1

 

 

כתב האישום המתוקן:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של תקיפה סתם - עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977(להלן: "חוק העונשין") ואיומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

הנאשם הנו הגרוש של הגב' א' ק' (להלן: "א'"), מזה כעשר שנים, ולהם שלושה ילדים משותפים.

במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו א' ומר ע' ל' (להלן: "המתלונן"), בני זוג, והתגוררו יחדיו, כשנתיים, בביתה של א', ברחוב ----- 00 ב---- (להלן: "הבית").

במועד הרלוונטי לכתב האישום התנייד המתלונן בעזרת קביים, וזאת בשל מגבלה בריאותית ממנה הוא סובל.

בתאריך 25/9/20 בשעות הבוקר, התגלע ויכוח בין א' לבן זוגה, המתלונן, על רקע בקשתה שהמתלונן יעזוב את ביתה.

בהמשך לאותן נסיבות, עזב המתלונן את הבית, ונסע לאמו, אך בהמשך היום, שוחחו השניים, וא' ביקשה מהמתלונן לשוב הביתה.

בשעה 15:00 או בסמוך לכך, עת חזר המתלונן לבית, המתינו לו הנאשם, א' ובתם המשותפת ס' (להלן: "ס'") בבית.

לכשנכנס לבית, ניגש אליו הנאשם, והחל להכותו עם ידיו, מכות נמרצות לחלקי גופו השונים של המתלונן, כתוצאה מכך נפל המתלונן ארצה.

2

באותו מעמד איים הנאשם על המתלונן ואמר לו: "אתה לא חוזר לפה, ואתה זוכר לא להתלונן ומי אני, ופעם הבאה אני אקח אותך, אל תעשה שטויות, כי אחרת אתה תמות, ואני אישית אדאג לזה, אתה זוכר מה אמרתי?".

כדי להבין את מכלול האירועים, והשתלשלות העניינים, נבהיר לקורא, כי מלכתחילה, היה כתב האישום המקורי, בטרם תיקונו, גם כנגד א'.

 

הסדר טיעון:

הצדדים הגיעו להסדר טיעון שהוא בעיקרו הסדר דיוני. לפי ההסכמה, חזרו א' והנאשם מכפירתם, כתב האישום כנגד א' בוטל בהסכמה, ואילו כתב האישום כנגד הנאשם, תוקן לנוסחו הנ"ל.

עוד סוכם כי "...הנאשם 1 יודה בו, יורשע, ולעניין העונש, הצדדים יטענו באופן "חופשי", כאשר המאשימה הודיעה להגנה כי בכוונתה לעתור למתחם שמתחיל ב-6 חודשי מאסר ועד 15 חודשי מאסר, ותעתור להשתת 7 חודשי מאסר בפועל, בדרך של ריצוי בעבודות שירות, ככל וחוות הדעת של הממונה תהיה חיובית, שאם לא כן, הנאשם ירצה את המאסר בכליאה ממשית. לגבי המרכיבים האחרים, המאשימה תטען באופן "פתוח"...".

במעמד הצגת ההסדר הוגש כתב אישום מתוקן שסומן כא/1 והנאשם הופנה לקבלת תסקיר.

לפי לשון ההסדר, התביעה מוגבלת בטיעוניה לעונש, שלא לעתור לעונש החורג משבעה חודשי מאסר, ואילו ההגנה, בכפוף להרשעה, חופשיה לטעון לעונש הראוי לטעמה, בנסיבות העניין.

לאור קיומו של הסדר, על בית המשפט לבחון את סבירותו, בראי הענישה הראויה בנסיבותיו של האירוע מושא כתב האישום המתוקן.

 

ראיות לעונש:

התביעה לא הגישה ראיות לעונש, אך ביקשה להעיד את המתלונן לבקשתו. המתלונן תיאר את הנזקים שנגרמו לו, הן פיזית והן נפשית. עוד מסר כי הנאשם אף לא התנצל בפניו על המעשים שביצע.

