1

1.         בטרם שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם תוקן והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שאלה עיקריהן -

2

בתאריך 17.05.15 סמוך לשעה 23:00 הבחין הנאשם בנ.ב. , ילידת 1968 (להלן: "המתלוננת") שישבה עם חברתה ברכב בשדרות בן גוריון באשדוד, והוא התיישב בתחנת אוטובוס סמוכה ועקב אחריה במבטו. סמוך לאחר מכן, יצאה המתלוננת מהרכב והחלה לצעוד לעבר בית הוריה הסמוך למקום כשהיא נושאת על כתפה את תיקה (להלן: "התיק"). לאחר שהמתלוננת חלפה על פני תחנת האוטובוס בה ישב הנאשם, כיסה הנאשם את ראשו בכובע הקפוצ'ון שלבש והחל לצעוד אחריה. המתלוננת הבחינה בנאשם, אחזה בידה את התיק והאיצה את צעדיה. כשהגיעה בסמוך למדרגות הבית, עצרה על מנת להוציא מתיקה את מכשיר הטלפון. אז הנאשם התנפל עליה מאחור כשהוא לופת את צווארה בידו, והחל למשוך בכוח את התיק. המתלוננת נאבקה בנאשם, ניסתה להשתחרר מאחיזתו וביקשה ממנו לעזוב אותה. הנאשם שיחרר את אחיזתו מצוואר המתלוננת והמשיך לנסות ולמשוך את התיק תוך שהוא דוחף את המתלוננת ומושך אותה בכתפיה. במהלך המאבק, נתלש כפתור חולצתה של המתלוננת והיא נחבלה במרפק ידה הימנית. עוברי אורח נזעקו למקום למשמע צעקות המתלוננת. הנאשם החל להימלט, אך עוברי האורח דלקו אחריו, תפסו אותו והחזיקו בו עד שהגיעו השוטרים ועצרו אותו.

2.         על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, כאמור, הוא הורשע בעבירה של נסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין תשל"ז-1977.

3.         הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לענין העונש, ושירות המבחן התבקש להכין תסקיר על הנאשם.

4.         מתסקירי שירות המבחן על הנאשם עולה כי הנאשם בן 24, רווק, יליד אוקראינה. בחודש אוגוסט 2015 נקלט, במסגרת הליך המעצר, בקהילה הטיפולית "בית אביבה". לאחר כשבעה חודשים עזב את הקהילה על דעת עצמו, ונעצר, ולאחר תקופה קצרה שב לקהילה להמשך טיפול. לאחר כשלושה חודשים, שוב עזב מרצונו את הקהילה הטיפולית ונעצר.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם גדל בתנאי חיים נעדרי תחושת מוגנות ותמיכה והיה חשוף לאירועים אלימים וטראומתיים אשר חלקם הופנו כלפיו, ובמשך השנים פיתח התמכרות לאלכוהול. עוד צוין, כי במצבים שונים בחייו הוא מתקשה לשלוט בדחפיו התוקפניים ונוהג באימפולסיביות ובחוסר שיקול דעת.

לאור עזיבת הנאשם את המסגרת הטיפולית מרצונו, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית עליו.

5.         בדיון היום, המליצו הצדדים לבית המשפט להטיל על הנאשם שנת מאסר בפועל בניכוי ימי מאסרו, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

6.         ב"כ המאשימה טענה, כי העונש לו עותרים הצדדים סביר ומתחשב בחומרת העבירה מחד ובהליך הטיפולי המשמעותי שעבר הנאשם, בהודאתו, ובחיסכון בהבאת העדים ובזמן השיפוטי מאידך. ציינה, כי נסיבות חייו של הנאשם מורכבות וזו הרשעתו הראשונה. וביקשה לכבד את הסדר הטיעון.

3

            ב"כ הנאשם הצטרפה לדברי ב"כ המאשימה. לעניין הפיצוי, טענה כי הנאשם חסר אמצעים וכי הוא נאלץ להפר את תנאי השחרור שלו כדי לעבוד ולסייע בפרנסת אמו. הוסיפה, כי חברתו של הנאשם בהריון ובחודשים הקרובים היא צפויה ללדת.

7.         מעשה הנאשם חמור. הוא הבחין במתלוננת, הסתיר את פניו, עקב אחריה, תפס אותה בחוזקה בצווארה וניסה לחטוף ממנה בכוח את תיקה. רק תגובתה האמיצה של המתלוננת והזדעקותם של אזרחים מנעה את גניבת התיק והביאה לכך שהנאשם נמלט ונעצר כעבור זמן קצר.

8.         מנגד, הנאשם רק בן 24. נסיבות חייו מורכבות. הוא לקח חלק בהליך טיפולי משמעותי, ומוקדם להתייאש מהאפשרות שהוא עוד יעלה על דרך הישר; הרקע להסדר הטיעון, ענייני וסביר;      הנאשם הודה במיוחס לו, חסך זמן שיפוט יקר, חסך את הצורך של המתלוננת להעיד ואת המשאבים הכרוכים בניהול המשפט והביע חרטה על מעשיו; ותקופת המאסר המוצעת בהסדר הטיעון משמעותית ומתאימה לנסיבות.

9.         בהתחשב בכל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.

ג.         אני מחייב את הנאשם לשלם למתלוננת פיצוי בסך 3,000 ₪.

זכות ערעור בתוך 45 יום.