1

 

 

 

 

רקע

1.      בהכרעת דין מיום 16.6.22 הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירת תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין") (ריבוי עבירות). עוד הורשע הנאשם בתיק מצורף ת"פ 31595-11-20, בעבירת נהיגה פוחזת לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין ובעבירת נהיגה תחת השפעות משקאות משכרים לפי סעיף 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), ובתיק מצורף נוסף ת"פ 43585-12-21, בעבירת העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין, בעבירת הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288(א) ובעבירת נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי סעיף 26(2) לתקנות התעבורה.

2

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתיק העיקרי, ת"פ 45727-08-21, ביום 07.06.2019 בסמוך לשעה 10.50, בעקבות דיווח שהתקבל במוקד 100, הגיעו השוטר בן ארזי יחד עם פקח העירייה קלארק איידר, למקום האירוע. בעל המקום הפנה את השוטרים לנאשם בטענה שהוא מטריד את באי המקום. בשל כך, ניגשו השוטרים אל הנאשם וביקשו ממנו להזדהות בפניהם. הנאשם סירב ובתגובה ענה לשוטר בן: "לך תזדיין". השוטר ארזי עיכב ועצר את הנאשם בשל סירובו להזדהות והובילו לניידת. לאחר שביצע חיפוש על גופו ומצא את תעודת הזהות שלו, החליט השוטר בן לשחרר את הנאשם והורה לו לשוב לביתו. בסמוך לכך, נכנסו השוטרים לניידת המשטרה במטרה לעזוב את המקום. או אז, ניגש הנאשם אל עבר הניידת וניסה לפתוח את דלתה. משניסה הפקח קלארק למנוע את פתיחת הדלת, הכה אותו הנאשם במכת אגרוף לחזהו. השוטר בן הבחין במתרחש, יצא מהניידת ואחז בידיו של הנאשם. בתגובה לכך, הכה אותו הנאשם במכת אגרוף בצלעותיו. מיד לאחר מכן, הודיע השוטר בן לנאשם כי הוא עצור בגין תקיפת שוטר והשוטרים החלו בניסיון להשכיבו ולאוזקו. הנאשם לא חדל ממעשיו, המשיך לקלל את השוטרים, התנגד למעצר, ואף שב ותקף את השוטר בן בבעיטות. לאחר שסבר השוטר בן כי הנאשם נרגע, הוא סייע לו לעמוד על רגליו, אך הנאשם המשיך לנקוט באלימות כלפיו. מיד בסמוך לכך השכיב השוטר בן את הנאשם על רצפה, כשהוא ממשיך בנסיונותיו לבעוט ולפגוע בשוטר. למקום הגיע צוות נוסף, שוטרים אשר סייעו במעצרו של הנאשם. בעת הכנסתו לניידת תקף שוב הנאשם את השוטר בן כשנגח עם ראשו בפניו. בהגיעם לתחנת המשטרה, נגח הנאשם בגופו של אחד השוטרים, שניסה להוציאו מהניידת, והמשיך לגדף את השוטרים. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נחבל השוטר בן בפניו.

3.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתיק המצורף, ת"פ 43585-12-20, ביום 13.06.20 בשעה 11.20 לערך, התקרבו הנאשם ואחר לעובד ציבור אשר עסק באכיפת עבירות חניה, שאל אותו מדוע נותן דוחות במקום. המתלונן הסביר כי אוכף את העבירות שבוצעו בהתאם להוראות התמרור שניצב במקום. או אז הטיח הנאשם במתלונן: "אתה פקח נאצי..אתה גזען בן זונה". המתלונן התרחק מהמקום בעוד השניים הולכים בעקבותיו. סמוך לכך, דחף הנאשם את המתלונן עם ידו בחזהו בחוזקה. המתלונן שב והתרחק מהמקום ובמקביל הזעיק כוח משטרה. השניים, שהבחינו במתרחש, קראו למתלונן "נאצי", הלכו לחניה ונכנסו לרכבו של הנאשם, שהיה אותה עת בגילופין.

4.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתיק המצורף, ת"פ 31595-11-20, ביום 07.11.2020 בסמוך לשעה 03.42, נהג הנאשם כשהוא תחת השפעת אלכוהול ברכבו, בחניון חוף הים בראשון לציון. במקום שהו שני שוטרי משטרת התנועה, אשר סימנו לנאשם לעצור. לאחר שהבחין הנאשם בשוטרים, סירב לעצור את הרכב והמשיך בנסיעה מהירה. או אז, נעצרו השוטרים עם הניידת במקביל לרכבו של הנאשם וכרזו לו שוב לעצור. הנאשם המשיך בנסיעתו המהירה תוך שחצה צומת באור אדום והשוטרים בעקבותיו. לאחר מרדף, נעצר הנאשם.

