ת"פ 44120/07/16 – מדינת ישראל נגד דוד מדר – בעצמו
בית-משפט השלום בבאר-שבע |
||
ת"פ 44120-07-16 מדינת ישראל נ' מדר
|
|
2 באפריל 2017 |
1
|
לפני כבוד השופט דניאל בן טולילה
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל על-ידי בא-כוחה עו"ד שלומי שוחט
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
דוד מדר - בעצמו על-ידי בא-כוחו עו"ד נתי טרבלסי
|
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
בפניי בקשה דחופה לעיון חוזר מטעם שירות המבחן, ולפיה בית-המשפט מתבקש לשוב ולעיין בתנאי שחרורו של הנאשם.
בתמצית, נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו תחילה עברות של איומים, פציעה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והחזקת סכין למטרה לא כשרה. עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים, כאשר ביום 1.8.16 הורתה כב' השופטת חביב על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נגדו וזאת נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, וזאת נוכח כך שלא מצאה את החלופה שמבוססת על החלופה שבה מצוי כיום המשיב כראויה.
בקשה לעיון חזור על החלטת המעצר עד תום ההליכים הוגשה ונדונה בפני כב' השופט עטר ביום 9.8.16 שדחה אף הוא אותה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.
2
בקשה נוספת לעיון חוזר שהוגשה ונדונה אף היא ביום 27.11.16 לפני כב' השופט ברסלר-גונן שבגדרה התבקש בית-המשפט לאפשר שחרורו לחלופה טיפולית ב"דיאלוג מחודש" נדחתה אף היא נוכח המסוכנות הנשקפת מן המשיב ונוכח כך שאין בחלופה טיפולית זו כדי לצמצם המסוכנות.
בין לבין, במסגרת הסדר טיעון תוקן כתב האישום, הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן ואגב כך התבקש בית-המשפט, מותב זה, לבחון פעם נוספת את אפשרות שחרורו לחלופה טיפולית ב"דיאלוג מחודש" וזאת נוכח נטילת האחריות ותיקון כתב האישום.
ביום 9.1.17 דחה בית-המשפט את אפשרות שחרורו של הנאשם ל"בית נועם". יחד עם זאת לא סגר הפתח על אפשרות שחרורו, ובלבד שיהיה בחלופה המוצעת כדי לצמצם המסוכנות, מה שלא ניתן היה לומר בעניין "דיאלוג מחודש". בהמשך להחלטת מותב זה התבקש שירות המבחן לבחון שילובו בחלופה טיפולית רחוקה. תסקיר שכזה אכן הוגש לבית-המשפט ובסופו הומלץ על שחרורו ל"בית נועם".
ביום 31.1.17 החליט מותב זה, לא בלי לבטים, על שחרורו של הנאשם לחלופה הטיפולית "בית נועם" וכאשר הובהר בין היתר כי במידה שהנאשם יעזוב על דעת עצמו את המסגרת או יוחלט על הפסקת שהייתו זה ייעצר ויובא בפני שופט תורן.
בין לבין, הוגשו מספר בקשות משירות המבחן לאפשר שינויים בתנאי שחרורו של הנאשם באופן שיקל עליו ליטול חלק בפעילויות השונות וכן לאפשר יציאתו לטיפולים רפואיים כאלה ואחרים.
ביום 26.3.17 הוגשה בקשה דחופה לעיון חוזר מטעם שירות המבחן, ובה דוּוח בית-המשפט כי בשעות הערב של יום שישי שתה הנאשם לשכרה, התנהג באלימות כלפי מטופלים, ולאור זאת הוזמנה המשטרה והוא נלקח למעצר.
בהתאם להחלטת מותב זה הוריתי על הוצאת צו מעצר כנגד המשיב. בין לבין הסתבר כי מאז אותה הפרה ומאז מעצרו של המשיב, ושלא בידיעת בית-המשפט, הנאשם הובא לבית-משפט השלום בתל-אביב אשר בתחילה הורה על הארכת מעצרו ובהמשך הורה על שחרורו בתנאים של ערבות עצמית, ערבות צד ג והפקדה של 500 ₪.
הואיל ומותב זה אינו יושב כערכאת ערעור על כב' בית-משפט השלום בתל-אביב הוריתי על ביטול צו המעצר לצד קביעה דחופה של הדיון בבקשה לעיון חוזר, ומכאן הדיון שבפניי וטיעוני הצדדים.
