1

ב"כ המאשימה: עו"ד אפרת פילזר

ב"כ הנאשם: עו"ד אהרון פרקש

כללי

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים, בעבירות גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר ושתי עבירות שימוש במסמך מזויף.

בחודש דצמבר 2016 הגיעה לידי הנאשם, בדרך לא ידועה, המחאה משוכה מחשבון קרן משפחת רודמן לפקודת "המרכז הבינתחומי הרצליה" בסך של 37,094 ₪. שם המוטב נמחק ובמקום זאת כתב הנאשם בכתב יד "בראון שיווק", חברה, שבבעלותו של הנאשם.

ביום 1.1.17 הגיע הנאשם לסניף בנק פועלים והפקיד את ההמחאה המזויפת לחשבון עסקי של החברה, אותו פתח ביום 24.11.16.

2

ביום 3.1.17 ביקש הנאשם למשוך סכום של 37,000 ₪ מחשבון החברה, כשטען בכזב כי הכסף משמש אותו לקניית סחורה וקיבל את הסכום לידיו. בשל מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות גניבה, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה שיוחסו לו באישום הראשון.

באותו חודש הגיעה לידי הנאשם המחאה משוכה מחשבון חברת "דנאל" בסך 115.91 ₪ לפקודת ההוצאה לפועל. הנאשם מחק את שם המוטב והדפיס במקומו "בראון שיווק ע.מ 313167397 בלבד", מחק את הסכום והדפיס במקומו בספרות ובמילים סכום של 82,797 ₪.

ביום 5.1.17 הגיע הנאשם לסניף בנק הפועלים והפקיד את ההמחאה המזויפת לחשבון החברה והצהיר בכזב כי מדובר בהמחאה של לקוח, עבור מוצרי מזון, בכוונה לקבל במזומן סך של 35,000 ₪. בשל מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף אשר יוחסו לו באישום השני.

2.      הצדדים הציגו הסדר דיוני במסגרתו הוסכם כי כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה במיוחס לו ויורשע. לא נערך הסדר לעניין העונש.

3.      תסקיר שירות מבחן שהתקבל ביום 10.10.18 מלמד כי הנאשם בן 25, רווק, באותה עת למד במכינה קדם אקדמאית והתגורר עם משפחתו. שירות המבחן התרשם ממתחים רבים בדינמיקה המשפחתית, שנבעו, בעיקרם, מקושי של האב לקבל את אורח חייו של הנאשם הנוגד את אופי המשפחה. הנאשם אובחן בעבר כסובל מבעיות קשב וריכוז ונטל ריטלין. תפקודו התאפיין בחוסר יציבות ובקשיי התאקלמות למסגרות. מגיל צעיר השתלב הנאשם בשוק העבודה, חבר לחברה שולית ובעייתית ונגרר לסיטואציות מסוכנות ומורכבות, כאשר משפחתו לא הייתה מעורה בחייו ולא פיקחה אחר התנהלותו. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, התגייס לנח"ל ושירת שירות צבאי מלא כלוחם. בתקופת השירות הצבאי, ניתק הנאשם קשר עם משפחתו והוכר כחייל בודד. יחד עם זאת חווה הנאשם את השירו הצבאי כמשמעותי עבורו, חוויה שהקנתה לו כלים אדפטיביים להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר. לאחר שירותו הצבאי השתלב הנאשם בלימודים מכינה והתמיד בהם.

לנאשם אין הרשעות קודמות. שירות המבחן התרשם כי הוא מקבל אחריות חלקית בלבד על מעשי העבירה וכי הוא התקשה לבחון את חומרת העבירות והשלכותיהן ונטה לצמצם חלקים מהותיים במעורבותו הפלילית. הוא הביע בפני שירות המבחן חשש ותסכול ממצבו, וצער על המציאות שאליה נקלע וניכר כי ההליך הפלילי מרתיע אותו. הגם שההתרשמות היא כי הנאשם הוא צעיר בעל כוחות לתפקוד יציב ותקין שאינו מחזיק בדפוסי התנהגות עבריינים מושרשים, הוא מתקשה לבחון את דפוסי התנהלותו הבעייתיים העומדים ברקע לעבירות. לפיכך סבר שירות המבחן כי באותו שלב, הנאשם לא היה בשל להשתלבות באפיק טיפולי ונמנע מהמלצה שיקומית.

