1

לפניי בקשה לדחיית מועד הדיון. הבקשה בלתי מנומקת וכל שנאמר בה כי "בשל נסיבות אישיות שיימסרו בדיון במידת הצורך לא יוכל להתייצב לדיון בעניינו". עוד צוין בבקשה שהיא מוגשת בהסכמת התביעה. לא ברור מהבקשה למתי מתבקשת הדחייה; לא ברור מדוע הוגשה הבקשה זמן קצר לפני מועד הדיון; מדוע אין בה פירוט של הנסיבות; וכיצד ניתן, לשיטת ההגנה, לקדם הטיפול בתיק בישיבה הקרובה, בהעדר הנאשם 1.

היום הובררה לי הסיבה לדחייה. אפתח ואומר כי הבקשה כרוכה במידה רבה של עזות מצח. אין להציב את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת. אין להגיש בקשה לקוניות ובלתי מנומקות כאשר משמעות קבלת הבקשה היא עיכוב של הדיון בתיק. מדובר בתיק משנת 2019. בתיק הוגשו ארבע בקשות דחייה וטרם התקיים דיון מהותי.

הגשת בקשה נוספת ועוד בנסיבות אלה מלמדת על יחס של זלזול של הנאשם בהליך המשפטי המתנהל, ואין להשלים עם יחס זה.

אלמלא הסכמת התביעה לבקשת הדחייה, היה נכון לחייב את הנאשם להתייצב לדיון. החובה להתייצב לדיונים משפטיים גוברת על אותן "נסיבות אישיות" ועל הנאשם היה להימנע מהצבת עובדה מוגמרת בפני בית המשפט לפני קבלת החלטה סופית בבקשתו.

בנסיבות אלה, וחרף האמור, בשל הסכמת התביעה, אני פוטר את הנאשם מהתייצבות לישיבה הקרובה הקבועה ליום 9.12.20. משאין טעם בקיום דיון בהעדרו של הנאשם 1, אין מנוס אלא לדחות את מועד הדיון.

על הסנגורית להסביר, בתוך 5 ימים, מדוע לא יושתו על הנאשם 1 הוצאות בגין העיכוב בקידום ההליך המשפטי.

נדחה ליום 11.1.21 שעה 08:30.

הסנגורית תודיע לנאשמים על מועד הדיון.

2

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

תז"פ ליום 13.12.20.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"א, 07 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.