1

1.         העבירה המיוחסת לנאשם הינה סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין.

על פי כתב האישום, ביום 21.2.2014 שעה 23:00 נסע הנאשם עם יסרי זעתרי לכיוון מעבר קלנדיה מכיוון ציר 45 ברכב מסוג קיה. כאשר השתלב בככר נעמד במקום, שוטר סימן לנאשם באמצעות פנסו, הנאשם פנה ימינה לציר 60, לכיוון בית חנינה והחל לנסוע במהירות כשהוא עוקף רכבים בצורה מסוכנת שאילצה נהגים שנסעו בכיוון הנגדי לבלום על מנת למנוע פגיעה, ונהגים שנסעו בכיוון נסיעתו בלמו על מנת לאפשר לרכב הנאשם להשתלב בתנועה. הרכב נעצר על ידי שוטרים שדלקו אחריו.

בתשובתו אישר הנאשם כי נהג ברכב בזמן ובמקום כאמור בכתב האישום, אך לא היה מרדף, לא עקף רכבים בצורה מסוכנת.

2

2.         בבית המשפט העידו שני שוטרים שהיו בשטח, הוגשו דו"ח פעולה של אחד מהם (ת/2) ואמרתו של הנאשם במשטרה (ת/1).

            המאשימה ויתרה על עדותו של עד התביעה יסרי זעתרי, שנסע אף הוא ברכב. עד זה זומן על ידי ההגנה, אך למרות מספר ניסיונות לזמנו לא התייצב לעדות. מטעם ההגנה העיד הנאשם והוגשו צילומים של השטח שצולמו בשנת 2018 (קרי, 4 שנים לאחר האירוע) ומוצגים נוספים.

3.         רב סמל ארכאן עז א-דין העיד, כי היה במחסום, רכב הנאשם נעמד בככר, סימן לו עם הפנס, ואז הרכב פנה ימינה והחל בנסיעה מהירה לכיוון ציר 60 (עמ' 9), לפיכך עלה לניידת, דיווח בקשר, ותוך נסיעה קיבל דיווח בקשר, כי רכב הנאשם עוקף רכבים ומסכן התנועה (עמ' 10). מדובר בעדות שמיעה, שכן העד לא יכל לשמור על קשר עין (עמ' 11). לדברי העד, הנאשם התעלם מסימון פנסו ולכן לא ציית להוראת שוטר (עמ' 31). כאשר נשאל אם כאשר נכנסה הניידת תוך נסיעה לכביש 60 נסעו ממול רכבים, ענה שאינו זוכר (עמ' 31), ואחר כך הוסיף כי גם בזמן שנסע עקבות רכב הנאשם בכביש 60 לא באו ממול רכבים (עמ' 32). לציין, דו"ח הפעולה של העד (ת/2) הוגש שלא לתוכנו (עמ' 40).

עד התביעה, ראש צוות בילוש, אדם מיארה, היה קרוב למחסום וקיבל דווח על רכב ש"התפרסס" או ברח, והחל לנסוע לקראתו אך הגלגל נכנס לבור בכביש, הרכב המשטרתי נתקע ולכן לא השתתף יותר, אך ראה מרחוק (עמ' 42-41). לדברי העד, הכביש מואר היטב והוא ראה רכב עוקף שני רכבים ומסכן נוסעים מולו וגורם להם לבלום (עמ' 43). כמו כן שמר על קשר עין רצוף, ראה את רכב הנאשם לראשונה ממרחק כמה מטרים עד שנעצר במרחק 500-400 מטר (עמ' 43). העד הסביר כי השוטר הנוסף שהיה עמו התעסק עם הגלגל שנכנס לבור ומנע המשך נסיעתו, אך הוא עצמו המשיך לשמור על קשר עין עם רכב הנאשם (עמ' 45).

3

4.         הנאשם העיד, כי נסע נסיעה רגילה עם בן דודו יוסרי, לא היה מרדף וכאשר ניידת המשטרה הורתה לו לעצור בצד, עשה כן, נעצר, נכבל ונחשד בענייני נשק, סכין, ולא אפשרו לו לאכול ולשתות, לכן סרב לענות לשאלות חוקריו (עמ' 67-68).

5.         דיון ומסקנות

מעדותו של השוטר ארכאן עז-אדין עולה, כי לא ראה במו עיני כי הנאשם עוקף רכבים בצורה מסוכנת, אלא שמע על כך ברשת הקשר. כמו כן, לא זכר כי רכבים נסעו בכיוון הנגדי בכביש 60 ואף שלל זאת. מעדות השוטר אדם מיארה עולה, כי התבקש להצטרף למרדף או לנסיעה בעקבות רכב הנאשם, אך רכב המשטרה - בילוש, בו ישב, נתקע בבור. מדובר בשעת לילה בנסיעה מהירה של רכבים וספק אם מתוך רכב שנתקע ניתן להבחין בצורה ברורה בשתי עקיפות וגרימה לרכבים ממול לבלום.

שני השוטרים העידו על מה שחוו וראו ועדותם עניינית וישירה, אולם חלפו 4 שנים ויותר מהאירוע, וממה שזכרו שראו עולים ספקות המגיעים לכדי ספק סביר. אומנם התנהגותו של הנאשם הינה בעייתית, הוא התעלם מאיתות הפנס, במשטרה סרב לענות לשאלות, אולם אין די בהתנהגותו המחשידה כדי להסיר הספק שנמצא בעדויות התביעה.

המסקנה הינה, כי יש לזכות הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ' בכסלו התשע"ט, 11 בנובמבר 2018, במעמד הצדדים