על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם ב-5 עבירות של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952; התחזות כאדם אחר במטרה להונות, עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין); 2 עבירות של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 בחוק העונשין.

 

כתב האישום המתוקן

1.         במועדים הרלוונטיים לעובדות כתב האישום, עבד הנאשם, תושב הרשות הפלסטינית בבית העסק "אומנות העץ" בדימונה.

על פי העובדות באישום הראשון, ביום 22.02.2022 בשעת בוקר, שהה הנאשם בתחום מדינת ישראל מבלי שהיה בידו היתר כניסה או שהייה בישראל כדין. במעמד זה, נשאל לשמו ע"י השוטר עידן בן עזרא, והזדהה הנאשם בשמו של אחר, זאת בכוונה להונות.

 

ימים בודדים עובר למתואר, שהה הנאשם בתחום מדינת ישראל מבלי שהיה לו היתר כניסה או שהייה בישראל ועשה כן תוך שימוש בתעודת זהות ישראלית, מזויפת, הנושאת פרט הזהות של זוהר גלעדי, ת"ז 321649543 אותה הציג לאפיק, מנהל בית העסק אומנות העץ וביודעו כי מדובר במסמך מזויף.

 

עוד על פי העובדות, באירוע נוסף, כ-4 חודשים עובר ליום 22.02.2022 שהה הנאשם בתחומי מדינת ישראל ללא היתר כניסה או שהייה ועשה כן תוך שימוש בתעודת זהות ישראלית מזויפת, על שם אחר, זוהר גלעדי, אותה הציג לאורה מור, בעלת הדירה וביודעו כי מדובר במסמך מזויף.

 

על פי עובדות באישום השני, ביום 25.08.2019 הנאשם שהה בתחומי מדינת ישראל בשעת בוקר סמוך ליער מיתר, מבלי שהיה ברשותו היתר כניסה או שהייה בישראל כדין.

 

על פי העובדות באישום השלישי, וביום 06.02.2018 שהה בשעת בוקר בעמק שרה בבאר שבע, מבלי שהיה ברשותו היתר כניסה או שהייה בישראל כדין.

 

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

2.         ב"כ התביעה, עו"ד זוהר נאור, הגישה את רישומו פלילי של הנאשם. בטיעוניה בכתב ועל פה עמדה על הערכים המוגנים בהם בפגע הנאשם במעשיו וציינה כי מידת פגיעתו משמעותית בהינתן שמדובר ב 5 עבירות שב"ח ולשלוש מהן עבירות נלוות של התחזות לאדם אחר כאשר שתיים מהן באמצעות שימוש במסמך מזויף באמצעותו השתלב הנאשם בעבודה בישראל .

התובעת עתרה לקבוע מתחם ענישה נפרד לאירוע באישום הראשון כך שינוע בין 7 - 14 חודשי מאסר בפועל. ואילו לאישום השני והשלישי, הקודמים בזמן לאישום הראשון ועניינם בעבירות של כניסה לישראל ללא עבירות נלוות עתרה לקבוע מתחם שינוע בין מאסר על תנאי עד 5 חודשי מאסר בפועל לכל אישום.

אשר לעונשו של הנאשם, הפנתה להרשעה אחת המאוחרת להרשעתו בתיק דנן, בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין והפרעה לשוטר וחידדה בעובדה כי הנאשם ביצע את העבירות בזמן שהוא משוחרר ממעצר בתיק הזה וממתין לעונשו, מה שבמובהק מלמד על כי הנאשם אינו מפנים את חומרת מעשיו ובכלל נעדר כל מורא מהחוק ומשרתיו, ומכאן עתרה לתת משקל משמעותי לשיקולי הרתעת היחיד והרבים. לצד הדברים האמורים ציינה התביעה באחריות שלקח הנאשם על מעשיו, הודאתו שחסכה משאבים ציבוריים ועל כן עתרה לקבוע את עונשו בחלקו האמצעי של כל אחד מהמתחמים לצד ענישה נלווית.

