|
גזר דין
כללי
1. הנאשם
הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן שכולל שני אישומים, בשתי עבירות
גניבה, עבירת קבלת דבר במרמה, שלוש עבירות זיוף, ועבירת ניסיון לקבלת דבר במרמה.
במועד לא ידוע, אך לא יאוחר
משנת 2017 ובמהלכה, נוצר קשר בין המתלוננת לנאשם. במסגרת קשר זה סיפר הנאשם
למתלוננת על קשיים שונים הנוגעים למשפחתו. בעקבות זאת אפשרה המתלוננת לנאשם לגור
בחנות של בנה, ובהמשך בחדר בבית של בנה. בנוסף דאגה המתלוננת לנאשם לבגדים, אוכל
ואף הלוותה לו כמה עשרות אלפי שקלים.
בחודש אוגוסט 2017 התגורר
הנאשם אצל בן דודו. בתקופה זו גנב הנאשם מבן הדוד תשע המחאות ריקות לחלוטין
וזייף שתיים מהן: האחת על סכום של 9,000 ₪, שאותה ביקש למסור למתלוננת לצורך
פירעון ההלוואות שהלוותה לו כשהתגורר בחנות של בנה. לבקשת המתלוננת הנאשם כתב את
ההמחאה לפקודתו של חתנה ומסר אותה לחתן ביום 30.10.17. החתן הפקיד את ההמחאה
בחשבונו והיא חוללה.
את ההמחאה השנייה זייף הנאשם
באופן שחתם עליה בשמו של בן הדוד וכתב את התאריך, ושילם עמה במרכול "קו-
אופ" ביום 11.12.17 סכום של 2,679.10 ש"ח.
בשל כך הורשע הנאשם בעבירות
גניבה, קבלת דבר במרמה, שתי עבירות זיוף ועבירת ניסיון קבלת דבר במרמה שיוחסו לו
באישום הראשון.
סמוך ליום 25.7.17 גנב הנאשם
המחאה ריקה ממעסיקו דאז, זייף אותה באופן שכתב בה סכום של 9,800 ₪ ומסר אותה
למתלוננת באישום הראשון. הנאשם טען לפניה כי ההמחאה היא המשכורת שקיבל וביקש
שתשמש לכיסוי חלק מחובותיו כלפיה. המתלוננת ניסתה להפקיד את ההמחאה המזויפת
בחשבונה, אך היא לא כובדה.
בשל כך הורשע הנאשם בעבירות
גניבה, הוצאת שיק ללא כיסוי וזיוף שיוחסו לו באישום השני.
2. הצדדים
הציגו הסדר דיוני שלפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע. לא נערך
הסדר לעניין העונש, אך הוסכם כי יוכן בעניינו של הנאשם תסקיר שירות מבחן.
3. כבר
מתחילת הדרך התקשה הנאשם לקיים קשר עם שירות המבחן, ובהודעה שהוגשה ביום 13.4.21
הודיע שירות המבחן כי הנאשם לא התייצב לפגישה שאליה זומן, ובהמשך ניתק את הקשר
ולא ניתן היה לאתרו.
הנאשם קיבל הזדמנות נוספת
להתייצב לפני שירות המבחן, ובהמשך הוגשו בעניינו שני תסקירים, שתיארו את קורות
חייו ואת הניסיון לשלבו בטיפול במסגרת השירות, תוך ששירות המבחן ציין את נטייתו
של הנאשם למסור מידע באופן סלקטיבי, ותיאר כי רב הנסתר על הגלוי בעניינו, שכן
טענותיו של הנאשם לא גובו במסמכים המעידים על מהלך חייו.
מהתסקירים
עולה כי הנאשם כבן 43, רווק ללא ילדים, מנהל דוכן שווארמה. הנאשם בוגר 12 שנות
לימוד ובעל תעודת בגרות. הוא גויס לחיל התותחנים כלוחם, אך שוחרר לאחר כשנה וחצי
מסיבות רפואיות. בהמשך למד הנאשם לימודי תעודה בתחום מנהל וכלכלה ולאחר מכן עבד
עם סבו בניהול עסקים משפחתיים, עד לקריסתם. במקביל, ולאורך מספר שנים היה הנאשם
מעורב בארגון וניהול מקומות להגרלות והימורים אסורים. באותה תקופה אף נסע לדרום
אפריקה במטרה לעסוק עם חברו בתחום היהלומים, על רקע זה הותקף ונפצע. לדבריו,
כעבור כשלוש שנים, בשנת 2007, החליט לערוך שינוי באורחות חייו, התחזק מבחינה
דתית, עבר להתגורר בגפו בירושלים והחל ללמוד שיעורי תורה בישיבה. ואולם הבדידות
שעמה התקשה להתמודד והקושי בהשתלבות בתעסוקה, דרדרו את מצבו הכלכלי. החל משנת
2017 פיתח הנאשם תלות בהימורים, אשר על פי התרשמות שירות המבחן, מהווים עבורו
מנגנון הגנה המאפשר לו בריחה מהתמודדות רגשית. לטענת הנאשם בשנתיים האחרונות, עם
ההתייצבות במישור התעסוקתי התמתנה מעורבותו בהימורים, ואולם שירות המבחן ציין כי
ללא שילובו של הנאשם בתהליך טיפולי, לא ניתן להעריך את עומק מצבו ההתמכרותי.
