1

 

 

 

 

רקע

1.                 הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

 

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בין התאריכים 12.2.16-13.2.16 נגנבו מפתחות המשאית ממקום המסתור במשרדו של בעל המשאית. באותו מועד פתח הנאשם את דלת המשאית אשר הוחנתה ברח הנפח באשקלון, נכנס אליה, והחל לנהוג במשאית בכוונה שלא להחזירה לבעלים. בסמוך לאחר מכן, לאחר שהתקבל דיווח מאיתוראן הבחינו השוטרים במשאית בשדות ליד מושב תירוש, הנאשם ירד מהמשאית ונמצא בסמיכות.

 

2

הסדר הטיעון

 

2.                 ביום 15.1.18 הציגו הצדדים הסדר לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע, ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. המאשימה הודיעה כי עמדתה למאסר בפועל. עוד נקבע כי הצדדים ישובו לדבר.

 

בסופו של יום הצדדים טענו לעונש ללא הסכמה עונשית.

 

 

 

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה

3.                 בתסקיר מיום 4.7.18 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 24, נשוי ואב לילד, שירת בצבא כשנה, ושוחרר מטעמי בריאות, נמצא בהליכי קבלת נכות בביטוח לאומי, עקב סכרת. בוגר 12 שנות לימוד, בעל תעודת בגרות חלקית, מתכנן ללמוד במכינה במכללת ספיר. גדל במשפחה נורמטיבית, ביחס לעבירה ציין כי התחבר באותה תקופה לחברה שולית ואחד מחבריו ביקש ממנו להעביר את המשאית. לא ידע שהיא גנובה. חש שעשה טעות גדולה אשר משפיעה על חייו. חש בושה אל מול משפחתו. שירות המבחן התרשם מקיומה של נזקקות טיפולית, להערכת שירות המבחן הנאשם מתקשה להתמודד במצבי משבר. הנאשם הביע נכונות לשתף פעולה בהליך טיפולי. לפיכך, מתוך תפיסה שיקומית עתידית המליץ שירות המבחן על ענישה בדמות של"צ בהיקף של 100 שעות והעמדת הנאשם במבחן.

 

4.                 בחוות דעת מיום 13.9.18 מצא הממונה את הנאשם מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

טיעוני הצדדים לעונש

3

5.                 ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו. לשיטתה הפגיעה בערכים היא משמעותית. לטענתה מתחם העונש ההולם נע בין 20-30 חודשי מאסר וענישה נלווית. ביקשה שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן אשר לשיטתה מהווה זניחה של כל שיקולי הענישה פרט לשיקום. לדבריה, לא קיימים טעמים המצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. ועל כן עתרה להעדיף שיקולי גמול הרתעה ומניעה ולהשית על הנאשם מאסר ברף התחתון של המתחם אליו עתרה וענישה נלווית.

 

6.                 ב"כ הנאשם הפנה לגילו הצעיר של הנאשם, לנסיבותיו האישיות, למצבו הרפואי (הוגשו מסמכים) ללקיחת האחריות המיידית, לכך שנרשם ללימודי מכינה קדם אקדמית במכללת ספיר (הוגש מסמך), לתוכניותיו ללמוד ולנהל אורח חיים נורמטיבי, לרקע המשפחתי הנורמטיבי. לדבריו מתחם העונש ההולם נע מאי הרשעה ועד למאסר קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה. לפיכך עתר לאימוץ המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם מאסר מותנה, צו מבחן וצו של"צ

 

7.                 הנאשם הביע צער על מעשיו. ציין שרוצה ללמוד במכינה ולאחר מכן חושב על לימודי כלכלה.

 

 

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

 

8.                 הערך החברתי אשר נפגע מהעבירה של גניבת רכב הוא שמירה על קניינו של אדם, שמירה על סדר ציבורי תקין והגנה על תחושת הביטחון של הציבור.

 

על עבירת גניבת הרכב ראו דבריו של כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל

"פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

 

9.                 מידת הפגיעה בערך המוגן היא ממשית, הנאשם נכנס לרכב, התניעו באמצעות מפתח שנגנב בסמוך לפני כן ונסע עם הרכב מהמקום. הנאשם נתפס עם הרכב בשדות כשהוא מצוי מחוץ לרכב בסמוך לו.

