1

בפני בקשה מטעם המאשימה לתיקון כתב האישום.

רקע וטענות הצדדים:

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים (לפי סעיף 192 לחוק העונשין) ותקיפה (לפי סעיף 379 לחוק העונשין). המעשים המיוחסים לנאשם בוצעו, על פי הטענה, כלפי שותפתו של הנאשם לדירה, ועל רקע ויכוח מילולי בין השניים.

2.         בתשובתו לכתב האישום אישר הנאשם כי התגורר בעת הרלבנטית באותה דירה עם המתלוננת, וכי במועד האמור בכתב האישום פרץ ויכוח בין השניים. הנאשם הכחיש כי תקף את המתלוננת או כי איים עליה. נוכח כפירת הנאשם - נקבע התיק לשמיעת ראיות ליום 18.3.19.

3.         ביום 14.3.19 הגישה ב"כ המאשימה בקשה לתיקון כתב האישום, וזאת בשל שתי טעויות אשר נפלו, כך נטען, בכתב האישום:

2

-         האחת עניינה בשני עדי תביעה אשר "נשמטו" מרשימת עדי התביעה [עד אחד הינו שוטר אשר ערך דו"ח פעולה; העד השני הינו רופא אשר ערך תעודה רפואית בעניינה של המתלוננת]. ב"כ המאשימה הדגישה כי דו"ח הפעולה והתעודה הרפואית מצויות בתיק החקירה ועמדו לעיון ההגנה.

-         השגגה השניה עניינה בסעיף העבירה שיוחס לנאשם בכתב האישום - בעוד שבסעיף 4 לעובדות כתב האישום צוין כי למתלוננת נגרמה חבלה של ממש בעינה, הרי שבכתב האישום יוחסה לנאשם עבירה של תקיפה סתם, ולא עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

4.   ב"כ הנאשמת מתנגדת לשני התיקונים המתבקשים. נטען כי לאחר שכשלו ניסיונות הצדדים להגיע להסדר טיעון - הוגשה הבקשה לתיקון כתב האישום, ללא כל נימוק לעיתוי בהגשתה. עוד נטען כי מדובר בתיקונים מהותיים הפוגעים בהגנת הנאשם, שכן הנאשם גיבש את קו ההגנה, ויש בהוספתם לכתב האישום כדי להשפיע על אופן ודרך חקירת העדים שזומנו.

5.   אשר לבקשה לתיקון סעיף העבירה, נטען כי מדובר בשינוי מהותי, המוסיף יסוד נוסף ליסודות העבירה [קיומה של חבלה של ממש] אשר בפניו צריך הנאשם להתגונן. מדובר, על פי הטענה, בהתנהלות נפסדת של המאשימה, אשר לאחר שלא צלח המו"מ להסדר - מנסה להפעיל על הנאשם "לחץ לא לגיטימי". אין מקום לאפשר לתביעה "לשפר עמדות" או להעניש את הנאשם כאשר המו"מ להסדר - נכשל.

דיון והכרעה:

6.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה, ולהתיר את תיקון כתב האישום.

7.         סעיף 92 (א) לחוק סדר הדיון הפלילי, קובע כי:

"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול."

קרא: תנאי לתיקון כתב האישום הוא מתן הזדמנות סבירה לנאשם להתגונן, דהיינו, כי הגנתו של הנאשם לא תקופח מעצם תיקון כתב האישום.

3

8.         ככלל, בית המשפט יתיר תיקון כתב אישום על מנת לעשות משפט צדק ולהגיע לחקר האמת, וזאת כל עוד אין בתיקון כדי לגרום לפגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן. לשם הכרעה בבקשה לתיקון כתב אישום, בית המשפט בוחן אם יש בתיקון המבוקש בכדי לפגוע בהגנת הנאשם ובזכותו להליך הוגן, והאם ניתנת לנאשם זכות סבירה להתגונן בעקבות התיקון המבוקש. במידה ואין בתיקון כתב האישום בכדי לקפח את זכויות הנאשם וניתן להבטיח לו הזדמנות סבירה להתגונן - יטה בית המשפט להיעתר לתיקון המבוקש. במניין השיקולים שבית המשפט יביא במסגרת ההכרעה בבקשה מהסוג דנן , טיב התיקון המבוקש, ואת השלב בו נמצא ההליך הפלילי בעת הגשת הבקשה לתיקון כתב האישום.

