1

 

 

גזר דין

כללי

 

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים או הפקודה), והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, לפי סעיף 10 רישא לפקודה.

 

2.         על פי עובדות כתב האישום, החל מיום 5.8.20 או בסמוך לכך, שכר הנאשם מחסן בבניין ברחוב מרדכי בן-טוב 10 בתל-אביב, וביום 13.10.20 החזיק בו, בצוותא עם אחר שזהותו אינה ידועה, את הפריטים הבאים: 103.5 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין, 980.4 גרם סם מסוכן מסוג קנאבוס, משקל דיגיטלי ושקיות חלוקה המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו. באותו מועד נעצר הנאשם ביציאה מחניון הבניין, כשהוא מחזיק על גופו 8 שקיות ניילון שקופות המכילות סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 34.7 גרם.

 

3.         במסגרת הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים תוקן כתב האישום אולם לא גובשה הסכמה לעניין העונש, וכל צד טען על-פי מיטב שיקול דעתו.

           

            טיעוני הצדדים לעונש

 

4.         התובעות, עו"ד שלי קוטין ועו"ד לבנת מלמד, התייחסו לחומרתן של עבירות הסמים ולערכים המוגנים הנפגעים כתוצאה מביצוע עבירות אלה. עוד ביקשו התובעות לשקלל במסגרת קביעת המתחם הן את העובדה כי הנאשם החזיק סם מסוכן משני סוגים שונים, הן את משקלם המשמעותי של הסמים ובהתאמה - את פוטנציאל הנזק הטמון בהם. לשיטת התביעה, אין משמעות של ממש לעובדה כי ביחס לסמים שהוחזקו במחסן, דובר בהחזקה בצוותא עם אחר, שכן ממילא מדובר בהחזקה לכל דבר וענין, מה גם שהנאשם הורשע גם בהחזקת כמות משמעותית של סם מסוכן מסוג קוקאין שלא על דרך ביצוע בצוותא.

 

2

            התובעות הציגו פסיקה, ועל בסיס כלל הנתונים ומדיניות הענישה הנוהגת, סברו כי יש מקום לקבוע מתחם הנע בין 4 שנות מאסר ל- 6 שנות מאסר, ויש למקם את הנאשם בתחתית המתחם לצד הטלת עונש מאסר מותנה וקנס.

 

5.         הסנגור, עו"ד עמית שלף, ביקש לבצע הבחנה בין סיטואציה בה מדובר בהחזקת סם באופן "בלעדי" לבין הסיטואציה המתוארת בכתב האישום, בו חלק משמעותי מכמות הסם שנתפסה הוחזקה על-ידי הנאשם בצוותא עם אחר שזהותו אינה ידועה. הסנגור היה ער לעובדה כי הנאשם לא שיתף את חוקריו בזהותו של האחר, אולם טען כי עשה כן מחשש טבעי ומובן. הסנגור התייחס אף הוא למדיניות הענישה הנוהגת וסקר מספר רב של פסקי דין, ובשקלול כלל הנתונים, סבר כי מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 14 חודשי מאסר ל- 40 חודשי מאסר. בהתייחס לעונש המתאים פירט הסנגור את נתוניו של הנאשם - בן 25, בן למשפחה נורמטיבית, כאשר הוריו סובלים מנכות, ואחותו מאושפזת מזה כשנה בבית חולים לאחר שעברה תאונת דרכים קשה (הוגשו מסמכים לאחר שלב הטיעונים לעונש והתקבלו לתיק בית המשפט). עוד התייחס הסנגור לתקופה הנוכחית על רקע משבר הקורונה, ולקושי בריצוי מאסר המאפיין תקופה זו.

 

            בהינתן כלל הנתונים, סבר הסנגור כי ניתן להסתפק בתקופת מאסר המשקפת את תחתית המתחם המוצע על-ידו.

            הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה וצער על מעשיו.

 

            דיון והכרעה

 

            מתחם העונש ההולם

 

6.         בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על החומרה הטבועה בביצוע עבירות סמים, על השפעתן של עבירות אלה על תחומי עבריינות נוספים, ועל הצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה:

 

            ראה לדוגמא, קביעות בית המשפט העליון בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל, פס' 10 (22.6.2010):

 

            "על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים".

3

 

 

7.         העבירות אותן ביצע הנאשם פוגעות משמעותית בערכים עליהם ביקש המחוקק להגן, ובכלל אלה שמירה על שלום הציבור והגנה עליו מפני הנזקים החברתיים - הן הישירים והן העקיפים - אשר נגרמים כתוצאה משימוש בסמים מסוכנים.

 

8.         מידת הפגיעה בערכים אלו משמעותית בהתחשב בסוג העבירות - החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית; העובדה כי מדובר בשני סוגי סם (קוקאין וקנאבוס) וכמות הסם המשמעותית.

 

            אף אם ביחס לחלק מהכמות (103.5 גרם קוקאין ו- 980.4 גרם קנאבוס) מדובר בהחזקה בצוותא, אינני סבור כי יש בכך משום נתון בעל פוטנציאל ממתן, בוודאי כאשר הנאשם החזיק בנוסף 34.7 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין עת נתפס ביציאתו מהחניון.