4

 

10.            באשר לנסיבות ביצוע העבירה: נתתי דעתי לכך שהרכב שנגנב הוא משאית, אשר משמש את בעליו לצורך עסקו, אין בידי אינדיקציה לגבי שווי הרכב. בסופו של יום, הרכב נתפס והושב לבעליו, כך שבפועל לכאורה הנזק שנגרם לרכושו של המתלונן אינו רב, עם זאת נתתי דעתי לכך שפוטנציאל הנזק הוא רב בשים לב למהות הרכב שנגנב.

הגם שבכתב האישום לא מיוחסת לנאשם גניבת מפתחות הרכב ממשרדו של המתלונן, הרי שהשלבים השונים שנדרשו לצורך גניבת המשאית מלמדים על תכנון מוקדם ותחכום, וגם אם התכנון לא בוצע על ידי הנאשם, אלא על ידי אחרים, הרי יש בכך ללמד שהיה חלק מקבוצה שפעלה יחדיו לצורך ביצוע הגניבה. נתתי דעתי לכך שיכול והיו אחרים באותו אירוע ואשר אף להם חלק בפרשה, ועם זאת לא ניתן להתעלם מחלקו המשמעותי של הנאשם אשר נהג ברכב הגנוב מהמקום בו הוחנה אל עבר נקודת המסירה. נתתי דעתי לתיקון שבכתב האישום ואשר בסופו של יום ייחס לנאשם עבירה יחידה, ללא עבירות נלוות.

 

11.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל מ- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד לעונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות.

 

בעניין הצורך בענישה מחמירה ראו דבריו של כב' השופט א' רובינשטייןבע"פ 11194/05 אבו סבית נגד מדינת ישראל :

 

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

 

על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים של גניבת משאית ניתן ללמוד בין היתר מפסקי הדין הבאים:

·        רע"פ 4097/16 מוחמד מחמוד נ' מדינת ישראל (24.5.16). המבקש הורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, הסגת גבול, גניבת משאית מערבל בטון, מעשה פזיזות ורשלנות, נהיגה בזמן פסילה. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24-48 חודשי מאסר, אך סטה מהמתחם משיקולי שיקום והאריך מאסר מותנה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, גזר 8 חודשי מאסר והפעיל 8 חודשי מאסר מותנה באופן שחודשיים ירוצו במצטבר והיתרה בחופף. בקשת רשות ערעור נדחתה.

5

·        עפ"ג (ב"ש) 24717-08-17 חוסני סייד נ' מדינת ישראל (14.2.18). המערער הורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת משאית ונהיגה בזמן פסילה. המערער קשר קשר עם אחרים לגנוב משאית. אחד האחרים שכפל את מפתחות המשאית. המערער הגיע למקום בו חנתה המשאית באשקלון, בזמן שהאחר תצפת על האזור, פתח המערער את המשאית, הניע אותה ונהג בה כל זאת כשהוא בזמן פסילה. המערער נתפס נוהג במשאית במעבר מיתר לכיוון שטחי הרשות הפלסטינאית. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12-24 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר, 36 חודשי פסילה וענישה נלווית. בהמלצת ערכאת הערעור הגיעו הצדדים להסכמה כי עונש המאסר יוותר ללא שינוי ואילו רכיב הפסילה יבוטל.

·        עפ"ג (מרכז) 29083-11-15 פאדי קייסי נ' מדינת ישראל (15.11.16). גניבת משאית ונהיגה בזמן פסילה. המערער והאחר קיבלו לידם מפתחות, שלט וקוד הנעה של משאית, המערער הגיע למגרש החניה בו חנתה המשאית, פתח אותה, נכנס אליה, הניע אותה ונסע מהמקום לכיוון קלקיליה, כל זאת שהוא נוהג בזמן שלילה, כאשר אדם אחר נוהג ברכב לפניו על מנת להתריע שאין משטרה בדרך. המערער נעצר במחסום. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9-24 חודשי מאסר וגזר על המערער 9 חודשי מאסר וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המערער ובשל שיקולי שיקום העמיד את תקופת המאסר על 6 חודשים והורה כי ירוצה בדרך של עבודות שירות.