5.      אין הסכמה עונשית בין הצדדים.

 

טענות הצדדים לעונש

6.      ב"כ המאשימה, בת"פ 45727-08-21, טענה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, בכללם הגנה על שלמות גופו של אדם וערכים הנוגעים באופן מיוחד לעבודת השוטרים, קרי שמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי, שמירה על ביטחון הציבור ופגיעה ביכולתם של שוטרים לבצע תפקידם כראוי וללא חשש.

היא הפנתה בטיעוניה לנסיבות ביצוע העבירות ולחומרת המעשים. הודגש כי הנאשם תקף וגידף מספר שוטרים אשר פנו אליו וביקשו ממנו להזדהות בפניהם. למקום אף נדרש להגיע צוות נוסף. הנאשם לא חדל ממעשיו ותקף את השוטרים בכמה הזדמנויות וכתוצאה מכך, גרם לאחד השוטרים חבלה בפניו.

3

נטען כי הפגיעה בערך החברתי הינה משמעותית, שכן מדובר בתקיפה נמשכת ובהתנהגות פוגענית ואלימה כלפי שוטרים. כמו גם בזלזול כלפי החוק.

ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאשר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי הנאשם לא ביטא נכונות להשתלב בהליך שיקומי, ועל אף שמדובר בתקיפה פיזית שאינה ברף הגבוה, נוספו למעשיו של הנאשם מימד של פגיעה בכבודם של השוטרים.

נטען כי יש לשקול לקולה את הודאתו של הנאשם, חיסכון בזמן שיפוטי והעדר עבר פלילי. אשר לחלוף הזמן, הודגש כי כתב האישום הוגש כשנתיים לאחר ביצוע העבירות.

לבסוף, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל.

7.      ב"כ המאשימה בת"פ 43585-12-20 ובת"פ 31595-11-20, טענה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, בכללם שמירה על שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך לרבות השוטרים, שמירה על שלטון החוק והגנה על עובדי ציבור הממלאים את תפקידם כדין.

היא הפנתה בטיעוניה לנסיבות ביצוע העבירות ולחומרת המעשים בשני כתבי האישום המצורפים. לדבריה, האירועים לא הרתיעו את הנאשם מלחזור ולבצע עבירות תוך זמן קצר.

ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם בת"פ 43585-12-20 הנע בין 6 ועד 15 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים, מתחם עונש הולם בת"פ 21595-11-20 הנע בין 8 ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הדגישה ב"כ המאשימה את העובדה כי הנאשם שב ומבצע עבירות על רקע שימוש באלכוהול. לדבריה, השילוב של נהיגה פוחזת ונהיגה תחת השפעת אלכוהול מסכן באופן ממשי את ביטחון הציבור. לפיכך, יש לקחת בחשבון את הנזק שיכול היה להגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם. ניסיונו להימלט מאימת הדין תוך נהיגה מהירה ומעבר באור אדום מלמדת על תעוזה רבה והעדר מורא מן החוק. עוד נטען כי לחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות בגין עבירות תעבורה (ת/1), לרבות עבירה של נהיגה כשברמזור אור אדום. לצד זאת, יש לקחת בחשבון את העובדה כי הנאשם, צעיר יליד 94', נעדר עבר פלילי, הודה בכתבי האישום, נטל אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי.

לבסוף, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם בגין התיקים המצורפים 15 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים. כלומר, סך הכל, 21 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים בגין כלל התיקים.

8.      ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לנסיבות ביצוע העבירה ולחלוף הזמן.

4

בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי הנאשם מצוי בתנאים מגבילים לרבות מעצר בית לילי, שלא בוטל ושחלק מההגבלות נמשכו כשנתיים ימים. ב"כ הנאשם התייחס למתחם אליו עתרה הנאשמת וטען כי אין הלימה בין המתחם אליו עתרה לבין המקרה שלפנינו וכי הפסיקה שהגישה חמורה מהמקרים שלפנינו. לבסוף עתר להטלת עונש מאסר קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ותקופת פסילה מצומצמת.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

9.      במקרה שלפנינו, הורשע הנאשם בשלושה אישומים המתארים שלושה אירועים נפרדים שאירעו במועדים שונים. לפיכך, בהתאם למבחני הפסיקה סבורני כי יש לראות כל אחד מהאישומים כאירוע בפני עצמו. מכאן שיש לקבוע בגין כל אחד מהאירועים מתחם עונש הולם נפרדע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.10.14)).

