1

 

 

 

1.         נגד הנאשמים הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות של פגיעה בערך טבע מוגן - עבירה לפי סעיף 33 (ג) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח - 1998 (להלן: "החוק") בנסיבות סעיף 57(א) לחוק וכן סעיף 29 לחוק העונשין ועבירה לפי תקנה 3(א) לתקנות גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים), תשמ"ד - 1983. כמו כן, כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של החזקת ערך טבע מוגן - עבירה לפי סעיפים 33 (ד) ו - 57 (א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח - 1998 (להלן: "החוק") ובנוסף סעיף 29 לחוק העונשין.

 

2

2.         כתב האישום מייחס לנאשמים כי בתאריך 17/3/2016 בשעה 08:30 ובסמוך לכך, בצומת דליות באזור רמת הגולן (להלן :"אזור הקטיף") עסקו הנאשמים בצוותא בקטיף צמח מוגן מסוג עכובית הגלגל (להלן :"הצמח המוגן"). ברכב טויוטה אשר היה מצוי בחזקת נאשם 1 במועד האירוע, נושא מספר רישוי 90-180-56 (להלן :"הרכב") בו הגיעו הנאשמים לאזור הקטיף נמצאו שמונה שקים אשר בתוכם הצמח המוגן. כמות הצמח המוגן שנמצאה ברכב נשקלה, וסך משקלה כ - 263 ק"ג.

עכובית הגלגל מהווה ערך טבע מוגן, לנאשמים לא היה היתר למעשיהם.

 

נאשמים 1,3,4 הורשעו על פי הודאתם ביום 29/6/17 בעובדות כתב האישום בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום ונדונו כל אחד לעונשי קנס בסך 4,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית. לציין כי נאשמים 1,3,4 היו נעדרי עבר פלילי בעת שנדונו בתיק הנוכחי.

 

3.         בתאריך 11/3/18 הורשע הנאשם 1 בדין בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת לאחר שמיעת ראיות בתיק.

 

במסגרת הכרעת הדין נקבע כי הנאשם 2 ביצע עבירות קטיף צמח עכובית הגלגל במשקל של כ - 5 ק"ג והחזקתו שלא כדין וזאת מעבר לכל ספק סביר. בהכרעת הדין נקבעה אי חוקיות פעילות המשטרה ואנשי המאשימה בהתייחס לחיפוש שנערך ברכב עד ההגנה ולפיכך הורה בית המשפט על פסילת הראייה שהינה השקים שנמצאו ברכב עד ההגנה , נאשם 1 , וכן דברי הנאשם בתשאול שנערך עימו והודאתו בחקירה ת/2. עם זאת, נמצאו ראיות מרשיעות לכך שהנאשם קטף והחזיק צמח עכובית הגלגל במשקל של כ - 5 ק"ג הן על פי הודאתו במהלך עדותו בבית המשפט והן על פי עדות עד ההגנה שהעיד מטעמו.

 

4.         טיעוני הצדדים לעונש :

 

 

בתאריך11/3/18 טענו הצדדים לעונש.

 

טיעוני המאשימה :

 

3

א.        מדובר בנאשם רצידיוויסט ואין זו הפעם הראשונה בה הוא נוטל את הדין לידיו בעבירות כגון דא, הפנה להרשעות קודמות של הנאשם (ת/7). בתיק 1784-05-12 בימ"ש שלום נצרת מיום 30.4.14 הועמד לדין בגין פגיעה והחזקה של ערך טבע מוגן בהיקף של 300 ק"ג, ובהרשעה בתיק 24333-09-11 בעבירות זהות, הרשעה מיום 30.4.13 בגין אותו סוג עבירות כשכנגד הנאשם עומדת התחייבות ברת חילוט בסך 15,000 ₪ ומאסר על תנאי בן 4 חודשי מהתיק הקודם. ב"כ המאשימה הגיש העתק גז"ד בתיק 24333-09-11 וכן החלטה בערעור בתיק 28418-06-13 (ת/8), הגיש רישום פלילי משטרת ישראל (ת/9). כפי שעולה מהרישומים הפליליים שהוצגו מדובר בנאשם שמורא הדין לא שורה עליו והוא חוזר פעם אחר פעם לשדות הקטיף כאילו לא נעשה ולא נאמר דבר בעניינו ולכן עמדת המאשימה היא להפעלת עונש המאסר על תנאי וריצוי המאסר בפועל.