·        עפ"ג (מרכז) 24128-03-15 גבאי נ' מדינת ישראל. (30.6.15). המערער הורשע ב- 5 עבירות של גניבת משאית עם נגרר, 3 עבירות של שיבוש הליכי משפט ושתי עבירות של מסירת הודעה כוזבת. המערער שהינו נהג משאית גנב ב- 5 הזדמנויות שונות משאיות, העבירן לשטחי הרשות ודיווח למעסיקו ולמשטרה הודעה כוזבת כי נגנבו. בית משפט קמא כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מהאירועים נע בין 14-36 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם עונש של 6 שנות מאסר וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי והקל בעונשו של המערער באופן שהעמיד את תקופת המאסר על 5 שנים.

·        עפ"ג (י-ם) 27415-02-15 מדינת ישאל נ' אלמן גילילוב (7.6.15). גניבת משאית. המערער הסכים להצעת חברו לגנוב משאית ולהסיעה למחסום טייבה תמורת 1500 ₪. המערער קיבל לידיו את מפתחות המשאית, גנב אותה מחניון בירושלים ונהג בה עד פאתי מחסום הכניסה לטייבה כשלפניו נוהג אחר ברכב "מוביל". בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9-30 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור שהגיש המערער על עצם ההרשעה ועל חומרת העונש, וערעור שהגישה המשיבה על קולת העונש נדחו.

·        ת"פ (רחובות) 15195-12-17 מדינת ישראל נ' איאד מוסא (13.6.18). גניבת משאית ובתוכנה אופנוע, כניסה לישראל שלא כחוק, חבלה במזיד ברכב ונהיגה ללא רישיון נהיגה. נקבע מתחם בין 10-20 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 13 חודשי מאסר וענישה נלווית.

·        ת"פ (רמלה) 1096-09-16 מדינת ישראל נ' דאר מוסא (22.6.17). כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת משאית בצוותא , נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. בנו של בעל המשאית תכנן לגנוב אותה עקב היותו שקוע בחובות. הנ"ל תכנן את הגניבה, מסר לנאשם את המפתחות. הנאשם נהג במשאית הגנובה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-14 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר וענישה נלווית.

·        ת"פ (רמלה) 48548-14-15 מדינת ישראל נ' אחמד נאצר (30.11.15). כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת משאית בצוותא עם אחרים ונהיגה ללא רישיון. נקבע מתחם בין 11-26 חודשי מאסר בפעול. נגזרו 13 חודשי מאסר וענישה נלווית.

 

ראו גם; ת"פ (י-ם) 59165-01-14 מדינת ישראל נ' דוד צבי (26.6.17); עפ"ג (י-ם) 46120-04-16 גואברה נ' מדינת ישראל (3.8.16); ת"פ (י-ם) 13338-12-16 מדינת ישראל נ' אלאטרש ואח' (18.6.18); עפ"ג (מרכז) 7690-09-15 קרעאן נ' מדינת ישראל (24.1.16); עפ"ג (מרכז) 32262-02-17 צבי זינצקובסקי נ' מדינת ישראל (19.3.17); עפ"ג (מרכז) 30175-12-15 זמיר נ' מדינת ישראל (9.2.16)

 

 

6

12.            עיינתי בפסיקה אליה הופניתי על ידי ב"כ הנאשם. חלק מהפסיקה עוסק בעבירות קלות יותר אשר העונש שקבע בצידן המחוקק הוא קל יותר. חלק מפסקי הדין עוסקים בגניבת רכב בנסיבות קלות בהרבה (גניבת נגרר, גניבת רכב גרוטאה, גניבת רכב פרטי - להבדיל ממשאית). בחלק מהמקרים הוארך מאסר מותנה לאחר שהנאשם עבר הליך טיפולי שנמשך למעלה משנה בקהילה סגורה.

 

13.            לאור האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבותיו נע מ- 9 ועד ל- 24 חודשי מאסר.

 

חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום

14.            אין ספק שאלמלא שיקולי שיקום, היה מקום לאמץ את עמדתה העונשית של המאשימה ולהטיל על הנאשם מאסר ממושך לריצוי מאחורי סורג ובריח.

