ת"פ 42956/04/22 – מדינת ישראל נגד שלום סואיסה
|
|
ת"פ 42956-04-22 מדינת ישראל נ' סואיסה(עציר)
תיק חיצוני: 184502/2022 |
1
בפני |
כבוד השופט, סגן הנשיאה ארז נוריאלי
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
ע"י ב"כ, עו"ד אנבל לוקס
נגד
|
||
נאשם |
שלום סואיסה |
|
ע"י ב"כ, עו"ד איתי רוזין |
||
|
|
|
גזר דין
|
1. בהכרעת דין מיום 23.6.22 הורשע הנאשם בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, באחד עשר אישומים, בעבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 (ריבוי עבירות) (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים").
2. על פי החלק הכללי לעובדות כתב האישום עבד הנאשם במועדון סנוקר ששימש לו גם כמקום מגורים. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום סחר הנאשם בסמים מסוכנים מסוג קנבוס, תיאם את הסחר באמצעות אפליקציית "whatsapp" ומסר לרוכשים את הסמים במקומות שונים.
3. על פי האישום השני במהלך החודשים מרץ-אפריל 2022, סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל של חצי גרם, בתמורה לסכום של 50 ₪.
4. על פי האישום הרביעי יוחסו לנאשם 3 עבירות סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס שבוצעו במהלך החודשים מרץ - אפריל 2022, במשקל של גרם בכל פעם, בתמורה לסכום של 100 ₪ עבור כל עסקה.
5. על פי האישום החמישי במהלך החודשים נובמבר - דצמבר 2021, סחר הנאשם, בשתי הזדמנויות בסם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל של חצי גרם עבור העסקה הראשונה וגרם עבור העסקה השניה, בתמורה לסכום של 100 ₪ ו-50 ₪ בהתאמה.
6. על פי האישום השישי בתאריך 8.3.22 וב-3 הזדמנויות נוספות במהלך תקופה של חודשיים עובר ליום 18.4.22, סחר הנאשם עם קטין, בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של חצי גרם בכל פעם, בתמורה לסכום של 50 ₪ עבור כל עסקה.
7. על פי האישום השביעי בשני מועדים שונים בחודש אפריל 2022 וב-8 הזדמנויות נוספות במהלך תקופה של שלושה חודשים עובר ליום 19.4.22, סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל של גרם בכל פעם, בתמורה לסכום של 100 ₪ עבור כל עסקה.
2
8. על פי האישום השמיני בתאריך 2.4.22 סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל של גרם בתמורה לסכום של 100 ₪.
9. על פי האישום התשיעי יוחסו לנאשם 3 עבירות סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס שבוצעו במהלך החודשים ינואר - פברואר 2022, במשקל של גרם בכל פעם, בתמורה לסכום של 100 ₪ עבור כל עסקה.
10. על פי האישום העשירי יוחסו לנאשם 3 עבירות סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס שבוצעו במהלך החודשים פברואר - מרץ 2022, במשקל של חצי גרם בכל פעם, בתמורה לסכום של 50 ₪ עבור כל עסקה.
11. על פי האישום האחד עשר ב- 4 מועדים שונים בין החודשים ינואר - פברואר 2022 וב-10 הזדמנויות נוספות במהלך תקופה של שלושה חודשים במועדים שאינם ידועים למאשימה, סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של חצי גרם בכל פעם, בתמורה לסכום של 50 ₪ עבור כל עסקה.
12. על פי האישום השנים עשר ב -3 מועדים שונים בין החודשים פברואר - מרץ 2022 וב- 8 הזדמנויות נוספות במהלך תקופה של חודשיים, במועדים שאינם ידועים למאשימה, סחר הנאשם עם קטין, בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקלים הנעים בין חצי גרם ל-1.5 גרם בכל פעם, בתמורה לסכום של 50 ₪ - 150 ₪ עבור כל עסקה.
13. על פי האישום הארבע עשר במהלך החודשים פברואר - מרץ 2022 סחר הנאשם, בשתי הזדמנויות, בסם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל של חצי גרם בכל עסקה, בתמורה לסכום של 50 ₪ עבור כל העסקה הראשונה וללא תמורה עבור העסקה השניה.