ההגנה הגישה אישור העסקה בחב' הסעות - נ/1

 

תסקיר שירות המבחן:

ביחס לנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן אשר ערך חקירה מקיפה אודות נסיבותיו האישיות, התייחסותו לעבירה, ועמד על מאפייניו האישיותיים.

3

בסופו של יום בא שירות המבחן לכלל מסקנה, כי בהינתן מצבי לחץ, כעס, פגיעה בקרובים לו, עלול הנאשם לחזור על התנהגות אלימה דומה.

הסיכון להישנות עבירות אלימות הינו בינוני.

שירות המבחן סבר, לאור מכתב מהמעסיק של הנאשם, לפיו ישקול את העסקתו באם יורשע, כי יש מקום לבטל את ההרשעה, ולכן המליץ להסתפק בצו של"צ של 150 שעות והעמדת הנאשם למבחן לשנה.

 

טענות הצדדים:

המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר שלא יפחת מ- 7 חודשים, ברף התחתון של מתחם הענישה, לצד מאסר על תנאי והתחייבות. אשר לרכיב הכספי, ציינה כי ישנה הסכמה שלא יוטל קנס או פיצוי על הנאשם משום שעניין זה טופל בין הצדדים.

ההגנה עתרה להטלת ענישה צופה פני עתיד. אשר לאירוע, נטען כי לא מדובר באירוע מתוכנן וכי בוצעו שינויים משמעותיים בכתב האישום המקורי ואין לתת משקל לנסיבות שאינן חלק מכתב האישום המתוקן. עוד נטען כי מדובר באדם בן 55, אב לשלושה. הנאשם שירת כחובש צבאי. בהיבט התעסוקתי, הנאשם עובד מזה 15 שנים כנהג בחברת הסעות. הסניגור ציין כי הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט. לאור האמור עתרה ההגנה לקביעת מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה למאסר של מספר חודשים בעבודות שירות.

בנוסף, נטען כי ניתן לחרוג ממתחם זה ולבטל את הרשעתו של הנאשם שעלול לאבד את מקום פרנסתו.

 

דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם מסר כי עשה טעות באופן בו ניהל את האירוע ו/כי היה צריך לפנות למשטרה או לגורמים אחרים ולא לקחת את החוק לידיו. הנאשם התנצל על מעשיו, מסר כי קשה לו להתנצל בפני המתלונן אך מצטער על הדרך בה בוצעו הדברים.

 

דיון והכרעה עונשית:

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

4

מעשיו של הנאשם פגעו בשלומו, בשלוותו ובביטחונו של המתלונן. הנאשם תקף את המתלונן במכות נמרצות בחלקי גופו השונים (סעיף 3 לכ"א המתוקן) וכן איים עליו לבל יחזור לדירת גרושתו של הנאשם, ולבל יתלונן, תוך שהנאשם הוסיף ואמר לו, כי "...בפעם הבאה אני אקח אותך, אל תעשה שטויות, כי אחרת אתה תמות, ואני אישית אדאג לזה, אתה זוכר מה אמרתי ?" (סעיף 4 לכ"א המתוקן).

בית המשפט העליון עמד לא אחת על חומרת עבירות האלימות ועל תפקידו של בית המשפט במיגור תופעת פתרון סכסוכים בכוח הזרוע, ראו הדברים שנאמרו בע"פ 1892/15 אימן אבו מדיעם נ' מדינת ישראל (31.5.15):

 

"בית משפט זה עמד פעם אחר פעם על הצורך בהרתעתם של אלו המבקשים 'לפתור סכסוכים' בדרך אלימה. נקבע כי עלינו להילחם בנגע האלימות שפשט בארצנו ולהטיל עונשים מרתיעים ומשמעותיים על מי שבוחרים בדרך האלימות..."

