1

גזר דין

כללי

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן- פקודת הסמים או הפקודה); החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- (ג) רישא לפקודת הסמים; החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן, לפי סעיף 9(א) ו- (ד) רישא לפקודת הסמים; החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים; ונטילת חשמל שלא כדין, לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן - חוק העונשין).

הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים כלל את תיקונו של כתב האישום מבלי שגובשה הסכמה לעניין העונש, ובהקשר זה טען כל צד על-פי מיטב שיקול דעתו.

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם הקים מעבדה לגידול והפקת סם מסוכן מסוג קנבוס בדירה ששכר בתל-אביב, בה גידל והפיק כ- 660 שתילים במשקל כולל של 90 ק"ג במשך כ-4 חודשים. המעבדה התפרסה על פני 5 חדרים וכללה מערכות חשמל, השקיה, חימום, אוורור, גופי תאורה, בלוני חמצן ואדניות. זאת ועוד, לשם תפעול הציוד אשר שימש לגידול הסם, נטל הנאשם והשתמש בחשמל שלא כדין.

2

טענות הצדדים לעונש

3.      ב"כ התביעה, עו"ד ענת בן זאב, עמדה בטיעוניה על הערכים המוגנים השונים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, על ריבוי תיקי המעבדות ועל הצורך במתן מענה עונשי הולם לתופעה מתגברת זו.

התובעת התייחסה בטיעוניה לתכנון שקדם לביצוע העבירות; לכמות הסמים הבלתי מבוטלת שנתפסה במקום; לעברו הפלילי הנקי של הנאשם; להודאה ונטילת האחריות המלאה. התובעת אף ציינה בהגינותה, כי הגם שעולה מכתב האישום שהנאשם הוא האחראי הבלעדי לפעילות המעבדה, הרי שניתן להניח כי לא פעל לבדו אלא לקח על עצמו את האחריות המלאה לביצוע העבירות.

בהינתן כלל הנתונים ומדיניות הענישה של התביעה, ובשים לב לע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.08.2018) (להלן - עניין זנזורי) אליו הפנתה, עתרה התביעה להעלאת רף הענישה כך שמתחם העונש ההולם ינוע בין 36 ל- 56 חודשי מאסר, תוך מיקום עונשו של הנאשם בתחתית המתחם. כמו כן, המאשימה עתרה להשתת קנס כספי משמעותי.

4.      ב"כ הנאשם, עו"ד אלעד רט, סבר כי מתחם הענישה לו עתרה התביעה בעניינו של הנאשם אינו מתיישב עם מדיניות הענישה הנוהגת והמקובלת בעבירות ובמקרים דומים. בהקשר זה נטען כי בשנים האחרונות חל שינוי ביחס לאיסור על השימוש בקנבוס, אשר בא לידי ביטוי בחקיקה, באכיפה ובענישה, ולכן - על פי הנטען - כי יש להחיל את השינוי גם על המגדלים והסוחרים ולא רק על צרכני הקצה. עוד נטען, כי עניין זנזורי ניתן זמן קצר בלבד לפני הרפורמה בעבירות הקנבוס, וממילא כמות הסמים שם הייתה גדולה באופן משמעותי מהכמות המיוחסת לנאשם והעונש שהוטל שם היה נמוך מהרף התחתון של המתחם לו עותרת התביעה. הסניגור הוסיף וטען כי עיון בפסיקה מאוחרת לזנזורי מלמד כי המתחמים להם עותרת התביעה בתיקים דומים, נמוכים באופן דרמטי מהמתחם לו היא עותרת כעת. התנהלות זו מהווה לשיטתו אכיפה בררנית ומקימה טענת הגנה מן הצדק.

לגופו של עניין נטען, כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות לא לובן די הצורך, ובהינתן שהתביעה מניחה אף היא שהנאשם לא פעל לבדו, הרי שאין לראותו כעבריין המרכזי או כמרוויח העיקרי. עוד נטען, כי העבירות התגלו טרם הפצת הסם כך שלא נגרם נזק בפועל; וברקע לביצוע העבירות עומדים קשיים כלכליים וחובות שצבר לשוק האפור, כך שלא מדובר במי שפעל מתוך מניעים עבריינים מושרשים.

