ת"פ 41269/04/15 – המאשימה מדינת ישראל נגד זוהיר עלי
בית משפט השלום בכפר סבא |
|
ת"פ 41269-04-15 מדינת ישראל נ' עלי
|
|
1
בפני |
כבוד השופטת מרב גרינברג
|
|
בעניין: |
המאשימה מדינת ישראל |
|
|
נ ג ד |
|
|
הנאשם זוהיר עלי
|
|
גזר דין
|
א. רקע כללי
1. הנאשם הורשע
על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף
2. כמפורט בכתב האישום ביום 25.4.2015 בשעות הערב, נהג הנאשם, תושב האזור, בכביש הראשי של כפר קאסם בטרקטור מסוג JCB בעל לוחית רישוי פלסטינאית שמספרה 7907339 (להלן: "הטרקטור" או "הרכב"), ללא אישור עבודה או אישור שהיה בישראל, ללא רישיון נהיגה בתוקף וללא פוליסת ביטוח בתוקף.
3. הנאשם הורשע ביום 20.3.16 על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום.
ב. תמצית טיעוני הצדדים
2
4. המאשימה
עמדה בטיעוניה על חומרת העבירות בגינן הורשע הנאשם, על כי נהג ברכב כבד מסוג ,JCB כשאין ברשותו רישיון נהיגה וביטוח רכב בתוקף כשהוא שוהה בתחומי
מדינת ישראל ללא אישור עבודה או שהיה כדין. עוד עמדה המאשימה על הפגיעה בערכים
החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות, והם הפגיעה בזכויותיהם של אזרחי המדינה לביטחון
ולשמירה על גבולות הארץ מפני גורמים לא רצויים שיכנסו לתחומה, וכן קיומו של סיכון
לשלומם וחייהם של אזרחי ישראל מפני הנוהגים בכלי רכב ללא רישיון וללא ביטוח. כמו
כן, הדגישה כי לחובת הנאשם הרשעות קודמות, שלוש עבירות של כניסה לישראל שלא כדין,
נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, ובהתאם הוגש גיליון הרישום הפלילי של הנאשם
שממנו עלה כי לחובתו עומד מאסר על תנאי לתקופה של ארבעה חודשי מאסר בפועל שניתן בת"פ
9602-12-13. ביחס להרשעתו זו, צוין כי הוטל עליו עונש מקל ואף ניתנה לו
הזדמנות שאותה לא ניצל, אלא שב ועבר את אותה עברה, מכאן שמדובר בנאשם שאין לו מורא
מפני החוק, ולפיכך עתרה המאשימה למתחם ענישה שבין חודש מאסר ל- 8 חודשי מאסר
בפועל, הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, חילוט הטרקטור ששוויו כמאה וחמישים אלף ₪
בהתאם לסעיף
3
5. מנגד, עמדה ב"כ הנאשם על מכלול הנסיבות לקולא וביניהן: העובדה כי הנאשם מחזיק באישור שהיה בקו התפר לצורך עיבוד שטחים חקלאיים, אבא לשבעה ילדים, כשהאחרון בן כשנה. כן ציינה שאין מדובר בטרקטור אלא במחפורן, וכי הנאשם מיומן בנהיגה על רכב זה והינו בעל רישיון נהיגה וכן תעודת ביטוח, אולם אלה תקפים ברשות הפלסטינאית ולא בישראל, ואין הדבר זהה למי שאין ברשותו רישיון כלל; עוד הוסיפה, כי המחפורן נרכש ע"י משפחת הנאשם לצורך עיבוד השטחים החקלאיים שבבעלותם ומשמש את כל בני המשפחה. ביחס לנסיבות האירוע, ציינה ששטחי המשפחה נושקים לישוב כפר קאסם, הנאשם נכנס עם הטרקטור כדין דרך מחסום וחטאו מתמצה בכך שלאחר עבודתו, נכנס לתוך כפר קאסם למציאת עבודה נוספת. כן יש להתחשב בכך שהנאשם עצר מיוזמתו בצד הדרך ושיתף פעולה עם השוטרים, הודה בכתב האישום בהזדמנות הראשונה, ואף הביע חרטה על מעשיו. בהתחשב בנסיבות אלה, עתרה לענישה שבין מאסר על תנאי ל - 5 חודשי מאסר בפועל, כשבמקרה שלפנינו יש, לשיטתה, לקבוע עונש ברף הבינוני, שכן לטענתה המקרים בהם יש להחמיר ואף לחלט רכבים, הם מקרים בהם נוספו לעבירה עבירות נלוות, שנעשו באמצעות הרכב עצמו. כן יש להתחשב בכך שהרכב תפוס שנה ותפיסתו הסבה נזק כלכלי למשפחה כולה, שכן ערכו יורד והמשפחה נאלצה לשכור כלי חלופי. לפיכך מבקשת להימנע מחילוט הטרקטור. כן מציינת, כי אישור קו התפר בעל תוקף מחודש הושב לנאשם.
