1

 

 

חלק כללי

 

1.      ביום 03.05.2022 הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו הודה והורשע הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן (להלן: "התיק העיקרי"). בהמשך, ביום 11.05.22, במסגרת אותו הסדר דיוני, הורשע הנאשם באמור בכתב האישום המתוקן בתיק הנוסף (להלן: "התיק המצורף"), ובמועד זה אף נשמעו טיעונים לעונש בגין שני תיקים אלה.

 

הוראות החיקוק בהן הודה הנאשם

2.      במסגרת כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי הודה והורשע הנאשם בביצוע עבירה של תקיפה סתם כנגד בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "החוק"); 5 עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם (ריבוי עבירות), לפי סעיף 287(ב) לחוק; שלוש עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ( ריבוי עבירות) לפי סעיף 30 לחוק התקשורת, התשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק התקשורת"); איומים (ריבוי עבירות), לפי סעיף 192 לחוק.

 

3.      במסגרת כתב האישום המתוקן המצורף, הודה והורשע הנאשם בביצוע שתי עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287 (ב) לחוק ובעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת.

 

עובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי ת.פ 45787-12-21

4.      במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היו הנאשם והגברת פלוני (להלן: "המתלוננת") בהליכי גירושין. לשניים ארבעה ילדים משותפים קטינים (להלן: "הקטינים"), במשמורת משותפת. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום התגוררה המתלוננת ביחד עם הקטינים, וזאת בנפרד מהנאשם, בדירה בחולון (להלן: "הדירה") והנאשם התגורר בדירה בבת ים.

 

2

5.      ביום 11.3.21, במסגרת הליך מ"ת, נאסר על הנאשם ליצור קשר טלפוני עם המתלוננת בכל אמצעי תקשורת ונקבע כי עליו להיות מורחק ממנה מרחק שלא יפחת מ-100 מטרים, וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו (להלן: "ההוראה החוקית ה-1"). ביום 9.9.21, במסגרת הליך מ"ת נוסף, נאסר על הנאשם ליצור קשר עם המתלוננת או להתקרב אליה וכן נקבע כי על הנאשם להיות מורחק מהמתלוננת מרחק של 500 מטרים - הן מכתובת מגוריה והן ממנה (להלן: "ההוראה החוקית ה - 2").

 

6.      ביום 28.10.2021, באולם האירועים "מפלים" בראשל"צ, נכחו הנאשם והמתלוננת באירוע בר מצווה וישבו בשולחנות נפרדים. בשלב מסוים הבחין הנאשם כי המתלוננת נשארה לבדה בשולחן או אז החליט להפר את ההוראות החוקיות בכך שניגש אל המתלוננת ושאל אותה מדוע כאישה נשואה היא משוחחת עם אחד הגברים שישב עמה סביב השולחן. המתלוננת השיבה לנאשם ושאלה אותו מדוע הוא, כגבר נשוי, יוצא עם נשים אחרות. בשלב זה תקף הנאשם את המתלוננת בכך שאחז בידה הימנית בחוזקה וסובב אותה.

 

7.      מחודש מרץ 2021 ועד ליום 01.12.2021, הפר הנאשם את ההוראות החוקיות שפורטו לעיל והטריד את המתלוננת באמצעות מתקן בזק, בכך שהתקשר אליה 500 פעמים מהטלפון הנייד שברשותו אל הטלפון הנייד של המתלוננת, ושלח לה 152 הודעות טקסט. כתב האישום מפרט את תוכן איומיו של הנאשם ובנסיבות של התיק שבפניי מצאתי כי יש מקום להביא את כלל האיומים כלשונן וככתבן, כדלקמן:

א.    ביום 2.4.2021 שלח הנאשם הודעת טקסט וכתב למתלוננת כך: "התכלת ללכת עם ערבים אני בהלם... מה התחלת ללכת עם עריים בגלל נטלי שיקלי דוד שלי אבי מקיר אותה אמר לי היא הולכת עם ערבים".

 

ב.     ביום 30.07.21 שלח הנאשם שלוש הודעות טקסט וכתב למתלוננת: "מעניין דתיה נשואה מיזדיינת .. מצצת לו טוב.. למה הוא מחק.. את הלייק יא זונה כמו אמא שלך עכשיו ותפחדי מאלוהים.. טוב שעשיתי צילום מסך וגם ההתכתבויות שלי עם הזין דיזיין אותך.. וגם שהוא מחק תלייק... את לא הולכת לקבל שקל מזונות את בוגדת".

 

ג.       ביום 31.07.21 שלח הנאשם שתי הודעות טקסט בהן כתב למתלוננת: "היית מגישה תלונות על בעלך והכרת שם את השוטר.. וניצל את החולשה שלך ועד היום מזיין אותך.. דתיה בחיים שלך אל תפני אליי".

 

ד.     ביום 13.10.21 שלח הנאשם שש הודעות טקסט בהן כתב למתלוננת: "חשבתי אם דתיה בחורה טובה את מסתובבת אם כל הזבל של בת ים הולכת למועבטים אם עבריינים מכל הארץ מתערבבת... את שרמוטות.. חשבתי את דתייה.. כמה זמינים קיבלת בשנה וחצי האלה אישתי.. הילדים שלך ישנאו אותך כי את שרמוטה מסתובבת עם הזבל של בת ים.. חגית פרודה זה נשואה!".

 

3

ה.    ביום 15.10.21 שלח הנאשם שתי הודעות טקסט ובהן כתב למתלוננת: "שאלוהים ישרוף אותך חיה יש לך ילדים הכנסת גברים בצרורות רק הלכתי שלא אהבנו את הבנות שלך יא כחבה יא זונה.. שלא סיימו את הבנות שלי בסטלה הגברים שהכנסת..."

 

ו.       ביום 20.10.21 שלח הנאשם הודעות טקסט וכך כתב למתלוננת: "שרמוטה בת זונה את חולת עבריינים וחברות שרמוטות בושה יא זונה, טוב אני לא מתפלא שנידבקת לכל הזבל של חולון בת ים.. הרסת לי את הילדים יא שרמוטה, בית זונות פתחת בבית מאז שיצאתי.."

 

ז.      ביום 31.10.21 שלח הנאשם הודעת טקסט ובה כתב למתלוננת: "אני מאוכזב מימך.. נתת לי לחזור בתשובה.. גידלתי את ילדייך בדרך הדת.. אני מאוכזב.. זוהי זכותך לעזוב את בעלך.. אבל מאזז.. שעזבתי אותו...עשית בית זונות מהבית שלך סטלות לפני עם גברים מעורבבת עם עבריינים ובחורות שלא בדרך שלימדת את בנותייך... כואב לי עלייך ועל הילדים שלי... שמפוחדים ובחרדות ביגללךךך. אם מי את מסתובבת שאלוהים ירחם על הילדים שלי ממך.. איכסה תת רמה שחקנית".