הסניגור עמד על נתוניו האישיים של הנאשם: בן 41, ללא הרשעות קודמות, אשר שירת בשירות צבאי מלא, נשוי ואב לשלושה, נטל אחריות מלאה על מעשיו בהזדמנות הראשונה והביע חרטה. הסניגור ביקש להתחשב בתקופת מעצר הבית בו שהה הנאשם, וכן במצוקה הכלכלית אליה נקלעה המשפחה, שעלולה להחריף ככל שייגזר עליו עונש מאסר וקנס.

על יסוד כל הנתונים שפורטו לעיל, סבר הסנגור כי יש מקום לאמץ מתחם ענישה הנע בין 16 ל- 30 חודשי מאסר, ולמקם את הנאשם בתחתית המתחם.

3

5.      הנאשם הגיש לבית המשפט מכתב שכתב, בו הביע חרטה על מעשיו, לקח אחריות מלאה, ותיאר את מצבו הקשה מבחינה משפחתית וכלכלית.

דיון והכרעה

6.      דומה כי אין צורך להכביר מילים על החומרה הטמונה במעשים כגון אלו שביצע הנאשם, אשר פוגעים במגוון ערכים חברתיים, ובהם הגנה על הציבור מפני הנזקים הישירים שנגרמים לגופם של הצרכנים הפוטנציאליים, והנזקים העקיפים שנגרמים כתוצאה מביצוע עבירות רכוש ואלימות, הנלוות לצריכת הסם.

ריבוי המקרים של הקמת מעבדות לגידול סמים הפך בעת האחרונה לתופעה נפוצה ומסוכנת המחייבת ענישה הולמת, גם מקום בו מדובר בסמים "קלים" כגון קנבוס.

לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון בעניין זנזורי הנזכר לעיל:

"צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו מוכנים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים וסוחרים בסם... ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים", תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם" (פס' 8 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית).

7.      מידת הפגיעה בערכים המוגנים צריכה להילמד מאופייה של המעבדה; מכמות השתילים; ומכמות הסם.

אשר לאופייה של המעבדה - מדובר במעבדה "רגילה", שהכילה ציוד המוחזק דרך קבע במעבדות. בנסיבות התיק דנא התרחש אירוע עברייני נוסף של גניבת חשמל, אשר רלוונטי אף הוא לקביעת המתחם, ויש בו כדי לייצר הבחנה מסוימת, גם אם אינה משמעותית, בין מעבדה אחת לאחרת.

אשר לכמות השתילים - סבורני כי מדובר בכמות משמעותית (660), וכנלמד מסקירת הפסיקה הרלוונטית, לא מן הנמנע כי ככל שגילויה של המעבדה היה מתעכב, כמות הסם הייתה משמעותית יותר (ראה לדוגמא ע"פ 863/18 לירן סבן נ' מדינת ישראל (15.11.2018) וע"פ 861/18 משה סבן נ' מדינת ישראל (2.4.2019) (להלן - עניין סבן), שם דובר על כמות של 283 שתילים, בעוד שכמות הסם עמדה על 92 ק"ג).

אשר לכמות הסם - הרי שמדובר בכמות לא מבוטלת, כך שהנזק הפוטנציאלי ממעשיו של הנאשם עשוי היה להיות משמעותי ביותר, וכך גם הפגיעה בערכים המוגנים.

בהינתן כמות הסם, כמות השתילים ורכיב "נטילת החשמל", ניתן לומר כי הפגיעה בערכים המוגנים היא בעוצמה משמעותית.

4

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לתכנון שקדם לביצוע העבירה, אשר בא לידי ביטוי בשכירת דירה ובהתקנת הציוד הרלוונטי - מערכות חשמל, השקיה, חימום ואוורור, גופי תאורה, בלוני חמצן ואדניות. הנאשם אף התחבר שלא כדין לרשת החשמל לצורך תפעול הציוד ששימוש לגידול הסם.

