1

 

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד יוני שמיר

הנאשמים וב"כ עו"ד אברהם ישראל

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה (נאשם 4)

 

אני מורה על ביטול כתב האישום ככל שמתייחס לנאשם מס' 4.

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר א' תשע"ו, 25/02/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

2

 

 

הכרעת דין (נאשמים מס' 1,2,3)

 

אני מרשיע את הנאשמים על פי הודייתם בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

באשר לשלושת הנאשמים:

עבירה של איסור זיהום מים לפי סעיפים 20 ב. ו- 20 כא' לחוק המים.

הפעלת תחנת מעבר לפסולת ללא התשתיות והדרישות הקבועות בדין עבירה על חוק רישוי עסקים.

 

באשר לנאשמים מס' 2 ו- 3:

איסור זיהום מים עבירה לפי סעיף 20 כב' לחוק המים כנושאי משרה בתאגיד.

הפרת חובת נושא משרה ותאגיד עבירה לפי סעיף 11 ג. לחוק מניעת נפגעים.

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר א' תשע"ו, 25/02/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

 

3

4

 

גזר דין

 

 

הואיל ואני מקבל הסדר הטיעון שהוצג לפני היום, וככל שמדובר בהסדר טיעון "סגור" , הרי אין צורך ללכת אחר המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. אני מקבל, כאמור, את הסדר הטיעון בהיותו סביר וראוי בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין. יחד עם זאת מצאתי להדגיש באוזני הנאשמים חומרת המעשה, כפי שקבעתי בגזרי דין אחרים, מתחם העונש ההולם בעניין שלפני דהיינו הפעלת תחנת מעבר בלא היתר ובלא רשיון כשאיננה עומדת בתנאים הקבועים בחוק הוא מאסר בפועל לחודשים מספר כשבתווך מאשר שירוצה בעבודות שרות. אני סבור שמעשה זה חמור ביותר. הסנגור טען כי בפועל לא נגרם זיהום לקרקע, גם אם אצא מתוך הנחה זו הרי אין להתעלם מפוטנציאל הנזק האדיר שעלול להיגרם לציבור בגין מעשה זה. כפי שקבעתי במקרים אחרים אחזור בקצרה ואומר, עבירות של איכות הסביבה אינן עניין קוסמטי בלבד אלא מבחינה מהותית יש בכך פוטנציאל של פגיעה בחיי אדם ולעיתים לא עוד בפוטנציאל אלא בפגיעה ממשית. לפיכך אני סבור שהסדר הטיעון שהובא לפני הוא מקל במידה מסוימת, יחד עם זאת אני מקבל את הסדר הטיעון.

 

יחד עם זאת כדרכי ושיטתי במקרים אלה ובנסיבות שלפני ככל שנאשמים מודים בביצוע עבירה, נוטלים אחריות ויש כי הפנימו חומרת המעשים, אזי יש להקל בדין. משום כך אני גם מקבל עתירת ב"כ הנאשמים לפריסת תשלומי הקנסות כפי שביקש. ולמען הדגשה והדגשה יתרה, אילמלא הודיית הנאשמים והפנמת המעשים האסורים תוך הנחה של חרטה העונשים היו חמורים הרבה יותר.

משום כך גזר דין זה נכון לעובדותיו של המקרה שלפני ואין להציגו כ"תקדים" במקרים אחרים.

 

 

אלה העונשים שאני משית על הנאשמים:

 

הנאשמת 1:

קנס על סך 110,000 ₪.

 

אני מחייב את הנאשמת 1 באמצעות מנהליה לחתום על התחייבות על סך 220,000 ₪ לפיה אם יעברו עבירה מן העבירות בהן הורשעה החברה, תוך שלוש שנים מהיום ישלמו הסכום.

 

 

נאשמים 2 ו- 3:

קנס על סך 25,000 ₪ או 3 חודשי מאסר בפועל.

הקנס ישולם בתשלומים כפי שאורה להלן, לא ישולם תשלום מן התשלומים ייאסרו כאמור ויתרת הקנס תעמוד לפרעון מיידי.

 

 

אני מחייב את הנאשמים 2 ו- 3 לחתום על התחייבות בסך 75,000 ₪ לפיה יתחייב כל אחד מהם שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.

לא יחתום מי מהנאשמים על ההתחייבות ייאסר למשך 7 ימים.

 

5

 

 

הנאשמים 2 ו- 3 יחתמו על ערבות אישית שיהיה בה כדי להבטיח תשלום הקנס על ידי הנאשמת 1.

 

הקנסות מגזר דין זה ישולמו ב- 36 תשלומים, חודשיים, שווים ורצופים כשהראשון שבהם יהא 3/4/2016.

 

הקנסות יועברו לקרן לשמירת הנקיון על פי החוק.

 

 

המוצגים: ייעשה בהם על פי שיקול דעתו של הממונה על החקירה.

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

 

 

 

המוצגים: ייעשה בהם על פי שיקול דעתו של הממונה על החקירה.

 

 

 

 

 

 

 

גזר דין

 

הואיל ואני מקבל הסדר הטיעון שהוצג לפני היום, וככל שמדובר בהסדר טיעון "סגור" , הרי אין צורך ללכת אחר המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. אני מקבל, כאמור, את הסדר הטיעון בהיותו סביר וראוי בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

 

 

המוצגים: ייעשה בהם על פי שיקול דעתו של הממונה על החקירה.

 

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר א' תשע"ו, 25/02/2016במעמד הנוכחים.