 

ח.    ביום 31.10.21 שלח הנאשם הודעת טקסט וכך כתב למתלוננת: "למה את שונאת אותי .. אני אמור לשנוא אותך...את זרקת אותי.. רק שתדעי רבע מה שאת מלכת עליי אני לא .. כי את האמא של הילדים שלי.. מתה לקבור אותי אבל יש אלוהים בשמיים חגית.. ת זכרי שאת זרקת אותי הייתי בוכה ימים וילות וגם שמת עליי זיין ואני רק אחרי שנה הלכתי עם נשים.. אז אין ל זכות את זרקת אותי.. ותפסיקי ללכלך עלי אני לא מלכלך.. יודע מי את כמה תנסי להיות אחרת.. יש אלוהים".

 

ט.    ביום 31.10.21 שלח הנאשם הודעת טקסט ובה כתב למתלוננת: "לא חזרתי בתשובה יא כחבה.. מרוב שעשית חטאים שחכת הכל מרוב שהחברות, החדשות שלך הרסו לך את החיים את הנישואים אני לא רואה אותך אבל מאוד פגוש ממך.. עברנו הרבה, בגדת בי, ניצת לי סכין בגב.. את אדם מאוד רע יום אחד תביני מה עשית ותיבכי מבטיח".

 

י.       ביום 21.11.21 שלח הנאשם שתי הודעות טקסט וכך כתב למתלוננת: " חגית ירית לעצמך ברגל עם החברות הידידים המועברים החלפות בחצר.. הילדים לא יכולים לראות אותך.. חגית הרסת את כולם. .יגיע היום שלך הילדים כבר מחקו אותך הם יודעים הכל.. הילדים שונאים אותך על זה שכל השנה יצאת עשית זנות מהבית גברים, שיחות סקס, את תיכי עוד לא הרבה שנים.. תת רמה עם מי את מסתובבת".

 

יא.ביום 21.11.21 שלח הנאשם הודעת טקסט וכתב כך למתלוננת: "יאלה תעצרי את בעלך תסיימי אותו.. אלוהים יסיים אותך בעתיד.. הבטחת לי שלא תשבי עם גברים בכוונה ישבת עם דדה וגברים ואחד קרוב אלייך אולי הוא מזיין אותך.. שכחת מי זה בעלך.. אבל שרפת לו את הנשמה כי יכולת לדים כיסא ליד השולחן.. של החברות שלך רצית לעצבן את בעלך אלוהים עד בינינו לעד.. אני ישתחררתי ממך כי את שרמוטה".

4

 

יב.  ביום 29.11.21 שלח הנאשם מספר הודעות טקסט וכתב למתלוננת כך: "נועה נהיה לה דיבור של ערסית כמוך וכמו החברות השרמוטות שלך. ככה לא עזבתי אותה.. קיללת הכול. אלוהים יקלקל אותך אמן.. שרמוטה מה את מראה לה זנות וודקה חפלות עם ידידים בחצר.. את שרמוטה על מלא.. שרמוטה והילדים יודעים מי את ואם מי ישבת באירוע, דתיה שרמוטה חולת עבריינים אלוהים ישרוף אותך.. איכס עלייך עם מי את חושבת וחברות שלך מבת ים מגעילה חברת כבוד לירוק עלייך עם מי את מסתובבת עושה מועבתים אצל החברות.. שישיבת עם הדוד שלהם אל תידאגי הילדים רועדים ממך אבל הם יודעים שאת שרמוטה.. שהייתי בבית בחיים לא היה בירות וודקה במקרר מאז שאני לא שם יש.. את זונה! כמו גליה.. את שרמוטה לפחות אל תשחי אותה דתיה לילדים.. הרבה מדברים עלייך איכס.. אל תהיה שרמוטה...

 

8.      ביום 02.12.21 הטריד הנאשם את המתלוננת בכך ששלח לה מספר הודעות שונות בשעות שונות כדלקמן:

א.    "לא יתן יד לכל הזונות והמועבטים שעשית בבתי שהיה שלי.. אז יותר לא יתן יד לחפלות שלן כל השנה גברת חגית.. עשית לי בית זונות מהבית".

ב.     "שרמוטה שיחות סקס עשית בבית הזה מועברים סמים גברים.. שרמוטה אם היית טובה צדיקה הייתי נותן לך אבל זולי אותי עשו אותך שרמוטה חח.."

ג.       "אז מי שמזיין אותך ואת יושבת איתו אצל תותי ישלים לך משכירות.. אני מאוד כועס עלייך רצית להרגיז אותי הצלחת.. של עלייך זין.. התחלת להתערבב עם חברים של רועי, שרמוטה,.

ד.     "שרמוטה, הילדים שלי ראו זנות סמים ואלכוהול כל השנה ממך.. את זונה.. שרמוטה אלוהים ישלם לך".

ה.    "אז מי שיזין אותך ועדיין מזיין אותך הוא ישלם שרמוטה דליה 2"

ו.       "כל השנה ראו זנות בבית.. והכנסת לי בו גברים שרמוטה עשית בית זונות מהבית, אז אני אתן להשכיר תימצצי יותר ותשלימי לשגיאות זונה. אם את מסתובבת מבת ים חחח... הבית שלך הפך לבית זונות בגדת בי באמון שנתתי בך.. בת זונות פתחת לי בבית שרמוטה.. עם ישבת ואיזה משפחה את חברה שלהם".

ז.      "שכחת מי אני אבל אוטוטו תשלמי מהקדוש ברוך הוא על הזנות שעשית שנה שלמה ואמרו לי בחורה שהייתה אצלך וזיינתי אותה עד לא מיזמן".

 

9.      ביום 02.12.21, הגיע הנאשם למקום מגוריה של המתלוננת כשהוא מלווה בארבעת ילדיהם המשותפים הקטינים. באותה העת, המתלוננת לא הייתה בביתה. באותן הנסיבות, כשהקטינים שומעים את הנאשם ונמצאים לצדו, איים הנאשם על הקטינים בפגיעה שלא כדין בגופה של המתלוננת, בכך שאמר : "אמא שלכם תחזור אני ארצח אותה"

 

5

10.  בעקבות המפורט לעיל נעצר הנאשם וביום 03.12.21 שוחרר בתחנת המשטרה בתנאים מגבילים ביניהם איסור יצירת קשר בדרך כלשהי או קיום מפגש עם המתלוננת וזאת למשך 7 ימים. חרף האיסור האמור, ביום 05.12.21, הפר הנאשם את ההוראה החוקית הן של המשטרה והן של בית המשפט, בכך שהתקשר פעמיים אל המתלוננת.

 

11.  ביום 10.12.21, על רקע המתואר לעיל, הפר הנאשם את ההוראות החוקיות ושב והטריד את המתלוננת בכך שהתקשר אליה 27 פעמים. במהלך אותן שיחות, הטיח הנאשם במתלוננת כי היא מנהלת רומן עם אותו גבר אשר ישב עמה בשולחן באירוע המתואר בסעיף 6 לעיל. באותן הנסיבות ביקשה המתלוננת מהנאשם שיחדל מלהטריד את אותו אדם ואמרה לנאשם כי האחייניות של אותו הגבר, אשר ישבו עמה בשולחן במהלך האירוע, יעבירו את דבריו לאותו הגבר. בהמשך לאותן נסיבות הוסיף הנאשם ואיים על המתלוננת באומרו:

א.    "שרמוטה, מוצצת, שרמוטה, זונה...".