 

ב.         המאשימה עותרת בנוסף להטלת עונש מאסר על תנאי שיעלה על תקופה של 6 חודשים, לכל הפחות 7 חודשים, להורות על חילוט התחייבות כספית מושא גזר הדין לעיל והשתת קנס כספי נוסף , מרתיע והולם בסכום שלא יפחת מסכום החילוט וכן חתימה על התחייבות כספית בסכום משמעותי נוסף שלא יפחת מכפל ההתחייבות הקודמת עליה צווה לחתום, ע"ס 30,000 ₪ שיהא בה כדי להרתיעו מלשוב ולחזור לסורו.

 

טיעוני ב"כ הנאשם :

א.        מדובר בתיק שלאחר ניהול ההוכחות הורשע הנאשם בקטיף של 5 ק"ג עכוב, מדובר בכמות מזערית מבלי להקל ראש במעשיו של הנאשם.

 

ב.         מדובר בנאשם בן 70, מצבו הבריאותי בכי רע, לאחרונה עבר צינתור, חרף העובדה שעדיין לא חש בטוב ושוהה בחופשת מחלה, בחר להתייצב לדיון (נ/2).

ג.         לא מדובר בעבירות מן החמורות אלא עבירות מסוג עוון ,חלקו היחסי של הנאשם בכל האירוע הינו מזערי ביותר, במיוחד כשמדובר בחמישה ק"ג.

ד.         על פי תיקון 113 אין בעצם בחירת הנאשם לנהל את משפטו כשלעצמה בכדי להחמיר בעונשו.

ה.        יש לתת משקל לעוצמת פגיעת העונש בנאשם, במיוחד כשמדובר בנאשם בן 70 שעה שעונש כבד יכול לפגוע בכלכלתו, הוא חי עם אשתו שמצבה הבריאותי בכי רע.

ו.         יש לתת משקל לעובדה כי הנאשם שיתף פעולה עם פקחי הרשות, שעה לכל הוראותיהם, מאז ביצוע העבירה חלפו שנתיים, במהלך התקופה הזו לא עבר הנאשם כל עבירה.

ז.         לפיכך מבקש ב"כ הנאשם להימנע מהטלת רכיב מאסר בפועל, וחילוט ההתחייבות ולהאריך את המאסר המותנה.

ח.        בתאריך 6/6/18 הגיש ב"כ הנאשם השלמה לטיעוניו בעקבות קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות. במסגרת השלמת הטיעונים התבקש בית המשפט להימנע מהטלת מאסר בפועל על הנאשם נוכח כמות הצמח המוגן הקטנה יחסית שנקטפה, הנאשם סובל ממצב רפואי קשה, הינו מבוגר ושיתף פעולה עם הממונה על עבודות השירות ואין להענישו אך בשל מצבו הרפואי.

 

4

טיעוני הנאשם לעונש: מבקש להתחשב במצבו, מסכים לעריכת בדיקות שתן, מבקש מבימ"ש שיגלה רחמנות, יש לו שישה ילדים קטנים והוא מלמד אותם, הוא כבר "גמר מהעכוב".

 

בטרם גיבש בית המשפט עמדתו לעונש הראוי במקרה זה נשלח הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה בעניינו.

 

מחוות הדעת אשר התקבלה ביום 17/5/18 עולה כי הנאשם אינו כשיר לריצוי מאסר בעבודות שירות בשל מצבו הרפואי. מחוות דעת הרופא מטעם שב"ס עולה כי הנאשם סובל ממחלת לב, עבר צנתורים ואשפוזים.