הגם שעולה מכתב האישום כי הנאשם ביצע את העבירות ללא שותפים, התביעה הסכימה כי מעבדות מהסוג דנן, בדרך כלל, אינן מוקמות ומנוהלות על ידי אדם אחד. סבורני כי אין במוסכמה האמורה כדי לעלות או להוריד מחלקו של הנאשם בנסיבות העניין, שכן גם אם לנאשם היו שותפים נוספים, ניתן לראות בו - וכך עולה גם מהודאתו - כחוליה חיונית ומשמעותית בשרשרת הפקת הסם.

במקרה דנא, הנזק שנגרם בפועל הוא כלכלי בשווי החשמל שנגנב. בכל הקשור לעבירות הסמים, הנזק הקונקרטי נמנע מאחר שהנאשם נתפס טרם הפצת הסם. עם זאת, הנזק הפוטנציאלי שהיה עלול להיגרם מהפקת הסם והפצתו הוא משמעותי בשל המשקל הרב וכמות השתילים הגדולה שעלולים היו לשמש להכנות מנות סם רבות.

הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות הן כלכליות, והרצון לזכות ברווחים מהירים לכיסוי חובות כספיים שצבר מול גורמים בשוק האפור בגין הסתבכות כלכלית.

8.      בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים:

ע"פ 871/20 אברג'יל נ' מדינת ישראל (30.3.2020) (להלן - עניין אברג'יל) - המערער הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנבוס, ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לאחר שהקים והפעיל מעבדה לגידול סם מסוכן בה נתפסו מאות שתילים שהגיעו למשקל של 80 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 22 ל- 46 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושת מאסר בפועל של 26 חודשים. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

ענייננו חמור יותר מעניינו של אברג'יל, הן נוכח העובדה כי כמות הסם מעט גדולה יותר (90 ק"ג לעומת 80 ק"ג) והן נוכח רכיב נטילת החשמל שאינו קיים בעניינו של אברג'יל.

עניין זנזורי - המערער הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוגן מסוג קנבוס, קשירת קשר לפשע ושיבוש מהלכי משפט לאחר שהקים מעבדה לגידול קנבוס בה נתפסו 137.6 ק"ג של סם. נקבע מתחם ענישה שנע בין 36 ל- 56 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושת מאסר בפועל של 26 חודשים, וזאת בשל הסיכוי הממשי לשיקום. בית המשפט עליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

המקרה דנא חמור יותר מענייננו ביחס לכמות הסם שנתפסה, ועל כן מתחם הענישה שנקבע גבוה.

5

ע"פ 863/18 לירן סבן נ' מדינת ישראל (15.11.2018) - המערער הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנבוס, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן וקשירת קשר לפשע, לאחר שהקים וניהל מעבדה לגידול סם מסוכן (בצוותא עם אחרים), בה נתפסו 283 שתילים שהגיעו למשקל של 92 ק"ג. נקבע מתחם שנע בין 28 ל- 52 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון החליט להקל בעונשו והעמידו על 36 חודשי מאסר (חלף עונש של 42 חודשי מאסר שהוטל בבית המשפט המחוזי).

ענייננו לכאורה חמור יותר מעניינו של הנאשם לירן סבן, הן נוכח רכיב "נטילת החשמל" והן נוכח כמות השתילים הגדולה יותר (660 לעומת 283, הגם שכמות הסם שנתפסה כמעט זהה).

ע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018) (להלן - עניין דרחי) - המערער הורשע בעבירות של גידול סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית לאחר שהקים מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בה נתפסו 76.85 ק"ג קנבוס. נקבע מתחם ענישה שנע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושת מאסר בפועל של 30 חודשים. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017) - המערער הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, סחר בסם ונטילת חשמל במרמה לאחר שהקים מעבדה לגידול סם מסוכן בה נתפסו 282 שתילים שהגיעו למשקל של 87.25 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 28 ל- 48 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושת מאסר בפועל של 36 חודשים. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

ע"פ 5093/17 בקשט נ' מדינת ישראל (1.1.2018) - המערערים הורשעו בהתאם להודאתם בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, וקשירת קשר לפשע, לאחר שהקימו מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בה נתפסו שתילים שהגיעו למשקל של 131 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 30 ל- 48 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע כי העונש שהושת על המערערים אינו חורג מרף הענישה הנוהג, ואולם נוכח התסקירים החיוביים בעניינם, ומטעמי שיקום, הוחלט להקל בעונשם ל -28 חודשים (חלף 34 חודשים) ו- 24 חודשים (חלף 30 חודשים).