ב."את שרמוטה, יא זונה בת זונה, יא בת זונה, יא שרמוטה, יא מוצצת בתחת בואי נראה אותך בואי יא זונה.. תראי מה יהיה יא בת שרמוטה מוצצת בתחת כל העבריינים של בת ים, יא בת זונה, הוא מזיין אותך? מוצצת, תגיעי באילת תראי מה יהיה לך עכשיו הוא פונה אליך מה? אם יפנה אלי תראי מה יהיה לך.. יא בת של זונה שרואים לך את הכוס שרמוטה, שרמוטה יא זונה , זונה , הוא פנה ואני פניתי אליו באירוע ואני שם עליך זין.. יא שרמוטה, יא מוצצת , ארבעה ילדים איתך את נהיית זונה.. יא זונה.. זונה.. זונה.. מוצצת בתחת.. זונה.. מזדיינת.. יא בת זונה...תראי מה יהיה לך".

ג.  "אני רוצה לבוא אליך הביתה רק שיתקשר אני אצלך בבית ותראי מה יהיה לך יא זונה שרמוטה אוכל תזין בתחת".

ד."אני דיברתי עם יוסי, כולם חברים שלי ומחכים לדדה. ואם הוא יבוא את מתה אם הוא יבוא את מתה יא זונה".

ה.    "שרמוטה תביאי לי את הילדים שלי מוצצת, שרמוטה יש לך שם של בת ים של מזדיינת בחולון מזדיינת.. יא שרמוטה.. כולם מכירים אותך שרמוטה, תביאי את בילדים שלי יא זונה.. זונה בת זונה, חגית הזונה, היא בת זונה שרמוטה.."

ו.  "תביאי אותו היום יאנסו אותך, יאנסו אותך יא בת זונה תביא לי אותו שרמוטה אני מחכה רק הוא יתקשר יאנסו אותך.. נהיית זונה של בת ים חולון.. זונה".

ז.  "הוא פונה אלי אני לוקח לך את הנשמה.. ברגע שהוא פונה אלי אין לך נשמה.. אין לך נשמה, אין לך נשמה, את לא חגית יותר.. הוא רק פונה אלי את בטלפון את בעולם הבא.. יא שרמוטה יא מוצצת. הבאת להם זנות לבית.. שרמוטה, אני מתפלא עליך היה לך כיסוי ראש פעם".

 

6

12.  בהמשך כתב הנאשם הודעה למתלוננת בזו הלשון: "4 ילדים עשיתי לך תתביישי, את אשת, איך השתנת הפכת לשרמוטה עם האחיינית של דדה.. אישתי נהייתה שרמוטה של חולון בת ים.. אני בהלם ממך עם מי את מסתובבת שרמוטה.. איכס.. שרמוטה איך נהיית, היית עם כיסוי ראש נהיית זונה של בת ים חולון מדברים עלייך.. תת רמה.. הזבל של הארץ חברים שלך.. גם את זבל של הארץ".

עובדות כתב האישום המתוקן בתיק המצורף ת.פ 25477-03-21

13.  בהתאם לחלק הכללי של עובדות כתב האישום המתוקן המצורף, במועדים הרלוונטיים היו הנאשם והמתלוננת נשואים, הגם שהתגוררו בנפרד, ובעיצומו של הליך גירושין. כתב האישום מתייחס לכך שלנאשם ולמתלוננת ארבעה ילדים משותפים, בגילאים 5,6,9,11 והם חולקים הסדרי ראייה. ביום 07.02.21, במסגרת צו הטרדה מאיימת שהוצא כנגד הנאשם, נקבע בין יתר התנאים כי נאסר על הנאשם להטריד את המתלוננת בכל דרך ובכל מקום וכן נאסר עליו להיכנס לדירתה של המתלוננת בחולון או להימצא בקרבתה למשך 7 ימים. ביום 10.02.21 הוארך הצו למשך 3 חודשים.

 

14.  חרף האמור לעיל, ביום 10.02.21, הגיע הנאשם לדירת המתלוננת כשהוא מלווה בילדיהם הקטנים. הנאשם אחז בידו בכוס ובה משקה אלכוהולי. הנאשם הכניס את השקיות ששייכות לילדים לכניסת הדירה, שם עמדה המתלוננת, ואמר לילדים " אמא זבל אמא חרא". בהמשך הוסיף הנאשם לקלל את המתלוננת בנוכחות ילדיהם הקטינים, ואמר לה "מוצצת, זונה שרמוטה".

 

15.  ביום 16.02.21 הגיע הנאשם לדירת המתלוננת יחד עם בנם הקטין, וזאת על מנת להעבירו לחזקת המתלוננת. באותן הנסיבות, משהבחין הנאשם כי המתלוננת לא נמצאת בדירה, התקשר הנאשם למתלוננת תוך שהוא חוסם את המספר מלהיות מזוהה. משענתה המתלוננת לשיחה, החל הנאשם לקלל אותה ואמר: "תפסיקי להזדיין, כולם יודעים שאת מזדיינת כבר בחולון.. השכנים שלך לבד אמרו שאת מזדיינת .. ימזדניית". בהמשך לאותן נסיבות, הזמינה המתלוננת משטרה לדירה והנאשם עזב את המקום.

 

16.  בין התאריכים 10.02.21-28.02.21 התקשר הנאשם בשעות שונות במהלך היממה אל המתלוננת, תוך שהוא חוסם את המספר מלהיות מזוהה וזאת כ-200 פעמים. ביום 01.03.21 התקשר הנאשם אל המתלוננת 89 פעמים תוך שהוא מוסיף לחסום את מספרו מלהיות מזוהה.

 

7

17.  ביום 01.03.21 התקשר הנאשם אל המתלוננת תוך שהוא חוסם את המספר מלהיות מזוהה ואמר: "שמעתי גם אילן אמסלם היה אתכם בחאפלות זיינו אותך.. אילן.. סיפר לי עליך שאת שרמוטה...זה שכן שלך יזונה". עוד באותו המועד התקשר הנאשם אל המתלוננת תוך שהוא חוסם את השיחה מלהיות מזוהה, ובמהלך השיחה אמרה המתלוננת לנאשם כי אסור לו להטריד אותה ולהתקשר אליה. הנאשם אמר למתלוננת שתשמור על הכבוד שלה. בהמשך שוב התקשר הנאשם תוך שחסם את השיחה מלהיות מזוהה ואמר למתלוננת: "חגית איפה הכבוד שלך, כל חולון מדברים עליך, יש לך ארבעה ילדים.. די תפסיקי להזדיין.. את עוד נשואה יזונה.. השכן צוחק עלייך די כולם צוחקים עליך.. אין לך כבוד את עם גברים, את מזדיינת".

 

תצהיר נפגעת עבירה

18.  בתצהירה ציינה המתלוננת כי הייתה נשואה לנאשם 14 שנים במהלכן סבלה מאלימות קשה, השפלות וקללות. מערכת היחסים התאפיינה בפרידות רבות אשר לוו בתלונות על אלימות ואיומים עד שלבסוף, ביוני 2020, נפרדו. עם זאת, דווקא במהלך השנה וחצי מאז הפרידה מצבו של הנאשם הלך והחמיר וזאת על רקע מחלת הסכיזופרניה ממנה סובל. המתלוננת סיפרה כי הנאשם לא חדל מלקלל ולצעוק עליה ולעברה, והכל בפני הילדים.

