1

בשם המאשימה: עו"ד מונא מנסור

בשם הנאשם: עו"ד נאסר עמירי

1.         הנאשם הודה בביצוע עבירה של הצתה לפי סעיף 448(א) רישא + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.         על פי האמור בכתב האישום, קשר הנאשם קשר עם אחר להצית משאית ונגרר שבבעלות המתלונן שחנו בסמוך לבתיהם של הבעלים והנהג. לצורך מימוש מזימתם הצטיידו הנאשם והאחר בלפחות 3 בקבוקים המכילים תערובת של בנזין וסולר, ובלילה שבין 11.6.22 ל-12.6.22 הגיעו לחניה בה הייתה מצויה המשאית בשעת לילה מאוחרת, שפכו את החומר הדליק על גלגלי המשאית והנגרר ועל חלקה הקדמי של המשאית והציתו אותם. כתוצאה ממעשיהם אש החלה לאחוז במשאית ובנגרר ונגרמו להם נזקים בשווי כולל של 8,339 ₪ (גלגל של המשאית בסך 2,956 ₪ + ושני גלגלים של הגרר בסך 5,383 ₪). הנאשם קיבל סך של 6,000 ₪ עבור חלקו בהצתה.

טענות המדינה לעניין העונש

3.         נטען שנפגע הערך החברתי של שמירה על שלום הציבור ורכושו. נטען שכאשר מדובר בהצתה ידועה תחילתה אך סופה עלול להסתיים גם בפגיעה בנפש.

4.         נטען שהפסיקה התייחסה פעמים רבות לחומרת עבירת ההצתה והסכנה הבלתי נשלטת הנשקפת ממנה.

5.         באשר לנסיבות ביצוע העבירה, צוין שהתקיים תכנון מוקדם ושהמשאית והנגרר חנו בקרבת בתים בתוך שכונה מרכזית במרכז העיר שפרעם.

6.         המדינה אזכרה פסיקה כדלקמן:

2

- ע"פ 6378/18 שלמה חג'ג' נ' מדינת ישראל (29.4.19); שם הורשע נאשם בעבירת הצתה והיזק בזדון בשל הצתת מחסן בבניין מגורים. ההצתה בוצעה כשהמתלונן ומשפחתו נמצאו בדירה. השריפה כובתה במהירות ולא נדרש פינוי הדיירים מהבניין. לחובת נאשם היו 31 הרשעות פליליות והוא ריצה מספר מאסרים. נקבע מתחם ענישה שבין 24 - 52 חודשי מאסר בפועל ונגזרו 36 חודשי מאסר בפועל. הערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש נדחה.

- ע"פ 8347/19 מיהרט נ' מדינת ישראל (8.3.20); הנאשמים הורשעו בעבירת הצתה על פי הודאתם במסגרת הסדר. באותו מקרה החליטו להצית חנות בגדים ולשם כך שפכו בנזין בכניסה והציתו את המקום. כתוצאה מן המעשה נגרו לרשת החשמל של החנות, למדרגות ולתקרת העץ נזקים בסך 30,000 ₪. נקבע מתחם ענישה שבין 2 - 4 שנות מאסר והושתו על המערערים 28 חודשי מאסר בפועל. הערעור לבית המשפט העליון נדחה.

- ת"פ 54247-01-22 מדינת ישראל נ' עבאהרי (20.7.22); נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של הצתה, כאשר הוא הצית רכב ונמלט מהמקום. כתוצאה ממעשיו הרכב נשרף כליל וכן ניזוק רכב נוסף שחנה בסמוך. ביהמ"ש אימץ מתחם ענישה שבין 2 - 4 שנות מאסר. לנוכח מצבו הרפואי של הנאשם והעדר הרשעות קודמות הוטלו 24 חודשי מאסר בפועל.

- ת"פ 3585-12-21 מדינת ישראל נ' סימנדוייב (6.4.22); נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירת הצתה. באותו מקרה הנאשם שפך חומר דליק על רכב והציתו. רכב שהוצת ורכב נוסף ניזוקו. נקבע מתחם ענישה שבין 2 - 4 שנות מאסר בפועל. בקביעת העונש נלקחו בחשבון ההודאה בהזדמנות הראשונה, נסיבות חיים קשות, ועבר פלילי והוטלו 26 חודשי מאסר בפועל.