3

4.      בדיון שהתקיים ביום 14.10.18 לפני כב' השופט כדורי, ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, ושמיעת הטיעונים לעונש נדחתה לשם כך.

5.      תסקיר מבחן משלים שהתקבל ביום 29.11.18 מלמד כי במהלך תקופת הדחייה, שירות המבחן בחן עם הנאשם פעם נוספת את התייחסותו לעבירות שביצע ואת מידת התאמתו לטיפול. במסגרת זאת, הנאשם ביטא עמדה שונה מעמדתו ההתחלתית והצליח להתבונן באופן ראשוני בהתנהלותו הבעייתית לצד הבעת ביטויי צער וחרטה על מעשיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם עדיין מצמצם מעט מחומרת העבירות ומהשלכותיהן הקשות, אך לא התרשם מקיומם של דפוסים בעייתיים מושרשים. הנאשם הביע רצון מילולי להשתלב בטיפול ושירות המבחן ביקש לתת לו הזדמנות לעשות כן והמליץ לשלבו בקבוצה ייעודית בתחום המרמה. המלצתו של שירות המבחן לדחות את הדיון למשך שלושה חודשים לצורך שילוב הנאשם בטיפול התקבלה והדיון נדחה.

6.      תסקיר משלים מיום 25.2.19 מלמד כי במהלך תקופת הדחיה הנאשם זומן לראיון לצורך בדיקת התאמתו להשתלבות בקבוצה טיפולית, במהלכו גילה קושי רב בחשיפה אישית והתקשה ליצור אמון מול גורמי הטיפול. ההערכה הייתה כי הנאשם עדין לא היה בשל להשתלבות בקבוצה ועל כן הומלץ על טיפול פרטני. בהתאם, נבנתה עבור הנאשם תכנית טיפולית הכוללת שיחות אחת לשבוע. הוא הגיע לרוב המפגשים ושיתף פעולה באופן הדרגתי. הוא ביטא מוטיבציה להמשך הטיפול ולאור הערכת התוחלת של הטיפול, הומלץ על דחייה נוספת של הדיון. המלצת שירות המבחן התקבלה ושמיעת הטיעונים לעונש שבה ונדחתה.

7.      תסקיר נוסף מיום 19.5.19 מלמד כי בתקופת הדחיה המשיך הנאשם בטיפול הפרטני ובמקביל החל להשתתף בקבוצה טיפולית. הנאשם הגיע למפגשים ושיתף פעולה עם תכני הטיפול, עשה מאמצים לשתף מעולמו הפנימי בכנות ונראה היה כי מצליח להיעזר בקבוצה בנוגע לקבלת החלטות בחייו. לנוכח המוטיבציה שהפגין הנאשם להמשיך בתהליך וההערכה כי הטיפול מסייע לו, שירות המבחן המליץ על דחיה נוספת של הדיון והמלצתו התקבלה.

8.      תסקיר מבחן אחרון מיום 8.8.19 מלמד כי בתקופת הדחיה השלים הנאשם את הטיפול הקבוצתי ונראה היה כי הצליח להיעזר בקבוצה בנוגע לקבלת החלטות בחייו ולרכוש כלים להתמודדות מיטיבה במצבי קושי וקונפליקט. שירות המבחן התרשם כי הנאשם עורך מאמצים להימנע מכניסה למצבים בעיתיים ומצבי סיכון, ומשקיע משאבים להתפתחותו האישית ולבניית עתידו. לפיכך הומלץ לנהוג בעניינו של הנאשם בדרך שיקומית ולגזור עליו 300 שעות שירות לתועלת הציבור לצד צו מבחן לשנה במהלכה ישולב בקבוצה טיפולית ייעודית בתחום המרמה.