ת"פ (מחוזי ת"א) 6090-10-19 מדינת ישראל נ' פלופסקי (13.7.2020) - הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ונטילת חשמל שלא כדין לאחר שהקים מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בה נתפסו כ- 200 שתילים שהגיעו למשקל של 52 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 24 ל- 52 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושת מאסר בפועל של 24 חודשים.

בעניינו של פלופסקי, הגם שדובר בכמות סם שאינה מבוטלת, היא עדיין הייתה מצויה בסמוך לאותו קו תפר המבחין בין תיקי מעבדות המוגשים לבתי משפט השלום לתיקי המעבדות המוגשים לבתי המשפט המחוזיים על פי מדיניות העמדה לדין של התביעה. בענייננו הכמות שנתפסה גבוהה בהרבה מזו של פלופסקי (לרבות כמות השתילים), ומחייבת מתחם ענישה מחמיר יותר.

ת"פ (מחוזי ת"א) 12222-11-19 מדינת ישראל נ' מיה (13.7.2020) - הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן לאחר שהקים מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בה נתפסו 63 ק"ג קנבוס. נקבע מתחם הנע בין 24 ל- 52 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושת מאסר בפועל של 24 חודשים.

6

ת"פ (מחוזי ת"א) 49034-02-19 מדינת ישראל נ' אוחיון (7.1.2020) (להלן - עניין אוחיון) - הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן ונטילת חשמל שלא כדין לאחר שהקים מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בה נתפסו 725 שתילים שהגיעו למשקל של 114 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל- 40 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושת מאסר בפועל של 20 חודשים.

ת"פ (מחוזי ב"ש) 69278-05-18 מדינת ישראל נ' אלוכילי (24.11.2019) (להלן - עניין אלוכולי) - הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לאחר שגידל בחממות המצויות בתוך מחסן במתחם ביתו 558 שתילים שהגיעו למשקל של 97 ק"ג. נקבע מתחם הנע בין 18 ל- 48 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושת מאסר בפועל של 27 חודשים.

ת"פ (מחוזי מרכז) 45480-02-19 מדינת ישראל נ' סויסה (22.1.2020) - הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לאחר שהקים מעבדה בה נתפס סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 79.9 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 22 ל-46 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם 36 חודשי מאסר (הכוללים הפעלת מאסר מותנה של 6 חודשים). לציין כי במקרה זה, אין עסקינן במי שהורשע גם בנטילת חשמל.

ת"פ (ב"ש) 9532-10-18 מדינת ישראל נ' אבו עסא (8.7.2019) -הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנבוס לאחר שגידל בסככה הסמוכה לבית אביו כ- 280 שתילים שהגיעו למשקל של 141 ק"ג. נקבע מתחם הנע בין 30 ל- 60 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושת מאסר בפועל של 30 חודשים.

9.      בטרם אקבע את מתחם העונש ההולם, אדרש לשתי טענות שהעלה הסניגור במסגרת טיעוניו לעונש:

בהתאם לטענה הראשונה, יש מקום להקל בענישה הואיל ומדובר בעבירות סמים מסוג קנבוס, אשר לאחרונה רשויות האכיפה הציגו מדיניות מקלה יותר. בית המשפט העליון עמד על טענה זהה לזו בעניין דרחי וקבע כך:

"אל לנו לטעות - השימוש בקנבוס אסור. לטעמי זה אינו סם קל אלא סם פחות חמור. ממילא, אין זו המסגרת לבחון את מדיניות רשויות האכיפה. מתוך הנחה שהיא ראויה, הרי שהיא נועדה בעיקר למשתמשים בסם זה לשימוש עצמי, ולא בתדירות גבוהה... מדיניות חדשה זו לא נועדה לעודד הספקה או ייצור של סם, ואין בה לגרוע מהתכלית החברתית של מלחמה נגד התופעות האלו. עולה כי מדיניות הענישה למשתמש העצמי בסם מסוג קנבוס פעם ראשונה לחוד, ומדיניות הענישה למפיץ, לסוחר ולמגדל, ולמסייע להם - לחוד" (פס' 4 לפסק דינו של כב' השופט נ' הנדל) [ההדגשות הוספו].