 

3.         ההגנה העידה את הגב' שגית אביכזר, חברתו של הנאשם אשר מסרה כי הוא עשה את הכל בשבילה וכיום היא מגיעה לשטחי הרשות על מנת לבקרו. בטיעוניו בכתב ועל פה עתר לקבוע מתחם עונש אחד שינוע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר ספורים. לטענת הסניגור, המדובר אמנם במספר עבירות, אולם נסיבות ביצוען קלות בהינתן שהנאשם מכנה את עצמו "זוהר" ברשת החברתית וכך הזדהה גם כלפי בת זוגו, בתחילת דרכם ובהינתן כי השם "זוהר" מקל עליו כשהוא בסביבת יהודים, שלדבריו זוהי הסביבה הטבעית אליה הוא מרגיש שייך. עוד נטען לנסיבות מקלות בהינתן שהשימוש בתעודת הזהות המזויפת בוצעה מול אזרחים ולא מול שוטרים ובאת מדובר להתחזקות לאדם פיקטיבי בשם "זוהר גלעדי" ואשר למספר הזהות, עולה מחומר החקירה כי זה שייך לעולה מיוון יליד 1953. בכל מקרה, נטען כי השימוש בתעודת הזהות לא היה כדי להשיג עבודה ולא לעניינים פליליים חמורים.

באשר לעונשו של הנאשם, ביקשה ההגנה לתת משקל משמעותי לאחריות שנטל על מעשיו והודאתו שחסכה זמן שיפוטי יקר, ועל כן עתר לגזור את עונשו ברף הנמוך של מתחם העונש אותו ביקש לקבוע.

 

הנאשם בדבריו מסר כי ביצע את העבירות במטרה לעבוד ולפרנס את משפחתו ועל מנת שיכול לחיות עם בת הזוג שלו שהינה ישראלית. הוסיף כי מאז ביצוע העבירה האחרונה לא הוסיף ונכנס לישראל שלא כדין שכן זוגתו באה לבקרו בשטחים.

 

דיון

מתחמי העונש ההולם

בכניסת הנאשם לתחומי המדינה והשהייה בה ללא היתר כניסה הוא פגע בזכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה ובזכותה להסדיר את מדיניות שוק העבודה באמצעות מתן היתרי שהייה. בעבירות השהייה הבלתי חוקית יש משום הכבדה ממשית על רשויות אכיפת החוק וכוחות הביטחון, הנדרשים להשקיע משאבים לא מבוטלים לטיפול בתופעה הנפיצה גם במקרים בהם מדובר בשב"חים שנכנסים לצרכי פרנסה בלבד, שכן ידוע כי בכל עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, טמון סיכון פוטנציאלי לביטחון אזרחי ותושבי מדינת ישראל, כדברי בית המשפט ברע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.2014) [להלן: "הלכת אלהרוש"].

 

על פי הלכת אלהרוש הנ"ל, מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע עבירה לאירוע הכולל כניסה בודדת, ללא עבירות נלוות, המבוצעת על ידי נאשם שאין לחובתו עבר פלילי, נע בין מאסר על תנאי ברף התחתון לבין 5 חודשי מאסר בפועל ברף העליון (כולל מאסר על תנאי), לצד רכיבי ענישה נוספים.

 

4.         נקדים ונאמר כי הנאשם נעדר עבר פלילי קודם להרשעתו הנוכחית (לנאשם הרשעה בעבירה של כניסה לישראל אותה ביצע במועד מאוחר למועד הרשעתו בתיק זה) ועל כן, בהתייחס לאישום השני והשלישי, בכל אחד מהם דובר על כניסה אחת לישראל שלא כדין, ללא עבירות נלוות, וכעתירת המאשימה, הנני לקבוע את מתחם העונש ההולם לכל אחד מאישומים אלה, כך שינוע בין מאסר על תנאי ועד 5 חודשי מאסר בפועל כנקבע בהלכת אלהרוש.

 

5.         אשר למתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באירועים המתוארים באישום הראשון, בחינת נסיבות ביצוע העבירות מעלה כי בנוסף לעבירות של שהייה הבלתי חוקית במועדים המפורטים בכתב האישום, מיוחסות לו 2 עבירות של שימוש במסמך מזויף ועבירה של התחזות לאדם אחר.

