1

2

ב"כ המאשימה: עו"ד מאור לונדנר

ב"כ הנאשם: עו"ד משה זכות

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

אישום ראשון:

א.    תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

ב.     תקיפה בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 382(ג) לחוק.

ג.       היזק במזיד לרכוש, לפי סעיף 452 לחוק.

ד.     הפרעת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק.

ה.    העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק.

אישומים שני ושלישי:

א.    תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק.

3

2.                 על-פי המתואר בעובדות האישום הראשון, בתאריך 23.4.15 עת היו הנאשם והמתלוננת במועדון, החל ביניהם ויכוח במהלכו גידף הנאשם את המתלוננת. בהמשך יצא הנאשם מהמועדון והמתלוננת יצאה אחריו, אחזה בחולצתו תוך שניסתה לדבר איתו והחולצה נקרעה. הנאשם הלך לחניה והמתלוננת הלכה אחריו וביקשה ממנו להירגע, אז דחף אותה הנאשם בכתפיה פעמיים באמצעות ידיו לעבר הרכבים החונים במקום. המתלוננת וחברתה שהיתה עימה נסעו לביתו של הנאשם, שם שהתה אותה עת א, זוגתו של אח הנאשם. בהמשך, עת הגיע הנאשם לבית, ובהיותו תחת השפעת אלכוהול, גידף הנאשם את המתלוננת והשליך מחלון הבית חפצים השייכים לה. המתלוננת ביקשה מהנאשם שיחדל ובתגובה תפס אותה בכתפיה באמצעות ידיו ודחף אותה לקיר וזאת בנוכחות חברתה. כתוצאה מכך נשברה צלחת זכוכית והמתלוננת נחתכה באצבע יד ימין. בהמשך למתואר, אחז הנאשם בשערות ראשה של המתלוננת וגרר אותה לעבר החלון בבית, בעוד המתלוננת בוכה וא מנסה לגרום לו לחדול ממעשיו. הנאשם הורה לא לא להתערב ואז אחז בשרשראות שהיו על צווארה של המתלוננת, קרע אותן מצווארה תוך כדי תלישת שערותיה והשליך אותן על המתלוננת ועל חברתה. משהתכופפה המתלוננת כדי להרים את השרשרת מהרצפה, בעט הנאשם בירך ימין שלה והיא נפלה לרצפה. בהמשך התקרבה המתלוננת אל דלת הבית והנאשם דחף אותה בכתפה מאחור באמצעות ידו עד אשר יצאה מהבית. בהמשך למתואר ניגשה המתלוננת לגינה כדי לאסוף את חפציה, אז שפך עליה הנאשם מחלון הבית משקה קל שהיה בתוך קנקן.            
משהגיעו שוטרים למקום, סירב הנאשם לעיכוב, סרב להתלבש ולשים את ידו מאחור, התנגד למעצר בכוח וניסה להשתחרר מידי השוטרים עת ניסו לאזקו. משהזהירו אותו השוטרים כי ישתמשו נגדו בטייזר, המשיך הנאשם בסירובו עד אשר נאלצו השוטרים להשתמש בטייזר. בהמשך גידף הנאשם את השוטרים עד אשר הצליחו השוטרים לאזקו. הנאשם סרב להיכנס לניידת והשוטרים נאלצו להכניסו בכוח לניידת.

3.                 על פי המתואר באישום השני, כשבועיים עובר למתואר באישום הראשון, עת אחזה המתלוננת בידה את הטלפון הנייד של הנאשם, ניסה הנאשם לקחת את הטלפן מידה, ומשסירבה השליכה הנאשם למיטה.

4.                 על פי המתואר באישום השלישי, ביום 3.10.14 עת אמרה המתלוננת לנאשם כי היא רוצה ללכת לביתה, דחף אותה הנאשם בכתפיה ואמר לה שהוא רוצה שהיא תישאר. המתלוננת יצאה לעבר רכבה כשהיא לבושה בפיג'מה. הנאשם יצא עימה, נשען על הרכב ולא נתן לה להיכנס אליו. בהמשך קרע הנאשם את הפיג'מה שלבשה המתלוננת והשלכה לפח תוך שהמתלוננת נותרה לבושה בתחתונים בלבד. המתלוננת הוציאה מרכבה שמלה ולבשה אותה וביקשה עזרה מעוברים ושבים, עד אשר עברה במקום ניידת שיטור עירוני אשר הסיעה אותה לתחנת המשטרה ובהמשך סייעו לה השוטרים להוציא את חפציה מבית הנאשם.