 

 

 

דיון והכרעה :

 

גזירת הדין על פי תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן :"חוק העונשין")

מורכבת משלושה שלבים עיקריים כלהלן:

          א. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג לחוק העונשין).

          ב. בחינה האם יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא

            (שיקום, הגנה על שלום הציבור).

ג. קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין).

על פי הוראת סעיף 40יג לחוק העונשין, בשעה  שהורשע הנאשם בגין  כמה עבירות, יש  לבחון תחילה האם מדובר באירועים נפרדים, וככל שבית המשפט מגיע למסקנה שהאירועים נפרדים, יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אחד מהאישומים בנפרד. לעומת זאת, כאשר העבירות בגינן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד, יקבע בית המשפט מתחם ענישה הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו.

 

במקרה שלפניי מדובר באירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד. 

 

השלב הראשון - קביעת מתחם העונש ההולם

לצורך קביעת העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בשיקולים שלהלן:

א. הערך החברתי שנפגע מביצוע עבירה ובמידת הפגיעה בו.

ב. מדיניות הענישה הנהוגה.

ג. נסיבות הקשורות בביצוע עבירה ומידת אשמו של הנאשם.

 

5

א.         הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו

 

ערך שמירת הטבע הינו ערך אוניברסלי הנוגע לכל אדם באשר הוא אדם. ערך זה מעוגן הן בציוויים הדתיים השונים והן בגישה הפילוסופית כי בידי האדם הופקד הטבע למשמורת.

מעבר לפן האידיאולוגי מהווה הטבע מקור להשראה, להנאה , מהווה חלק ממרכיבי איכות חייו של האדם וגם ככזה ראוי להישמר.

 

הערך המוגן בביצוע העבירות מושא תיק זה הינו ערך שמירת הטבע ובמקרה זה השמירה על זנים של צמחים המצויים בסכנת הכחדה. הפגיעה בערך המוגן במקרה זה נמוכה בעניינו של הנאשם 2 נוכח כמות צמח העכוב שנקטף על ידו (כחמישה ק"ג).

הנזק שנגרם בתיק זה מידיו של הנאשם אינו רב וזאת בשים לב לכמות הצמח שנקטף , כ - 5 ק"ג.

 

ב.         נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם

 

 

בהתאם לסעיף 40א לחוק העונשין, מטרתו של סימן א1 "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.

העיקרון המנחה בענישה הוגדר בסעיף 40ב לחוק העונשין:

"העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, בנסיבותיו, ומידת אשמו של  הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה - העיקרון המנחה)".

 

סימן א1 קובע בסעיף 40ט, כי בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה, יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשי העבירה ועל אשמו של הנאשם.

סעיף 40ט מונה לעניין הנסיבות הנזכרות לעיל, הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה ונזק שנגרם מביצוע העבירה.

 

מידת האשם של הנאשם במקרה זה הינה מלאה . מהכרעת הדין עולה כי הנאשם פעל תוך תכנון מוקדם, במסגרת הכרעת הדין נקבע כי ידע מבעוד מועד על כוונת שאר הנאשמים לקטוף צמח עכובית הגלגל והסיע שאר הנאשמים לצורך כך וכי קטף בעצמו את צמח עכובית הגלגל במקום. הנאשם לא שודל לביצוע העבירות ומכאן כי אשמו מלא.

6

 

ג.          מדיניות הענישה הנוהגת

 

מדיניות הענישה בגין עבירת החזקת ערך טבע מוגן במסיבות דומות :

א.         בת.פ 15041-04-12 (שלום חיפה) מ"י נ' חומראן ואח' (10/11/13) נדונו הנאשמים בגין פגיעה בערך טבע מוגן - קטיף 23.5 ק"ג אזוב והחזק ערך טבע מוגן (מצח האזוב לעיל) לקנס בסך 4000 ₪ כל אחד וחתימה על התחייבות כספית בסך 8000 ₪ וזאת לאחר שמיעת ראיות.

