1

עיינתי בבקשתו האחרונה של המבקש. עם כל ההבנה, ידו של בית המשפט קצרה מלהושיע במקרה דנן בנסיבות הקיימות.

בהמשך לאמור בהחלטה מיום 1.11.2021, שעה שלא מונַחות לפני בית המשפט ההחלטות השיפוטיות (גזרי הדין - הקנסות) אותן מבקש המבקש לבטל, גם לוּ היה מוצא בית המשפט עילה משפטית לביטול (ואינני קובע כך), הרי שלא ניתן לעשות כן בהעדר ההחלטות.

2

עיתוי הגשת הבקשה מציב קושי אמיתי (עובדתי ומשפטי). העיתוי והקושי שלצדו, רובצים לפתחו של המבקש אשר כפי שעולה מטענותיו, הוא ידע בזמן אמת על קיומם של גזרי הדין שניתנו בעניינו (ראו למשל: סעיף 8 בכתב הבקשה) והבקשה מוגשת רק לאחר חלוף כשני עשורים.

בכל אופן, כפי שהתברר מבדיקת המזכירות של בית המשפט, התיקים בוערו, ומכאן גם הקושי להידרש לבקשה. אעיר בשולי הדברים - אך לא בשולי חשיבותם - כי בהעדרן של ההחלטות וגם בהעדרם של התיקים, אמנם הצד שכנגד מופיעה מדינת ישראל, אך לא ברור איזה גוף תובע (משטרת ישראל, רשות המיסים, או כל גוף תובע אחר לפי דין). לפי "נט המשפט" לפחות, מופיע שזה משטרת ישראל - תביעות ירושלים, שעה שנראה - כפי שעולה לכאורה מטיעוני המבקש - כי הקנסות הושתו בתחום הפיסקאלי. הפתרונים אצל המבקש.

אשר לאמור בסעיף 2 בהודעה (בקשה) מיום 5.12.2021, מובהר כי רשות האכיפה והגבייה (המרכז לגביית קנסות) היא גוף נפרד ועצמאי מבית המשפט. ככל שהמבקש זקוק למידע מהמרכז אודות חובותיו, הוא רשאי לפנות אליו, הכל לפי זכויות המבקש וסמכויות המרכז, לפי הוראת כל דין.

לאור כל זאת, בהעדר נתונים מהותיים כאמור, בהמשך להחלטתי מיום 1.11.2021 ועל-יסוד הטעמים שפורטו בה (זולת הטעם של אי-צירוף תצהיר), הבקשה לביטול קנסות (בקשה מיום 1.11.2021) - נדחית.

המזכירות - להודיע למבקש בהתאם.

ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"ב, 16 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.