5.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לבקשת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי עמדתה למאסר בפועל.

תסקיר שירות המבחן

4

6.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 11.1.16, הנאשם כבן 29, רווק, סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי במשך שנה ושבעה חודשים. באותה עת נפגע בתאונת דרכים קשה, תיאר פגיעה רב מערכתית ופגיעת ראש שהצריכו שיקום ארוך טווח. באותה עת שוחרר מהשירות הצבאי, הוכר כנכה צה"ל ומקבל קצבת נכות. בין השנים 2008-2015 היה בטיפול המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש. עבר הליך שיקומי ארוך ואינטנסיבי. בשנתיים האחרונות ניכר שיפור יציב ומתמשך במצב רוחו ובתפקודו העצמאי בתחום הבין-אישי, החברתי והתעסוקתי. החל לנהל קשר זוגי עם המתלוננת כשנה לפני ביצוע העבירה. תיאר את חייהם הזוגיים כטובים ואת מערכת היחסים כאובססיבית, המאופיינת בתלות הדדית, ללא מתן מרחב ועצמאות אחד לשני וחוסר אמון. הנאשם הכחיש התנהגות אלימה כלפי המתלוננת, אך מסר כי בסיטואציות מסוימות התנהגותו היתה כוחנית ושתלטנית. בשיחות עם המתלוננת תיארה הידרדרות ביחסים והסלמה בהתנהגותו של הנאשם שהיתה תוקפנית ומשפילה כלפיה בתקופה שקדמה לביצוע העבירה. לדבריה טרם ביצוע העבירה הנאשם נהג כלפיה בכוחניות מספר פעמים, הן מילולית והן פיזית ולפיכך אינה חשה בטוחה מפניו גם לאחר פרידתם. מסרה כי בתקופה שלאחר ביצוע העבירה היא חיה בחרדה והתקשתה להירדם בלילות, חששה להישאר לבדה בבית ולא יצאה מהבית ללא ליווי של מכריה. לדבריה כיום חוששת פחות אם כי עדיין חווה סיוטים בלילות ושוקלת לפנות לטיפול ועזרה נפשית. בהתייחסו לעבירה מודה הנאשם במרבית סעיפי האישום ומוסר כי באותה תקופה היתה מערכת היחסים רוויה במתחים, מריבות וקונפליקטים. באותה תקופה גמלה בליבו החלטה להיפרד מהמתלוננת בשל גילויי הקנאה הקיצוניים כלפיו. לדבריו גילויי האלימות שלו התרחשו על רקע סצנות קנאה מצידה, ותסכול שחש כלפיה. הוא תאר אובדן שליטה על התנהגותו בשל היותו בגילופין. כיום מבין כי התנהגותו במערכת היחסים היתה כוחנית והסלימה ונעשה אלימה בתקופה בה בוצעו העבירות. הנאשם הביע צער ואמפתיה. לצד זאת נטה להציג את המתלוננת באור שלילי כמי שניצלה אותו במהלך הקשר. מאז חודש יוני 2015 משולב הנאשם בטיפול במסגרת שירות המבחן. שירות המבחן התרשם כי מדובר במערכת יחסים לא בשלה וילדותית, ומקושי של כל אחד מבני בזוג לראות את צרכי האחר. מערכת היחסים התאפיינה בהעדר נפרדות והעדר מרחב אישי ועצמאי לכל אחד מבני הזוג. שירות המבחן התרשם מהעדר מאפיינים עבריינים בהתנהגותו וכן מיכולתו לקבל סמכות וגבולות ומעריך כי ההליך המשפטי משמעותי עבורו ומהווה עבורו גורם ממתן. במכלול הנתונים מעריך שירות המבחן כי הסיכון להתנהגות אלימה כלפי המתלוננת הינו נמוך. לפיכך המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ וכן צו מבחן. באשר לביטול הרשעתו, נוכח חומרת העבירה והיעדר נסיבות מיוחדות לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניין זה.