4

9.      ב"כ המאשימה, ביקשה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם שבין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לבין שנים- עשר חודשי מאסר בפועל, וביקשה לגזור על הנאשם עונש המצוי בתחתית המתחם, לאור עברו הנקי, הודאתו והשתלבותו בהליך שיקומי, תוך שהדגישה מנגד את הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם. ב"כ המאשימה תמכה עמדתה בפסיקה.

10.  אחיו של הנאשם העיד על כברת הדרך הטיפולית שעשה הנאשם ועל מאמציו לשקם את חייו, ומטעם ההגנה הוגש הסכם עם הבנק, שהוא נפגע העבירה, ולפיו הוסכם בין הנאשם לבין הבנק כי לסילוק סופי ומוחלט של החוב ישלם הנאשם סך של 18,300 ₪, וכן הוגשה קבלה על תשלום הסכום לבנק.

11.  ב"כ הנאשם, אשר תמך אף הוא עמדתו בפסיקה, ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם מתחיל בשירות לתועלת הציבור, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך שהדגיש את הודאתו של הנאשם, נטילת האחריות על מעשיו, העדר עבר פלילי ושאיפה לניהול אורח חיים נורמטיבי. ב"כ הנאשם טען, כי העבירות בוצעו בתקופה משברית בחייו של הנאשם, ועמד על הליך השיקום המוצלח שבו נטל הנאשם חלק, בסיוע שירות המבחן.

12.  הנאשם בדברו האחרון אמר כי לא ביצע את העבירות מתוך תאוות בצע, אלא בשל מצבו הכלכלי הקשה לאחר שחרורו מהצבא. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו ואמר כי פתח בדרך חדשה שבמרכזה השתלבותו בלימודים אקדמיים.

מתחם העונש ההולם

13.  שני הצדדים התייחסו אל מעשיו של הנאשם בשני האישומים כאל אירוע אחד, ואמנם העובדה כי מדובר במעשים דומים, שבוצעו כלפי אותו קורבן בתוך מספר ימים ובנסיבות דומות, מצדיקות התייחסות אל כלל העבירות כאל אירוע אחד.

14.  הערכים המוגנים באמצעות העבירות הם קניינם ורכושם של אנשים ובתי עסק ושמירת מעמדן של המחאות כאמצעי תשלום אמין.

15.  הנאשם ביצע את העבירות לבדו ומעשיו דרשו תכנון מראש וביצוע מעשי הכנה. מדובר במעשים שחזרו על עצמם פעם אחר פעם, ולכן לא ניתן להתייחס אליהם כאל "מעידה חד פעמית" כפי שביקש הסנגור לטעון.

5

16.  הנאשם קיבל במרמה כספים רק בעקבות המעשים המתוארים באישום הראשון, ומדובר בסכום גבוה של למעלה מ- 37,000 ₪, אשר כמחציתם הוחזרו לבנק לאחר הגשת כתב האישום. למרבה המזל, הוא לא הצליח לקבל את סכום הכסף שביקש לקבל במרמה במסגרת המעשים המתוארים באישום השני.

17.  הנאשם ובא- כוחו טענו כי מדובר במעשים שבוצעו בתקופה משברית של הנאשם, סמוך לאחר שחרורו מן הצבא על רקע קשיים כלכליים, ואולם מתוך עובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם הקים באותה תקופה עסק והפקיד את ההמחאות המזויפות לחשבון הבנק של העסק, כך שקשה לקבוע כי מדובר בכספים שקיבל וניסה הנאשם לקבל במרמה לצרכים קיומיים.