14. מהאמור עולה שבמהלך החודשים נובמבר 2021 - אפריל 2022, ב- 54 הזדמנויות סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קנבוס עם 11 אנשים שונים ובהם שני קטינים במשקלים הנעים בין חצי גרם ל-1.5 גרם בכל עסקה.
15. יצוין כי ב"כ המאשימה טענה במסגרת הטיעונים לעונש, כי על פי כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון, סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קנבוס ב- 45 הזדמנויות ולכן בבחינת נסיבות ביצוע העבירה, לא מצאתי להחמיר מעבר למה שנטען על ידי המאשימה.
טענות הצדדים לעונש
16. ב"כ המאשימה טענה לערכים המוגנים שנפגעו של הגנה על שלום הציבור וביטחונו מפני הנזקים הנגרמים כתוצאה משימוש בסמים מסוכנים.
17. ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לנסיבות ביצוע העבירות ולחומרת המעשים. הודגש כי הנאשם סחר בסמים מסוכנים ב- 45 הזדמנויות עם 11 רוכשים שונים, ביניהם שני קטינים, והכל מתוך מניע כספי של בצע כסף. הודגש חלקו הבלעדי של הנאשם בביצוע העבירות החוזרות והעובדה כי אין מדובר במעידה חד פעמית. ב"כ המאשימה הוסיפה, כי העובדה שהנאשם סחר בסם מסוג קנבוס אינה מצדיקה כשלעצמה להקל בעונשו, שכן מדובר בסם מסוכן, ומדיניות הענישה רואה בחומרה עבירות סחר בסמים מסוכנים (ביניהם סם הקנבוס) תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה.
3
18. בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הפנתה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל 5 הרשעות קודמות שהתיישנו, ביניהן עבירות סמים. בנוסף צוין, כי הנאשם לא עבר הליך שיקומי ואין תסקיר בעניינו. מנגד, נטען כי יש לשקול לקולא את הודאתו המהירה של הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי.
19. לבסוף, ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה הולם אחד, הנע בין 30 - 48 חודשי מאסר בפועל ועתרה להשית עליו 36 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס משמעותי, פסילת רישיון בפועל ועל תנאי. בנוסף, ביקשה להכריז על הנאשם כסוחר סמים, חילוט הטלפון הסלולרי שלו כמבוקש בכתב האישום ומתן צו כללי למוצגים.
20. ב"כ הנאשם הדגיש בנוגע לנסיבות ביצוע העבירה, כי מדובר בסחר בסם מסוג קנבוס המשתייך לקבוצת הסמים "הקלים". נטען כי העבירה בוצעה במקום עבודתו של הנאשם למכריו, ולא לאנשים זרים באמצעות פרסום באפליקציות שונות.
21. בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הפנה ב"כ הנאשם לכך שהנאשם נטל אחריות, הודה בהזדמנות הראשונה וחסך בזמן שיפוטי. אשר לעברו הפלילי, צוין כי הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2014.
22. ב"כ הנאשם עתר למתחם ענישה הנע בין 0 - 20 חודשי מאסר בפועל וביקש להסתפק בגזירת העונש בתקופת מעצרו של הנאשם.
23. הנאשם הביע חרטה על מעשיו, ציין כי במשך 3 חודשים סחר בסם עם חבריו במקום עבודתו ומגוריו ולא עם אנשים זרים והוסיף כי עבר חיים קשים, גדל בפנימיות ללא תמיכה משפחתית.
דיון והכרעה
קביעה מתחם העונש ההולם
24. אין מחלוקת בין הצדדים כי יש לקבוע מתחם ענישה הולם אחד בגין אחד עשר האישומים. כתב האישום המתוקן מתאר מקרים בעלי מאפיינים דומים, אשר התרחשו בפרק זמן של חמישה חודשים, כחלק מאותה תכניית עבריינית למכירת סם מסוכן מסוג קנבוס עבור בצע כסף.
25. לאור אופיים של האירועים, המצביעים על שיטתיות ודפוס פעולה חוזר בביצוע העבירות בנסיבות דומות ומהווים מסכת עבריינית אחת, מדובר בריבוי עבירות שיש לקבוע בגינן מתחם ענישה הולם אחד, זאת למרות שהנאשם סחר בסם עם רוכשים שונים (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.10.14)).