ראיות לעונש

5

7.                 נ/1 - סיכום טיפול במכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש, ממנו עולה כי הנאשם סבל מפגיעת ראש קשה. כתוצאה ממנה גם מפגיעה נפשית, עם דכאון חמור, בעיות שינה קשות, התפרצויות זעם, קשיים בתפקודי הקשב והזיכרון החזותי וקשיים בגמישות מחשבתית. הפגיעה התרחשה בשלב של גיבוש וביסוס ראשוני של תפקוד בוגר בעולם, בעקבותיה התקשה לשאת ביקורת, נטה להימנע ממגע עם המציאות. בלטו קשיים בין אישיים ניכרים, קושי בהבנת וקבלת גבולות התנהגות תואמים. בשנתיים האחרונות ניכר שיפור יציב ומתמשך במצבו רוחו ובתפקוד העצמאי של הנאשם. על אף זאת עדיין ישנה נטייה לקשיים בקשרים קרובים ואינטנסיביים והוא אינו תמיד מצליח לווסת את עצמו.

8.                 נ/2 - אישור משרד הביטחון לפיו הנאשם מוכר כנכה צה"ל בשיעור של 84%, מתוכם 60% בגין פגיעה קוגניטיבית.

9.                 נ/3 - סיכום טיפול במתלוננת מיום 23.4.15 - ממנה עולה כי לא נמצאו סימני חבלה חיצוניים.

טיעוני הצדדים

10.             לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד מאור לונדנר ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1986, נעדר עבר פלילי. עובדות כתב האישום מלמדות על פגיעה בשלמות גופו של אדם ובפגיעה בנציגי החוק. הנאשם השפיל את המתלוננת, תקף אותה ופגע ברכושה וזאת בנוכחות חברתה של המתלוננת וא בעודן מנסות לגרום לו לחדול. באישום השלישי יצאה המתלוננת את הבית כשהיא לבושה בפיג'מה, דבר המלמד על החיפזון לעזוב את המקום. הנאשם לא אפשר לה להיכנס לאוטו וקרע את בגדיה תוך שהוא מותיר אותה עומדת מושפלת ברחוב בתחתוניה בלבד. באשר לאישום הראשון מתחם העונש הינו עד 14 חודשי מאסר. באישום השני מתחם העונש הינו בין מאסר על תנאי ועד מאסר קצר. באישום השלישי מתחם העונש הינו בין מספר חודשי מאסר ועד ל- 18 חודשי מאסר. שירות המבחן נמנע מהמלצה לאי הרשעה. התסקיר מצביע על אלמנטים של כוחניות ואובססיביות באישיותו של הנאשם. כמו כן הנאשם השליך חלק ניכר מהאחריות על התנהגות המתלוננת, והציג אותה באופן שלילי. לא ניתן ללמוד מהתסקיר כי הנאשם שינה את דרכיו. לפיכך, עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם ממאסר בפועל, מאסר על תנאי קנס ופיצוי למתלוננת.

6

11.             לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד משה זכות, הנאשם כבן 30, נעדר עבר פלילי. הנאשם נפגע בתאונת דרכים קשה בהיותו חייל בשירות סדיר. התאונה גרמה לפגיעה רב מערכתית כולל פגיעה מוחית קשה אשר השפיעה על כלל תפקודו וגרמה לכך שהנאשם נאלץ ללמוד מחדש כיצד להתנהל. הנאשם עבר הליך שיקומי ארוך ואינטנסיבי. הנאשם מוכר כנכה בשיעור של 84% כאשר 60% מתוכם בגין פגיעה מוחית. הנאשם סובל מפגיעה קוגניטיבית קשה מאוד. הנאשם לקח אחריות על מעשיו כבר בחקירתו במשטרה. הנאשם נמצא בתנאים מגבילים מזה 9 חודשים. תסקיר שירות המבחן סוקר את התהליך המשמעותי שהוא עבר במהלך תקופה זו. תחילה התקשה הנאשם לקחת אחריות אך בהמשך הוא לקח אחריות מלאה והוא משתתף בקבוצה טיפולית. שירות המבחן קבע כי בהינתן השתתפותו בהליך הטיפולי, הסיכוי להישנות המעשים הינו נמוך. שירות המבחן אשר שוחח עם המתלוננת התרשם כי מערכת היחסים היתה תלותית ואובססיבית באופן הדדי. האישום הראשון החל בכך שהמתלוננת קרעה את חולצתו של הנאשם. מאז מעצרו אין בינו לבין המתלוננת כל קשר. לפיכך עתר ב"כ הנאשם לסטות ממתחם העונש משיקולי שיקום הנאשם ולהשית עליו צו של"צ כהמלצת שירות המבחן.