שימוש בתעודה מזויפת מלמד כי כוונתו של הנאשם הייתה לשהות שלא כדין בישראל יותר מפעם אחת. השימוש במסמך מלמד באופן אינהרנטי על תכנון שקדם לביצוע העבירה.

 

הצטיידות הנאשם בתעודת זהות מזויפת, מלמדת באופן אינהרנטי על תכנון והתארגנות שקדמו לביצוע העבירות. שימוש בתעודת זהות ישראלית מזויפת נועד להסוות את עצם היות המחזיק בה שוהה בלתי חוקי, ומבחינה פוטנציאלית, ניתן לבצע באמצעותה פעולות רבות תחת אותה זהות בדויה, וזאת מעבר לשהייה ללא כל מגבלה בכל תחומי המדינה. על הדברים עמד יפה כב' השופט דניאל בן טולילא בת"פ 62339-11-15 מדינת ישראל נ' קואסמה (07 דצמבר 2015):

 

" זיוף תעודת זהות ישראלית במאובחן מאישור שהייה מצדיק החמרה שכן השימוש בתעודת זהות ישראלית נועד להסוות את עצם היות המחזיק בה שוהה בלתי חוקי ויש בה, ולו מבחינה פוטנציאלית, לבצע פעולות נוספות תחת אותה זהות בדויה מעבר לשהייה ללא כל מגבלה בכל תחומי המדינה. דברים אלו נאמרים במאובחן מאישור שהייה שלא כדין שבו גם אם הפרטים מזויפים האוחז באותו רישיון אינו מסתיר מפני גורמי אכיפת החוק את דבר היותו תושב הרשות כאשר אישורים אלו ומוגבלים למקום עבודה ספציפי תוך תיחום לשעות העבודה מוגדרות".

 

בעניין שלפניי, מדובר במי שמימש את הפוטנציאל ובגדול. הנאשם עשה שימוש בתעודת זהות מזויפת בתחומה של מדינת ישראל, לא כלפי שוטרים שתפסו אותו באקראי, אלא בכוונת מכוון, כלפי אזרחים תוך שהוא מציג עצמו בזהות בדויה, באמצעות תעודת זהות ישראלית מזויפת שכללה מספר זהות של אזרח ישראלי.

 

נוכח שימוש בתעודת זהות ישראל שהייתה מזויפת, החל הנאשם, תושב הרשות הפלסטינית, ללא היתר כניסה ושהייה כדין בישראל, ללא שעבר בידוק בטחוני של גורמי הביטחון ותוך שהוא מתחמק מגורמי האכיפה - לעבוד בבית עסק "אומנות העץ" בדימונה. כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 22.02.2022 נמצא הנאשם בישראל ללא היתר ולשאלת השוטר לשמו השיב בשם אחר. נסיבות אלה, אינן כה חריגות לעבירות שב"ח, המדובר בהתחזות לאחר בנסיבות לא מחמירות.

חומרת מעשי הנאשם נמצא בעובדה כי ימים עובר למתואר, שוב נמצא הנאשם בתחום מדינת ישראל ללא היתר, כשהוא עושה כן תוך שימוש בתעודת זהות ישראלית, מזויפת, הנושאת פרט הזהות של זוהר גלעדי, ת"ז 321649543 אותה הציג לבעל העסק. עוד עולה מהעובדות כי הנאשם עשה שימוש קודם בתעודת הזהות המזויפת על שמו של זוהר גלעדי, כ-4 חודשים עובר ליום 22.02.2022 גם אז שהה בישראל ללא היתר והציג את תעודת הזהות לגב' לאורה מור "בעלת הדירה" כמתואר בכתב האישום אשר יש לציין אינו מביא בפרטים באשר לבעלת הדירה( האם הנאשם שכר דירה מהגב' לאורה מור או ביצע אצלה עבודות) התוצאה בסופם של דברים, הינה כי הנאשם משיג מטרותיו, קרי, שהייה ועבודה בישראל, תוך התחזות לאדם אחר ושימוש בתעודת זהות מזויפת כשאפשרויות השימוש בה מגוונות ועלולות להיות הרות אסון.