 

19.  התנהגותו של הנאשם גרמה למתלוננת לחרדות קשות והיא אובחנה כסבולת מפוסט טראומה וכיום מטופלת אצל פסיכיאטרית. גם הילדים סובלים מבעיות רגשיות ומהתפרצויות זעם וזאת בעיקר על רקע האיום האחרון שהשמיע הנאשם כאשר אמר בפניהם כי ירצח את אמם. הנאשם השמיע את איומיו בפני הילדים והאיום גרם להם לחרדות ולפחד שמא "אבא רוצה לרצוח את אמא". גם הילדים, כמוה, מטופלים על ידי גורמי מקצוע והגם שהיא מתמודדת עם המצב היא גם יודעת שהדרך עוד ארוכה.

 

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

20.  לשיטת המאשימה האיומים בהם הודה הנאשם מצויים ברף חומרה עליון, שכן הנאשם פגע הן במתלוננת והן בילדיו הקטינים. לא זו אף זו, הנאשם אינו חושש או נרתע מלהפר החלטות של רשויות אכיפה ונדמה כי אין דבר אשר יכול לעצור את הנאשם מלהמשיך ולהטריד את המתלוננת, להפר את שלוותה ולאיים עליה.

 

21.  המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו ביניהם שמירה על נפשו וגופו של האדם, אוטונומית הפרט שלא תופנה אלימות כלשהי כלפיו, בפרט כאשר מדובר בעבירות אשר מבוצעות בתוך התא המשפחתי וכאשר האיומים מבוצעים לעיני הילדים הקטנים באופן אשר הופך את התא המשפחתי ממקום מבטחים למקום בו שולט פחד וכוח. כלל האמור מוביל למסקנה מתבקשת לפיה הפגיעה בערכים הינה משמעותית וחמורה.

 

22.  במעשיו שם הנאשם ללעג את צווי בית המשפט באופן אשר יש בו כדי לפגוע בסדרי השלטון והמשפט ובסדר הציבורי. הנאשם הפר צו הגנה אשר ניתן על ידי בית המשפט, ניגש אל המתלוננת, תקף אותה, הטריד אותה במאות שיחות והודעות בעלות תוכן מאיים ומשפיל, ולא חשש לעשות כן גם כאשר ילדיו הקטינים שהו בסמוך.

 

8

23.  המאשימה הפנתה לתצהיר קורבן העבירה אשר מלמד על סבלה של המתלוננת ועל דרכי ההתמודדות שנוקטת כדי להתגבר על החרדות והפגיעה נוכח מעשיו של הנאשם.

 

24.  המאשימה הפנתה לגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם אשר כולל הרשעות, בין השאר, בעבירת איומים משנת 2017 בגינה הורשע בשנת 2020 ושעניינה איומים שהשמיע הנאשם כלפי אותה מתלוננת. יתרה מזו, בעוד שכנגד הנאשם התנהל התיק הראשון הוגש כנגד הנאשם תיק נוסף בעבירות דומות וזהות שגם בו הודה, הוא התיק המצורף. מכלל האמור עולה כי הנאשם אינו מהסס לפגוע בילדיו, תוך העמדת המתלוננת בסיכון בלתי פוסק, שעה שכל ניסיונותיה להישמר מפני הנאשם בסיוע רשויות החוק כשלו. הנאשם התנהג באופן רכושני ואובססיבי חסר מעצורים, וכזה שאינו מורתע מצווים שיפוטיים אשר הוצאו כנגדו.

 

25.  באשר למתחם העונש ההולם עתרה המאשימה למתחם אשרנע בין 22 חודשי מאסר בפועל ועד 36 חודשי מאסר בפועל והפנתה לפסיקה כדלהלן:

א.    רע"פ 2099/21 פלוני נ' מדינת ישראל (25.04.21)- הנאשם הודה והורשע בעבירה של הפרת צו בימ"ש. מתחם העונש שנקבע נע בין מאסר מותנה ועד למאסר בפועל בין מספר חודשים שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות. בימ"ש השלום גזר את דינו למאסר בפועל לתקופה של 21 ימים. ערעור המאשימה התקבל בבית המשפט המחוזי בשל היעדר יחס הולם בין חומרת העבירה לעונש ובימ"ש גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל. רשות ערעור לעליון נדחתה.

 

ב.     ת"פ 2051-02-21 מדינת ישראל נ' רוני ראובן (09.05.21)- הנאשם הודה והורשע ב-3 כתבי אישום במגוון עבירות של הפרות צו, איומים, פגיעה בפרטיות, תקיפה סתם בבת זוג, פגיעה בפרטיות והפרות הוראות חוקיות. בגין כתב האישום הראשון נקבע מתחם ענישה אשר נע בין 4 חודשי מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל ואילו בגין שני כתבי האישום האחרים מתחם אשר נע בין 18 חודשי מאסר בפועל ועד 30 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר את דינו של הנאשם ל- 24 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

ג.       ת"פ 13695-12-21 מדינת ישראל נ' פארס עמארה (03.02.22)- הנאשם הודה והורשע בגין עבירות של איומים, הפרת צו והטרדה. בית המשפט קבע מתחם אשר נע בין מאסר קצר הניתן בנסיבות המתאימות לריצוי בעבודות שירות ובין 12 חודשי מאסר בפועל וגזר את דינו ל-8 חודשי מאסר בפועל.

 

ד.     ע"פ 1225-11-07 אלכסנדר קורניק נ' מדינת ישראל (28.01.08)- הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של איומים ובית המשפט הטיל על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם נדחה בבית המשפט המחוזי.

 

9

ה.    רע"פ 4976/18 לירן כהן-ריאני נ' מדינתי ישראל (12.08.18)- הנאשם הודה והורשע בארבע עבירות של הטרדה ובעבירת איומים. בית המשפט גזר את דינו ל-9 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם נדחה בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.

 

ו.       ת"פ 28482-05-20 מדינת ישראל נ' דוד אדוארד לוי (04.08.20)- הנאשם הודה והורשע בבצוע שתי עבירות של איומים ועבירה של היזק לרכוש. בית המשפט קבע מתחם אשר נע בין חודש מאסר בפועל ועד 15 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות האיומים.

 

26.  בשים לב לפסיקה שהוצגה לצד נסיבות המקרה כאשר מחד, הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר ומאידך, לחובת הנאשם הרשעות קודמות כשאחת מהן מהעת האחרונה וכלפי אותה מתלוננת, והנאשם אינו נרתע מהוראות החוק ומצווי בית המשפט ואינו מטופל בשום דרך, ובמעשיו פוגע במתלוננת ובקטינים באופן אשר מוביל לשיבוש שגרת חייהם ולפגיעה רגשית משמעותית, הרי שעל בית המשפט להטיל עונש אשר לא רק יהלום את חומרת מעשיו של הנאשם אלא גם ירתיעו מלשוב ולבצע עבירות דומות בעתיד. נוכח כלל האמור עתרה המאשימה לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, פיצוי הולם למתלוננת וקנס.

