1

הנאשם בפניי הודה בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות איומים והחזקת סכין למטרה לא כשרה.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 18.12.14, נכנס הנאשם לאחד החדרים במבנה השייך למתלונן במטרה להפחיד ולהקניט את המתלונן.

כאשר שאל אותו המתלונן למעשיו, נטל הנאשם סכין קומנדו בידו ואיים באמצעותה לעבר המתלונן באומרו לו " אתה גמור אם אתה לא יוצא עכשיו " הכל בכוונה להפחיד או להקניט.

לאחר שעוכב הנאשם על ידי המשטרה איים הנאשם על שוטר באומרו כי כאשר ייצא החוצה " יש לי מישהו בדירה שיירה בך ויעשה לך פוף " תוך שהוא מדגים בידו לכיוון השוטר.

במעשים המתוארים לעיל, פגע הנאשם בערכים המוגנים בדבר זכותו של אדם לשלוות נפש ותחושת בטחון בוודאי כאשר הוא מצוי בנכס השייך לו.

כאשר מאיים אדם על שוטר במסגרת מילוי תפקידו פוגע בכך הנאשם בסדר הציבורי.

2

בכל הנוגע לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נטען על ידי ב"כ הנאשם בטיעוניו כי אדם אשר שכר חדר בבניין מהמתלונן התיר לנאשם ללון באותו חדר, וכי הנאשם הופתע על ידי המתלונן אשר ניסה לגרש אותו מהחדר ולפיכך אחז בסכין אשר נמצאה במקום. נטען כי המעשה נעשה ללא תכנון וללא כוונה לאיים.

בכל הנוגע לטענות בדבר היעדר כוונה והיותו של הנאשם מצוי תחת השפעת אלכוהול, איני יכולה לקבל טענות אלה אשר חותרות תחת הודעות הנאשם ואשר לא נתמכו בראיה כלשהי.

אף באשר לטיעונים בדבר התנהלותו של המתלונן הרי שבהתאם לסעיף 40 י' (ב)(1) לחוק העונשין, רשאי הנאשם להביא ראיות מטעמו בשלב הטיעונים לעונש להוכחת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

ב"כ הנאשם לא הציג ראיות בכל הנוגע לטיעוניו אלו והם אף סותרים במידת מה את עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם לפיהן נכנס הנאשם לאחד החדרים במקום כדי להפחיד את המתלונן, קרי לא המתלונן הוא שנכנס אל החדר והפתיע את הנאשם אלא ההיפך עולה מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם.

אומנם, צודק ב"כ הנאשם כי לכאורה העובדה כי הסכין הייתה במקום ולא נישאה על ידי הנאשם במקום פומבי מפחיתה במעט את חומרת המעשה ואולם דברים אלו מתגמדים נוכח דברי ב"כ הנאשם עצמו כי המתלונן הינו אדם מבוגר מאוד ונוכח תמונת הסכין אשר הוצגה בטיעוני המאשימה.

לא ניתן להקל ראש כאשר הנאשם אוחז בסכין קומנדו ומאיים באמצעותה במלל ובהתנהגות על מתלונן מבוגר אשר הבית שייך לו.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון יש לנקוט ביד קשה כנגד אלו האוחזים בסכין ובעניין זה נקבע ברע"פ 5217/09 בעניין דוד יפקח כי החזקת הסכין טומנת פוטנציאל סיכון ממשי.

באשר לאיומים כנגד השוטר נקבע בע"פ (מחוזי חיפה) 207/08 בעניין בביזאייב כי בית המשפט לא יתייחס בסלחנות למי שפוגע או מאיים בפגיעה בשוטרים ובממלאי תפקידים על פי דין.

הודגש בפסק דין זה, כי המאיים על שוטר ראוי לו שירצה מאסר מאחורי סורג ובריח.

בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירות בגינן נותן הנאשם את הדין, הרי שברע"פ יפקח המצוין לעיל, נידון הנאשם ל-5 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת סכין והפרעה לשוטר, עבירות בהן הודה.

ברע"פ 10038/08 בעניין בביזאייב נידון הנאשם אשר הודה באיומים על שוטר בשתי הזדמנויות שונות ל-4 חודשי מאסר בפועל.

ברע"פ 5998/09 בעניין שמאייב, הודה הנאשם באיומים באמצעות סכין ונידון ל-8 חודשי מאסר בפועל על רקע היעדר עבר פלילי מהותי ובשל חלוף הזמן.

מדיניות הענישה המצוינת לעיל מבהירה כי לא ניתן להקל ראש הן במי שמאיים ככלל ובפרט על שוטרים ונושאי תפקידים שונים והן במי שאוחז בסכין.

