1

כתב האישום המתוקן

הנאשם והמתלוננת בני זוג שבעת הרלבנטית, התגוררו יחד ולהם 4 ילדים. מעובדות האישום הראשון, עולה כי כשבועיים טרם יום 26.4.2019, חזר הנאשם לביתם, ניגש למתלוננת שישבה בחדר ושתתה, והחל למשוך בשיערה, לקלל אותה והורה לה לצאת מהבית. בהמשך, אחז בידה ומשך אותה לכיוון דלת הבית. באותן הנסיבות, הילדים דחפו את הנאשם מחוץ לחדר ונעלו את דלת החדר. בגין כך, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה סתם - בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (חוק העונשין). מעובדות האישום השני עולה, כי ביום שאינו ידוע במדויק כשלושה שבועות לפני יום 26.4.2019, נכנס הנאשם לחדר השינה שבו ישנה המתלוננת וצעק לעברה "למה הכנסת את הכלב הביתה". המתלוננת השיבה, כי ביקשה מהילדים שיכניסו אותו, אך לא העלתה אותו למיטה ובתגובה אמר לה הנאשם כי יפגע בה. בגין מעשים אלה, הורשע בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

מהלך הדיון

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון ונשלח לשירות מבחן שהגיש תסקיר בעניינו. לאחר שמיעת הטיעונים לעונש שלחתי את הנאשם לתסקיר משלים שבמסגרתו הוכנה תוכנית של"ץ וכן לממונה על עבודות השירות לקבלת חוות דעת.

2

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי כיום הוא כבן 50, עובד מזה שנים ארוכות בבית דפוס. הוא בוגר בית ספר תיכון, ואין לו רישום פלילי. שירות המבחן תיאר כי הנאשם גדל במשפחה מסורתית ונורמטיבית. הוא נישא למתלוננת בשנת 2000 ונולדו להם ארבעה ילדים. מאז האירועים נשוא כתב האישום, נפרדו בני הזוג, כשהמתלוננת מתגוררת עם ילדיהם, הגדול שביניהם כבן 20, והיא עובדת לפרנסתה ולפרנסת הילדים. הנאשם מתגורר בגפו בדירה שכורה. לדברי הנאשם, בינו לבין רעייתו התקיימה מערכת יחסים מתוחה לאורך שנים, כששיאה באירועים שתוארו בכתב האישום. בין היתר הייתה ביניהם מחלוקת בשאלת יציאתה של אשתו לעבודה. הנאשם הודה במעשים אך התקשה לקבל עליהם אחריות, ושירות המבחן לא מצא כי קיימת נכונות מצדו לטיפול. במכלול השיקולים המליץ שירות המבחן על ענישה מרתיעה בדמות מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות. יצוין, כי השירות ניסה ליצור קשר מספר פעמים במישרין ובעקיפין עם המתלוננת אך הדבר לא הבשיל לכדי שיחה עמה. בתסקיר המשלים המליץ שירות המבחן על הטלת של"ץ בהיקף 200 שעות, לאחר שבקשתי מן השירות להכין תוכנית שכזו.

חוות דעת הממונה

הממונה מצא את הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות במגבלות, וזאת בגבעת התחמושת בירושלים.

ראיות לעונש

לנאשם אין רישום פלילי. הסניגור הגיש מסמך רפואי לפיו הנאשם ננשך ע"י הכלב ביום 26.4.2019 והדבר מתיישב עם גרסתו לשירות המבחן. יחד עם זאת, מובהר כי אין מדובר בעובדה מוסכמת בכתב האישום המתוקן, ולכן אין מקום לתת לה משקל.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

