כתב האישום

1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות שעניינן הפרת צו פיקוח, לפי סעיף 22(א) לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן -חוק ההגנה). בהתאם לעובדות כתב האישום, בשנת 2021 הוטל על הנאשם צו פיקוח בהתאם לחוק ההגנה ובו איסורים שונים. ביום 17.11.22 השתחרר הנאשם ממאסר אותו ריצה ולאחר מכן הפר את צו הפיקוח מספר פעמים כמפורט להלן:

(-)        ביום 17.11.22 בכך שלא התייצב לראיון ראשוני עם קצין הפיקוח.

(-)        ביום 19.11.22 בכך שהשתמש בסם מסוכן מסוג קנביס.

(-)        ביום 25.11.22 בכך שהחזיק ברשותו טלפון נייד ללא חסם מתאים וכן עובר למועד זה החזיק וצפה בתכנים פורנוגרפיים באמצעות מכשיר הטלפון.

טיעוני הצדדים לעונש והראיות

2.             ב"כ המאשימה הגיש טיעון כתוב וכן הוסיף דברים על פה. נטען כי מדובר במספר הפרות בתוך פרק זמן קצר של הגבלות שמטרתן מניעת הישנות עבירות מין וסיוע בשיקום הנאשם. צוין כי הערכים המוגנים שנפגעו הם חובת הציות לצווים שיפוטיים ושמירה על שלום הציבור ובטחונו. בעניין זה צוין כי צו פיקוח כולל הגבלות הרלוונטיות למסוכנות הטמונה במפוקח ומכאן הפגיעה הנגרמת בהפרתו. המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית וטענה שבמקרה זה מתחם הענישה נע בין 5 חודשי מאסר בפועל עד 12 חודשי מאסר. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם הפנתה המאשימה לעברו הפלילי וביקשה להטיל עליו עונש מעבר למרכז המתחם וכן להפעיל במצטבר עונש מאסר מותנה בן חודשיים התלוי ועמד נגדו וזאת בשילוב מאסר מותנה וקנס.

3.             ב"כ הנאשם הסכים עם הערכים המוגנים שנפגעו כפי שטענה המאשימה, אך סבר שמדובר בפגיעה ברף נמוך בשים לב לתכליות הצו. הסנגור הדגיש שהפגישה עם קצין הפיקוח נקבעה ליום השחרור מהכלא ולכן ניתן היה, לשיטתו, להבליג על כך ולקבוע פגישה נוספת. ביחס למתחם הענישה נטען שהוא נע בין מאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר. ביחס לנסיבות האישיות טען הסנגור שמדובר באדם עם בעיות מורכבות וסכסוכים משפחתיים שהקשו על חייו. לאור כך עתרה ההגנה להטיל עונש מאסר קצר ולהפעיל את המאסר המותנה בחופף וכן להטיל מאסר מותנה מידתי.

4.             הנאשם בדבר האחרון הביע צער על האירוע וציין שבעתיד יהיה ערני יותר, ישתף פעולה עם קצין הפיקוח ולא יחזור להשתמש בסמים.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

5.             הצדדים לא התייחסו במפורש לשאלה אם מדובר באירוע אחד או שמא במספר אירועים, אך לפי שביקשו לקבוע מתחם אחד עולה שהם רואים בכל ההפרות כאירוע אחד. דעתי דומה. יש לראות את כל העבירות שעבר הנאשם כאירוע אחד זאת על-פי מבחן הקשר ההדוק, שהרי "בעיקרו של דבר, התשובה לשאלה מהם גדרי ה'אירוע' תיגזר מניסיון החיים, כך שעבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד".(ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). בענייננו, מדובר בעבירות דומות יחסית המהוות יחדיו מעשה עברייני שלם אחד הפוגעות באותם ערכים מוגנים. אמנם בין העבירות הפרידו מספר ימים, אך עדין מדובר בסמיכות זמנים המתיישבת עם התכלית העומדת בבסיס הפרשנות שניתנה בפסיקה למונח "אירוע" (ע"פ 5643/14 אחמד עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.2015) להלן - עניין עיסא; וראו גם רע"פ 4760/14 קיסלמן נ' מדינת ישראל (7.5.2015)). משכך, יקבע מתחם אחד המביא בחשבון כמובן את ריבוי העבירות.

6.             מעשיו של הנאשם פגעו בערכים מוגנים שעניינם חובת הציות לצווים שיפוטיים וכן שמירה על בטחון הציבור. כידוע ההגבלות המטלות על עבריין מין "מהוות אמצעי פיקוח המגן על האינטרס הציבורי ומטרתן להפחית את הסיכון כי הנאשם שהורשע וריצה את עונשו ישובלסורו" (בש"פ 6459/17 פלוני נ' מדינת ישראל (22.10.2017)) וזאת בשל ההכרה שלמרות שהעבריין סיים לשאת בעונשו, אפשר שמסוכנותו המינית לא חלפה ונדרשת הגנה על הציבור מפניה. כמו כן על אמצעי הפיקוח להיות קשור לסיכון הנשקף מעבריין המין (סעיף 13(ב) לחוק ההגנה) ומכאן שנקודת המוצא היא שהפרת המגבלה מעלה את הסיכון לביצוע חוזר של עבירת מין על ידי המפר.