 

בשים לב לתקיפה ודרגת האיומים מידת הפגעים בערכים המוגנים גבוהה.

 

מדיניות הענישה (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

מדיניות הענישה בעבירות המשלבות תקיפה סתם ואיומים מגוונת ומאופיינת בעונשי מאסר קצרים שיכול וירוצו בעבודות שיורות ועד למאסר בפועל. להלן תמצית מפסיקה בנושא:

ברע"פ 7660/19 פלוני נ' מדינת ישראל (21.11.19) - המבקש הורשע בעבירות איומים ותקיפה סתם איומים ותקיפה סתם לאחר שמיעת ראיות: איומים כלפי גרושתו וחברותיה ותקיפת בן זוג של אחת מהחברות, לאחר שלא הצליח ליצור קשר עם גרושתו, על מנת לתאם החזרת בתו הקטנה לרשותה. דוּבַּר באירוע יחיד, במבקש נעדר הרשעות קודמות, אשר נדון לשלושה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת הרשות לערער.

רע"פ 4265/15 דדון נ' מדינת ישראל ( 22.6.2015) - במקרה אשר גם בו איים הנאשם כי יהרוג את המתלונן ודחף אותו, אישר ביהמ"ש העליון כי מתחם העונש ההולם בגין עבירת תקיפת סתם ואיומים נע בין 3 חודשי מאסר שיכול וירוצה בעבודות שרות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל.

5

בעפ"ג (מרכז-לוד) 1079-04-14 יטוב נ' מדינת ישראל (17.6.2014), נדון נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפה סתם ואיומים, בכך שתקף אישה זרה ברחוב בהיותו שיכור, הכה אותה בגבה, קילל אותה ובעט ברגלה, ובהמשך בהיותו בתחנת המשטרה איים על שוטר. בית המשפט השלום ברחובות קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט לקח בחשבון, בין היתר את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, לצד עברו הפלילי המכביד, היות ביצוע העבירה תחת השפעת אלכוהול ואי לקיחת אחריות, וגזר עליו 5 חודשי מאסר בפועל, הפעיל מאסר על תנאי של 6 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם בחופף ובמצטבר, כך שסה"כ הוטלו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחה.

ת"פ (שלום ב"ש) 58114-07-20 מדינת ישראל נ' רעפת מדאגמה (18.07.2022)- נאשם שהורשע בעבירת תקיפה ובשתי עבירות איומים ונדון ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות. באותו מקרה דובר על נאשם שהגיע לזירה, המצויה בסמוך לבית אחיו, לאחר ששוטרים הגיעו לשם אגב טיפול באירוע אלימות. בעוד השוטרים עסוקים בהרגעת הרוחות והפרדת הניצים, הגיע הנאשם בעודו משתולל ומקלל, ואף הרהיב עוז ותקף את אחת המעורבות, בעודה בניידת משטרה, בתוך כך, אף הכה שוטר ובהמשך איים על אותו שוטר פעמיים. לאותו נאשם היו 2 הרשעות קודמות של הסעת עובד זר.

 

נסיבות שקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין):

עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, מלמדות כי המתלונן היה בן זוגה של אותה א' (גרושתו של הנאשם), והשניים התגוררו כשנתיים, בדירתה ברח' ---- ב-----.

ביום האירוע, פרץ ויכוח בין השניים (א' והמתלונן), על רקע רצונה של א', כי המתלונן יעזוב את דירתה. המתלונן אכן עזב את הדירה, ובהמשך היום, זימנה אותו א' לשוב הביתה, לדירה.

לכששב המתלונן לדירה, המתינו לו הנאשם, א' וביתה ס'. הנאשם ניגש אליו, והיכה בו מכות נמרצות בחלקי גוף שונים עד שנפל ארצה (סעיף 3 לכ"א המתוקן). באותו מעמד איים על חייו ואיים להמיתו אם יחזור לשם (סעיף 4 לכ"א המתוקן).

