1

רקע

1.   הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של גניבת רכב בהתאם לסעיף 413 ב' לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2

2.   על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 25.4.17, נחתם חוזה בין הנאשם לחברת "שפיר מבנים ותעשיות (2002) בע"מ (להלן: "החברה") ולפיו תמכור החברה לנאשם משאית בשווי של 204,750 ₪ וזאת בתשלומים של 3,894.44 ₪ לחודש. עוד הוסכם כי מערבל בטון המותקן על המשאית בשווי של כ- 90,000 ₪, יוותר בבעלות החברה גם לאחר השלמת התשלומים. כן סוכם שהעברת הבעלות על המשאית מהחברה לנאשם תיעשה לאחר הסדרת כלל התשלומים. בתאריך 11.8.17, לאחר ששילם לחברה 48,000 ₪ בעבור המשאית, נסע הנאשם עם המשאית לכיוון שטחי הרשות והעביר את המשאית לאחר שזהותו אינה ידועה למאשימה.

3.   בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 28.1.20, הצהירו הצדדים על הסדר טיעון במסגרתו יתקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם. המאשימה תעתור לעונש של מאסר בפועל בן 12 חודשים, מע"ת וקנס. בעוד ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה.

תסקיר שירות מבחן

4.     לדיון שהתקיים בתאריך 5.7.20, התקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם, אשר סוקר את נסיבות חייו ומתאר כי מדובר באדם בן 29, מאורס. עובד כיום כמתקין ואחראי על צוותים בחברת "הוט" כעצמאי. לנאשם אין הרשעות קודמות והוא מקבל אחריות מלאה על ביצוע העבירה, ומבטא חרטה על דרך התנהלותו. לדבריו, פעל מתוך מצוקה כספית ומבלי לחשוב על השלכות מעשיו. תכנן להחזיר את הכספים לחברה לאחר קבלת פיצוי מחברת הביטוח. שירות המבחן מסר כי הנאשם מגלה מודעות ראשונית לחשיבתו הבעייתית והשלכות מעשיו. הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן את חשיבות סיום ההליך המשפטי ללא הרשעה וזאת על רקע עבודתו בחברת "הוט". הערכת שירות המבחן היא כי הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק דומה בעתיד, פחת בעיתוי הנוכחי וכי לנאשם דפוס חשיבה בעייתי העומד ברקע ביצוע העבירה. הוא אינו מחובר לנזק שנגרם למפגע העבירה. המלצתם היא לענישה מוחשית בדמות עבודות שירות ברף נמוך.

טיעוני הצדדים

3

5.     ב"כ המאשימה, עו"ד שחר יערי, טענה כי אין מדובר בגניבת רכב גרידא, אלא ברכב בעל שווי רב אשר שימש כנכס שהניב פירות לחברה. העבירה בוצעה תוך תכנון מוקדם והנכס לא הוחזר לבעליו. כעולה מהאמור בתסקיר שירות המבחן, הנאשם אף התכוון להונות את חברת הביטוח. מדובר בגניבה של נכס שערכו קרוב לרבע מיליון שקלים ומצדיק כדרך כלל ענישה של מאסר בפועל לתקופה ממושכת. המאשימה הסכימה להגביל עצמה לעתירה ל-12 חודשי מאסר בפועל לנוכח קושי ראייתי מסוים בתיק. היא הפנתה לפסיקה ועתרה למתחם ענישה הנע בין 12 ל-30 חודשים. היא טענה כי העתירה לתחתית המתחם היא לנוכח היעדר הרשעות קודמות, הודאה ונטילת אחריות וחיסכון בזמן שיפוטי יקר. היא התייחסה לתסקיר שירות המבחן ותהתה על הערכתו כי הסיכון פחת וזאת ללא שהנאשם עבר כל הלך טיפולי. היא סבורה כי המלצת שירות המבחן מנותקת ממתחמי הענישה.

6.     ב"כ הנאשם, עו"ד יוסף סמארה, הפנה לכך שהנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. לטענתו, אין מדובר בהודאה מן הפה ולחוץ ולראיה, השתקמותו של הנאשם אשר עובד כיום בחברת "הוט". הוא אף טען כי הנאשם ביצע לחברה עבודות בשווי של 100,000 ₪ ללא כל תמורה כנגד חובו לחברה בשל המשאית, אשר על כן חובו לחברה קטן בהרבה מהמצוין בכתב האישום וזהו חוב אזרחי. המדובר בעבירה שבוצעה בשנת 2017, והנאשם לא עבר כל עבירות נוספות. הוא עתיד להתחתן בקרוב ומצבו הכלכלי קשה. העובדה שחשף בפני קצין המבחן את כוונתו להונות את חברת הביטוח אינה צריכה להיזקף לרעתו, היא מצביעה על כנותו. הוא הפנה לפסיקה ולפיה מתחם הענישה בעבירה זו נע בין של"צ למאסר בעבודות שירות. הוא עתר לשל"צ וככל שבית המשפט לא ייעתר לכך, עתר לעבודות שירות.

7.     הנאשם עצמו אמר כי הוא מתנצל ומבקש לפתוח דף חדש.

8.     בתום הדיון ניתנה הזדמנות לנאשם להעביר לבית המשפט מסמך מטעם החברה המעיד על כך שהנאשם ויתר על שכר עבודה חלף חובו לחברה בגין גניבת המשאית.