 

 

 

 

 

טיעוני ההגנה

27.  באת כוח הנאשם ביקשה להדגיש את החיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי ובעוגמת הנפש שעשויה הייתה להיווצר בניהול ההליך, וביקשה לתת משקל גם לחיסכון הרגשי. הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו חרף הקשיים הראייתיים ובכך חס על המתלוננת, אשר נחקרה אף היא תחת אזהרה. הגם שבין הנאשם למתלוננת התרחשו אירועים כאלה ואחרים, הרי שהנאשם נטל אחריות על חלקו שלו באירועים הקשים. בהתאמה לאמור כתב האישום תוקן, המתלוננת לא העידה וכך נחסכו ימים של חקירות.

 

28.  לנאשם 4 הרשעות קודמות בין השנים 2013-2017, ואולם בשלוש מתוך ארבעת התיקים הופסקו ההליכים ורק תיק אחד הסתיים במאסר על תנאי. הנאשם מאובחן עם סכיזופרניה ומטופל בגין מצבו זה וחרף גיליון ההרשעות, הרי שזהו מעצרו ומאסרו הראשון. בשל מצבו הנפשי מעצרו של הנאשם קשה עוד יותר ממעצר רגיל ויש לתת לכך משקל.

 

10

29.  במהלך תקופת המעצר התגרש הנאשם מהמתלוננת וכיום שומר הנאשם על קשר רציף ותקין עם ילדיו באמצעות עורך דינו. בהקשר זה יש לזכור כי חלק נכבד מהאיומים אותם השמיע הנאשם התרחשו במהלך מסכת הגירושין בין הצדדים ועל רקע מחלוקות בנוגע להסדר הראייה של הילדים ובהיעדר כל יכולת ליצור קשר עם הילדים אלא באמצעות המתלוננת. אכן, הנאשם התקשר אל המתלוננת מספר רב של פעמים באופן מטריד ואולם כל כוונתו של הנאשם הייתה ליצור קשר עם ילדיו. את השיחות החוזרות של הנאשם יש לראות כמקשה אחת ולזכור כי המתלוננת לא השיבה לנאשם וגם בשל כך שב הנאשם והתקשר אליה.

 

30.  הנאשם שירת שרות צבאי מלא כלוחם כאשר רק בשלב מאוחר יותר התפרצה אצלו מחלת הנפש. חרף האמור, במשך חלק נכבד מהזמן, הצליח הנאשם לנהל אורח חיים נורמטיבי. לנאשם משפחה תומכת ואוהבת, כזו שמכילה אותו ותומכת בו. כאשר הנאשם שוחרר ממעצר החל לקיים קשר זוגי חדש והוא אף מבקש להקים משפחה חדשה.

 

31.  באשר לתסקיר נפגעת העבירה ביקשה ב"כ הנאשם כי בית המשפט יתעלם מדבריה של המתלוננת בכל הנוגע לעבר שאינו נכלל בכתב האישום וייתן דעתו לדבריה ותחושותיה של המתלוננת ככל שאלה נוגעים לתיקים דנן.

 

32.  לתמיכה בעתירתה לענישה המסתפקת בתקופת מעצרו של הנאשם הפנתה ב"כ הנאשם לפסיקה של מותב זה, כדלקמן:

א.    ת"פ 35975-12-20 מדינת ישראל נ' רוזליו (11.04.21) - הנאשם הודה והורשע בגין עבירות של איומים, החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, היזק לרכוש במזיד, ואיומים (ריבוי עבירות). מתחם הענישה שנקבע הינו כזה אשר נע בין מספר חודשי מאסר ועד 15 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם גזרתי 7 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

ב.     ת"פ 52364-07-21 מדינת ישראל נ' רוני גולן (15.11.21)- הנאשם הודה והורשע בגין עבירות של איומים ותקיפה סתם בבת זוג. בעניינו של נאשם זה קבעתי מתחם ענישה אשר נע בין מספר חודשי מאסר אשר ניתן לרצותם בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל וגזרתי עליו 6 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

33.  את דבריה סיימה ב"כ הנאשם בבקשה כי בית המשפט יתחשב בילדיו של הנאשם, בהוריו ובמשפחתו ועתרה להסתפק בימי מעצרו של הנאשם, אשר עצור כ - 5 חודשים.

 

הנאשם בדברו האחרון

34.  הנאשם פנה לבית המשפט ואמר כי מעולם לא עירב את ילדיו ולא התקשר אל המתלוננת כדי לבקש את הילדים. ילדיו מתגעגעים אליו ובוכים בשל כך והוא מתקשר עימם באמצעות עו"ס בית הסוהר. הנאשם שב והבהיר כי אין לו עניין במתלוננת וביקש את רחמיו של בית המשפט.

 

11

35.  אביו ואמו של הנאשם ביקשו לפנות לבית המשפט. אביו של הנאשם סיפר כי עבר שני ניתוחים בראשו והוא מוכר ב-100% נכות, וכי הוא זקוק לנאשם שכן הוא היחיד שעוזר לו ותומך בו. אמו של הנאשם סיכמה ואמרה כי הנאשם אכן תומך בהם וכי בכוונתם לתמוך בנאשם ולאהוב אותו.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

36.  הנאשם הורשע בשורה של עבירות חמורות שבין כולן חוט מקשר אחר - כלל העבירות נועדו לפגוע בשגרת חייה של המתלוננת, להטיל עליה מורא, לזכות בשליטה עליה, לשנות את בחירותיה, לפגוע בכבודה ואולי בדרך זו לגרום למתלוננת לחשוש עד כדי כך שתשנה דעתה ולא תעזוב את הנאשם. כדי להשיג את כלל מטרותיו השמיע הנאשם שורה ארוכה ורבה של איומים קשים כלפי המתלוננת, גידופים ואמירות פוגעניות, פעם אחר פעם, בהיקפים עצומים וחריגים, בנוכחות הקטינים, חרף הפרות צווים וחרף הרשעה קודמת.

 

37.  עבירות האיומים בהן הודה הנאשם פוגעת בערכים המוגנים של שמירה על הביטחון האישי, על שלוות הנפש, על הפרטיות ועל כבוד האדם. לא אחת ימצא עצמו קורבן האיומים פגוע עד כדי כך שלא יוכל לנהל שגרת חיים, חושש וחרד לשלומו ולשלום יקיריו עד אשר שגרת יומו תשתנה ללא הכר, כפי שבמידה רבה קרה למתלוננת שבפניי ולילדיה. בעניין זה ראו דבריו של כב' השופט גולדברג ע"פ 1038/88 משה ליכטמן נ' מדינת ישראל (06.09.89):

 

".....אינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט... מפני מעשי הפחדה והקנטה של כדין. אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט.. בידוע הוא, שבמקרים רבים מושמעים איומים per se כמסר מוסווה להתנהגות המצופה מן המאוים. נמצא, כי סעיף 192 מקדים רפואה למכה ומונע מלכתחילה פגיעה עתידית בחירות הפעולה של הזולת".