6. הנאשם בדברו האחרון, הביע חרטה וצער וטוען כי לא יעבור עבירות דומות שוב.
ג. דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
7. הוראות סעיף 40ג (א) לחוק, מלמדת כי בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם את המעשים בגינם הורשע הנאשם, בהתאם לעקרון ההלימה, ויתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. ולאחר מכן, בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות המקרה הספציפי ובהתאם למתחם העונש שנקבע.
8. באשר לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בגינם הורשע הנאשם - אין מקום להכביר מילים ביחס לערך המוגן המונח בבסיס עבירת השהייה הבלתי חוקית שעניינו שמירת המדינה על גבולותיה והזכות לקבוע זהות הבאים בשעריה, מניעת סיכון של אזרחי המדינה מאלה הנכנסים שלא כדין בשעריה, סיכון מפני ביצוע עבירות פליליות, וחשוב מכך, סיכון מפני ביצוע עבירות ביטחוניות. במקרה שלפנינו יש מקום להתחשב בכך שמדובר בתושב אזור עם אישור קו תפר, שנכנס לצרכי עבודה, דרך מחסום ועבר סינון ביטחוני.
9. ביחס לעבירות התעבורה הנלוות - תכלית עבירות אלו להגן על קיום סדרי חברה ומשטר תקינים כחלק מהגנה על עקרון שלטון החוק לצד שמירה על בטחון ציבור המשתמשים בדרך. במקרה שלפני מדובר בנאשם בעל רישיון נהיגה וביטוח רכב של הרשות הפלסטינאית כפי שהוצגו בפני השוטרים, כך שלא מדובר באדם שאינו מיומן בנהיגה, ואף הותר לו לנהוג באזור קו התפר.
4
10. במסגרת הנסיבות הקשורות לעבירה (סעיף 40ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים: מדובר בעבירת שב"ח לצורכי פרנסה, מבלי שנלוו אליה עבירות נוספות שמטרתן פגיעה ברכוש או בגוף. בכך ניתן להחריג עניינו של הנאשם מנאשמים אחרים, תושבי אזור, אשר נכנסים לתחומי המדינה כדי לבצע עבירות שפוגעות ברכוש הציבור ובביטחונו. הנאשם בעל אישור קו התפר, נתפס בסמוך לקו התפר ודומה שמטרת כניסתו והימצאותו בתחומי המדינה היא לשם פרנסה בלבד. כמו כן, מחזיק הנאשם ברישיון נהיגה ובביטוח של הרשות הפלסטינאית שלהם אין תוקף בישראל.
11. מתחם הענישה ההולמת במכלול העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל. עניינו של הנאשם אינו נופל בגדרי הלכת אלהרוש מאחר שאין מדובר בתושב האזור הנכנס בפעם הראשונה לצרכי פרנסה אך בשל נסיבותיו שצוינו לעיל, נראה כי יש למקם עונשו ברף התחתון של טווח הענישה. לצד זאת, יופעל מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים שהינו בר הפעלה.
12. בהתאם לתיקון 113 לחוק, ולאחר ששקלתי כלל השיקולים הנוגעים לדבר, מצאתי כי מתחם העונש ההולם בעבירות שבהן הורשע הנאשם, נע בין חודש מאסר בפועל לחמישה חודשי מאסר.
13. אך בכך לא תמה מלאכתנו, בגזירת דינו של הנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתייחס גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובענייננו ניתן למנות מספר נתונים בעלי משקל: ראשית, הנאשם יליד 1974 אב שבעה ילדים, הנושא עול פרנסת משפחתו על כתפיו. שנית, הנאשם נטל אחריות והביעה חרטה על מעשיו. שלישית, מצאתי ליתן משקל לטיעוני הסנגורית לפיהם, מציאות החיים על קו התפר משמעה לחיות בקו הגבול רוב הזמן. נמצא הנאשם בשטחים החקלאיים של משפחתו בסמוך לכפר קאסם- שוהה ועובד כדין, נכנס לתחומי הישוב כפר קאסם למטרות פרנסה - שוהה שלא כדין. עוד יוסף, שאישור קו התפר הוחזר לנאשם.
14. מנגד, עומד לו עברו הפלילי של הנאשם לרועץ- הנאשם הורשע בעבר שלוש פעמים בעבירות דומות. עיון בגזר דינו בת"פ 9602-12-13 (שלום פ"ת) מיום 20.3.14, מלמד שהנאשם הורשע בעבירות זהות ואף אז נהג בכלי דומה. הצדדים הגיעו להסדר מקל, במסגרתו הוטלו על הנאשם 60 ימי מאסר ומאסר על תנאי שהינו בר הפעלה בענייננו. מכאן ניתן ללמוד שבסנקציות קודמות שהוטלו על הנאשם לא היה כדי להרתיע הנאשם במידה הנדרשת.
