים, אשר נתפשו לכאורה בביתו ו"הועלמו" או "נעלמו" לאחר שהגיעו לידי החוקרים, טעונות הוכחה וברור עובדתי. הוא הדין באשר לקיומו של נזק ראייתי להגנת הנאשמים כתוצאה מן האובדן הנטען של המסמכים שבנדון. נוכח טיבן של הטענות, ובשים לב לעמדת המאשימה, המכחישה את המסד העובדתי של הטענות, לא ניתן להכריע בהן טרם שמיעת הראיות והעדויות בתיק דנן. בהמשך לזאת, הכרעה בטענות תינתן, במידת הצורך, במסגרת הכרעת הדין.

5. נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למחיקת האישומים הנוגעים ל"עסקת 2006" ( חלק א' לאישום הראשון ) ולבידוי ראיות ( האישום השני ) מכתב האישום.

ככל שהצדדים לא יגיעו להבנות, יימסר המענה לאישום במועד שנקבע מראש, 16.1.19 בשעה 8:30.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ט, 05 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.