1

1.         לפני בקשת הנתבע להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגדו ביום 9.6.22 בהעדר הגנה, בתביעה שעניינה פינויו מהנכס נשוא ההליך.

2.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בהינתן טענתו הסתמית של המבקש כנגד המסירה, ובהעדר סיכויי הגנה נראים, בהליך שעניינו כאמור תביעה פינוי, הבקשה נדחית.

2

3.         המבקש טוען בעלמא כנגד המסירה, אשר בוצעה ללא חולק לכתובת מגוריו, ע"י שליח מסירות שזהו עיסוקו, ועל כן מדובר בהמצאה כדין שלא הובאו די ראיות לסתירתה ובמקרה כזה, הגם שלכאורה אין טעם למחדל, הרי שיש לתת משקל יתר לשאלת סיכויי ההגנה.

4.         המשיבה טענה עוד בכתב התביעה כי היא בעלת מלוא הזכויות בנכס נשוא הפינוי, וצירפה לתמיכה בטענתה נסח טאבו המאשר זאת.

            עוד טענה המשיבה כי לאחר הסכמה ראשונית במסגרת הסכם הגירושין שבין הצדדים משנת 2013 לחלוקת הנכס ביניהם, הרי שבעקבות הליך פש"ר של המבקש, בשנת 2019, נדברו הצדדים ליישום החלוקה, תוך יצירת מנגנון שיסייע למבקש לקבלת ההפטר, בכך שתמורת פדיון זכויותיו בנכס תשולם ע"י המשיבה ישירות לקופת הכינוס.

            אין חולק כי בסופו של יום עמדה המשיבה בהתחייבותה, הסכום המוסכם שולם לקופת הכינוס, והמבקש קיבל הפטר.

            בשל דברים אלה, יושמה העברת זכויותיו של המבקש בנכס למשיבה, אגב חתימת המבקש על שלל מסמכים הנדרשים לשם כך, ובכלל זאת כתב התחייבות, ייפוי כח, מסמכי הבנק למשכנתאות, וכיוצא באלה (הכל כמצורף לתגובת המשיבה).

5.         טענות המבקש אפוא בדבר הימנעות בית המשפט של פשיטת הרגל מקביעת ממצאים בדבר זכויות הצדדים בנכס אין להן דבר וחצי דבר עם שאלת סיכויי ההגנה בהליך שלפני, שעה שעסקינן בתביעת פינוי מנכס המצוי כולו בבעלות המשיבה, לאחר שהמבקש בעצמו, בהסכמתו הברורה הנלמדת משלל האסמכתאות שצירפה המשיבה לכתב התביעה ולתגובתה, העביר לה את חלקו בנכס (כחלק מהסכמת הצדדים במסגרתה שילמה המשיבה סכום כספי מוסכם לקופת הכינוס כאמור לעיל).

            מלבד אמירה בעלמא כי העברת הזכויות נולדה בחטא, לא ניתנה ע"י המבקש כל התייחסות, לא כל שכן התייחסות ממשית, לשלל האסמכתאות שצירפה המשיבה המעידות על גמירת דעת הצדדים בהעברת הזכויות, אשר נסתיימה זה מכבר, ועל כן לזכותה של המשיבה לנהוג בנכס שבבעלותה מנהג בעלים.

            זאת, חרף ההזדמנות שניתנה למבקש לעשות כן במסגרת מתן תשובה לתגובת המשיבה, תגובה מפורטת ובהירה הנתמכת כאמור במלוא האסמכתאות הנדרשות.

3

            לא מצאתי אפוא בבקשת המבקש ובתשובתו לתגובת המשיבה כל טיעון הגנה שיהא בו כדי להקים סיכוי כלשהו להדיפת התביעה.

6.         נוכח העדר סתירת ההמצאה, כאמור לעיל, ומשלא הציג המבקש כל עילה לשהייתו בנכס בניגוד להסכמת בעליו, הרי שבדין ניתן פסק הדין והבקשה לביטולו נדחית על כן.

            המבקש ישלם הוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪.

            מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשפ"ב, 20 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.