- ת"פ 19296-09-21 מדינת ישראל נ' אורלוב (20.12.21); נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירת הצתה. הנאשם יחד עם אחרים הציתו רכב ששייך למתלונן על רקע נקמה בבעל הרכב שפיטר אחד האחרים מעבודתו. החלק האחורי של הרכב ניזוק כתוצאה מההצתה. הנאשם היה בעל 4 הרשעות קודמות. נקבע מתחם ענישה שבין 2 - 4 שנות מאסר ונגזרו 30 חודשי מאסר בפועל.

3

7.         המדינה טענה שיש ליישם את המתחם שנקבע בפסיקה של 2 - 4 שנות מאסר בפועל לצד ענישה של מאסר מותנה ופיצויים. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, נטען שלא מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה ממתחם הענישה. באשר לעונש בתוך המתחם נטען שמדובר בנאשם שהודה וחסך זמן שיפוטי, ומאידך לחובתו עבר פלילי אם כי לא מכביד.

המדינה טענה שיש למקם את העונש בחלק האמצעי של המתחם, להשית בנוסף עונש מאסר מותנה ארוך ומרתיע ופיצוי לנפגעים.

עמדת ההגנה

8.         הסנגור ביקש להתחשב בעובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר ולקח אחריות על מעשיו מיד עם הגשת כתב האישום. נטען שהצתת הרכב התבצעה רחוק מהרחוב, לא בקרבת רכבים נוספים בשכונה הצפונית ביותר בעיר שפרעם, במקום שמדובר הלכה למעשה על שטח פתוח ולא בשכונת מגורים.

9.         נטען שרמת המסוכנות של המעשה הייתה בעוצמה נמוכה מאוד יחסית, בהתחשב במיקום הרכב. נטען עוד שלא נגרם נזק רב כ-8,000 ₪ בלבד.

10.       הסנגור סבר שמתחם הענישה ההולם נע בין 10 -28 חודשי מאסר. נטען שהמקרים שאוזכרו ע"י המדינה היו חמורים בהרבה מהמקרה דנן כאשר חלקם בוצע במקום צפוף או שהוצת יותר מרכב אחד, בשונה מהמצב כאן.

11.       נטען שאומנם הנאשם קיבל סכום כסף עבור חלקו, אך המעשה לא מצביע על רצון להשמיד את המשאית כליל והיא ניזוקה נזק מנורי בלבד.

12.       ההגנה ביקשה שיוטל עונש ברף התחתון של המתחם שהוצע.

13.       צוין שהנאשם מתגורר עם אחותו ועם אמו ללא האב, ופרנסת הבית הייתה מוטלת על שכמו של הנאשם. כמו כן התבקש הטלת קנס בסכום לא גבוה, אם בכלל.

עמדת הנאשם

14.       הנאשם הביע צער על מעשיו.

4

דיון

15.       הנאשם שוהה במעצר מאז יום 5.7.22. לחובתו שתי הרשעות קודמות מ-2013 ו-2014 בגין עבירות אלימות ורכוש.

16.       כפי שעולה מהפסיקה שהובאה על ידי המדינה, מתחם הענישה ההולם לגבי עבירות הצתה "רגילות" ללא נסיבות מיוחדות, נמצא בין 2 - 4 שנות מאסר. מקרה זה אינו שונה מהכלל, ועל כן אני מאמץ את המתחם האמור.

17.       ביחס לקביעת הענישה בתוך המתחם, לקולא יש לציין את הודאתו המהירה של הנאשם וקבלת האחריות בגין חלקו במעשה, ולחומרא את עברו הפלילי ואת העובדה שקיבל תמורה עבור ביצוע העבירה, כך שבסופו של עניין הנני מטיל עונשים כדלקמן:

-         30 חודשי מאסר בפועל, שמהם תנוכה התקופה בה שהה הנאשם במעצר מיום 5.7.22;

-         מאסר על תנאי של 9 חודשים למשך 3 שנים, שהתנאי יופעל במידה והנאשם יעבור עבירת אלימות מסוג פשע;

-         פיצוי בסך 2,956 ₪ לבעלים של המשאית - חב' ההר בע"מ;

ופיצוי בסך 5,383 ₪ לבעלים של הנגרר, חסן עואלי.

סכומי הפיצוי ישולמו עד ליום 30.6.23.

בנסיבות, לא יוטל קנס בנוסף.

זכות ערעור תוך 45 יום

ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ג, 14 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.