 

38.  לענישה בגין עבירות האיומים הנוגעת לתחום המשפחה והזוגיות משמעות מיוחדת, באשר הן משקפות את רצון החברה להכיר בחומרתן היתרה ובחשיבותו של המאבק למיגור עבירות אלה. הפרת האמון הבסיסי הנלווה להשמעת איומים, בעיקר השמעת איומים חוזרת, בתוך מערכת המבוססת על אמון, קשיי החשיפה והמצב הקשה במיוחד בו נמצא הנפגע, אשר לרוב יהא קרוע בין האלימות המופעלת כנגדו לבין רצונו לגונן על המערכת הזוגית או המשפחתית שהוא חולק או חלק עם התוקף או רצונו לעשות שימוש בחירות הטבועה הנתונה לכל אדם לעזוב את המערכת הזוגית - כל אלה עומדים בבסיס ההחמרה הנדרשת בענישה. בע"פ 305/12 מ.י. נ' צוובנר-זליג (פורסם בנבו2013 ), קבע בית המשפט העליון בעניין זה:

12

 

"כי קָצַה הנפש ממעשי אלימות, ההולכים ומתרבים, במיוחד נגד נשים מצד הקרובים להן ביותר וכי הדבר נראה כ"מכת מדינה" המחייבת השתת עונשים חמורים ומרתיעים. הצורך בסיפוק ביטחון לכל אישה ואישה בביתה, מקום מבצרה, בחיק משפחתה, הוכר כ"ערך חברתי ראשון במעלה". נקבע שעל הענישה לשדר מסר חד וברור אלימות במשפחה תוביל על דרך הכלל לתגובה עונשית קשה, תוך הסגת מידת הרחמים מפני מידת הדין".

 

39.  הנאשם שבפניי איים על בת זוגו, לה היה נשוי משך 14 שנים ואשר להם ארבעה ילדים קטינים. הנאשם איים על המתלוננת, קילל וגידף אותה, קרא לה בשמות גנאי ופגע בכבודה, דבריו עוררו בה ובילדיה הקטינים חרדה, קביעות בית המשפט לא הרתיעו את הנאשם ולא גרמו לו לחדול ממעשיו ואף הרשעתו הקודמת וניסיונו בהליך פלילי דומה, גם כל אלה לא הביאו את הנאשם להבנה כי מעשיו חמורים וכי עליו לחדול מהם.

 

40.  קנאתו של הנאשם והאובססיביות שחש כלפי המתלוננת מצאו ביטוי בהתקשרויות חוזרות ונשנות אל המתלוננת, כאשר פעם אחר פעם התעלם הנאשם מהמתלוננת ומרגשותיה, התעלם מילדיו ומצרכיהם ופעם אחר פעם התקשר אל המתלוננת והשמיע איומים קשים ואמירות פוגעניות. צווי הרחקה אשר קבעו במפורש כי אל לו לנאשם ליצור קשר עם המתלוננת לא גרמו לנאשם לחדול ממעשיו. ברגל גסה התעלם מקביעות בית המשפט, מהחלטות שניתנו בעניינו, פגע בשלוות חייה של המתלוננת ובמרחב חייה והטריד אותה שוב ושוב.

 

41.  הנאשם לא הסתפק "רק" באיומים והטרדות, וכך באחת ההזדמנויות, תקף הנאשם את המתלוננת בעודם במקום ציבורי ורק משום שחשד ששוחחה עם גבר אחר. עבירת התקיפה בה הודה הנאשם אינה מצויה ברף גבוה וניכר כי הנאשם התקשה ליטול אחריות על עבירה זו נוכח טענות לקשיים ראייתיים שחלקם אכן התקבלו ומצאו ביטוי בתיקון כתב האישום לקולא. אלא שגם לאחר התיקונים וההסתייגויות, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הנאשם, אשר כבר הורשע בשנת 2020 באיומים כלפי המתלוננת, לא רק ששב והשמיע איומים, אלא שהפעם גם תקף אותה. גם אם התקיפה מינורית הרי שיש בה כדי להצביע על עליית מדרגה מדאיגה, בעיקר בשים לב לקושי של הנאשם להישמע לרשויות האכיפה.

 

13

42.  כתב האישום המצורף אשר הוגש בחודש אפריל כחודשיים לאחר שהוגש כתב האישום הראשון, מייחס לנאשם עבירות נוספות בעלות אופי דומה המלמדות על עוצמת האובססיביות של הנאשם כלפי המתלוננת. הנאשם הטריד את המתלוננת באמצעות מתקן בזק ובכך ביצע עבירה חמורה אשר העונש בצידה נועד למנוע מפוגעים מלהטריד את קורבנותיהם, בכדי שאלה יוכלו לזכות לחיים שלווים ושקטים, כמו גם לביטחון במרחב. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שאמצעי ההתקשרות של ימינו מאפשרים העברת מסרים, טלפוניים או כתובים, ללא סינון, באופן המקל על ביצוען של הטרדות ופגיעות. מצב זה מטיל על בתי המשפט חובה מוגברת להטיל ענישה מרתיעה על מי אשר עושה שימוש פוגעני ומטריד בכל אחד מאמצעי התקשרות אלה באופן אשר נועד להטריד, לפגוע ולהטיל אימה ופחד בלב הקורבן.

 

43.  מעשיו של הנאשם מצויים ברף גבוה של חומרה שכן את איומיו החוזרים וההטרדות הבלתי פוסקות ביצע הנאשם כלפי מי שהייתה בת זוגו ואשר בחרה להיפרד ממנו. בית המשפט העליון התייחס לסוגיה זו ומצאתי להפנות לאמור בע"פ 10756/04 מאיר אזולאי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.7.05):

"עתה יודעים אנו כי עבירות מסוג זה, כשהן מבוצעות בידי אדם המסרב לקבל את החלטתה של האישה להתנתק ממנו, אדם אשר אינו מכיר באוטונומיה שיש לאשה על גופה, ומתייחס אליה כאל רכוש הנתון לשליטתו, יש בהן חומרה מיוחדת. יחס אובססיבי לאשה, והרצון לשלוט בה ולא להתיר לה להתנתק, טומן בחובו סיכון רב. התנהגות כזו המלווה באיומים, באלימות ובהטרדה, המבטאים חוסר נכונות להרפות ורצון להשליט אדנות על אותה אישה, יש בה כדי לסכן את כבודה, את חרותה של האישה, ולא פעם גם את חייה..."

 

ועוד נאמר בעניין זה בע"פ 7951/05, 8281/05 מדינת ישראל נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 36, מיום 7.2.07):

"על בית-משפט זה, כנושא הדגל של זכויות האדם וחופש הפרט במדינת ישראל, לעמוד ולהכריז בקול, כי בכל עת ובכל שעה מותר לו לאדם להחליט מה ייעשה בנפשו ובגופו. תהא אשר תהא הסיבה אשר בגללה תחפוץ האישה בהפסקת היחסים... - אין כל זכות, לאף אחד, לפגוע בחירות זו ולהתעלם ממנה. העושה זאת ראוי לגינוי חברתי ולענישה הולמת."