טענת ההגנה לפיה הנאשם מציג את עצמו בפני הסובבים אותו בישראל בשם "זוהר" שכן הוא מרגיש שזו סביבתו הטבעית אלי הוא משויך וכי אם לא יעשה כן, כי אז יתקשה למצוא עבודה ודירה (עמ' 2 סעיף ו' בטיעונים לעונש הכתובים), היא טענה שמוטב שלא הייתה באה לעולם, שכן כל מה שיש בה הוא ללמד כי מדובר בנאשם שנכנס פעם אחר פעם לתחומה של מדינת ישראל בזהות בדויה.

 

ככל שהדבר נוגע לביצוע עבירת השב"ח והעבירות הנלוות מיום 22.02.2022 פגיעת הנאשם בערכים המוגנים הינה גבוהה ומשמעותית, זאת בהתחשב בטיב העבירות ונסיבות ביצוען בתחכום, בתכנון והתארגנות מוקדמים ולרבות בעובדה כי הנאשם עשה שימוש משמעותי במסמך המזויף.

 

6.         סקירה של הענישה הנוהגת לביצוע עבירה אחת של כניסה לישראל שלא כדין, ועבירה אחת של שימוש במסמך מזויף (תעודת זהות או רישיון עבודה בישראל) מעלה מתחם הענישה שבין 3 ועד ל-9 חודשי מאסר בפועל, זאת גם בהתאם למקרים בפסיקה אליהם הפנה ב"כ הנאשם.

 

בעפ"ג 25055-10-21 (מחוזי ב"ש) נואגעה נ' מדינת ישראל ( 20.10.21), אליו הפנתה התביעה, נדחה ערעור הנאשם על מתחם העונש 3- 9 חודשים, והעונש - 3 חודשים, שגזר בית משפט זה על נאשם שהורשע בעבירה אחת של כניסה לישראל שלא כדין ושימוש במסמך (תעודת זהות) מזויף, והוסיף: "מתחם העונש ההולם והעונש שנקבע למערער בבית המשפט קמא, עולים בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת, הם מתאימים לחומרת המעשים בנסיבותיהם ולמידת אשמו של המערער, ושומרים על הלימה ומידתיות, ואין סיבה להתערב בהם".

 

בעפ"ג (מחוזי ב"ש), 59982-088-18 מדינת ישראל נ' אבו קביטה ( 06.09.2018), התקבל ערעור המדינה על מתחם העונש והעונש שהושת על הנאשם. בית משפט השלום קבע מתחם עונש שינוע בין שבועיים לעד 6 חודשי מאסר בפועל. המדובר במי שהורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, שימוש במסמך מזויף והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בנסיבות בהן נכנס לישראל ללא היתר והציג בפני שוטר מסמך מזויף הנחזה להיראות כרישיון עבודה בישראל, כשעל המסמך מוטבעת תמונתו ומופיעים פרטיו האישיים. בית המשפט המחוזי ציין כי עבירה של החזקת מסמך מזויף ושימוש בו הינה חמורה כשלעצמה, קבע את מתחם העונש ההולם בין 3 - 9 חודשי מאסר בפועל ואת עונשו של הנאשם גזר ל 3 חודשים ויום, חלף 21 ימים שגזר בית המשפט השלום.

 

בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 44688-08-17 אלמחאריק נ' מדינת ישראל (27.9.2017) שנסיבותיו פחות חמורות מהמקרה הנדון, אישר בית המשפט המחוזי מתחם עונש הולם בין 3 - 9 חודשי מאסר בפועל בנסיבות בהן הורשע הנאשם בעבירה אחת של כניסה לישראל ושימוש במסמך מזויף (היתר כניסה מזויף בשונה מהחזקה ושימוש בתעודת זהות מזויפת).

 

בת"פ 62339-11-15 מדינת ישראל נ' קואסמה (07 דצמבר 2015), המוזכר לעיל, קבע בית המשפט את מתחם העונש למכלול העבירות בהן הורשע הנאשם כך שינוע בין 3 ל 10 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן הורשע הנאשם בביצוע עבירה אחת של כניסה לישראל שלא כחוק, שימוש במסמך מזויף והתחזות כאדם אחר במטרה להונות. הנאשם, תושב הרשות הפלסטינית, שהה במושב שובה ללא היתר כניסה או שהייה כדין, ומשהתבקש להזדהות, הציג תעודת זהות מזויפת, אותה רכש ב- 4,000 ₪ והתחזה לאחר בשם מחמד אבו חדיגה, ותוך שטען כי הינו תושב ירושלים.