5
חילוט הטרקטור
המאשימה
מבקשת לחלט את הטרקטור אשר נתפס בידי המשטרה, בהתאם להוראות סעיף
סעיף 39 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי, מורה בזו הלשון:
"(א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם".
סעיף
" (2) לענין פקודת סדר הדין הפלילי -
(א) נתפס רכב שהכניס לישראל תושב זר השוהה שלא כדין בישראל, לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 שבה, לפני תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו;
15. נקבע בפסיקתנו,
כי "הוראות אלה תכליתן הכוללת כפולה - מחד גיסא מניעת עבירות והעמדה לדין
על מעשי עבירה, ומאידך גיסא ענישה". וכן, כי לבית המשפט נתון שיקול דעת
בהתאם לסעיף 39(א) אם להורות על חילוט אם לאו, גם במקרה שבו נידונה עבירה לפי
6
16. עוד נקבע, בע"פ
4148/92 מועד נ' מדינת ישראל (22.09.1994), כי אמת המידה למתן צו חילוט
תלויה "במהותה ובעוצמתה של הזיקה בין החפץ לבין העבירה וחומרתה של
העבירה.. היינו השאלה באיזו מידה שימש הרכב באופן מהותי לביצוע העבירות שבוצעו".
בענייננו, ספק אם קיימת הזיקה הנדרשת בין העבירה לרכב, כל שכן שאין מדובר בעבירה
שמחייבת ולו חלקית, שימוש ברכב. הנאשם שהה פיזית בתחומי המדינה ללא אישור, בין אם
היה משתמש ברכב ובין אם לאו ועל כן עניינו אינו מקיים את הוראת סעיף 39(א)
לפסד"פ, הדן ב"מעשה עבירה שנעשה בחפץ או לגביו".
נסיבות האירוע, שהייתו סמוך לשטחי קו התפר והעדר זיקה בין ביצוע העבירה לשימוש
ברכב משמשים בסיס לקביעה לפיה התקיימו בעניינו של הנאשם הטעמים המיוחדים הנדרשים
בסעיף
17. עיינתי בפסיקה שהוגשה ע"י הצדדים בסוגיה, זו שהוגשה ע"י המאשימה ומצדדת בחילוט הרכב וזו של ההגנה, שדחתה בקשת החילוט. באשר לפסיקת המאשימה, איינה סבורה שניתן ללמוד ממנה היקש. רע"פ 6032/15 אל וחידי נ' מדינת ישראל (מיום 21.09.2015) עוסק בחילוט הרכב ששימש לביצוע עבירות, כשהחילוט שימש הרכיב העונשי המהותי בגזר דינו של המערער. בת"פ (כ"ס) 7879-12-14 מדינת ישראל שלוחת תביעות כפר סבא נ' גאד סרסור, עסקינן במעסיק, והמקרים הנוספים שונים בטיבם וחומרתם מעניינו של הנאשם שבפניי.
סוף דבר
18. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני סבורה שיש להטיל על הנאשם עונש המצוי במרכז מתחם הענישה אותה קבעתי, לצד הפעלת מאסר על תנאי וענישה מחמירה צופה פני עתיד.
19. ביחס להפעלת עונש הפסילה שהוטל על הנאשם בהרשעתו האחרונה, בהסכמת המאשימה, ונוכח חוסר התוחלת בהטלת פסילה על אדם שממילא אינו בעל רישיון נהיגה ישראלי ואינו רשאי להוציאו, אני נמנעת מהפעלתו.
20. אני דוחה בקשת המאשימה לחילוט הטרקטור, נוכח נסיבות המעשה והנאשם שפורטו לעיל, ותוך מתן משקל לנזק הכלכלי הרב שנגרם לנאשם ומשפחתו בעצם תפיסת הטרקטור עד לסיום משפטו. שוכנעתי שמדובר בענישה שאינה מידתית ואינה מתחייבת נוכח נסיבות הארוע. לצד זאת, אטיל על הנאשם קנס.
7
אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:
א. חודשיים מאסר בפועל , בניכוי ימי מעצרו .
ב. מפעילה מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים שהוטל על הנאשם ביום 20.3.14, בת"פ 9602-12-13 (שלום פ"ת) ע"י כב' השופט קובו, באופן חופף ומצטבר, כך שהנאשם ירצה תקופת מאסר כוללת בת חמישה חודשים, בניכוי ימי מעצרו.
ג.
5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך
שלוש שנים ממועד שחרורו מן המאסר עבירה לפי
ד. חודש מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים ממועד שחרורו מן המאסר עבירה של נהיגה ללא רישיון או ללא ביטוח.
ה. קנס כספי בסך 4000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.7.16.
ו. אני מורה על השבת המחפרון מ.ר. פלסטיני 7907339 לידי הנאשם או מי מטעמו באופן מיידי.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד גב' רונית בירס, הנאשם וב"כ עו"ד גב' סאני שייקיס.