           

44.  הנאשם איים במספר מועדים שונים על המתלוננת, בהודעות שהשאיר במכשיר הטלפון שלה. תוכן דבריו של הנאשם כולל איומים לפגיעה בחייה, אמירות אשר נועדו לזרוע פחד והרס, גידופים ואמירות פוגעניות שנועדו לפגוע בכבודה. הנאשם הטריד את המתלוננת פעם אחר פעם, פגע בשלוותה וגרם לה לחשוש לחייה. לא נעלם מעיני כי איומיו של הנאשם לא נעשו באמצעות אמצעי מדגים וכי מרבית האיומים והגידופים לא נאמרו פנים אל פנים ויש בכך כדי למקם את עבירת האיומים ברף חומרה בינוני. אלא שהיקף האיומים, היקף ההתקשרויות, עוצמת האובססיה, נאשם אשר במשך חודשים מתקשר ללא הרף אל המתלוננת ומשאיר לה הודעות זועמות וארוכות אשר תוכנן מלמד על סערת הנפש ועל הזעם שחש כלפיה וכלפי מעשיה - בכל אלה יש כדי להציב את חומרת מעשיו של הנאשם ברף גבוה וכזה אשר מחייב קביעת מתחם שישקף את חומרת העבירות וצורך השעה להתגייס בכל דרך למיגור התופעה הנלוזה.

14

 

מדיניות הענישה הנוהגת

45.  המאשימה הציגה לבית המשפט שורה של פסקי דין לתמיכה בעתירתה העונשית, ואילו ב"כ הנאשם תמכה טיעוניה בשני פסקי דין של מותב זה. אציין כבר עתה כי מרבית פסקי הדין אליהם הפנו הצדדים, ואלה שבכוונתי לפרט בפרק זה, אינם משתווים לממדי החומרה וההיקפים בתיק שבפניי. סקירת הפסיקה נועדה ללמד על מתחמי הענישה הננקטים בעבירות דומות ואולם בשים לב לאמור הרי שההפניה לפסיקה במקרה דנן הינה מכוח קל וחומר או כבסיס לקביעת מחתם בהתאמה להיקף עבירות שבפניי.

 

א.    רע"פ 149/19 קובי פפיאשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו: 10.01.19) המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק ופגיעה בפרטיות. המבקש והמתלוננת ניהלו קשר זוגי במשך כשנה. במהלך תקופה של כחודשיים התקשר המבקש קרוב ל-400 פעם אל המתלוננת ושלח לה הודעות טלפוניות, בהן איים בפגיעה בגופה. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשים ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל. לנאשם עבר פלילי מכביד, תסקיר שירות מבחן היה שלילי והנאשם נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל.

 

ב.     ת"פ (שלום רמ') 16219-05-19 מדינת ישראל נ' ולדימיר בלדנוב (נבו 17.11.2020)‏‏: הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום מתוקן הכולל שישה אישומים בעבירות של איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק. בין הנאשם למתלוננת היה קשר זוגי שהסתיים. במהלך תקופה של פחות מחודשיים התקשר הנאשם אל המתלוננת למעלה מ-224 פעמים, ובמהלך שיחות אלה איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה בגופה. לנאשם עבר פלילי שאינו מן העניין והתקבל בעניינו תסקיר שלילי. בית המשפט קבע מתחם ענישה לעבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק ככזה אשר נע בין חודש ל-15 חודשי מאסר בפועל, וביחס לעבירת הפגיעה בפרטיות נקבע מתחם אשר נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל. לבסוף גזר בית המשפט על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

 

15

ג.       רע"פ 1738/15 שוקרי נ' מדינת ישראל (11.3.15) המבקש הורשע בהתאם להודאתו בשתי עבירות איומים ובעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בכך שבמשך 5 ימים שלח למתלוננת עשרות מסרונים שהכילו תוכן מאיים ומטריד, ופעם אחת הגיע לביתה ואיים עליה. בית המשפט קבע מתחם אשר נע בין 3 חודשי מאסר ל- 9 חודשים ולבסוף נדון המבקש ל- 6 חודשי מאסר, להם צורף מאסר על תנאי שהופעל בחופף ובמצטבר, כך שסך הכל נדון הנאשם ל- 10 חודשי מאסר בפועל. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם הבקשה לרשות ערעור.

 

ד.     ת"פ 1879/09 מדינת ישראל נ' ויקטור כריסי (30.09.09)- הנאשם הורשע בארבע עבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק כנגד חברתו. בית המשפט גזר על הנאשם, אשר לחובתו הרשעות קודמות וריצה עונשי מאסר, עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

ה.    לאחרונה ניתן על ידי מותב זה גזר דין בת"פ 26579-01-22 מדינת ישראל נגד אלעד בן דוד אלבז. מדובר במקרה שחומרתו פחותה בהרבה מהתיק דנן ואולם מצאתי להביאו כדי לבסס קביעותיי בתיק דנן על דרך של קל וחומר, כפי שהסברתי בפתח דבריי בפרק זה. הנאשם הודה והורשע בעבירות איומים (ריבוי עבירות). את איומיו השמיע הנאשם באוזניה של אמה של מי שהייתה בת זוגו באמצעות מכשיר הטלפון. דובר היה בשתי שיחות שהתקיימו באותו יום ובעלות אופי מאיים. באשר למתחם העונש קבעתי כי זה יחל ממספר חודשים ובמקרים המתאימים בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר והטלתי על הנאשם, אשר לחובתו רישום פלילי בעבירות אלימות וניתן תסקיר בעניינו שלא היה חד משמעי ואולם המליץ על הסתפקות בימי המעצר (כארבעה חודשים), 7 חודשי מאסר בפועל. הנאשם ערער על גזר הדין אולם לאחר דיון הסכים למחוק את הערעור והעונש נותר על כנו.

 

46.  סקירת הפסיקה מלמדת על מנעד רחב למדי של עונשים, אולם גם על נקיטת יד נוקשה ובלתי מתפשרת בענישה משמעותית כלפי מי שברגל גסה פוגע בביטחונם ובשלוות נפשם של קורבנותיו. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הנוגעות לביצוע העבירה, הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בערכים אלה ומדיניות הענישה הרווחת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 9 חודשי מאסר בפועל ועד ל-20 חודשי מאסר בפועל.

 

47.  לא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה ממתחם העונש ההולם, לחומרה או לקולא.

 

 

 

 

קביעת העונש הקונקריטי

16

48.  בגזירת העונש הקונקרטי לנאשם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. להלן התייחסותי לנסיבות אלה - לקולא ולחומרה. ראשית, הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה ובכך חסך את עדותה של המתלוננת, וכן חסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם עשה כל זאת חרף טענות שהעלה בדבר קשיים ראייתיים וטענות בדבר מידת מעורבותה של המתלוננת במעשים עצמם וחקירתה באזהרה.