 

במובחן מהמקרים בפסיקה בהם פרטנו לעיל וגם מאלה אליהם הפנתה התביעה, בחלק מהם דובר בשימוש בהיתר כניסה ועבודה בישראל ועת עובדות האירוע לימדו על שימוש במסמך המזויף באופן בו הוצג בפני שוטרים - בעניינו מדובר בנסיבות חמורות יותר לא רק בעובדה כי מדובר בתעודת זהות מזויפת שהשימוש בה בוצע בשני האירועים, אלא כי השימוש בה בוצע כלפי אזרחים אשר הוטעו לחשוב כי מדובר באזרח ישראלי והובילו אותם להעסיק את הנאשם בעבודה בישראל, ונקל לתאר מגוון של פעולות נוספות בהן היה יכול הנאשם בשהותו ועבודתו בישראל תחת זהות בדויה, לבצע נגד אזרחים תמימים ואף נגד מדינת ישראל.

 

מכלל הדברים האמורים, ולאחר שהבאתי בחשבון את הערכים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, את מידת הפגיעה בהם ואת מדיניות הענישה הנוהגת, סבורני כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם צריך ויחל גבוה יותר מזה לו עתרה התביעה. עם זאת, בשים לב לעמדת התביעה למתחם עונש שתחילתו מ 7 חודשי מאסר בפועל, ובשים לב לכלל שבית המשפט אינו מחמיר במתחמי הענישה מעבר לעתירת התביעה, הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם בגין ביצוע עבירת השב"ח והעבירות הנלוות באירוע (אישום 1) מיום 22.02.2022 בין 7 ל -20 חודשי מאסר בפועל.

 

 

עונשו של הנאשם

7.         בקביעת עונשו של הנאשם בגדרי המתחם ולקולא, יילקחו בחשבון הודאתו, החיסכון בזמן שיפוטי, היותו תושב השטחים אשר מאסרו קשה יותר מאשר על דרך הכלל. עוד יש להניח כי למאסרו של הנאשם תהיה השפעה גם על יתר בני המשפחה הנתמכים בו.

 

מנגד ולחומרה, תילקח בחשבון העובדה כי לחובת הנאשם הרשעה מיום 25.04.2022 בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין , והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו אותן ביצע בחודש אפריל 2022, ומכך נלמד כי מדובר במי שאינו מורתע מההליך הפלילי בתיק דנן, אשר חרף חומרתו הוא חוזר ומוסיף לבצע עבירת שב"ח שלצדה עבירה של הפרעה לשוטר. נוכח כלל מעשי הנאשם לרבות התנהלותו לאחר ביצוע העבירות בתיק הנדון, הרי שיש לתת משקל משמעותי לשיקולי הרתעת היחיד וכן הרתעת הרבים.

 

בהתאם לסעיף 40 יג'(ב) לחוק העונשין בית המשפט רשאי לאחר שקבע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד לגזור עונש כולל למכלול האירועים. נוכח טיב העבירות והזיקה ביניהן, נכון לעשות כן, ובכך יישמר יחס הולם בין מכלול מעשיו של הנאשם לבין סוג העונש שייגזר עליו.

 

סוף דבר

לאחר שקלול מכלול השיקולים המתבקשים לבחינת העונש הכולל שיושת על הנאשם, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים:

 

א.        10 חודשים מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.

ב.         3 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג.         3 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה של התחזות לאדם אחר.

ד.         6 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה של שימוש במסמך מזויף.

ה.       קנס בסך 5,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. קנס ישולם קודם שחרורו של הנאשם ממאסר.

 

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·        תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת: www.eca.gov.il.

·        תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

·        תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).

 

6

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתן היום, כ"ט חשוון תשפ"ג, 23 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.