4
26. בקביעת מתחם הענישה יש להתחשב במספר המעשים העבריינים שבוצעו ובריבוי קורבנות העבירות [ע"פ 2454/18 עזרא שיינברג נ' מדינת ישראל (2.12.2018); ת"פ (ראשל"צ) 1718-03-20 מדינת ישראל נ' עבד אלראוף שמאסנה (פורסם בנבו, 24.9.20) וההפניות שם; ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.3.16)].
27. עקרון הלימה הוא העיקרון המנחה בהתאם לסעיף 40ב לחוק העונשין. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
28. פקודת הסמים המסוכנים נועדה, בכללותה, להגן על ערכים חברתיים של שמירה על בריאותו ושלומו הפיזי והנפשי של הציבור מפני הנזקים הנגרמים כתוצאה משימוש בסמים והשפעתם הממכרת וההרסנית. לצד זאת, קיים הצורך להגן על הציבור מפני נזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מעבריינות הנלווית לשימוש בסמים, ובכלל זה ההגנה על הביטחון האישי ורכוש הציבור [ע"פ 1274/16 אסמעא עווד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.10.16)].
29. אין צורך להכביר מילים על חומרתן הרבה של עבירות הסמים, ובראשן עבירות הסחר והפצת הסם, ועל הצורך להיאבק בעבירות אלה באמצעות ענישה הולמת [ראו: ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,12.12.1995); ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.7.2011); ע"פ 2681/15 בן שטרית נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.2.2016)].
30. בתי המשפט שבו והדגישו את הצורך להילחם בעבירת סחר בסמים מסוכנים, אף כשמדובר בסמים הנחשבים קלים. שוב ושוב, התייחס בית המשפט העליון לסיכון הנשקף מעבירות אלו, שהפכו רעה חולה ועל ההכרח לעצור את התפשטות נגע הסמים בחברה, בין היתר על-ידי השתת ענישה מרתיעה על הנוטלים חלק במערך הפצת הסמים. ראו עוד בהקשר זה: ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (פורסם בנבו, 4.7.12); ע"פ 3117/12 ארביב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.9.12); ע"פ 211/09 אזולאי נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.6.10); ע"פ 1987/15 דורי נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.08.15); ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח (2) 734 (9.2.04); ע"פ 6021/95, 4998/95, 5267/95, 5313/95 מדינת ישראל נ' גומז (פורסם בנבו, 31.7.97); ע"פ 575/88 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מב (4) 242 (11.12.88).
31. יפים לענייננו הדברים שנכתבו ברע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי (פורסם בנבו, 6.9.06), שם פסק בית המשפט העליון כי: "כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להיאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הינו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסם. הסחר בסמים מסוכנים הינו אמצעי קל ונח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות- על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים, אלא את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח".
32. עוד אפנה בהקשר זה לרע"פ 3443/07 מכאוי נ' מ"י (פורסם בנבו, 26.7.07) שם נקבע כי: "כאשר מדובר בסחר בסמים, השיקול העיקרי אינו שיקומו של העבריין, אלא הצורך המובהק במתן עונש מרתיע בדמותם של מאסרים ממושכים בפועל. סוחרי הסמים גורמים להרס חייהם של רבים ובעיקר צעירים הנופלים למעגל של מסכנות וצער הגורמים אומללות למשפחותיהם".
5
33. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעף 40 ט' לחוק העונשין), נתתי דעתי למספר הרב של העסקאות שבוצעו לאורך תקופה של חמישה חודשים, במהלכם מכר הנאשם סם מסוכן מסוג קנבוס ל-11 קונים, בינהם 2 קטינים. הנאשם הוא מבצע יחיד וחלקו בעבירות בלעדי. רצף ותדירות העסקאות מלמדים על התכנון המוקדם שליווה את העבירות ועל נגישותו של הנאשם לסמים, היערכותו וזמינותו להספקת הסמים. עוד יש לתת את הדעת לכך שהנאשם הורשע במכירת סם לרוכשים שהם אינם סוכן משטרתי, ואשר הנאשם סיכן את בריאותם.