7.             בחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה מעלה שמדובר בשלוש הפרות בשלושה תחומים שונים - אי התייצבות למפגש עם קצין הפיקוח; צריכת סמים; היעדר חסם המנוע צריכת תכנים פורנוגרפיים וצריכת תכנים כאמור בפועל. מדובר אפוא בצבר של הפרות שיש בהן משום יצירת פוטנציאל סיכון ממשי אף אם הוא לא התממש בפועל. עם זאת, מדובר בהפרות שבוצעו בתוך פרק זמן קצר של מספר ימים, מיד לאחר שחרור ממאסר.

8.             מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה נעה על פני מנעד רחב יחסית והיא תלויה באופי ההפרה ונסיבותיו האישיות של הנאשם. להדגמה אפנה לפסק הדין הבאים:

-         ע"פ 7880-06-20 פלוני נ' מדינת ישראל (10.9.2020) בו הוטלו על נאשם 4 חודשי מאסר (והפעלת מאסר מותנה) בגין אי התייצבות בפני קצין הפיקוח והעתקת מקום מגורים ללא דיווח. בית המשפט המחוזי אישר את הענישה שהטיל בית משפט השלום.

-         עפ"ג (י-ם) 52020-12-15‏ מדינת ישראל נ' שלמה עקנין (10.7.2016) בו לא התערב בית המשפט המחוזי בעונשו של נאשם שהפר ארבע פעמים צו פיקוח בכך שיצר קשר עם קטינים. באחת הפעמים אף הניח ידו על ראשו של קטין ובאחרת ליטף את ראשה של קטינה בעת נסיעה באוטובוס. בית המשפט המחוזי קבע שגבולו התחתון של מתחם הענישה כולל מאסר לתקופה קצרה וציין שניתן היה להטיל עונש חמור יותר מזה שהוטל (8 ימים) אך ראה שלא התערב בו. יצוין שבמקרה זה מדובר היה בעבירות שבוצעו על פני מספר שנים ורק לאחר העבירה האחרונה הוחלט להגיש כתב אישום גם על עבירות ישנות יותר.

-         ת"פ (י-ם) 19545-09-19‏ מדינת ישראל נ' גאורגי סיחרולידזה (22.3.2020) בו הפר הנאשם פעמיים צו פיקוח בכך שצרך סם מסוג קנאביס ונקבע כי מתחם הענישה נע בין 2-12 חודשי מאסר בפועל.

-         ת"פ (ב"ש) 26526-09-21  מדינת ישראל נ' מסרשאו רדאי (8.3.2022) בו נקבע מתחם ענישה הנע בין 2-8 חודשי מאסר בגין הפרות שעניינן צריכת סם, החזקת סם ויציאה מהבית ללא פיקוח קצין המבחן.

-         ת"פ 37734-03-14 מדינת ישראל נ' סלים (10.04.2014): בו נידון הנאשם ל- 35 ימי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, בגין הפרת צו פיקוח בכך שלא שיתף פעולה עם קצין הפיקוח וצרך אלכוהול.

9.             לאור כך אני בדעה כי מתחם הענישה ההולם את העבירות שביצע הנאשם, המהוות אירוע אחד, נע בין מאסר קצר בפועל ועד 8 חודשי מאסר בצירוף ענישה נלוות.

קביעת עונשו של הנאשם

10.         לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי העונש אמור להיגזר בגדרי מתחם הענישה. הסנגור לא טען לחריגה מהמתחם ולא הוצגו כל נתונים המלמדים על סיכויי שיקום ואף לא התבקש תסקיר. אדרבא - העבירות בוצעו ימים ספורים לאחר שהנאשם שוחרר ממאסר.

11.         לצורך קביעת העונש הבאתי בחשבון את הגיל הצעיר, הנסיבות האישיות, העובדה שזה עתה השתחרר הנאשם ממאסר, ההודאה בהזדמנות הראשונה ואת דבריו בפני אשר ביטאו הפנמת הפסול ושאיפה לתיקון הדרך. הבאתי עוד בחשבון את מאפייניו כאמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית. מנגד הבאתי בחשבון את העבר הפלילי המכביד הכולל עבירות מין לא מעטות ואף הפרת צו פיקוח בגינן ריצה מספר עונשי מאסר. בעניין אחרון זה אציין כי עיון בגזר הדין מושא התיק בו הורשע בעבירות הפרת צו פיקוח (ע/2) מעלה שהנאשם הורשע בעבר (הקרוב) באותן הפרות ממש, היינו אי התייצבות בפני קצין הפיקוח, החזקת מכשיר נייד ללא חסם בפני תכנים מיניים, צריכת סם וצריכת חומר פורנוגרפי. נתון זה יש לשקול לחומרה. הבאתי עוד בחשבון קיומו של מאסר מותנה שלא היה בו להתריעו. בעניין זה אציין שלא מצאתי נימוק שלא להפעיל עונש זה במצטבר כפי הכלל העולה מסעיף 58 לחוק העונשין ואף ההגנה לא הפנתה לנימוק כאמור.

12.         לאור כל זאת, ובשים לב לשיקולים לקולה ולחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    3 חודשי מאסר.

ב.      אני מפעיל עונש מאסר מותנה בן חודשיים מת.פ 16650-08-21 (שלום קריות מיום 5.12.21) וזאת במצטבר לעונש אותו הטלתי.

סה"כ יישא הנאשם 5 חודשי מאסר החל מיום מעצרו - 25.11.22

ג.       מאסר מותנה למשך 3 חודשים כאשר התנאי הוא שלא יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו את העבירה בה הורשע.

הודעה זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ג' שבט תשפ"ג, 25 ינואר 2023, במעמד הצדדים.