 

ב.         בת.פ 18259-01-12 (שלום קצרין) מ"י נ' סאלח עדוי (26/10/14) נדון הנאשם לקנס בסך 6000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית בסך 15,000 ₪ בגין ביצוע עבירת החזקת ערך טבע מוגן - 63 ק"ג של צמח עכובית הגלגל.

 

ג.          בת.פ 37920-02-12 (שלום נצרת) מ"י נ' סרחאן עאסלה ואח' נדונה נאשמת 4 לקנס בסך 500 ₪ וחתימה על התחייבות כספית בסך 1500 ₪ בגין קטיף שק של עכובית הגלגל . לציין כי בכתב האישום לא צוינה כמות הצמח הנקטף.

 

ד.         בע"פ 19655-12-15 (מחוזי נצרת) עאסלה ואח' נ' מ"י , לא פורסם (3/5/16) נקבע עונשם של ארבעה נאשמים ללא עבר פלילי קודם אשר הורשעו על פי הודאתם בגין החזקת צמח העכוב במשקל    כ - 150 ק"ג לקנס כספי בגובה  3000 ₪ (חלף קנס 5000 ₪ שהוטל על ידי בימ"ש קמא (מותב זה) וכן התחייבות כספית בסך 12,000 ₪. ביהמ"ש המחוזי אף קבע בהחלטתו כי מתחם העונש ההולם בגין ביצוע עבירת החזקת ערך טבע מוגן בנסיבות אלו הינו קנס הנע בין 2500 עד 8000 ₪.

 

ה.         בע"פ 36336-02-17 טאהא ואח' נ' מדינת ישראל ( מחוזי נצרת מיום   6.06.2017)

בית המשפט קמא (מותב זה) השית על המערערות שלחובתם הרשעה קודמת דומה  והתחייבות , החזקה של צמח וקטיף עכובית הגלגל קנס כספי בסך של 5000 ₪ וחילוט התחייבות לאחר שהורשעו על פי הודאתן. בית המשפט המחוזי דחה הערעור בהסכמת הצדדים.

 

מצבו הכלכלי של הנאשם כגורם בקביעת מתחם העונש ההולם :

7

על פי הוראות סעיף 40 ח', לחוק העונשין התשל"ז - 1977, בקביעת מתחם הענישה ההולם שומה על בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של הנאשם כחלק מהשיקולים לקביעת מתחם הענישה, ולמעשה, ניתן לומר כי באשר לעונש קנס, קיימת אינדיווידואליות בקביעת מתחם העונש הנובעת מכך שבקביעת מתחם זה, אין בוחנים רק את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אלא גם את יכולתו הכלכלית של הנאשם.

 

במקרה שלפני טען הנאשם למצב כלכלי קשה אך לא הוגשה כל אסמכתא בנושא ומכאן כי אין בידי לקבוע כי מצבו הכלכלי קשה באופן חריג. לעניין מצבו הרפואי הרי שעיון בנ/2 מעלה כי עבר מספר אשפוזים וצנתורים עקב מחלת לב, בחוות דעת הממונה על עבודות השירות עולה כי אינו כשיר לעבודה עקב מצב בריאותי מזה 15 שנים.

 

מתחם העונש ההולם :

לאור האמור לעיל אני קובע כי  מתחם העונש בנסיבות ביצוע העבירה שבפני, בהתייחס לנאשם 2, הוא כדלקמן:

מהיעדר מאסר ועד מאסר על תנאי במקרים המתאימים, קנס הנע בין 2000 ₪ ל- 8000 ₪ , וחתימה על התחייבות כספית.

