1

ב"כ המבקש: עו"ד עאדל בויראת

ב"כ המשיבה: עו"ד רונית גרניק סופר

1.         בפני בקשת הסנגור להורות לשירות המבחן לתת תשובתו לשאלות שהופנו לאחרון בכתב. בקשה זו הוגשה לאחר דחיית בקשת הסנגור לזמן את קצין המבחן לחקירתו על תסקירו -(להלן - "הבקשה הראשונה").

2.         כאמור, לאחר שעיינתי בבקשה הראשונה ובתגובה, החלטתי ביום 6.9.16, לדחות את בקשת הסנגור לזמן את קצינת המבחן לחקירתה על התסקיר שערכה בתיק. בתגובתה לבקשת הסנגור ציינה המאשימה כי אם הסנגור "מעוניין להפנות אל קצינת המבחן שאלות הבהרה בכתב שיש בהן כדי להבהיר נקודות מצומצמות השנויות במחלוקת (בניגוד לשאלות שהן במהותן חקירה נגדית), אזי היינו שוקלים את עמדתנו".

2

3.         בדיון שהתנהל בפני ביום 7.9.16 ביקש הסנגור שבית המשפט יאפשר לו להגיש שאלות הבהרה לקצינת המבחן. מנגד ציינה המאשימה שאין לה התנגדות שהסנגור יעביר לבית המשפט ואליה רשימת שאלות ההבהרה המופנות לקצינת המבחן והמאשימה תמסור עמדתה ולכן בהחלטתי באותו יום התבקש הסנגור להעביר לבית המשפט ולמאשימה את בקשתו המופנית לקצינת המבחן.

4.         ביום 27.9.16 הגיש הסנגור את בקשתו דנן שבמסגרתה צירף את רשימת שאלות ההבהרה שמתבקשת קצינת המבחן לענות עליהן.

5.         בתגובתה מיום 29.9.16 טענה המאשימה כי מרבית השאלות אינן מהוות שאלות הבהרה כלל ועיקר וכל מטרתן הינה להטיל ספק במקצועיותה של עורכת התסקיר ובמסקנות שלה. עוד טענה כי הסנגור מנסה לערוך מקצה שיפורים לתסקירים הקיימים. המאשימה הפנתה לת"פ (חי') 6104/07 מדינת ישראל נגד איברהים כליל וציינה כי בית משפט המחוזי קבע שם כי תינתן רשות להפנות שאלות הבהרה לעורך התסקיר רק במקרים מצומצמים ורק לגבי שאלות שנועדו להבהיר ולא לפגוע או להטיל דופי במקצועיות עורך התסקיר.

יחד עם זאת, סברה המאשימה כי ניתן להפנות אל קצינת המבחן רק את השאלות המופיעות בסעיפים ד(3), ה(1) ו- ו(1) בבקשת הסנגור.

6.         גם קצינת המבחן התייחסה בתגובתה לרשימת שאלות ההבהרה שהועברו להתייחסותה וציינה כי המדובר ברשימה ארוכה מאוד הנושאת אופי של חקירה על דרך עבודת קצינת המבחן, תוך ניסיון לערער את אופן עריכת האבחון וההמלצה הנגזרת ממנו. עוד טענה כי המדובר בשאלות הנוגעות בסוגיות אבחוניות ובהבנת מושגי יסוד בתחום העבודה הסוציאלית.

לכן ביקשה קצינת המבחן לפטור אותה ממתן תשובות לשאלות ההבהרה וזאת כדי שלא להעמידה במעמד חקירה באמצעות מערך השאלות המוצג. קצינת המבחן הוסיפה וציינה כי במידה ובית המשפט סבור שיש צורך בהשלמת פרטים כלשהם אודות הנאשם, או הבהרה וחידוד דברים מסוימים בתסקיר אז ביקשה שדברים אלו יודגשו בפניה והיא תתייחס אליהם בתסקיר משלים.

3

7.         ראוי לציין ולהדגיש כי "נהוגה בערכאות הדיוניות פרקטיקה המאפשרת הגשת שאלות הבהרה לקצין המבחן" - ראו ע"פ 3472/11 פלוני נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 3.9.12).

סעיף 191א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ), מסמיך את בית המשפט, מקום בו הוא נוכח שיש מחלוקת על עובדות שנכללו בתסקיר שהוגש "להרשות לבעלי-הדין להציג שאלות למי שערך את התסקיר, לשם הבהרת העובדה שבמחלוקת".

8.         בבש"פ 267/11 מדינת ישראל נגד דוד ברמוחה - (ניתנה ביום 13.1.11), הורשע המשיב עפ"י הודאתו בעבירת גניבה ונשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר לעונש בעניינו שיתייחס לאפשרות של טיפול גמילה מסמים במסגרת קהילתית. בית המשפט העליון התייחס לסעיף 191א(ב) לחסד"פ באומרו כי:

"... הסדר זה - המאפשר להציג שאלות הבהרה לעורך התסקיר אך לא לחוקרו בחקירה נגדית - מתיישב עם התפיסה המקובלת באשר לתפקידו ומהותו של שירות המבחן. בבואו למלא את התפקיד המוטל עליו על-פי דין "קצין המבחן איננו משמש כ'עד', או כ'מומחה', כי אם כקצין-מסייע לבית המשפט במלאכתו" ... ועל כן, בעניינו לא מתעורר צורך בחקירה נגדית ...".

9.         אשר לכל המקובץ לעיל ולאחר שעיינתי בשאלות ההבהרה שהציג הסנגור ועיינתי בעמדת הצדדים האחרים, אני סבור כי יש מקום להציג בפני קצינת המבחן את שאלות ההבהרה המצוינות בבקשת הסנגור ועל קצינת המבחן להתייחס אליהן, במידת האפשר, במסגרת תסקיר משלים שיוגש לבית המשפט. במידה וחסרים לקצינת המבחן פרטים או נתונים, היא תוכל לבקש זאת בכל דרך שתמצא לנכון מהסנגור, מהנאשם וגם מהמאשימה ובית המשפט.

10.       המזכירות תשלח לצדדים, לרבות שירות המבחן עותק החלטה זו.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ז, 18 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.