לנאשם שתי הרשעות קודמות
מהשנים 2004-2006, בעבירות מרמה ואלימות, בגינן נידון לעונשים מותנים ולמאסר
בעבודות שירות.
הנאשם הודה בביצוע העבירות
שעליהן נותן את הדין כעת, וטען כי ביצע אותן עקב מצוקה כלכלית שחווה על רקע
התמכרותו להימורים.
שירות המבחן התרשם כי לנאשם
קווי אישיות נרקיסיסטיים, וכי אופן התנהלותו סביב ההימורים משקף דפוס התנהגותי
של הימנעות ממגע עם תחושות בדידות, תסכול וחווית כישלון בניסיונותיו להגיע
להצלחה. בולט כי לאורך השנים דרכי התמודדותו היו בלתי בונות, תוך הפקת רווחים
שוליים ממצבו ומתן לגיטימציה לבחירותיו וקושי לראות השלכותיהם. שירות המבחן
העריך כי ללא שילוב של הנאשם בהליך גמילה נפשי מהימורים קיים פוטנציאל להישנות
עבירות. חרף זאת הביע השירות ספק לגבי קיום בשלות נדרשת אצל הנאשם לטיפול. עם
זאת, לאור הסכמתו המילולית של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי, הומלץ לנסות ולמצות
אפיק זה, ולצורך כך נדחתה שמיעת הטיעונים לעונש בכארבעה חודשים.
במהלך תקופת הדחייה הופנה
הנאשם ליחידת ההתמכרויות העירונית, עבר תהליך היכרות ראשוני ומונתה לו עובדת
סוציאלית, ואולם בפועל הנאשם לא הגיע לאף פגישה שנקבעה לו, לא היה זמין בטלפון
הנייד ולכן התיק שלו נסגר. גם שירות המבחן עשה ניסיונות לאתר את הנאשם, ללא
הצלחה.
4. ב"כ
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם שבין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לשניים
- עשר חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים, וביקשה לגזור על הנאשם עונש של עשרה
חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננים וקנס משמעותי, עונש המצוי
בחלקו העליון של מתחם העונש ההולם.
בטיעוניה הדגישה המאשימה את
הערכים המוגנים באמצעות העבירות שביצע הנאשם, את הקרבה האישית שיצר עם
המתלוננים, שאפשרה לו לבצע את העבירות, את היקף המרמה העולה על 20,000 ₪, את
הנזקים שנגרמו למתלוננים, את מעורבותו של הנאשם בניהול הימורים והתלות שלו בהם
ואת אי שיתוף הפעולה שלו עם ניסיון ההליך הטיפולי. כן הדגישה המאשימה בטיעוניה
את עברו הפלילי של הנאשם, וטענה כי הגם שהרשעותיו הקודמות התיישנו, הן בעבירות
רלבנטיות ועל כן יש ליתן להן משקל. המאשימה תמכה טיעוניה בפסיקה.
5. הנאשם
ובאת כוחו ביקשו תחילה לשוב ולדחות את הטיעונים לעונש כדי לתת לנאשם הזדמנות
נוספת ליצור קשר עם שירות המבחן וגורמי הטיפול, ואולם בקשתם נדחתה.
ב"כ הנאשם, אשר תמכה אף
היא טיעוניה בפסיקה, ביקשה לקבוע מתחם עונש אחד לכלל העבירות, מתחם עונש שבין
מאסר על תנאי למאסר קצר בעבודות שירות, וביקשה לגזור על הנאשם עונש המצוי בתחתית
מתחם העונש ההולם - מאסר על תנאי ופיצוי.
בטיעוניה הדגישה ב"כ
הנאשם את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, את העובדה כי הנאשם הודה בביצוען
בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי, לקח אחריות מלאה והביע חרטה וכי עברו הפלילי
רחוק והתיישן. עוד טענה ב"כ הנאשם, כי העבירות בוצעו בתוך פרק זמן קצר, על
רקע התמכרותו של הנאשם להימורים ומשבר כלכלי ואישי וכן כי לא נגרם נזק לבעלי
ההמחאות, כיוון שהבנקים לא כיבדו אותן.