12.             הנאשם הביע חרטה, מסר כי נמצא בהליך שיקומי וכן בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן בו הוא מעוניין להמשיך.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

13.             כתב האישום מתאר שלושה אירועים, ומכאן שיש לקבוע בגין כל אחד מהם מתחם עונש הולם נפרד.

14.             במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בכל הנוגע לעבירות האלימות הינו זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט זכותה של אישה להיות מוגנת מפני אלימות בן זוגה. הערך החברתי שנפגע בעבירת היזק לרכוש הינו הגנה על רכושו של אדם. הערך החברתי אשר נפגע בעבירות נגד השוטרים הינו שמירה על הסדר הציבורי.

15.             בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים באישום הראשון הינה ברף משמעותי וזאת לאור האלימות שהפגין הנאשם כלפי המתלוננת, בהיותו בגילופין, שעה שבמקום נוכחות שתי נשים נוספות אשר מנסות לגרום לו לחדול ממעשיו וכן נוכח התנהגותו אל מול השוטרים שנאלצו בסופו של דבר להשתמש נגדו בטייזר ולהפעיל נגדו כוח. הפגיעה בערך המוגן באישום השני הינה ברף נמוך יחסית. הפגיעה בערך המוגן באישום השלישי הינו ברף בינוני וזאת לאור האובססיביות שבמעשיו של הנאשם אשר ניסה למנוע מהמתלוננת לעזוב, תחילה באמצעות הפעלת כוח ובהמשך על ידי השפלתה לאחר שקרע ממנה את בגדיה והותיר אותה בתחתוניה ברחוב.

7

16.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל מצו של"צ ועד למספר חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח (ראו לדוגמא רע"פ 4140/10 חביב אללה נ' מדינת ישראל (6.9.10), רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.11), רע"פ 5788/12 ארטיום נ' מדינת ישראל (5.8.12);רע"פ 182/13 משה נ׳ מדינת ישראל (21.1.13); רע"פ 757/14 אבו צאפי נ' מדינת ישראל (23.7.14); ת"פ (פ"ת) 25094-05-10 מדינת ישראל נ' פלוני (1.13.12); ת"פ (רח') 18779-10-12 מדינת ישראל נ' פלוני (28.1.14); ת"פ (פ"ת) 31147-07-10 מדינת ישראל נ' תשובה (27.3.12) ת"פ (רמ') 27840-07-14 מדינת ישראל נ' פלוני (29.11.14); ת"פ (רח') 9957-05-12 מדינת ישראל נ' פלוני (23.2.15); ת"פ (ראשל"צ) 16979-05-13 מדינת ישראל נ' פלוני (30.11.15)).