 

סטייה ממתחם העונש הראוי :

סעיף 40ד לחוק העונשין מורה כי בשלב שלאחר קביעת טווח הענישה הראוי בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם כאשר קיים סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם.

 

לא מצאתי במקרה זה מקום לסטות ממתחם העונש ההולם לקולא מטעמי שיקום באשר לא הוצגה תכנית שיקומית בעניינו וכן לא לחומרא מטעמי הגנה על שלום הציבור לאור המתחם הרחב יחסית שנקבע בעניינו לעונש.

 

קביעת העונש הראוי :

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

בהתאם לסעיף 40 יא' לחוק העונשין, בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדר מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה .

 

8

א.        לצורך קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם 2. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם 2 מעלה כי הורשע בעבר בגין מספר עבירות דומות אך אז היה משקלו של צמח עכובית הגלגל שנקטף בידי הנאשם 2 גדול עשרות מונים מזה שנקטף בתיק שבפני. הרשעתו הקודמת של הנאשם בגין מספר עבירות דומות , מאסר מותנה בן 4 חודשים (רכיב אשר שונה לקולא בהחלטת בית המשפט המחוזי בערעור שהגיש נאשם 2 על חומרת העונש) והתחייבות כספית לא הרתיעוהו מלבצע שוב העבירות בהן הורשע במסגרת הכרעת הדין בתיק שבפני. עם זאת, עסקינן בהרשעתו הקודמת היחידה של הנאשם 2 בעבירות דומות והעבירה אותה עבר בתיק שבפני נעברה שבועות בלבד טרם חלפה תקופת התנאי (הוטל ביום 30/4/13 לשלוש שנים) וללא שנטען בידי המאשימה כי הנאשם 2 עבר עבירות מאז ביצוע העבירה בתיק הנוכחי (17/3/16).

 

ב.         נוכח המצב הבריאותי הקשה בו נתון הנאשם בן ה - 69 עלולה שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח לפגוע בנאשם 2 פגיעה קשה ואף אנושה.

 

ג.         הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו , כפר בעובדות כתב האישום והורשע בסיום שמיעת הראיות. עם זאת, ועל אף כפירה גורפת בתחילת המשפט, הנאשם הודה במהלך עדותו כי קטף כמות של כחמישה ק"ג צמח עכובית הגלגל ובסיומו של יום הורשע בקטיף והחזקת כמות זו של עכובית הגלגל חרף האשמתו בקטיף של עשרות ק"ג. מכאן כי הנאשם עמד על טענותיו שחלקן אומצו על ידי בית המשפט במסגרת הכרעת הדין.

 

הרתעת הרבים והרתעת היחיד:

 

שיקול מסוים להחמרה בעונשו של הנאשם הינו הצורך בהרתעת הרבים במקרה של עבירת פגיעה בערך טבע מוגן.  על העונש שיוטל על הנאשם להרתיעם שמא ייהפך קטיף העכוב להתנהלות שגרתית לצרכי פרנסה והיעדר רתיעה מהחלטות שיפוטיות . עוד נתתי דעתי לשיקולי הרתעת הרבים באשר מדובר בתופעה נפוצה מדי באשר חלק מהציבור אף אינו מודע לתוצאותיה הקשות.

 

בהתייחס לשיקולי הרתעת היחיד נתתי את הדעת לעובדה כי הנאשם הורשע בעבר בעבירת פגיעה בערך טבע מוגן, חתם על התחייבות כספית להימנע מעבירה דומה ומאסר על תנאי ולמרות זאת התעלם הנאשם וחזר על מעשיו.

 

לאחר שבחנתי בקשת המאשימה להפעלת המאסר על תנאי בן ה - 4 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם מצאתי כי מתקיימים במקרה זה טעמים חריגים המצדיקים הארכת המאסר המותנה חלף הפעלתו.