יצוין כי מדובר במתלונן המתנייד באמצעות קביים עקב מגבלה בריאותית (סעיף 3 לחלק הכללי הפותח של כ"א המתוקן).

המתלונן מסר לבית המשפט את הנזקים והטראומה שחווה כתוצאה מהתקיפה. יודגש בהקשר זה, כי המסגרת הדיונית לקביעת העונש, היא עובדות כתב האישום המתוקן בלבד, ולאור זאת, לא יינתן משקל לפציעות ונזקים, להן גרס המתלונן, שלא נכללו בעובדות כתב האישום המתוקן.

האירוע מתוכנן, שכן עולה מעובדות כתב האישום המתוקן, סדר כרונולוגי של דברים, לפיו המתלונן עזב את הדירה בבוקר אותו יום ושב אליה אחה"צ, כשבדירה אורב לו הנאשם, אשר מיד כשנכנס, היכה אותו, מכות נמרצות, ואיים עליו שלא לשוב לשם יותר, אחרת יבולע לו.

נוכח האמור, ולאור המכות הנמרצות שהכה את המתלונן, שהוא מוגבל התניידות, והנאשם מודע לכך, דרגת האשם שהפגין הנאשם באירוע גבוהה מדי.

6

 

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, ובנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש הראוי נע בין שלושה  חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.  

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

לקחתי בחשבון את העובדה כי מדובר בנאשם בן 55, אב לשלושה ילדים, המנהל אורח חיים נורמטיבי, ביצע שירות צבאי מלא ושירות מילואים כחובש, בעל היסטוריה תעסוקתית יציבה וכי עד אותו אירוע לא הסתבך והוא נעדר הרשעות קודמות.

כמו כן, התחשבתי בהודאתו של הנאשם ולקיחת האחריות על מעשיו.

 

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין):

בשים לב לערכים החברתיים שנפגעו עקב מעשיו של הנאשם, עוצמת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה, לצד נסיבותיו האישיות של הנאשם; גילו, ילדיו, היסטוריה תעסוקתית יציבה, תרומתו לחברה בשירות צבאי כחובש ובשירות מילואים, עברו הנקי, הודאתו וקבלת האחריות על מעשיו,נמצא כי יש למקם את עונשו של הנאשם, בתחתית מתחם הענישה, לצד עונשים נלווים.

יחד עם זאת, בשל הסכמת הצדדים שלא להטיל על הנאשם רכיב ענישה כספי, אמנע מלהטיל על הנאשם קנס או פיצוי.

 

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    3 חודשי מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, בבית החולים רמב"ם חיפה, רח' העליה. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו במועד אשר ייקבע על ידי הממונה על עבודות השירות בשעה 8:00 בפני הממונה על עבודות השירות בכלא מגידו.

הנאשם מוזהר בחובת ההקפדה בהתייצבות לעבודות השירות, בחובתו להישמע להנחיות המעסיק ו/או הממונה על עבודות השירות, לאיסור צריכת חומרים משכרים במהלך ריצוי העבודות ומובהר לו כי באם יפר את ההוראות, ניתן יהיה להפקיע מנהלית את עבודות השירות והוא ירצה את יתרת המאסר בכליאה ממשית.

7

 

ב.      6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יורשע בתוך תקופה זו עבירת אלימות מסוג כלשהו, לרבות איומים.

 

ג.   אני מטיל על הנאשם התחייבות כספית בגובה של - 3000 ₪, להימנע במשך 3 שנים מהיום מביצוע עבירות בהן הורשע בתיק זה. במעמד הקראת גזר הדין הוסבר לנאשם, כי באם יעבור עבירה עליה חלה ההתחייבות, הוא צפוי לחילוטה. הנאשם אישר קבלת ההתחייבות עליו והבין את נפקות הפרתה.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

ניתן היום, ח' אלול תשפ"ב, 04 ספטמבר 2022, במעמד הצדדים.