1

החלטתי לדחות את הבקשה.

תיאור השתלשלות האירועים בתיק זה פורט בהחלטותיי הקודמות מיום 21.10.2018 ומיום 27.11.2018. ערעור על החלטתי נדחה ביום 19.02.2019 (עתפ"ב 70694-11-18 אברהים נגד מדינת ישראל (17.02.2019) לפני כב' השופטת ח' לומפ). בקשה נוספת נדחתה על ידי ביום 28.02.2019.

ביום 29.12.2019 הופקדה תכנית חדשה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, תכנית שבה תלה המבקש את יהבו. בעקבות הפקדת התכנית הסכימה המשיבה לארכה לאחר שסברה שיש בהפקדת התכנית אופק תכנוני אשר מגלה סיכויים להכשרת המבנה.

דא עקא שהוועדה המחוזית ביטלה את הפקדת התכנית לאחר שהתברר שהיא סותרת את תכנית המתאר הארצית - תמ"א/35 ואת תכנית המתאר המחוזית - תמ"מ/1/30. ביטול ההפקדה מסיבות אלה, מחייב לפנות למועצה הארצית לתכנון ולבנייה ולבקש הקלה. מדובר בהליך ממושך ומורכב אשר לא ניתן לדעת מה תהיה תוצאתו. יתרה מכך גם אם תאושר הקלה שכזו, נדרש יהיה לתקן את תכנית המתאר המחוזית וגם במקרה זה מדובר בהליך ממושך ומורכב שתוצאתו אינה ודאית. מכאן שכיום לא ניתן לקבוע שלמבקש היתר "בהישג יד" כנדרש לצורך קבלת הבקשה.

כפי שצוין בהחלטותיי הקודמות, מדובר על בניין בן שלוש קומות שנבנה באופן בלתי חוקי בכפר עין-רפא. כתב האישום הוגש לבית המשפט בחודש אוקטובר 2002. בחודש אפריל 2003 הורשע המבקש על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו לו. בית המשפט גזר על המבקש קנס בסך 50,000 ₪, התחייבות בסך 50,000 ₪, איסור שימוש במבנה, וצו להריסת המבנה אלא אם יקבל היתר כדין עד לתאריך 01.11.2004.

2

לאחר חלוף המועד שנקצב למבקש, הגיש המבקש מעת לעת בקשות לדחיית מועד ביצוע הצווים ובית המשפט נענה לבקשותיו.

החל מחודש מרץ 2015 נדחו בקשותיו של המבקש לרבות בבית המשפט העליון במסגרת רע"פ 16/174 איברהים נגד מדינת ישראל (18.07.2018). בהחלטתו קבע בית המשפט העליון שלא עלה בידי המבקש להראות שעומדת לו עילה טובה אשר יש בה כדי לגבור על האינטרס הציבורי בביצוע הצווים. בית המשפט העליון קבע שעיכוב הביצוע הארעי יבוטל תוך שלושה חודשים מיום פרסום ההחלטה "כדי לאפשר למבקש ולשאר הנוגעים בדבר להתארגן למימוש צווי ההתאמה וההריסה".

מדובר אפוא בצו הריסה שאינו מבוצע מזה למעלה מ-16 שנה(!) ואשר בית המשפט העליון בכבודו ובעצמו הורה לממשו. למותר לציין שבמהלך השנים שחלפו נהנה המבקש מפירות העבירה תוך פגיעה קשה באינטרס הציבורי שיש באכיפת פסק הדין על העבריין ועל המבנה הבלתי חוקי שבנה.

לפיכך משאין לפניי סיכויי הכשרה קרובים ומבוססים ומשמדובר בעבירה בעלת היקף ניכר ובצו הריסה שאינו מבוצע במשך שנים רבות, הרי שהאינטרס הציבורי שיש במימוש הצו, גובר.

אשר על כן מצאתי אפוא לדחות את הבקשה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"א, 01 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.