 

9

לאור חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות שמצאה כי הנאשם אינו כשיר לריצוי מאסר בפועל בעבודות שירות עקב מצב בריאותי קשה סבורני כי לא תהיה הלימה בין רכיב עונשי בדמות מאסר מאחורי סורג ובריח לבין חומרתן המוגבלת של העבירות בהן הורשע הנאשם נוכח הכמות הלא גדולה של צמח עכובית הגלגל שקטף והחזיק הנאשם כאמור בהכרעת הדין (כחמישה ק"ג), כמות שהגם שלא הוכח כי הוחזקה לשימושו העצמי הרי שאינה גדולה וערכה הכספי נמוך יחסית.

 

עוד מצאתי ליתן משקל לעובדה כי העבירות בוצעו שבועות בודדים טרם חלוף תקופת התנאי הארוכה (שלוש שנים) , הנאשם לא עבר עבירות נוספות מאז תקופת התנאי, גילו המתקדם ומצבו הרפואי הקשה.

 

לצד הארכת רכיב המאסר המותנה מצאתי מקום להטיל על הנאשם רכיבי ענישה כספיים לרבות קנס כספי אשר יהלום חומרתן המצומצמת של העבירות נוכח כמות הצמח המוגן שנקטף על ידי הנאשם וטענותיו למצב כלכלי קשה ומאידך גיסא את עברו הפלילי בתחום זה (עברו הפלילי בגיליון המשטרתי ישן יחסית ואינו בתחום) והעובדה כי טענות הנאשם בגין מצב כלכלי קשה לא נתמכו באסמכתאות כלשהן.

 

באשר לבקשת ב"כ הנאשם להארכת תוקף ההתחייבות הכספית עליה חתם הנאשם הרי שלא הפנה לסמכות בית המשפט להורות על הארכת תקופת ההתחייבות , להבדיל מסעיפים ספציפיים בחוק העונשין המקנים לבית המשפט סמכות בהארכת מאסר על תנאי, מה גם שלא מצאתי טעמים במקרה זה אשר יצדיקו את הארכת תוקף ההתחייבות לו היה סמכות זו נתונה בידי בית המשפט.

 

לאור כל האמור לעיל מצאתי למקם העונש הראוי בעניינו של הנאשם שבפני בתחום הענישה הכספית והענישה הצופה פני עתיד ברף הבינוני של מתחם העונש ההולם.

 

 

לפיכך אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים :

 

 

א.        אני מורה על חידוש המאסר המותנה בן 4 החודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 24333-09-11 (שלום נצרת) מיום 30/4/13 ואשר שונה בהחלטת בית המשפט המחוזי במסגרת ע"פ 28418-06-13 (מחוזי נצרת) מיום 10/9/13 (המאסר על תנאי שונה מ - 6 חודשים ל - 4 חודשים) וזאת בשנתיים נוספות החל מהיום.

 

10

ב.         קנס בסך 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 20 שיעורים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון עד יום 1.9.18 ובכל 1 לחודש ועד התשלום המלא בפועל.

אי תשלום אחד מהשיעורים, יעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

 

ג.         הנאשם 2 יחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 שנים החל מהיום. ההתחייבות תהא על סך 15,000 ש"ח; אם לא יחתום תוך 7 ימים מהיום ייאסר למשך 60 ימים.

 

ד.         אני מורה על הפעלת ההתחייבות הכספית עליו חתם הנאשם 2 במסגרת תיק 24333-09-11 (שלום נצרת) על סך של 15,000 ₪ מיום 30/4/13. ההתחייבות תשולם ב- 20 תשלומים חודשיים ושווים החל מיום 1.9.18 ובכל 1 לחודש. אי עמידה באחד התשלומים במועדו תעמיד יתרת ההתחייבות לפירעון מיידי.

 

 

ניתן בזאת צו להשמדת המוצגים בתיק. הצו יכנס לתוקפו תוך 60 ימים.

 

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

 

 

ניתן היום, כ"ח סיוון תשע"ח, 11 יוני 2018, במעמד התובע, הנאשם ובא כוחו.