6. הנאשם
בדברו האחרון אמר כי הוא מתבייש במעשיו, תיאר כי עבר תקופה קשה וטען כי מצבו
הבריאותי אינו שפיר. עוד טען הנאשם כי המתלוננים מחלו לו על מעשיו וכי הוא מצוי
עמם בקשרים טובים.
7. לאחר
שמיעת הטיעונים לעונש הוריתי לממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת בעניינו של
הנאשם. חוות הדעת מיום 8.5.22 מלמדת כי הנאשם כשיר לרצות עונש זה.
מתחם
העונש ההולם
8. שני
הצדדים התייחסו אל כלל מעשיו של הנאשם בשני האישומים כאל אירוע אחד לצורך קביעת מתחם
העונש ההולם. ואמנם, העובדה כי מדובר במעשים דומים, שבוצעו בתוך חודשים ספורים
ובנסיבות דומות, מאפשרות התייחסות אל כלל העבירות כאל אירוע אחד.
9. הערכים
המוגנים באמצעות העבירות שביצע הנאשם הם שמירה על הקניין והרכוש והבטחת מעמדן של
המחאות כאמצעי תשלום אמין. העובדה כי מקצת מעשי העבירה בוצעו בתוך ביתם ומקום
עסקם של המתלוננים יש בה כדי לפגוע גם בתחושת הביטחון האישי והאמון בין בני אדם.
10. הנאשם
ביצע את העבירות לאורך תקופה של מספר חודשים על רקע התמכרותו להימורים ובעיות
כלכליות שאליהן נקלע. מדובר במעשים שחזרו על עצמם פעם אחר פעם, כלפי אנשים שונים
ולכן לא ניתן להתייחס אליהם כאל "מעידה חד פעמית".
11. הנאשם
ביצע את העבירות לבדו, ומעשיו דרשו מידה לא מבוטלת של תכנון מראש ותחכום.
העבירות התאפשרו לנוכח קרבתו
של הנאשם למתלוננים שנהגו כלפיו ברוחב לב, סייעו לו ואף פתחו בפניו את ביתם
ומקום עסקם.
12. למרבה
המזל, הנאשם לא הצליח לקבל את רוב הכספים וטובות ההנאה שאותם ניסה להשיג במרמה.
כך, הגם שניסה להשיג את הנחת דעתה של המתלוננת כי החזיר חלק מכספי ההלוואות
שהלוותה לו- בסופו של יום החוב כלפיה נותר על כנו. הצדדים היו חלוקים בשאלה האם
ההמחאה שמסר הנאשם לקו-אופ גרמה לנזק לאיזה מהנוגעים בדבר. בעוד שההגנה טענה כי
הנאשם קיבל במרמה מוצרים בסך 2,679 ₪ מהמרכול, שכן ההמחאה שמסר חוללה, ועל כן
הנזק נגרם למרכול, המאשימה טענה כי לא נגרם נזק לאיש. מכל מקום, בסופו של יום
הנאשם לא פיצה איש.
הגם שדבריה של המאשימה כי לא
נגרם נזק כספי לאיש מוקשים בעיני, משעה שאיש לא הביא ראיות בעניין, אקבל את טענת
המאשימה, המקלה עם הנאשם.
עם זאת, לא ניתן להתייחס אל
האירועים כאל כאלה שלא גרמו נזק לאיש, ואף אם הנזקים של המתלוננת, בן דודו של
הנאשם ומעסיקו דאז לא היו נזקים כספיים, נקל לתאר את עוגמת הנפש והטרחה שנגרמו
להם בעקבות מעשיו של הנאשם, ואלה כשלעצמם, מצדיקים פיצוי.
13. עיון
בפסיקה מלמד כי בגין מעשי גניבה ומרמה בהיקפים דומים נגזרו עונשים הכוללים רכיב
מהותי של מאסר בפועל או בעבודות שירות, וכי עונשים קלים מאלה הוטלו במקרה של
שיקום מוצלח. ראו למשל רע"פ 2626/06 מרסיאנו נ' מדינת ישראל (פורסם
בנבו 7.5.06); ע"פ (מרכז) 6785-04-10 קצירי נ' מדינת ישראל (פורסםבנבו
2.6.10); ע"פ (מרכז) 28122-10-14 אלחנן נ' מדינת ישראל (פורסםבנבו
17.2.15); ת"פ (י-ם) 46069-10-17 מדינת ישראל נ' בר-און (פורסם בנבו
25.9.19); ת"פ (ראשל"צ) 35444-06-15 מדינת ישראל נ גניש (פורסם
בנבו 27.12.18) והפסיקה הנזכרת שם.