9.         בהלכת עוזר [ע"פ 63/79 עוזר נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 606] הובהרה משמעות המונח "הזדמנות סבירה להתגונן" - הכולל בחובו שני יסודות. האחד הינו טכני דיוני - הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם להתנגד להבאת ראיות, לחקור עדים ולהביא עדויות וראיות מטעמו. היסוד השני הינו מהותי - הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאש לפתח ולייצב קו הגנה נגד אישום שאינו מופיע בכתב האישום אך עולה מתוך העובדות שהובאו בפני בית המשפט. בהקשר זה יש לבחון אם הנאשם הופתע, ואם בשל תיקון כתב האישום נמנעה ממנו האפשרות לפתח קו הגנה חדש. כך למשל, אם נאשם נמנע מלפתח קו הגנה שכן קו זה לא התבקש מכוח העובדות המקוריות, הרי שתיקון כתב האישום עלול למנוע מהנאשם "הזדמנות סבירה להתגונן".

10.       ור' עוד בהקשר זה ע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (3) 505 שם נקבע כי יש לאפשר גמישות כדי למנוע עיוות דין לנאשם או לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכוי הנאשם עקב משגה של התביעה. נקבע כי ניתן אף להרשות לצד להביא ראיות נוספות, לאחר שלב הסיכומים, וזאת לשם חשיפת האמת ולעשיית צדק, ובהתאם לנסיבותיו של התיק.

4

11.       יישום האמור על ענייננו מוליך למסקנה, כי תיקון כתב האישום לא יגרום לנאשם עיוות דין, ולא יפגע בהזדמנות הנאשם להתגונן מפניו. כפי שמסר הנאשם בתשובתו לכתב האישום - הנאשם מכחיש כל פגיעה במתלוננת וכן כל איום כלפיה. על פי הטענה, בין הנאשם לבין המתלוננת התפתח ויכוח מילולי, הא ותו לא. משכך, הרי שאין לתיקון המבוקש [הוספת העדים ותיקון סעיף העבירה] כל השפעה על הגנת הנאשם, ולא נמנע מהנאשם כל קו הגנה ולא נגרמה לו כל הפתעה המונעת ממנו להציב ולפתח קו הגנה נוכח העבירה החדשה. בנוסף, קו ההגנה שבחר הנאשם - הכחשה מוחלטת של כל עימות פיסי עם המתלוננת - ממילא מכיל בתוכו קו הגנה הן לכתב האישום המקורי והן לכתב האישום המתוקן. לא מצאתי בטיעוני ההגנה כל מענה קונקרטי ומשכנע לשאלה כיצד תיפגע הגנתו של הנאשם מהתיקון המבוקש בכתב האישום.

12.       תיקון כתב האישום איננו בעובדות המפורטות בו. יתרה מכך, העבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש נגזרת ונלמדת מעובדות סעיף 4 לכתב האישום (אשר את נוסחו כאמור המאשימה אינה מבקשת לתקן). אף באשר לעדים אותם מבקשת המאשימה להוסיף לכתב האישום - מדובר בעדים אשר ערכו מסמכים המצויים בתיק החקירה, מסמכים אשר עמדו לעיון ההגנה. במלים אחרות - בשני התיקונים המבוקשים אין כדי להפתיע את ההגנה או למנוע מהנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

13.       סוף דבר - הבקשה מתקבלת. אני מתיר את תיקון כתב האישום. לרשימת עדי התביעה יתווספו שני עדי התביעה - סמ"ש חליף אליאס וד"ר דאמוני. בהוראות החיקוק תיוחס לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, וזאת תחת העבירה של תקיפה סתם (לפי סעיף 379 לחוק העונשין).

המאשימה תגיש עד יום חמישי, 21.3.19 כתב אישום מתוקן אשר ייסרק לתיק.

למען הסר ספק - המאשימה תדאג לזימון עדי התביעה הנזכרים בסעיף 13 לעיל - לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 17.4.19.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אדר ב' תשע"ט, 18 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.