 

15.            הנאשם שבפני יליד 1995, היה בן 21 במועד ביצוע העבירה. נעדר עבר פלילי. שירת בצבא כשנה עד ששוחרר מטעמי בריאות (מחלת הסכרת). בשים לב לגילו הצעיר של הנאשם, לכך שמצבו הרפואי השפיע על מצבו הרגשי ועל רמת תפקודו, לכך שמביע מוטיבציה לנהל אורח חיים נורמטיבי ומגלה נכונות לשתף פעולה בהליך טיפולי, אני סבורה שקיימת הצדקה לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, ולהעדיף ענישה בעלת אפיק שיקומי.

 

הציבור יצא נשכר אם אכן יעלה הנאשם על דרך הישר, ולא ישוב לדרכו הרעה.

 

16.            לא נעלמה מעיני המלצת שירות המבחן להסתפק בענישה בדמות צו מבחן ו- 100 שעות של"צ. אין בידי לאמץ המלצה זו.

 

בצד ההכרה כי שיקולי שיקום מצדיקים סטיה ממתחם העונש ההולם, שיקולי גמול והרתעה אינם מאפשרים לפטור את הנאשם כליל מעונש מאסר ומחייבים החמרה בעונשו.

מן המפורסמות כי תסקיר שירות המבחן, על אף הערכת מקצועיותו הרבה, מהווה המלצה בלבד ובית המשפט רשאי להפעיל את שיקול דעתו בהתחשב בכלל האינטרסים העומדים לפניו (ראו למשל: ע"פ 2032/15 ממן נ' מדינת ישראל, בפסקה 22 (11.8.2015); ע"פ 6341/14 בן איטשי נ' מדינת ישראל, בפסקה 13 (8.7.2015); בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל, בפסקה 6 (29.6.2005)).

 

17.            בענייננו, אין בנתוניו של הנאשם, גם מתוך הנחה כי ישתקם, כדי להצדיק זניחה מוחלטת של ערכי הענישה האחרים.

 

7

יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (עפ"ג 28219-11-13 מדינת ישראל נ' הבר:

 

"אכן, גם בעידן תיקון 113 לא נעלם מקומו של השיקום והוא תופס מקום נכבד מאד כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין. אולם תרגומו של עקרון השיקום לכלל ענישה צריך להיעשות במידתיות תוך התאמת הענישה לנסיבות הקונקרטיות. בענייננו, השיקום אינו יכול לשאת על גבו את משקל ההתעלמות מכל הערכים האחרים אותם אמורה הענישה לבטא. "חובתנו לציבור" (כפי שהגדיר זאת בית-משפט קמא) מתבטאת בכך, שהענישה תבטא ותכמת את עקרון השיקום ואת עקרון ההלימה זה לצד זה ולא תתעלם מעקרון ההלימה כליל".

 

18.            על כן, בשל שיקולי שיקום מצאתי הצדקה לסטות ממתחם העונש ההולם לקולה באופן שהנאשם לא ירצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת בשל חומרת העבירה, מצאתי הצדקה להטיל על הנאשם עונש של מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

 

סוף דבר

19.            לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

 

א.           הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בבית תמחוי זכות וצדקת חסדי אריה בכתובת הראשונים 5 אשדוד.

 

         

                         הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 6.5 שעות עבודה יומיות.

         

                         הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

          על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 21.11.18 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

           

          מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

 

 

ב.   4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירת רכוש מסוג עוון.

8

ג.   9 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירות רכוש מסוג פשע.

ד.   הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש למשך שנתיים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום אחרת יאסר למשך 15 ימים.

ה.  קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם 90 יום. כל תשלום יזקף ראשית לכל על חשבון הפיצוי

 

ו.   פיצוי בסך 2000 ₪ למתלונן, רועי בן יעקב, ע"ת 1. הפיצוי ישולם תוך 60 יום

ז.         3 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

         

הפסילה בפועל תחל לא יאוחר מיום 13.1.19 , ועל הנאשם להפקיד רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט השלום בקרית גת לא יאוחר משעה 13:00 באותו מועד.

         

          מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרשיון, הוא יחשב כפסול מלנהוג מיום 13.1.19 אך הפסילה לא תימנה ולכן לא תסתיים.

 

ח.      6 חודשי פסילה על תנאי, מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים, עבירה של גניבת רכב או כל עבירה בקשר לרכב בניגוד לפרק יא סימן ה1 לחוק העונשין.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

 

 

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ט, 13 ספטמבר 2018, במעמד הצדדים.