34. עסקאות הסחר בוצעו בכל פעם בכמויות ובסכומים שאינם גבוהים, אולם חומרתן היתרה נעוצה בריבוי המעשים בלא פחות מ-45 הזדמנויות, ובעובדה שב-15 מהעסקאות מכר הנאשם סם מסוכן לשני קטינים. הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם הוא הפצת נגע הסמים בחברה, ופוטנציאל נזק בריאותי לציבור המשתמשים ובפרט לציבור הקטינים.
35. בנסיבות אלו מצאתי שמידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית.
36. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של הספקה וסחר בסם מסוכן מסוג קנבוס (או סמים אחרים שאינם נמנים על הסמים המוגדרים כקשים) היא רחבה ומושפעת מנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה. מנעד הענישה נגזר, בין היתר, מהיקף הסחר בסמים, סוג הסם, כמות הסם הנמכר, התמורה הכספית, מספר הקונים באבחנה בין מכירת סם לבגיר או קטין, פרק הזמן שבו בוצעו העסקאות, וכיוצ"ב. על מנעד הענישה בעבירות אלה ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:
א. ברע"פ 5698/17 ליפצר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.9.2017) אושר עונש של 30 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית שנגזרו על נאשם שהורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע 15 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס ל-8 קונים שונים במשך כשנה, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וכן אספקת סמים.
ב. בעפ"ג (מרכז-לוד) 23775-04-15 מדינת ישראל נ' מדמון (פורסם בנבו, 21.6.2015), הוחמר עונשו של נאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר הורשע בביצוען של לפחות 16 עסקאות סחר בסמים מסוכנים מסוג קנאביס וחשיש, בכמויות קטנות, ל-5 לקוחות, ובהם קטין, החזקת חשיש לצריכה עצמית והפרת הוראה חוקית, באופן שעונשו הועמד על 24 חודשי מאסר בפועל. תסקיר שהתקבל בעניינו של הנאשם היה שלילי והמליץ על עונש מאסר. בית המשפט המחוזי קבע כי: "אין בכל הנסיבות המקלות כפי שהובאו על ידי בית המשפט קמא כדי להצדיק הטלת עונש מאסר לתקופה מצטברת של 15 חודשים, אשר הולמת מס' מועט של מכירות סמים ולא מכירה ב - 16 הזדמנויות של חשיש וקנבוס לאחרים, שאינם סוכנים סמויים".
6
ג. בעפ"ג (מרכז-לוד) 8209-08-19 מדינת ישראל נ' פסו (9.12.2019), התקבל ערעור המדינה על קולת עונשו של נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בעבירות סחר בסמים, בעבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. הנאשם ביצע 53 עסקאות סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס, במשקלים הנעים בין 1 ל-10 גרם נטו, במשך 3 חודשים עם 29 קונים בגירים, תוך הסתייעות בנהג מונית להעברת הסמים והכסף. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם כולל הנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר חורג לקולא באופן ממשי, ועונשו של הנאשם הוחמר ל- 28 חודשי מאסר בפועל. בקשת ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.
ד. ברע"פ 7996/12 יוסף נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.1.13) דחה בית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בשלושה אישומים, בעבירות של סחר בצוותא בסם מסוג חשיש בכמויות של 6-2 גרם בתמורה ל- 200 ₪ בכל פעם, בעבירת תיווך בעסקת סמים ובאישום נוסף של החזקת סם מסוג קוקאין לצריכה עצמית, ונדון לעונש של 21 חודשי מאסר בפועל. באותו עניין נקבע:"אף אם כמויות הסמים נושא העבירות "קטנות" - כטענת המבקש- אין בכך כדי להפחית מחומרת של עבירות אלה ומהצורך למגר אותן באמצעות הטלת עונש בעל היבט הרתעתי".
ה. בעפ"ג (מרכז) 24112-09-17 טוט נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.12.17), אושר עונש של 21 חודשי מאסר בפועל שהושת על נאשם בן 19, אשר הורשע בביצוע 27 עבירות סחר בסם מסוכן קנאביס, שבוצעו במשך כשבעה חודשים בכמויות קטנות. שירות המבחן התרשם מסיכון להישנות ביצוע העבירות בעתיד, והמליץ על ענישה קונקרטית מרתיעה.