14. לנוכח
האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין מספר חודשי מאסר
בעבודות שירות לעשרה חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי לנפגעי
העבירות.
משמדובר
בעבירות שבוצעו מתוך מניע כלכלי, יש חשיבות להטלת רכיב עונשי כספי, שיבהיר כי
מעשי העבירה אינם כדאיים גם בהיבט הכלכלי. עם זאת בקביעת גובה הקנס אתחשב,
כמצוות המחוקק, גם במצבו הכלכלי של הנאשם.
העונש
המתאים לנאשם
15. שקלתי
לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו בכתב האישום וקבלת האחריות על מעשיו. עם זאת,
קשה לומר כי הנאשם חסך זמן שיפוטי. הדיונים נדחו שוב ושוב בשל אי התייצבות
הנאשם, ולאורך ההליך נדרש בית המשפט ליתן שלושה צווי הבאה כדי לכפות את
התייצבותו בדיונים. הדיון נדחה פעם אחת גם בשל כך שהנאשם לא התייצב לפגישה
שנקבעה לו בשירות המבחן וניתק עמם קשר, ולנוכח ההזדמנות הנוספת שניתנה לו
להתייצב לפני השירות, וכן נדחה פעם נוספת כדי לאפשר לנאשם ליטול חלק בטיפול,
ובדיעבד התברר כי גם דחייה זו הייתה לחינם.
מטעמים אלה לא ניתן להתחשב אף
בחלוף הזמן כנסיבה לקולא המצדיקה הקלה עם הנאשם, מה גם שבמקרה דנן, הנאשם אינו
יכול לבסס את טענתו כי בחלוף הזמן שינה דרכיו והוא מתנהל באופן תקין במישורי
חייו השונים.
16. הצדדים
היו חלוקים בדעותיהם לגבי המשקל שיש לתת להרשעותיו הקודמות של הנאשם. הגם שמדובר
ברישום פלילי שהתיישן, חלק מהרשעותיו הקודמות של הנאשם הן בעבירות רלבנטיות, אשר
בוצעו על רקע דומה של התמכרות להימורים והידרדרות במצבו הכלכלי והן מחדדות את
הצורך בשיקולי הרתעה אישית. לפיכך, וחרף חלוף הזמן מאז ההרשעות הקודמות, הן
יקבלו משקל בקביעת עונשו של הנאשם.
17. ניתן
משקל מסוים לקולא לחרטה והבושה שהביע הנאשם לפני ולפני שירות המבחן ביחס למעשיו.
חרף זאת, נראה כי הנאשם לא נכון לשנות את אורחות חייו הבעייתיים והדבר בא לידי
ביטוי באי שיתוף הפעולה שלו עם ניסיונות השילוב בהליך הטיפולי במסגרת שירות
המבחן. מצבו ההתמכרותי של הנאשם אינו ברור, אך ניתן להניח, במידה גבוהה של
סבירות, כי בהעדר טיפול, ההתמכרות לא חלפה מעצמה. בנסיבות אלה, מובן כי לא ניתן
לשוח בעניינו של הנאשם במונחי שיקום, והעדרו של טיפול, המבסס רמת סיכון להישנות
העבירות, מחייב אף הוא מתן משקל של ממש לשיקולי הרתעה אישית.
18. לנוכח
האמור לעיל, יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקו האמצעי של מתחם העונש ההולם.
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. הנאשם
יתייצב לריצוי עונשו ביום 25.7.22 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות במפקדת מחוז
דרום של שירות בתי הסוהר.
ב. שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים
מהיום, שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פרק יא' לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
ג. ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים
מהיום, שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי פרק יא' לחוק העונשין, התשל"ז-1977
למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק.
ד. פיצוי לנפגעי העבירות כמפורט להלן:
לבן דודו, עד תביעה 1
בכתב האישום המתוקן-פיצוי בסך 1,000 ₪.
למתלוננת, עדת תביעה 2
בכתב האישום המתוקן- פיצוי בסך 1,000 ₪.
למעסיקו, עד תביעה 5
בכתב האישום המתוקן- פיצוי בסך 800 ₪.
בסך הכל ישלם הנאשם
פיצוי בסך 2,800 ₪. הפיצוי ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון
עד ליום 1.7.22 והבאים עד ל- 1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועד,
תעמוד מלוא יתרת הפיצוי לפירעון מיידי.
ה. קנס בסך 1,000 ₪ או עשרה ימי מאסר תמורתו. הקנס
ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון עד ליום 1.12.22 והשני עד
ליום 1.1.23.
19. המזכירות
תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
20. זכות
ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, י"ד אייר
תשפ"ב, 15 מאי 2022,
בנוכחות הצדדים.
|