 

49.  עוד אציין כי לא נעלמה מעיני הבעת החרטה מצד הנאשם אשר הצהיר כי "אין לו עוד עניין במתלוננת". תמיכה להצהרתו זו של הנאשם, ומידה מסוימת של תקווה בנוגע לשינוי דרכיו, מצאתי בכך שהנאשם והמתלוננת התגרשו זה מזו. יש לקוות כי זוהי תחילתה של תובנה של הנאשם בדבר זכותה של המתלוננת להמשיך את חייה ולבחור כיצד ועם מי תרצה לחלוק אותם מבלי שתיאלץ לחשוש מפניו של הנאשם וליפול קורבן להטרדותיו החוזרות, לאיומיו הקשים ולאמירותיו הפוגעניות. יש לקוות כי הגירושין יהיו הצעד הראשון והחשוב של הנאשם עם שחרורו ממאסר, לכבד את המתלוננת ובחירותיה ולהימנע מלחזור על טעויות העבר.

 

50.  עוד מצאתי לתת משקל לכך שהנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית ומאובחן כסובל ממחלת הסכיזופרניה וכי נוכח מצבו זה הופסקו בעבר הליכים בעניינו. אמנם בתיק זה לא נמצאה עדות לאי כשירות ואולם התמונה הכללית בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם מורכבת, וניכר כי כך גם מצבו הנפשי. זאת ועוד, אביו של הנאשם מוכר כנכה במוסד לביטוח לאומי והתרשמתי כי קשריו עם הנאשם הדוקים וכי הנאשם הינו זה אשר מסייע לאביו ודואג לו לכל צרכיו.

 

51.  ככלל עונשו של נאשם המאיים ופוגע בבת זוגו או בבת זוגו לשעבר ואשר נוטל אחריות על העבירות אותן ביצע, לא יהיה כעונשו של נאשם אשר ניהל הוכחות שבסופן נמצא אשם. השיקולים הנוספים אותם מניתי לעיל ואשר עומדים לו לזכות הנאשם נלקחים אף הם בחשבון בעת גזירת עונשו של הנאשם - כך באשר למצבו הנפשי, מצבם הבריאותי של הוריו והקשיים הראייתיים. מנגד, לא אוכל להתעלם מכך שניצב בפניי נאשם אשר השמיע איומים קשים באזני המתלוננת, חלקם בנוכחות הילדים. איומיו של הנאשם הינם איומים קונקרטיים ברי מימוש ומכאן חומרתם. איומיו של הנאשם והטרדתו את המתלוננת פעם אחר פעם, תוך הפרה של הוראות בית המשפט ומבלי שיהא בזמן שחולף כדי להביא לעצירת הטירוף שנדמה כי אחז בו; מבלי שנוכחות הילדים תהווה עבור הנאשם גורם מרתיע ומניעתי; מבלי שצווי בית משפט והוראות מפורשות יביאו להתנהלות שומרת חוק; מבלי שכתב אישום בגין עבירות דומות והליכים משפטיים יביאו לבלימת המשך המעשים - כל אלה מציבים את מעשיו של הנאשם ברף חומרה גבוה והדברים צריכים ואף יקבלו ביטוי בענישה.

 

17

52.  ודוק - אין המדובר בנאשם שזו לו התקלות ראשונה עם החוק. הנאשם הורשע בשנת 2020 בגין עבירת איומים שביצע בשנת 2017 כלפי אותה מתלוננת. גם בכך לא היה כדי למנוע את המעשים הנדונים בפניי כעת. ואם בכל אלה לא די, הנאשם עלה מדרגה ומשלב של איומים והטרדה עבר לשלב חמור ומטריד מאוד במסגרתו תקף את המתלוננת. אמנם התקיפה אינה ברף חומרה גבוה, אך עצם התקרבותו הפיזית אל המתלוננת ואחיזה בידה בניגוד לרצונה מתוך כעס על מעשיה ותוך הפרה של צו בית משפט, יש משום עליית מדרגה מדאיגה.

 

53.  בתיק דנן ביקשה המתלוננת להגיש תצהיר נפגע אשר תוכנו פורט לעיל. תצהיר זה לא הותיר מקום לספק באשר לחששותיה של המתלוננת מפניו של הנאשם, באשר להשלכות הקשות של מעשיו על המתלוננת ועל הקטינים אשר זקוקים לטיפול והדרכה, ולכך שיש לתת ביטוי למצבה של המתלוננת והקטינים בגזירת עונשו של הנאשם.

 

54.  עוד אציין כי הנאשם אינו מצוי בכל הליך טיפולי כיום, לא התקבל תסקיר בעניינו ואין אינדיקציה באשר למידת מסוכנתו.

 

סוף דבר

55.  המאשימה עתרה לענישה מחמירה בדמות 24 חודשי מאסר וענישה נלווית.

מנגד, ביקשה ב"כ הנאשם כי בית המשפט יסתפק בחמשת חודשי המעצר שהנאשם ריצה זה מכבר. שקלתי את כלל הנסיבות שבפניי. מחד, הנאשם הודה וחסך את עדות המתלוננת וכן זמן שיפוטי יקר, מצבו הנפשי מורכב ובעברו הפסקות הליכים, הנאשם הביע חרטה מלאה והתגרש מהמתלוננת והוריו זקוקים לו בכדי שיסייע להם נוכח מצבם הפיזי-רפואי. מאידך, מעשיו של הנאשם מצויים ברף חומרה גבוה, לנאשם רישום פלילי בעבירה דומה כלפי אותה מתלוננת ותצהיר הנפגע מגלם אמירה ברורה וחד משמעית מצדה של המתלוננת בדבר חששה מפניו של הנאשם. לולא הודה הנאשם ונטל אחריות ולולא מחלתו הנפשית כי אז העונש אותו הייתי גוזרת על הנאשם היה גבוה הרבה יותר מזה שבכוונתי להטיל עליו וזאת בשים לב למיקומו במתחם. לבסוף - לאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, לשיקולים לחומרה ולקולא ולכלל הנתונים שהובאו בפני, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל למשך 13 חודשים בניכוי ימי מעצרו על פי חישוב שב"ס.

 

ב.     6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירה בגינה הורשע ובכלל זאת כל עבירת אלימות מסוג פשע ואיומים, וזאת החל מיום שחרורו ממאסר.

 

ג.       הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 20,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע העבירות בהן הורשע. רשמתי לפניי הצהרת הנאשם.

 

ד.     לאור תקופת המאסר הממושכת ובשים לב לכך שהנאשם והמתלוננת היו בני זוג וכעת התגרשו ולהם ארבעה ילדים קטינים לא מצאתי להטיל על הנאשם רכיב של פיצוי אשר רק עשוי להכביד על המתלוננת וילדיה ועל יכולתו של הנאשם לעמוד בהתחייבויותיו כלפיה במסגרת הסדר הגירושין. משכך, מצאתי להסתפק בענישה צופה פני עתיד בדמות התחייבות, כאמור לעיל.

18

 

 

ניתן צו כללי למוצגים. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין משטרה.

 

הכספים שהופקדו על ידי הנאשם יושבו לידי המפקיד, בכפוף לכל עיקול או למגבלה אחרת על פי דין.

 

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"ז אייר תשפ"ב, 18 מאי 2022, בהעדר הצדדים.