ו. ברע"פ 4687/15 פלג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.8.15), אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהקל בעונשו של הנאשם, בהתחשב בעברו הנקי ונסיבות חייו הקשות, באופן שהיה עליו לרצות 18 חודשי מאסר בפועל, וכן ענישה נלווית. דובר בנסיבות בהן סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג מריחואנה ב- 15 עד 20 הזדמנויות, בכל פעם בכמויות קטנות ובביתו נמצא סם מסוכן מסוג קנבוס.
ז. בת"פ 2791-06-18 מדינת ישראל נ' טקלה (פורסם בנבו, 22.11.21), הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירות סחר בסמים ובעבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. במשך כשנה ביצע הנאשם 19 עסקאות מכר סם מסוכן מסוג קנבוס ל-9 רוכשים, ביניהם קטין אחד, במשקלים הנעים בין 1 ל-11 גרם נטו בכל מכירה. ב-12 מעסקאות הסחר נמכרו כמויות קטנות יחסית שנעו בין 1 ל-5 גרם קנבוס, וב-5 עסקאות נמכרו כמויות משמעותיות יותר שנעו בין 9 ל-11 גרם. בשתי עסקאות נוספות משקל הסם שנמכר לא היה ידוע. נקבע מתחם ענישה הנע בין 15 -30 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, הנעדר עבר פלילי, נגזרו 23 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
ח. בת"פ (רמ') 34974-01-12 מדינת ישראל נגד מזרחי (פורסם בנבו, 28.2.13) הורשע הנאשם על פי הודאתו ב-11 אישומים של סחר בסם (מהם שניים בריבוי עבירות), אספקת סם, ושני אישומים של סחר בצוותא חדא. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית. בית המשפט השית על הנאשם 33 חודשי מאסר בפועל.
7
ט. בעפ"ג (מרכז-לוד) 829-07-20 בורשטיין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.2.2021), התקבל ערעור על קולת העונש של נאשם שהורשע בבריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס, החזקה ושימוש בקנבוס שלא לצריכה עצמית וכן החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. הנאשם סחר בקנבוס בעשרות רבות של הזדמנויות, לרבות מכירה לקטינים, לאורך כ-8 חודשים. בערכאה הדיונית נקבע מתחם עונשי הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר. בסך הכול מכר הנאשם בכ-53 הזדמנויות, כ-178 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס, וקיבל תמורת הסם כ-16,450 ש"ח. בהתחשב בכך שבזמן ביצוע עבירות היה הנאשם בן 18 וחצי והקטינים להם מכר את הסם היו מאותו שנתון וכן בהתחשב בהליך טיפולי מוצלח שכלל גמילה מסמים ביחידה לטיפול בהתמכרויות ועבר פלילי נקי, מצאה ערכאת הערעור לחרוג ממתחם הענישה ולהעמיד את עונשו של הנאשם על 12 חודשי מאסר בפועל כעונש עיקרי.
י. בת"פ (פ"ת) 71703-03-19 מדינת ישראל נ' עובד (5.8.20) הורשע נאשם ב- 3 אישומים של עבירות סחר בסמים ובעבירת החזקת סמים לצריכה עצמית. הנאשם מכר סם מסוכן מסוג קנבוס במשקלים קטנים ל-3 קטינים ב- 7 הזדמנויות שונות. נקבע מתחם ענישה הנע בין 25 ל-35 חודשי מאסר בפועל והושתו על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
37. בחינת מדיניות הענישה כפי שמשתקפת בפסיקה שנסקרה לעיל, מלמדת כי קיימת מגמת החמרה בענישה על סוחרי סמים, אשר סחרו בסם מסוכן מסוג קנבוס גם בכמויות קטנות. לצד זאת, ניתן לראות הקלה בעונשם של נאשמים שנרתמו להליך שיקומי אינטנסיבי ומעשי, ואולם בענייננו הנאשם לא עבר הליך גמילה או שיקום ואין תסקיר בעניינו. מנעד הענישה הכולל קשת רחבה של עונשים, תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה, בכמויות הסם, סוג הסם, מספר העסקאות, תדירותן, מספר הקונים והיותם קטינים או בגירים.