בענייננו ביצע הנאשם את שני המעשים כאשר עבירת האיומים בוצעה הן כלפי השוטר והן כלפי המתלונן בעוד הנאשם כאמור אוחז בסכין או מאיים בתנועה על השוטר.

3

אומנם מדובר במעשים שאינם מתוכננים ואולם כאמור בית המשפט רואה בהם חומרה רבה.

נוכח האמור לעיל אני קובעת מתחם עונש הולם למסכת העובדתית במלואה שהינו החל במספר חודשי מאסר אשר ניתן לרצות בעבודות שירות וכלה ב-15 חודשי מאסר בפועל.

בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הרי שלזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו ובעיקר את החיסכון בעדותו של המתלונן.

מנגד, הרישום הפלילי אשר הוגש לבית המשפט מלמד על מי שבעברו הרשעות קודמות מרובות. הנאשם הורשע 15 פעמים בעבר וריצה מספר מאסרים בגין עבירות של איומים, אלימות, סמים, רכוש ועוד. אומנם, עסקינן במי שהרשעתו האחרונה משנת 2007 ואולם העובדה כי בעברו הרשעות כה מרובות ובכללן מספר הרשעות בעבירת האיומים בה חטא גם הפעם מלמדת כי מדובר במי שיש מקום להחמיר בעניינו.

בטרם הטיעונים לעונש ביקש ב"כ הנאשם להפנות את הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות. בהחלטתי מתאריך 12.7.15, קבעתי כי במטרה לייעל את ההליכים ומבלי לטעת ציפיות בליבו של הנאשם תתקבל חוות דעת הממונה בעניינו זאת מבלי שבית המשפט נחשף לנסיבות המלאות בדבר המעשים בהם הורשע הנאשם, לעברו הפלילי ולנסיבות נוספות.

הנאשם לא התייצב בפני הממונה ובדיון מתאריך 7.10.15 אליו לא טרח להתייצב הנאשם, ציין בא כוחו כי הנאשם לא ידע על מועד הזימון המקורי וכי הוא יודע כעת ואף קיבל זימון חדש לתאריך 29.10.15.

בנסיבות המתוארות, אפשרתי לנאשם להתייצב שוב בפני הממונה. הנאשם לא התייצב פעם נוספת בפני הממונה. בבקשה שהוגשה על ידי בא כוחו, נטען כי הוא לא ידע על מועד הזימון חרף הדברים שנשמעו מפי בא כוחו בתאריך 7.10.15 בפניי ואף היום נטען כי האחריות לאי ההתייצבות הינה לכתפי בא כוחו.

בנסיבות שנוצרו, סברתי כי אין מקום להפנות את הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה בטרם הטיעונים לעונש.

לאחר ששמעתי את הטיעונים לעונש ובכללם את הנסיבות המתוארות לעיל, אני מוצאת כי אין מקום ממילא בעניינו של נאשם זה להטיל עליו עונש של מאסר בעבודות שירות.

בעניין זה, יצוין כי אף אם היה מתייצב הנאשם בפני הממונה והייתה מתקבלת חוות דעת בעניינו, הרי שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אין בכך כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט שכן כאמור לעיל בשלב ההפניה לקבלת חוות הדעת , הוזהר הנאשם כי אין בכך כדי לטעת ציפיות בלבו והדבר נעשה מבלי שבית המשפט נחשף למלוא הנסיבות. ראה בעניין זה רע"פ 2160/15 בעניין עלא עלקם.

נוכח האמור לעיל, מששב ומבצע הנאשם עבירות איומים, מבצע את האיומים הן כנגד מתלונן בעודו מחזיק בסכין קומנדו והן כנגד שוטר, אני מוצאת כי יש להטיל עליו עונש ממשי אף כי במרכזו של המתחם אותו קבעתי.

4

נוכח הנסיבות המקלות ובהן העובדה כי עברו הפלילי אינו מהשנים האחרונות ,ונוכח קבלת האחריות כמפורט לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         8 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מתאריך 18.12.14 עד 31.12.14.

2.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ובלבד שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות.

3.         פיצוי למתלונן בסך 1,500 ₪.

            לבקשת ב"כ הנאשם, יקוזז הפיצוי מההפקדה המצויה בתיק המעצר.

בנסיבות המתוארות לא מצאתי להטיל על הנאשם קנס כספי.

ניתן בזאת צו להשמדת המוצגים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ו, 04 נובמבר 2015, במעמד הצדדים.