 

            אדגיש: אין בידי לקבל את טיעון ההגנה, לפיו יש ליתן משקל בקביעת המתחם לעובדה כי אותו אדם נוסף שהחזיק בחלק מהסמים בצוותא עם הנאשם, לא נתפס וממילא לא הועמד לדין. מעבר לעובדה ששיקוליו של הנאשם בסוכרו את פיו ביחס לזהות שותפו נותרו עלומים, הרי גם אם אניח כי מדובר בחשש טבעי אליו התייחס הסנגור, אין בכך כדי להמעיט או לצמצם מחלקו של הנאשם ביחס להחזקת הסמים, בוודאי כאשר אין חולק כי הוא זה ששכר את אותו מחסן, על כל המשתמע מכך.

 

9.         הנזק הקונקרטי במקרה דנא נמנע מאחר שהנאשם נעצר והסמים נתפסו בטרם הופצו למשתמשי הקצה. לעומת זאת, הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם מהפצת הסם הוא משמעותי בשל הכמות הגדולה וסוג הסם המסוכן שהחזיק, שעלול היה לשמש להכנת מנות סם רבות. יצוין כי המשקל שנתפס במחסן אף מעצים את ההנחה הברורה מאליה, לפיה מדובר בסם המיועד להפצה.

 

10.       בהתייחס למדיניות הענישה הנוהגת, ראיתי להפנות לפסקי הדין הבאים:

 

            ע"פ 482/20 מטר נ' מדינת ישראל (4.6.2020) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובאיומים בכך שהחזיק בביתו 65 גרם הירואין, ואיים על אחד השוטרים שלקח חלק בחיפוש. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר, והשית על המערער 4 שנות מאסר, לצד עונשים נלווים (בין היתר, בשל עבר פלילי מכביד ורלוונטי). עוד יצוין, כי במקרה דנן בחר המערער לנהל הוכחות ועל כן לא ניתן היה להעניק לו את אותה הקלה השמורה לאלו הנוטלים אחריות. בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהוגש על חומרת העונש, והעמיד את עונשו על 3.5 שנות מאסר בעקבות פגם שנפל בחיפוש המשטרתי.

 

4

            ת"פ 44129-09-19 מדינת ישראל נ' אלקאים (9.11.2020) - במקרה זה שהתברר בפניי, דובר בנאשם שהחזיק ברכב בבעלותו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 101 גרם. נקבע מתחם ענישה הנע בין 24 חודשי מאסר ל- 5 שנות מאסר, והוטל עונש של 28 חודשי מאסר, גם תוך התחשבות במאמציו של הנאשם לתקן דרכיו.

 

            ע"פ 4592/15 פדידה נ' מדינת ישראל (8.2.2016) - המערערים הורשעו בעבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסיוע להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיקו 481 גרם קוקאין כשהוא מוסתר מתחת מושב הנהג במוניתו של המבצע. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל- 72 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה.

 

            ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (4.6.2020) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם בכך שהחזיק בביתו 55 גרם קוקאין המחולק ל-38 מנות, משקל אלקטרוני וכסף מזומן בסך 4,250 ₪. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל- 42 חודשי מאסר, סטה מהמתחם משיקולי שיקום והשית על המערער 18 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה. נקבע כי "עונשו של המערער אינו מחמיר עימו כלל ועיקר, ואף מקל עימו... בית המשפט המחוזי העניק משקל נכבד לנסיבותיו האישיות של המערער ולהליך השיקומי אליו נרתם, עד כדי שחרג באופן משמעותי ביותר ממתחם העונש שקבע וממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות".

 

            ע"פ 2570/17 קריחלי נ' מדינת ישראל (17.1.2018) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובהחזקת כלים המשמשים להכנת סם, בכך שהחזיק בביתו 102 גרם קוקאין, 1.2 גרם חשיש ומשקל דיגיטלי אשר שימש לשקילת הסמים. בית המשפט המחוזי השית על המערער 40 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעור על הכרעת הדין נדחה בעוד שהערעור על גזר הדין התקבל בחלקו כך שעונש המאסר הופחת ל- 34 חודשי מאסר.

 

            ע"פ 10173/16 מדינת ישראל נ' טאהא (14.2.2017) - המערער הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס כשברשותו 302 גרם קוקאין. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר, והשית על המערער 20 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הופעל עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים, כשמחציתו במצטבר ומחציתו בחופף, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה ביחס לעונש טרם הפעלת המאסר המותנה תוך שקבע כי מדובר בעונש הולם, אולם קיבל אותו לעניין אופן הפעלת המאסר המותנה בלבד, והעמיד את תקופת המאסר על 32 חודשים.

 

            ע"פ 8820/14 שחר נ' מדינת ישראל (17.5.2015) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם של לצריכה עצמית והחזקת סם לצריכה עצמית, בכך שנתפסו בביתו חשיש במשקל כולל של 3.74 גרם וקוקאין במשקל כולל של 112 גרם. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר והשית על המערער 3 שנות מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.