38. אשר על כן, בהתחשב בכלל נסיבות ביצוע העבירות כפי שפורטו לעיל, לרבות משך ביצוען, מספר העסקאות, תדירותן, סוג הסם, כמות הסם, התמורה הכספית עבור מכר הסם, מספר הקונים והיות שניים מהם קטינים, ולאור מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בענייננו נע בין 20 ל-42 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.
39. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה ממתחם הענישה לחומרה או לקולא. הנאשם לא עבר תהליך שיקום ואין תסקיר בעניינו.
העונש ההולם
40. בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40 י"א לחוק העונשין. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:
א. במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך שהנאשם הודה, הביע חרטה, נטל אחריות למעשיו וחסך זמן שיפוטי. כמו כן, נתתי דעתי לנסיבות חייו הקשות של הנאשם.
8
ב. כנסיבה לחומרה נתתי משקל לעברו הפלילי של הנאשם, ולכך שהנאשם הורשע בעבירה דומה של סחר בסמים בשנת 2013, וכן בעבירות החזקה/ שימוש בסמים לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית משנת 2013. לצד זאת, התחשבתי בחלוף הזמן הרב שעבר מאז שבוצעו העבירות.
יצוין בהקשר זה כי על פי הפסיקה הנוהגת רשאי בית המשפט להסתמך בשיקוליו על הרשעות קודמות שהתיישנו. עם זאת, להרשעות שהתיישנו יש לתת משקל נמוך יותר. (ת"פ 49362-11-16 מדינת ישראל נ' יוסף חן (פורסם בנבו, 7.1.20). לעניין זה נקבע ברע"פ 1808/10 זיכרמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.4.10):
"הוראת ההתיישנות בחוק המרשם הפלילי מונעת מסירת מידע על עבירה שהתיישנה לגופים המקבלים מידע בהתאם לסעיפים 9-6 לחוק. בתי-המשפט אינם נמנים עם אותם גופים, הואיל והמידע נמסר להם מכוח סעיף 5 לחוק (מסירת מידע לרשויות ובעלי תפקידים), והוראת ההתיישנות לא קובעת דבר לגבי מסירת מידע בדרך זו. מכאן שבתי-המשפט חופשיים להסתמך בשיקוליהם על המידע (רע"פ 1775/09 פדידה נגד מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.04.09)), זאת, בשונה מעבירה שנמחקה לפי סעיף 16(א) לחוק, אשר מידע עליה אין למסור אלא ליועץ המשפטי ולגופים ספורים המנויים בסעיפים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה לחוק. ברי גם, כי תכליתם של הסדרי ההתיישנות ומחיקת הרישום הפלילי אינה לאפשר הקלה בעונשם של מי שהוסיפו וחטאו, אלא לאפשר לחוזרים לדרך הישר להניח את עברם המכביד מאחור ולהמשיך בחייהם ...".
ג. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הנאשם והרתעת הרבים, בשים לב לשכיחותן של עבירות הסחר בסמים שהפכו רעה חולה בחברה.
41. איזון השיקולים השונים, ריבוי העבירות וחומרת מעשיו של הנאשם מצדיקים הטלת עונש מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, אשר יש בו לבטא את החומרה שמייחס בית המשפט לעבירות החוזרות ונשנות שבוצעו על ידו, ולצדם רכיבי ענישה הרתעתיים נוספים.
סוף דבר
42. לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 27 חודשי מאסר בפועל, שמניינם החל מיום מעצרו, בהתאם לרישומו שב"ס.
ב. מאסר על תנאי בן 9 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.
ג. מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור כל עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים.
ד. פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 12 חודשים מיום שחרורו מהמאסר. הנאשם יפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט ותקופת הפסילה תימנה ממועד הפקדת הרישיון.
9
ה. פסילה על תנאי מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור על עבירה של נהיגה בשכרות/ סמים או נהיגה בפסילה במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר.
ו. קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.9.22, וכל ראשון לחודש העוקב. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי ותשא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום. הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.
43. בהתאם לסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים אני מכריז על הנאשם סוחר סמים ומורה על חילוט מכשיר הטלפון הסלולרי של הנאשם.
44. ניתן בזאת צו כללי למוצגים. הסמים יושמדו.
זכות ערעור כדין בתוך 45 ימים.
ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בנוכחות הצדדים.