18.  עיון בפסיקה מלמד כי בגין מעשי גניבה ומרמה בהיקפים דומים נגזרו עונשים הכוללים רכיב מהותי של מאסר בפועל או בעבודות שירות. ראו למשל רע"פ 2626/06 מרסיאנו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 7.5.06); עפ"ג (חי') 42389-02-17 שחאדה נ' מדינת ישראל (6.4.17); ע"פ (מרכז) 6785-04-10 קצירי נ' מדינת ישראל (פורסםבנבו 2.6.10); ע"פ (מרכז) 28122-10-14 אלחנן נ' מדינת ישראל (פורסםבנבו 17.2.15);ת"פ (נת') 1295/07 מדינתישראל נ' אגבריה (פורסםבנבו 3.1.10).

19.  לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין שנים-עשר חודשי מאסר בפועל.

משעה שמדובר בעבירות שבוצעו מתוך מניע כלכלי, על העונש לכלול רכיב כספי שיבהיר לנאשם ולציבור, שביצוע עבירות אינו משתלם גם בהיבט זה.

העונש המתאים לנאשם

20.  שקלתי לזכות הנאשם את גילו הצעיר והעדרן של הרשעות קודמות. עוד שקלתי את נסיבות חייו המורכבות, התמודדותו עם הנתק ממשפחתו בעת שירותו בצה"ל ואת שאיפתו והצלחתו, במידה מסוימת, להמשיך ולקיים אורח חיים תקין, מתפקד ותורם לחברה, חרף נסיבותיו המשפחתיות.

6

21.  נטען על ידי ההגנה כי הנאשם החזיר את מלוא הסכום שקיבל במרמה. טענה זו אינה מדויקת, שכן מתוך המסמכים שהוצגו עולה, כי בין הבנק לנאשם נחתם הסכם לפיו הנאשם ישיב סך של 18,300 ₪, שהם פחות ממחצית מהסכום שקיבל במרמה, וכי זה הסכום שהושב בפועל. אין בידי לקבל את טענת אחיו של הנאשם, לפיה יתרת הסכום קוזזה מתוך חשבון הבנק של הנאשם. לא הוצגו מסמכים המלמדים על כך, והדבר אף נסתר מתוך האמור בהסכם שנערך בין הבנק לנאשם. מכל מקום, מאמציו של הנאשם להגיע להסדר עם הבנק, והעובדה כי השיב חלק מן הכספים מלמדים על נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו ועל רצונו לפתוח בדרך חדשה.

22.  נתון רב חשיבות בקביעת העונש המתאים לנאשם הוא ההליך הטיפולי שבו נטל הנאשם חלק. ניתן לראות לאורך התסקירים שהוגשו על ידי שירות המבחן, את השינוי שחל בנאשם בכל הנוגע להכרה והבנה של הפסול שבמעשיו. הנאשם התמיד בטיפול שהוצע לו ואף הגיע להישגים ורכש כלים להתמודדות נורמטיבית במצבי סיכון. עובדות אלה, המלמדות על שיקום מוצלח, מצדיקות חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, וגזירת עונש שיאפשר לנאשם להמשיך במסלול החיים המתפקד שאותו הוא מקיים היום.

23.  לפיכך, מצאתי לקבל את המלצתו העונשית של שירות המבחן ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        300 שעות שירות לתועלת הציבור, על פי תכנית שתוגש על ידי שירות המבחן עד ליום 30.10.19.

ב.         ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פרק יא' לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

ג.         חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי פרק יא' לחוק העונשין התשל"ז- 1977 למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק.

ד.         פיצוי לבנק הפועלים בע"מ בסך 1,500 ₪. הפיצוי ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון עד ליום 3.11.19 והבאים עד ל- 1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הפיצוי לפירעון מיידי.

ה.        קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון עד ליום 2.2.20 והבאים עד ל-2 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי.

ו.         צו מבחן למשך שנה מהיום.

הסברתי לנאשם את חובתו לשתף פעולה במילוי הצווים ואת האפשרויות העומדות בפני בית המשפט אם לא יעשה כן.

7

24.  המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

25.  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ט, 25 ספטמבר 2019, בנוכחות הצדדים.