1

ערעור על החלטת בית משפט השלום בבית שאן (תו"ב 33808-06-14) שניתן על ידי כב' השופט

א' ספדי

המערערים הורשעו לפי הודאתם בבניה בלי היתר. בגזר הדין שניתן ביום 22.10.2017 הם נצטוו להרוס את הבניה הבלתי חוקית בתוך 24 חודש, אם לא יקבלו עד אז היתר כדין. ההיתר לא ניתן בתוך תקופה זו, ובשנת 2019 ביקשו המערערים לדחות את ביצועו של צו ההריסה. בקשתם נדחתה, אך ערעור שהוגש על ההחלטה נתקבל, ובית המשפט המחוזי דחה את ההריסה בשנה אחת. אלא שגם שנה זו חלפה, והבנייה לא הוכשרה. בקשה שהגישו המערערים לבית משפט השלום נדחתה, כיוון ששופט השלום לא השתכנע כי הכשרת הבניה היא "בהישג יד" של המערערים. מכאן הערעור, ובו טוענים המערערים כי הכשרת הבניה היא עניין סבוך, הכרוך בשינוי חקיקה, ולכן אין ההכשרה מתקדמת כצפוי. המשיבה מתנגדת לבקשה, ותומכת בהערכתו של השופט קמא לפיה אין היתכנות להסדרה קרובה של הבנייה.

2

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ולא בלי התלבטות, מצאתי לדחות את ביצוע צו ההריסה בשנה אחת, משמע עד יום 22.10.2021. אכן, כשופט קמא מתקשה אף אני לראות התקדמות בחקיקה המסדירה, אלא שאנו מצויים בעת קשה של משבר הקורונה, כשבתווך עומדות מערכות בחירות הבאות עלינו בזו אחר זו, וכל אלה משהים בבירור את האפשרות להסדרה חקיקתית של העניין מושא הערעור. חשוב לזכור, כי בעת שניתן גזר הדין, ובהסכמה הוא ניתן, היתה תקווה של אמת להכשרת הבניה, אלא שמאז באו עלינו, כאמור, מערכות בחירות, ובשנה האחרונה משבר הקורונה, וכל אלה לא הקלו עם קידומו של הנושא. לטעמי ראוי להמתין עוד קמעא על מנת להיווכח אם המהלך החקיקתי עשוי לצלוח.

על כן אני מקבל את הערעור ומורה על דחיית ביצוע צו ההריסה עד יום 22.10.2021.

ניתן היום, י"ב אדר תשפ"א, 24 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.