גם בעניין זנזורי נקבע כי מגמת הענישה ביחס לעבירות אלה היא של החמרה והרתעה, ולא של הקלה בענישה.

זאת ועוד, פסק הדין בעניין אברג'יל אשר הובא לעיל (ואליו הפנה גם הסניגור) ניתן אך לאחרונה (30.3.2020), וגם בו אין כדי ללמד על מגמה של הקלה במדיניות הענישה ביחס למפיצים, סוחרים ומגדלים.

7

בהתאם לטענה השנייה, המתחם לו עתרה התביעה בתיק דנא גבוה באופן דרמטי מהמתחמים להם היא עותרת בתיקים דומים והתנהלות זו מהווה אכיפה בררנית.

אין בידי לקבל גם טענה זו. עיון בפסיקה הרלוונטית מלמד שהתביעה טוענת למתחמים דומים ואף גבוהים יותר בתיקים אחרים (ראו למשל: בעניין אוחיון טענו למתחם שנע בין 36 ל- 54 חודשי מאסר; בעניין דרחי טענו למתחם שנע בין 36 ל- 48 חודשי מאסר; בעניין אלוכילי המדינה הגבילה את עצמה ל- 30 חודשי מאסר; בת"פ (מחוזי מרכז) 4460-04-18 מדינת ישראל נ' ציון ברבי ויאיר גברא (28.5.2019) נטען למתחם שנע בין 30 ל- 48 חודשי מאסר).

10.  על יסוד כלל הנתונים אשר פורטו לעיל, ראיתי להעמיד את מתחם העונש ההולם ברף התחתון שלו על 29 חודשי מאסר וברף העליון שלו על 54 חודשי מאסר.

11.  באשר לעונש המתאים לנאשם, הרי שגם לשיטת התביעה, יש להטיל על הנאשם עונש המשקף את הרף התחתון של המתחם.

ניתן להצביע על מספר נימוקים רלוונטיים המצדיקים אימוץ עמדה זו:

הנאשם הודה במיוחס לו כבר בחקירתו במשטרה ובהמשך בבית המשפט, ויש טעם בטענת הסנגור, לפיה יש מקום להעניק לו הקלה בעונשו לאור קבלת האחריות המלאה החל מהרגע הראשון;

התנהלות הנאשם עד מועד ביצוע העבירות הייתה ללא דופי, לרבות שירות צבאי מלא, ואין לחובתו הרשעות קודמות;

הנאשם בן 41, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים והמשפחה נקלעה בעל כורחה למצוקה כלכלית. אף שאין בנסיבות שהובילו לביצוע העבירות, בכדי להשפיע על מתחם העונש ההולם, ראיתי ליתן משקל לנתונים אלו בקביעת העונש בתוך המתחם. נראה כי הפתרון שבחר הנאשם לבעיה - שגוי, אולם אינו מאפיין את אורחות חייו.

12.  על יסוד כלל השיקולים שפורטו לעיל, ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      29 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו - 01.06.2020 ובניכוי תקופת מעצר נוספת שבין יום 16.3.20 ועד יום 20.3.20.

ב.      6 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא עם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.

ג.        חודש (1) מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון.

ד.      קנס 10,000 ₪ אשר ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 01.08.2021 ועד לסיום התשלומים או 100 ימי מאסר תמורתו. בקביעת הקנס נתתי משקל לחובותיו הרבים של הנאשם.

8

ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה ו/או התביעה.

הציוד שנתפס במעבדה יחולט או יושמד. הסמים יושמדו.

זכות ערעור כחוק.

ניתן והודע היום י"ב אב, תש"פ (02 אוגוסט 2020) במעמד הנוכחים.