9.     מסמך כזה לא הועבר. מנגד, הודיעה המאשימה כי פנתה לחברה וזו מסרה כי לא הוחזרו על ידי הנאשם סכומים בשל שכר עבודה ואף נוצר חוב נוסף מהנאשם לחברה בשל צ'ק שחזר בנוגע לתשלום מע"מ עבור המשאית.

דיון והכרעה

מתחם העונש

4

10.הערך החברתי המוגן אשר נפגע כתוצאה מהעבירות שבוצעו על ידי הנאשם הינו הגנה על זכות קניין הזולת, כך גם פגיעה באמון החברה שמסרה לנאשם חזקה על המשאית טרם הושלם התשלום בעבורה.

11.בכלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, שקלתי לחומרא כי מדובר בעבירה מתוכננת מראש שבוצעה על ידי הנאשם, תוך פגיעה באמון החברה שמסרה לידיו את המשאית ותוך גרימת נזק רב לחברה ממנה נגנב גם מערבל הבטון שכלל לא היה אמור לעבור לחזקתו של הנאשם. עד היום המשאית לא הוחזרה לרשות החברה והנאשם לא פיצה את החברה על הנזק שגרם. הנאשם טען כי עשה זאת, אולם לא הציג כל ראיה לכך ולטענת החברה, הדבר לא נעשה ואף התגלה שנזקי החברה גדולים יותר וכי חלק מהכסף שלכאורה שולם על ידי הנאשם באמצעות צ'ק עבור המשאית, חזר.

12.מדיניות הענישה בעבירות מעין אלו, היא למאסר מאחורי סורג ובריח. ניתן להצביע על מקרים דומים, כמפורט להלן:

א.     בת"פ 37829-11-11מדינת ישראל נ' אבו סרחאן (24.6.13), הורשע נאשם בגניבת משאית עליה הורכב מערבל בטון, ממעבידו. המשאית אותרה והוחזרה לבעליה. נקבע מתחם עונשי הנע בין שנה וחצי ל-3 שנות מאסר. הנאשם חסר עבר פלילי שהודה בביצוע העבירה, נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל.

ב.      בעפ"ג 58853-06-19 קוואסמי נ' מדינת ישראל (11.11.19), נדחה ערעור על גזר דין שעניינו שני אישומים בדבר גניבת משאית בצוותא עם אחרים, בו נקבע מתחם ענישה הנע בין 12- 28 חודשי מאסר לכל גניבה והוטל על נאשם עונש של 22 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

5

ג.       בעפ"ג 49175-06-11 מוזפר נ' מדינת ישראל (6.12.12), התקבל ערעור המדינה על גזר דין שהושת על נאשם אשר גנב משאית ועליה מערבל בטון ונמלט משוטרים. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם שבעה חודשי מאסר בפועל תוך שהוא מדגיש שהיה מקום להשית עליו תקופה ארוכה יותר של מאסר אלא שהדבר לא נעשה לנוכח נסיבותיו האישיות של המערער, ובכלל זה מצבו הנפשי שהתדרדר מאז ביצוע העבירות, ולאור הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה בדרך-כלל את הדין עם נאשמים. באותו מקרה הוחזרה המשאית לבעליה והיה מדובר בנאשם חסר כל הרשעות קודמות.

13.לנוכח האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש

14.בכלל הנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, התחשבתי בכך שמדובר בנאשם חסר כל הרשעות קודמות. הודה וחסך מזמנו של בית המשפט ומהצורך בהעדת עדים. מאז ביצוע העבירה חלפו שלש שנים. כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן הנאשם עובד ואינו מעורב בחיים עברייניים. הוא אף התארס ויינזק באופן ממשי מהעונש שיוטל עליו. עוד נתתי משקל לדברי ב"כ הצדדים בדבר קושי ראייתי מסוים שעמד ברקע הסדר הטיעון.

15.עיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם, אולם זו אינה עוסקת בגניבת רכבים בשווי המשאית שנגנבה על ידי הנאשם או שעניינה בשיקולי שיקום אשר הביאו לסטייה ממתחמי הענישה.

16.בעניינו של הנאשם לא ניתן להצביע על כל הצדקה לסטייה משיקולי שיקום. שירות המבחן מדגיש כי הנאשם שלל כל נזקקות טיפולית וכי התנהגותו מצביעה על כך שאינו מחובר לנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מהתנהגותו וכי נזקקת ענישה מוחשית וקונקרטית אשר תחדד את אחריותו למצבו.

17.המלצת שירות המבחן לענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות ברף נמוך אינה עומדת במתחמי הענישה הראויים לעבירה מעין זו.

18.לנוכח האמור לעיל, אגזור את דינו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה.

19.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

6

א.     10 חודשי מאסר בפועל בקיזוז ימי מעצרו (20-22.8.17).

ב.      6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור במשך שלש שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.       3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור במשך שלש שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירת רכוש מסוג עוון.

ד.      קנס בסך 5,000 ₪ אשר יקוזז מההפקדה המצויה במ"י 46977-08-17.

ה.      פיצוי בסך 10,000 ₪ אשר ישולם לחברה בתוך 60 יום מהיום. פרטי החברה הניזוקה יימסרו למזכירות על ידי ב"כ המאשימה.

הטלפון הנייד שנתפס מידי הנאשם יוחזר לו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ' אב תש"פ, 10 אוגוסט 2020, בנוכחות הצדדים- ב"כ המאשימה עו"ד שחר יערי, הנאשם וב"כ עו"ד יוסף סמארה.