1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד לירון טוביה ועו"ד אסי בן הרוש

ב"כ הנאשם עו"ד אחמד יאסין

הנאשם הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

2

על יסוד הודאת הנאשם בפניי אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ניסיון כניסה לישראל שלא כדין בניגוד לסעיף 12 (1) בחוק הכניסה לישראל ביחד עם סעיף 25 בחוק העונשין תשל"ז -1977.

ניתנה והודעה היום ו' תמוז תשע"ו, 12/07/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם שבפניי הודה והורשע ללא הסדר טיעון בכתב האישום שהוגש נגדו בביצוע עבירה של ניסיון כניסה לישראל שלא כדין.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 17.6.16 בסמוך ליישוב שערי תקווה, קפץ הנאשם מעל גדר המערכת במטרה להיכנס לישראל ללא אישור כדין. עקב תפיסתו על ידי גורמי הביטחון נמנעה השלמת העבירה.

פסיקה מרובה קבעה כי במעשה כגון דא פגע הנאשם בזכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה ואין להתעלם מן ההיבט הביטחוני ומהתקופה בה אנו נמצאים כיום כאשר לעיתים מבוצעות עבירות ביטחוניות על ידי שוהים בלתי חוקיים.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בהלכת אל הרוש ובהתחשב בנסיבות המעשה אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את מעשה הנאשם אף בהתחשב בכך שעסקינן במעשה שאינו מוגמר, הינו בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל.

באשר לגזירת העונש בתחומי המתחם, הרי שבדין עמדה המאשימה על כך שעסקינן בנאשם שלחובתו 2 הרשעות קודמות בעבירות דומות וכי עומד כנגדו כיום מאסר מותנה בן 5 חודשים.

כן עמדה ב"כ המאשימה בצדק על כך שהמעשה לא הושלם בשל המצאות כוחות הביטחון במקום ואחרת היה המעשה מושלם.

בהתאם לסעיף 55 בחוק העונשין, מי שנידון למאסר על תנאי והורשע בעבירה נוספת יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר המותנה. סעיף 56 בחוק קובע כי מטעמים שיירשמו רשאי בית המשפט להאריך את תקופת התנאי.

3

ב"כ המאשימה טענה כי לא קיימים במקרה זה טעמים המצדיקים את הארכת התנאי והפנתה לכך שהנאשם ריצה בעבר 2 מאסרים בפועל והעובדה כי פעמיים היה תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי, לא מנעה את ביצוע העבירה הנדונה.

מנגד, עמד ב"כ הנאשם על נסיבות חייו של הנאשם, על חג הרמדאן במסגרתו נעברה העבירה על מנת לשבור שבר ועל כך שעסקינן בנאשם צעיר אשר נידון בעבר בבתי המשפט לנוער ואף המאסר על תנאי שהוטל כנגדו הוטל בבית המשפט לנוער.

בד בבד עם הלכת אל הרוש דן בית המשפט העליון בסוגיה זו ממש ברע"פ 1441/14 בעניין חמיס וקבע כי עונש מאסר על תנאי ממושך אשר הוטל על הנאשם באותו עניין וטרם מתן פסק הדין בעניין אל הרוש, הינו מאסר ממושך אשר אין זה צודק באותן נסיבות להפעילו.

בפסק דין ארוך וממצה עמד בית המשפט העליון על שינוי ההלכה בכל הנוגע לענישתם של שוהים בלתי חוקיים ועל כך שבנסיבות אלו כאשר הוטלו מאסרים על תנאי ארוכים, יש לשקול אם נכון להפעילם.

בית המשפט העליון ציין כי מידת החומרה המיוחסת לעבירת השב"ח לצרכי פרנסה אינה מצדיקה השתת מאסר בפועל לתקופה אשר באותו עניין הייתה בת 10 חודשים ואולם בהחלטתו המחיש והדגים מספר פסקי דין בהם הוארכו מאסרים מותנים אשר היו באורך גם של 4 חודשים בדומה למאסר המותנה שבפניי.

בנסיבות אלו אני סבורה כי קיימות מספר נסיבות המצדיקות את ההארכת המאסר המותנה :

גילו הצעיר של הנאשם, העובדה כי המאסר המותנה הוטל בבית המשפט לנוער וכי חלפה כשנה וחצי מאז הטלתו כאשר תקופת המאסר המותנה הייתה למשך שנתיים , העובדה כי המעשה אינו מוגמר וכי נעשה ללא עבירות נלוות וכן העובדה כי הנאשם מצוי למעשה במעצר תקופה בת כמעט חודש שלם החל מ-17.6.16.

בנסיבות אלו אני מוצאת כאמור גם נוכח תקופת המאסר המותנה בת ה-5 חודשים התלויה כנגד הנאשם, כי הכף נוטה לטובת הארכתו.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         מאסר מותנה בן 5 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ (נוער ב"ש) 24492-11-14 יוארך למשך שנתיים נוספות.

2.         1,000 ₪ קנס או 10 ימי מאסר תמורתו.

למען הסר ספק הנאשם ישוחרר היום ממעצרו ויועבר על ידי שב"ס למחסום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כחוק.

ניתנה והודעה היום ו' תמוז תשע"ו, 12/07/2016 במעמד הנוכחים.

4

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

על מנת לאפשר לב"כ המאשימה לשקול הגשת ערעור על פסק הדין, ובהתחשב בכך שעסקינן בתושב שאינו תושב ישראל ואשר קיימת עילת המלטות בעניינו, אני מורה על עיכוב ביצוע השחרור עד לשעה 14:00 היום.

בהיעדר החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי, ישוחרר הנאשם היום כאמור בגזר הדין.

לבקשת ב"כ הנאשם ניתנת ארכה לתשלום הקנס עד ליום 11.8.16.

ניתנה והודעה היום ו' תמוז תשע"ו, 12/07/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפית הדר