3

מחד, ב"כ המאשימה טען שיש מקום להטיל מאסר בעבודות שירות, וענישה נלווית נוכח נסיבות המקרה ומדיניות הענישה הנוהגת. מנגד היפנה הסניגור לענישה בדמות מאסרים מותנים, של"ץ ומאסר קצר בעבודות שירות בנסיבות דומות וביקש להסתפק בהטלת מאסר מותנה וקנס.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מידת אשמו של הנאשם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן -עבירות אלימות במשפחה פוגעת במרקם הרגיש ביותר של חיינו - המשפחה, ויורדות לשורשו של כבוד האדם והאוטונומיה שלו, ויכולתו לשמור שלומו ורווחתו. מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: עובדות כתב האישום מלמדות על יחס מזלזל ומשפיל של הנאשם כלפי אשתו המתלוננת ועל גלישה לאלימות פיזית ומילולית שלא לצורך ובשל עניינים של מה בכך. הדבר מעיד על חוסר יכולת לשלוט בכעסים ועל היעדר תובנה לפסול שבמעשים. הנאשם אחראי למעשים בלעדית. בפועל הנאשם השפיל את אשתו ופגע בה פיזית, כשפוטנציאל הפגיעה עלול היה להיות רב יותר.

מדיניות הענישה הנוהגת - סקירת הפסיקה בנסיבות דומות מלמדת על טווח עונשי רחב המוטל על נאשמים. יחד עם זאת, ברע"פ 6466/17 פלוני נ' מ"י (מיום 18.9.2017) באישום דומה, אישר בית המשפט העליון מתחם ענישה שבין מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית ועד מספר חודשי מאסר, לרבות בעבודות שירות; בעפ"ג 11194-01-16 (י-ם) פלוני נ' מ"י (מיום 6.12.2016) נקבע מתחם ענישה שבין של"צ נרחב במקרים חריגים ועד 15 חודשי מאסר. שם דובר בנסיבות חמורות בהרבה של שלושה מקרי תקיפה חבלנית של בת-זוג באופן אכזרי, והתיק הסתיים בשל"ץ בהיקף נרחב וענישה נלווית להרשעה.

4

מתחם הענישה - אני קובע כי מדובר באירוע אחד בהתאם למבחני הקשר ההדוק שנקבעו בע"פ 4910/13 בני ג'אבר נ' מ"י (מיום 29.10.2014), זאת בשל סמיכות המעשים ואופיים. לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר על-תנאי לצד ענישה נלווית, ועד שישה חודשי מאסר בפועל שיכול שיבוצעו בדרך של עבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: לקולא, לנאשם אין עבר פלילי והוא הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי. מאז האירועים בני הזוג נפרדו ולא נפתחו תיקים חדשים. לחומרא, קבלת האחריות של הנאשם אינה שלמה, הוא אינו מוצא כל בעייתיות בדפוסי התנהגותו ולכן אף לא הומלץ על טיפול בתחום.

המיקום במתחם - נוכח מכלול הנסיבות, יש להטיל על הנאשם עונש עד לאמצע המתחם. מכיוון שהנאשם לא עבר טיפול ולא קיבל אחריות למעשים באופן משביע רצון, יש מקום להטיל עליו עונש בדמות עבודות שירות.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     45 ימי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, החל מיום 1.3.2022 אשר ירוצו בגבעת התחמושת, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות. על הנאשם להתייצב ביום זה עד לשעה 08:00 במשרד הממונה על עבודות שירות בבאר שבע לתחילת ריצוי עונשו. מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השירות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש;

ב.      4 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה, לרבות איומים כלפי בן משפחה, בתוך שלוש שנים מיום סיום עבודות השירות;

5

ג.       קנס בסך 500 ₪, או יומיים מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-2 תשלומים שווים ורצופים ב-1 בכל חודש החל מיום 1.4.2022. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי. מורה על קיזוז הקנס מההפקדה שבתיק, על אף כל הודעת עיקול. ככל שתיוותר יתרת חובה, תשולם כפי שקבעתי. ככל שתיוותר יתרת זכות תוחזר לנאשם בכפוף להיעדר כל הוראת עיקול;

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא יעבור הנאשם כל עבירת אלימות נגד בן משפחה לרבות איומים כלפי בן משפחה, במשך שנתיים מסיום עבודות השירות. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

יש לשלוח לממונה ולשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשפ"ב, 17 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.