10.  במקרה דנן, פגע הנאשם במספר ערכים מוגנים.

בת"פ 45727-08-21: הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע עבירה של תקיפת שוטר הם שמירה על שלמות גופו וביטחונו של אדם בכלל ושל אוכפי החוק בפרט ושמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי.

בת"פ 31595-11-20: הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע עבירה של נהיגה פוחזת ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים הם שמירה על שלום הציבור ובטחונו.

בת"פ 43585-12-20: הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים הם שמירה על שלום הציבור ובטחונו; כתוצאה מביצוע עבירות של העלבת עובד ציבור והפרעה לעובד ציבור הם שמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי וכבוד האדם. חומרת יתר למעשים נלמדת נוכח ביצוע עבירת תקיפת שוטר.

11.  יפים לענייננו הדברים שנאמרו בע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (23.4.2009), בעניין זה:

"מעשיהם של המערערים, שכללו איומים ותקיפה של שוטרים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, הינם בבחינת התנהגות פלילית חמורה ושלוחת כל רסן אשר קוראת תיגר על אושיות שלטון החוק תוך התעלמות מופגנת מנורמות ההתנהגות הראויות שיש להקפיד עליהן". ראו גם: 9878/09 מדינת ישראל נ' מוסא (20.9.2010)).

12.  בתי המשפט הדגישו לא פעם את החומרה היתרה הטמונה בעבירות אלימות כלפי לובשי מדים ואת הצורך להילחם בהן באמצעות הטלת ענישה מוחשית ומרתיעה. ראה למשל בע"פ 5214/13 מחמוד סירחאן נ' מדינת ישראל (30.12.2013):

5

"אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. 'מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות' (עניין מוסא, שם). אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל (8.3.1988)). מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (רע"פ 5940/06 גל נ' מדינת ישראל (18.12.2006); עניין מוסא, שם)".

13.  עבירות של נהיגה פוחזת ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים נמנות על העבירות החמורות בספר חוקי התעבורה. נאשם הנ ג דרך בה נהג הנאשם ומסכן את עצמו ואת יתר משתמשי הדרך. בפסיקה הודגש כי יש לנקוט מדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירות שעניינן נהיגה פרועה ונטולת רסן (ראה למשל ע"פ 10149/08 מדינת ישראל נ' מוסלמאן (פורסם בנבו, 24.03.09)) ולא בכדי.

14.  בית המשפט העליון שב והדגיש את הצורך להרתיע מי שנוהג בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים, ר' למשל רע"פ 5297/07 קנטורוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.9.07):

"עסקינן בתופעה מאיימת שיש להירתם ולהילחם למניעתה ולהגן על ביטחון הציבור באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית (ראו: בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 19.3.2007)). המבקש כאמור טוען כי בנסיבות בהן הוא היה צלול בדעתו, על אף העובדה שריכוז האלכוהול היה כמעט פי שניים מהמותר, היה מקום לבוא לקראתו בעניין העונש. עם כל הכבוד, טענה זו אינה מקובלת עליי. מעשהו של המבקש חמור מאוד. במעשה זה, הוא יצר סכנה בכביש שעלולה היתה לגבות מחיר פגיעה בגוף. באורח נס לא קופדו חייהם של המתהלכים כמו גם הנוהגים בכביש. סכנה זו נגזרת מהתנהגותו".

15.  בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים בת"פ 45727-08-21, מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף הבינוני, בשים לב למהות התקיפה ואופייה, לנזק שנגרם לשוטר ולנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם כתוצאה מהתנהגותו של הנאשם.

16.  בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן בת"פ 31595-11-20 ובת"פ 43585-12-20, מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ממשית, בשים לב לכך שהנאשם סרב לעצור לבדיקה שגרתית והמשיך בנסיעה מהירה בת מספר דקות ואף חצה צומת כשהאור ברמזור בכיוון נסיעתו-אדום. כל זאת, כשהשוטרים מנהלים אחריו מרדף והוא נוהג תחת השפעת משקאות משכרים.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

6

17.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), נתתי דעתי להתנהלותו של הנאשם ולכך שהורשע בכך שתקף ושב ותקף שוטרים. הוא הוסיף חטא על פשע, גידף ופגע בכבודם של שוטרים ופקחים. סיכן הנאשם את משתמשי הדרך אגב נהיגה כשהוא תחת השפעת משקאות משכרים.