 

5

            ע"פ 2279/15 בורוחוב נ' מדינת ישראל (31.1.2016) - המערער הורשע בעבירות סמים, לאחר שבביתו וחצרו נמצאו 50.937 גרם קוקאין, 293 טבליות MDMA, 17.6 גרם חשיש, וכן משקל אלקטרוני. בית המשפט המחוזי קבע ביחס לעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית מתחם ענישה הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר, והשית על המערער 28 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.

 

            ע"פ 1313/14 בהתימי נ' מדינת ישראל (9.6.2015) - המערער הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שהשליך חבילה ובה כ- 50 גרם קוקאין בזמן ששוטרי סיור התקרבו אליו. הצדדים טענו למתחם ענישה הנע בין 2 ל- 4 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי השית על המערער 42 חודשי מאסר והפעיל עונש מאסר מותנה בן 10 חודשים במצטבר, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה. נקבע כי "עסקינן בסם מסוג קוקאין ובמשקל של כחמישים גרם. אלו נתונים שמצדיקים עונש חמור".

 

            ע"פ 6277/14 משלטי נ' מדינת ישראל (2.2.2015) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם בכך שהחזיק בביתו 51.36 גרם קוקאין וכן חומר מסוג LIDOCAINE במשקל 10.11 גרם, ועמם שקיות ניילון קטנות גזורות ומשקל אלקטרוני. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר והשית על המערער 4 שנות מאסר. כמו כן הופעל עונש מאסר מותנה בן 36 חודשים - שנה במצטבר ושנתיים בחופף, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.

 

            ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל (9.1.2013) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס מחזיק 60 אריזות המכילות קוקאין במשקל כולל של כ-43 גרם. בית המשפט המחוזי השית על המערער 3 שנות מאסר, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה. נקבע כי "העונש שהושת על המערער איננו חורג ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מהסוג שבהן הורשע".

 

            ת"פ (מחוזי ת"א) 58488-08-18 מדינת ישראל נ' ז'בניה (16.4.2019) - הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס מחזיק הרואין במשקל כולל של 109 גרם, מחולק למנות. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר, והשית על הנאשם 38 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים.

 

            בת"פ (מחוזי ת"א) 6322-04-16 מדינת ישראל נ' שלמה כהן (22.1.2018) - הרשעתי את הנאשם בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ושיבוש הליכי משפט בכך שהשליך מחלון דירתו קוקאין במשקל כולל של 278 גרם, שהיה מחולק לשקיות, בזמן שהגיעו למקום שוטרים. המתחם שנקבע באותו מקרה ייחודי נע בין 18 ל- 42 חודשי מאסר. בעקבות נסיבות יוצאות דופן והליך שיקום מרשים ומשמעותי, מצאתי לסטות ממתחם העונש שקבעתי (בין היתר על סמך המלצות הגורמים המטפלים) ולהשית על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

 

11.       לאור כלל השיקולים שפורטו, ראיתי לקבוע מתחם הנע בין 30 חודשי מאסר ל- 66 חודשי מאסר.

 

            קביעת העונש המתאים

6

 

12.       בפתח הדיון בעונש המתאים לנאשם יצוין, כי בשונה משאלת קביעת המתחם, אין מחלוקת בין הצדדים כי יש להעמיד את עונשו של הנאשם על הרף התחתון של מתחם הענישה, ובהינתן העובדה כי מסקנה זו מקובלת עליי - אסקור באופן תמציתי את השיקולים התומכים בכך:

 

א.        הודאת הנאשם - מדובר במי שקיבל אחריות על מעשיו בפתח ההליך המשפטי, וברור כי יש לראות בכך כנתון משמעותי לקולא.

 

ב.         גילו של הנאשם - מדובר בנאשם צעיר בן 26.

 

 

ג.          עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד וכולל הרשעה אחת ישנה (משנת 2010) מבית המשפט לנוער.

 

ד.         ראיתי ליתן משקל גם לנתוניו האישיים המורכבים של הנאשם, לרבות למצבם הבריאותי של הוריו, ובמיוחד של אחותו שעברה תאונת דרכים קשה, ומאושפזת מזה תקופה ממושכת בבית חולים.

 

           

13.       לאור האמור לעיל, ראיתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        30 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו - 13.10.20.

           

ב.         6 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.

 

ג.         מאסר לתקופה של חודשיים, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון.

 

ה.        קנס בסך 5,000 ₪ אשר ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.5.21 או 25 ימי מאסר תמורתו.

 

ניתן צו למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה ו/או התביעה.

 

הסמים יושמדו.

טלפונים ניידים שנתפסו יושבו לנאשם באמצעות מי מבין משפחתו שפרטיו יימסרו על-ידי הסנגור לתחנת המשטרה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן והודע היום ג' אדר תשפ"א, 15/02/2021 במעמד הנוכחים.

7