17.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לכך שבאישום הראשון על רקע ויכוח בין המתלוננת לנאשם במועדון דחף אותה הנאשם בנוכחות חברתה והיא והחברה עזבו את המקום וחזרו לביתו של הנאשם. בהמשך הגיע הנאשם לבית כשהוא תחת השפעת אלכוהול, גידף אותה, דחף אותה מספר פעמים, בעט בה, השליך חפצים השייכים לה מהחלון, משך בשערות ראשה וגרר אותה, קרע את השרשראות מצווארה תוך כדי תלישת שערותיה והשליך אותן עליה ועל חברתה ובהמשך שפך עליה משקה מתוך קנקן שעה שהיא ניסתה לאסוף את חפציה. כל אלו כשבמקום נוכחות חברותיה של המתלוננת שניסו להניאו ממעשיו. שהגיעו שוטרים למקום סרב הנאשם לעיכוב, התנגד למעצר ואילץ את השוטרים להשתמש נגדו בכוח. כתוצאה ממעשיו נשברה צלחת והמתלוננת נחתכה באצבעה. באישום השני, ניסה הנאשם לקחת את מכשיר הטלפון מידה של המתלוננת וכשהיא סירבה הוא השליך אותה למיטה. באישום השלישי סרב לאפשר לה לעזוב את ביתו, דחף אותה, יצא איתה מהבית לרכבה תוך שהוא מונע ממנה להיכנס אליו ולבסוף קרע את בגדיה והותיר אותה לעמוד ברחוב בתחתונים. התנהלותו זו של הנאשם עשויה היתה להביא לפגיעה חמורה במתלוננת. מעשיו של הנאשם בוצעו על רקע מערכת יחסים מתוחה בינו לבין המתלוננת.

18.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם באשר לאישום הראשון הינו החל מצו של"צ ועד 12 חודשי מאסר בפועל. מתחם העונש באישומים השני והשלישי הינו החל ממאסר על תנאי ועד שבעה חודשי מאסר בפועל.

19.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. אמנם הנאשם משולב בטיפול במסגרת שירות המבחן מחודש יוני 2015, והוא מבין כי התנהגותו במערכת היחסים היתה כוחנית ואלימה, לצד זאת נטה להשליך אחריות על המתלוננת. סבורני כי על אף שאין בכך כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש, יש לתת לכך משקל בגזירת העונש בגדרי המתחם.

גזירת העונש המתאים לנאשם

8

20.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לכך שהנאשם יליד 1986, נעדר עבר פלילי, מוכר כנכה צה"ל בשיעור של 84%, מתוכם 60% בגין פגיעה קוגניטיבית, וזאת בעקבות תאונת דרכים קשה שעבר בעת שירותו הצבאי. מאז הפגיעה בשנת 2008 ועד למעצרו בגין התיק זה היה הנאשם בהליך שיקומי ארוך ואינטנסיבי במסגרת המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש. במסגרת הליך השיקום נדרש הנאשם להתמודד עם קשיים פיזיים ונפשיים, ואולם בשנתיים האחרונות נראה כי חל שיפור של ממש במצבו. שליחת הנאשם לריצוי עונש מאסר, גם אם ירוצה בעבודות שירות יפגע בנאשם באופן ממשי. הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות והביע חרטה, הגם שהנאשם עדיין משליך חלק מהאחריות על המתלוננת. הנאשם התגייס להליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ונראה כי הוא מחויב לו ומעוניין להמשיך בו.

21.             עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם עדיין מתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו.

22.             באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של צו של"צ בהיקף משמעותי לצד עונשים נוספים, לרבות קנס כספי אשר יהווה רכיב ענישה מוחשי נוסף. כמו כן, מן הראוי להורות על פיצוי המתלוננת בגין הפגיעה בה ובגין ההשפלה שחוותה ממעשיו של הנאשם.

סוף דבר

23.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          צו של"צ בהיקף של 400 שעות על פי תוכנית שגיבש שירות המבחן.

ב.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות פיזית כלפי בת זוג.

ג.             3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירה של היזק במזיד לרכוש או הפרעת שוטר במילוי תפקידו או העלבת עובד ציבור.

ד.           פיצוי בסך 3,000 ₪ למתלוננת. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.4.16 ויועבר על פי פרטים שתמסור המאשימה.

ה.          קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.6.16.

ו.             צו מבחן למשך שנה.

מובהר בזאת לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי צו המבחן או לא יבצע את צו השל"צ כנדרש, ניתן יהיה להפקיעם ולגזור את דינו מחדש.

9

ככל שקיימת הפקדה בהליך המ"ת, ישולמו הפיצוי והקנס מתוך ההפקדה, וככל שתיוותר יתרה, תושב למפקיד בכפוף לכל הוראה חוקית.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו אדר א' תשע"ו, 24 פברואר 2016, בנוכחות הצדדים.