18.  התנהגותו האלימה, הברוטלית והכעורה של הנאשם עברה כחוט השני בכל התיקים בהם הורשע. העובדה שבחלק מהמקרים היה נתון להשפעת משקאות אלכוהול, מלמדת על מידת מסוכנות שאינה נמוכה.

19.  מדובר בנאשם צעיר נעדר מוטיבציה להשתלבות בהליך שיקומי כזה או אחר. מאחר שהנאשם אינו משתף פעולה עם שירות המבחן ובעיית האלכוהול שלו אינה מטופלת, לא ניתן היה לאבחן את הנזקקות הטיפולית שלו או לבוא בהמלצה שיקומית.

 

מדיניות הענישה

20.  מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי בעבירות של תקיפת שוטרים, הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א.    ע"פ (עליון) 8704/08 הייב ואח' נ' מדינת ישראל, הורשעו המערערים בעבירות של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר, אי ציות להוראת שוטר, איומים ומעשה פזיזות ורשלנות ברכב. המערערים נסעו יחד עם קטין בשעות הלילה, ולא נענו להוראת שוטרי סיור לעצור בצד אלא נמלטו תוך נהיגה מהירה. נוכח האמור התפתח מרדף, במהלכו פגע מערער 1 בניידת המשטרה. המערערים תקפו שוטרים, איימו והתנגדו למעצר. בית המשפט גזר על מערער 1, 12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, ועל מערער 2 גזר 7 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש וקבע: "מעשיהם של המערערים, שכללו איומים ותקיפה של שוטרים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, הינם בבחינת התנהגות פלילית חמורה ושלוחת כל רסן אשר קוראת תיגר על אושיות שלטון החוק תוך התעלמות מופגנת מנורמות ההתנהגות הראויות שיש להקפיד עליהן".

ב.     רע"פ 6544/08 ברדוגו נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש אשר הורשע בעבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר. המבקש הגיע לתחנת משטרה, התפרע, תקף, צעק וגידף את השוטרים שנכחו במקום. המבקש נידון ל-6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 3,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, והשית עליו 15 חודשי מאסר בפועל.

7

ג.       ע"פ (עליון) 2906/10 שעבלי נ' מדינת ישראל, נדחה ערעור של המערער אשר הורשע בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה חמורה, תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, ניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, איומים, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, נהיגה בשכרות ועבירות תעבורה נוספות. בית המשפט גזר על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעורו נדחה.

 

ד.      רע"פ 8172/10 גזאוי נ' מדינת ישראל, הורשע הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הנאשם ואחר דחפו את השוטר. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי ולצד זאת הטיל מאסר על תנאי וקנס בסכום של 1,500 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם לרשות ערעור.

21.  מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי בעבירות של נהיגה פוחזת, הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א.    רע"פ 796/13 רוישד נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשה לרשות ערעורו של המבקש אשר הורשע בביצוע עבירות של נהיגה בפזיזות, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, נהיגה בשכרות, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. בית המשפט השלום גזר על המבקש 15 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי, ופסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים.

ב.      עפ"ג 11059-04-15 אבו כף מראחיל נ' מדינת ישראל, נדחה ערעורו של המערער, נעדר עבר פלילי, אשר הורשע בעבירות של נהיגה פוחזת והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. בית המשפט גזר על המערער 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך 54 חודשים, פסילה מותנית וקנס בסך 10,000 ₪.

ג.       עפ"ג 60102-11-18 אלטושאן נ' מדינת ישראל, התקבל חלקית ערעורו של הנאשם אשר הורשע בעבירות של נהיגה פוחזת ואיומים. המערער הגביר את מהירות נסיעתו, כשכרזו לו שוטרים לעצור ונמלט מהמקום. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ועד 27 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער 10 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, ו-36 חודשי פסילת רישיון הנהיגה. ערעורו לבית המשפט המחוזי לעניין העונש התקבל חלקית ופסילת רישיון הנהיגה שלו הועמדה על 24 חודשים.