3
לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, נדרשתי להחלטות הקודמות בעניינו של המשיב ואף לחומר חקירה מתוך תיק ההפרה הנני להורות על מעצרו המחודש של הנאשם, זאת מן הטעמים הבאים:
ראשית, ככל שהדבר נוגע לסמכות הרי שכפי שפורט לעיל בית-משפט השלום בתל-אביב נדרש להפרה עצמה והאם די בה כדי להורות על מעצרו של המשיב. אין בהחלטה זו של בית-משפט השלום כדי למנוע את הדיון בפניי שנוגע למכלול המסוכנות הנובעת מן המשיב, היינו המסוכנות שמלכתחילה בגינה נעצר עד תום ההליכים ובהמשך שוחרר לחלופה טיפולית. בעניין זה יצוין כי מלכתחילה כב' בית-משפט השלום בתל-אביב הורה בהחלטת המעצר הראשונית כי יש להביא את המשיב בפני בית-משפט השלום בבאר-שבע אשר ידון כאמור בכל הנתונים הצריכים לעניין. מטעמים כאלה ואחרים מיצוי הליך זה לא נעשה, והנאשם הובא פעם נוספת בפני כב' השופטת כוחן אשר לא מצאה בהפרה לכשעצמה כמצדיקה מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
אין באמור לעיל כדי למנוע מסמכותו של בית-משפט זה לדון בבקשה לעיון חוזר, וכדבר שבשגרה מקום בו מבוצעת הפרה המאשימה פועלת בשני מישורים, הן בנוגע להפרה עצמה והן בנוגע למשמעות של אותה הפרה כלפי הליך המעצר המקורי במסגרת בקשה לעיון חוזר.
עד כאן בשאלת הסמכות, ומכאן למהות.
בית-המשפט פירט ולא בכדי את מכלול ההליכים שנעשו בעניינו של הנאשם. שחרורו של הנאשם על-ידי מותב זה לא נעשה בנקל, ולא בלי לבטים נוכח החומרה והמסוכנות הרבה הנשקפת ממעשיו, וזאת אפילו תוקן כתב האישום. הדברים אמורים בהצטרף לעברו הפלילי של הנאשם אשר כאמור כולל עברה של הפקרה שבגינה ריצה תקופת מאסר ממושכת.
פשיטא של דברים כי הנאשם שהיה עצור עד תום ההליכים ושוחרר לחלופה טיפולית לא יימצא בתנאים מקלים יותר מאשר מלכתחילה היה אמור להימצא בהם בעקבות הפרה.
לצורך החלטה זו בית-המשפט ייצא מנקודת הנחה מקלה שהנאשם "רק" שתה לשכרה ולא תקף את מי מהמטופלים האחרים שכן לא הובא בפני בית-המשפט מלוא חומר החקירה הצריך לעניין. הנאשם לא השכיל להבין את גודל ההזדמנות שניתנה לו על-ידי מותב זה, וגדע את ההליך הטיפולי שבו שהה במשך כחודשיים.
4
בכך אין סגי, שכן בפני בית-המשפט מונחת עמדתו העדכנית של שירות המבחן, אותו שירות המבחן שהמליץ בחום על שחרורו של המשיב ודעתו היוותה מסד חשוב בהחלטת בית-המשפט.
שירות המבחן מציין דברים המדברים בעד עצמם ולפיהם אין בעניינו של הנאשם חלופה אנושית או חלופה טיפולית אחרת שתוכל להתמודד עם רמת הסיכון במקרה זה. כך הם פני הדברים גם ביחס לחלופה שאותה גזר על עצמו הנאשם, היינו להימצא בפיקוח מי מבני משפחתו באשדוד, חלופה שממילא כב' השופטת כוחן לא הורתה עליה ובעיקרה נפסלה גם על-ידי מותבים שונים שבחנו חלק מהמפקחים. לא למיותר לציין כי גם מותב זה לא רואה בחלופה האמורה כדי לצמצם המסוכנות מכל אותם טעמים שפורטו בהחלטת המעצר המקורית ובכל העיונים החוזרים, ובכללם ראש וראשונה מאפייניו של המשיב והקושי שלו להישמע לגבולות חיצוניים ופנימיים.
בית-המשפט מודע למשמעות כי הנאשם חוזר למעצר לאחר שהיה משוחרר, והפסיקה לא בנקל תורה כן. יחד עם זאת, בנסיבותיו של הנאשם שבפניי, על רקע חומרת המעשים שבהם כבר הורשע, כאשר לא עומדת לו עוד חזקת החפות, בהצטרף להפרת תנאי שחרורו, וכאשר שהותו שלא במעצר לא הייתה ארוכה, יש להורות על מעצרו המחודש, ובכך גם להגן הן על המתלונן הן על ביטחונו של הציבור.
מקום בו בית-המשפט הורה על מעצרו המחודש של הנאשם הרי שאין צורך להמתין עוד תקופה ארוכה לטיעונים לעונש.
דוחה לטיעונים לעונש ליום 25.4.17 שעה 9:00.
הואיל ומדובר במי שהגיע מביתו ונעצר כאמור לעיל, שב"ס מתבקשים לבחון קבלת הציוד שעמו הוא הגיע עוד בהיכל בית-המשפט, וזאת בהתאם לנהלים. ככל שהדבר לא ייעשה הרי שיש לאפשר למי מבני משפחתו להכניס לו ציוד לבית-המעצר, וזאת אף מעבר לשעה 17:00.
הנאשם יובא באמצעות שב"ס.
תשומת-לב שב"ס כי לנאשם רקע פסיכיאטרי, וזה אף הגיע למיון פסיכיאטרי לפני כמספר ימים ועל-כן יש להביאו בהקדם בפני גורם רפואי מוסמך, לספק לו את התרופות שלהן הוא נזקק ולנהוג בעניינו בהתאם לנהלים בכגון דא.
ניתנה והודעה היום, ו' בניסן התשע"ז, 2 באפריל 2017, במעמד הנוכחים.
דניאל בן טולילה, שופט |