8

ד.      ע"פ 57752-03-19 קיטבוני נ' מדינת ישראל, התקבל חלקית ערעורו של המערער אשר הורשע בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ונהיגה בזמן פסילה. משהבחין המערער במשטרה, החל לסוע במהירות, עקף רכב אחר, סיכן בנסיעתו משתמשים בדרך, לרבות הולכי רגל, ולבסוף החליק עם רכבו והתנגש בתמרור. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ועד 30 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער 18 חודשי מאסר בפועל, הורה על הפעלת שני מאסרים מותנים, כך שהמערער ירצה בפועל 25 חודשי מאסר, מאסרים מותנים ו-45 חודשי פסילת רישיון נהיגה. ערעורו של הנאשם התקבל חלקית, כך שעונש המאסר צומצם ל-18 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת מאסרים מותנים.

22.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג'), לרבות למדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, אני קובע כדלקמן:

בת"פ 45727-08-21 קובע מתחם העונש ההולם הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים; בת"פ 43585-12-20, מתחם עונש הולם הנע בין 6 ועד 15 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים; בת"פ 31595-11-20, מתחם עונש הולם הנע בין 6 ועד 16 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

23.  במקרה דנן לא קיימים שיקולים, המצדיקים סטייה מהמתחם לקולא. איזון השיקולים השונים, ונסיבות מעשיו של הנאשם מצדיקים הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי לצד רכיבי ענישה נלווים. 

 

העונש ההולם

24.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40 י"א לחוק העונשין.

25.  במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך, שהנאשם נעדר עבר פלילי, הודה, קיבל אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי. עוד נתתי דעתי לחלוף הזמן בת"פ 45727-08-21, בגינו הוגש כתב אישום כשנתיים לאחר ביצוע העבירה. התחשבתי בכך שהנאשם מצוי תחת תנאים מגבילים לרבות מעצר בית לילי במשך תקופה ממושכת.

26.  מנגד, כנסיבות לחומרה, נתתי דעתי להרשעותיו הקודמות בעבירות תעבורה, בין היתר, עבירה של אי ציות לרמזור אדום. נתתי דעתי לכך שלנאשם בעיית אלכוהול שאינה מטופלת ולעובדה ששירות המבחן אינו בא בהמלצה שיקומית בשל חוסר שיתוף פעולה מצידו. לקחתי בחשבון כי מדובר בנאשם נעדר מורא מהחוק, אשר ביצע עבירות בתוך פרק זמן קצר.

27.  עוד התחשבתי בעובדה כי באחד האירועים נחבל שוטר.

28.  מדובר בעונש מאסר ראשון המוטל על נאשם צעיר.

29.  עם זאת ובהתאם להוראות סעיף 38 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], קיימת בעניינו של הנאשם, אשר הורשע בעבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, חובת פסילה, מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים. יתר על כן, בנסיבות העניין, הדרך בה נהג הנאשם מצדיקה פסילה לתקופה משמעותית מזו המבוקשת.

 

סוף דבר

30.  אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    14 חודשי מאסר בפועל.

9

ב.      מאסר מותנה בן 8 חודשים למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר, לבל יעבור עבירה של תקיפת שוטר או נהיגה פוחזת של רכב.

ג.       מאסר מותנה בן 4 חודשים למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר, לבל יעבור עבירה של העלבה או הפרעה לעובד ציבור ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

ד.      קנס בסך 1,500 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.12.22 וכל ראשון לחודש העוקב. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי ויישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום. הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

ה.     פיצוי למתלונן בסך 1,500 ₪ למתלונן (עדי תביעה 1) הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ויועבר לחשבון הבנק של המתלונן, בהתאם לפרטים שיימסרו תוך 14 יום על ידי המאשימה. הפיצוי ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.12.22 ובכל 1 לחודש עוקב. היה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי והסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום. הפיצוי יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

מובהר בזאת כי כל סכום שיופקד בקופת בית המשפט ייזקף תחילה לתשלום הפיצוי והיתרה לתשלום הקנס.

ו.       פסילה בפועל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 12 חודשים מיוםשחרורו ממאסר. הפסילה תמנה ממועד הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט.

ז.       8 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים, מתום מועד הפסילה בפועל, עבירה מעבירות התעבורה שבהן הורשע או נהיגה בפסילה.

 

מוצגים:ניתן צו כללי למוצגים.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ג, 08 נובמבר 2022, בנוכחות הצדדים.